הלילה נתקע גיפ במכתש רמון וחולץ רק הבוקר עם המשפחה שהייתה בו,
אני לא יתפלא אם זה היה איזה קרוסאובר שניסה ללכת רחוק מדי
Printable View
הלילה נתקע גיפ במכתש רמון וחולץ רק הבוקר עם המשפחה שהייתה בו,
אני לא יתפלא אם זה היה איזה קרוסאובר שניסה ללכת רחוק מדי
לפי מה שנכתב הם טעו במהלך טיול רגלי.
לא שאלתי על רכישה..שאלתי ל הגיפ הנל בכללי.
בקשר לגימני..הדגשתי..שאני חושב שהוא פצפון לא מוריד מערכו.
אני דמבר על אדם שזקוק לרכב גדול גם לטיול וגם ליום יום..
לא יכול להסתפק בגימני ..אז העלתי את השאלה מדוע לא מייבאים יותר
רכבים שהם גם לשטח..כמו בתחילת שנות ה2000
כי כבר לא מייצרים הרבה כאלה.
מסוף שנות ה-90 השתנו כמה דברים בשוק הרכב העולמי.
מחירי הדלקים האמירו + המודעות הגוברת לבטיחות ובעיקר לאיכות הסביבה (ביחד עם מסע צלב של ירוקים ושאר סביבתנים שעושים רעש הרבה מעבר לגודלם האמיתי) הביאו לשינויים בהעדפות הקהל.
חשוב להבין - בעולם המערבי רכב שטח אינו הכרח כמו בעולם השלישי דוגמת אפריקה, דרום אמריקה ואסיה, או מדינות עצומות שברוב המוחלט של שטחן אין תשתיות כמו אוסטרליה או מדינות נידחות שתנאי השטח והאקלים והעידר תשתיות מחייבים רכב 4X4 - כמו איסלנד למשל (ויש עוד דוגמאות).
בעולם המערבי רכב שטח הוא תחביב או אופנה. טבען של אופנות להשתנות ולהתחלף. ואופנת ה-SUV הגדולים עברה. נגמרה. אפילו באמריקה סופרים היום ליטרים של בנזין. ומה עם התחביב? החובבים המכורים ממילא מעדיפים רכבי שטח טהורים כמו רנגלר ודיפנדר או כלים ישנים יותר עם פחות פלסטיק ויותר ברזל, לא SUV.
רוב הלקוחות לא צריכים ברזלים, סרנים כבדים, נעילות והילוכי כוח. הם כן רוצים רכב חסכוני, מרווח, בטוח וקל לנהיגה. לכן SUV מודרניים בנויים היום כמו פרייבטים - ללא שילדה, עם ארבעה מתלים נפרדים ומרווח גחון מצחיק. הם מתנהגים מצויין על הכביש, ההנעה הכפולה שלהם יודעת להתמודד עם קצת שלג על הכביש ומסתדרת איכשהו עם שבילים כבושים. השימוש המיועד שלהם הוא להוביל ילדים וקניות ומקסימום לגרור קרוון או סירה, לא לטפס את מעלה זיק.
אז נשארו כמה דגמים מיתולוגיים כמו לנדקרוזרים ופטרולים שעדיין מיוצרים, עבור שווקים כמו אפריקה, אוסטרליה, דרום אמריקה, המפרץ הפרסי וכו' - אלה מדינות שבהן החקיקה והתקנים פחות מחמירים, בעיקר בכל מה שקשור לזיהום אויר, בטיחות ואיכות סביבה. במדינות המפרץ הפרסי גם עניין עלות הדלק הוא פחות מאשר זניח.
היחידים שנשארו כמו לפני עשור הם הטנדרים היפניים.
לא רואה הבדל בין ויגו חדש להיילקס בן עשור.
ואותו דבר בכל המתחרים.
אסף.
דרור, עם כל ההסברים שכתבת להתפתחות התעשייה עדיין לא מובן לי למה לא מייצרים ג'יפ כמו רנגלר ודיפנדר וסדרות ה 70 של טויוטה ואפילו יותר ספרטנים, ברזלים בלבד ללא פלסטיקה מתפרקת. הכי קרוב לכוונתי זו דגמה של סופה 3 שפעם העלו תמונה של הצבא עם הברזלים בצדדים, אם יש חדש כזה בטוח שיש שוק לא המוני אבל מספק. הרי אנשים משלמים סכומים לא קטנים עבור הרייזרים וקורא שזה תופס כיוון ואופנה, אז במחיר קצת יותר גבוה למה לא לקנות כלי "דומה" בבסיסיות שלו אבל כן ניתן לטייל בו...אין יחס של 1:1 על כל רייזר יש לקוח לגיפ בסיסי (ביג-רייזר)
אז זהו, שלא.
ברזל יקר מפלסטיק.
ואל תיקח דוגמא מכלי צבאי. לצורך העניין לסופה 3 הצבאית אין תקינה אירופית /אזרחית והיא יקרה מדי. רנגלר אנלימיטד מקביל זול ממנה ביותר מ-100,000 שקל.
דיפנדר - אין ESP, אז לא מיובא. בכל מקרה, הוא רכב כל כך מיושן, עלות הייצור שלו אסטרונומית ולכן הוא יקר מאוד גם בחו"ל. אני תוהה אם חברת המזרח הרוויחה משהו על כל חתיכה שמכרו כאן לאזרחים פרטיים עד שהפסיקו לייבא.
טויוטה סדרה 70 - כנ"ל. לא עומד בתקינה אירופית/זיהום אוויר וכו'. יש באירופה חברות שמתמחות בהסבה ליורו 5, אבל אז הרכב היקר מלכתחילה הזה הופך ליקר עוד יותר.
ליצרנים מוכרים מספיק מהם בעולם השלישי, אפריקה, אוסטרליה, דרום אמריקה. אז לא משתלם כנראה להשקיע בתקינה לכלים כאלה, שממילא אין הרבה מה לעשות איתם בעולם המערבי, היכן שחוקים ותקנות לשמירת סביבה מונעים למעשה נהיגת שטח.