התמונה ממערת חזן.
* ראיתי שנמרוד כבר רשם...
שאפו נמרוד.
אתה רציני ויסודי!
אתה כנראה צודק לפי יום הולדתו ותאריך פרסום החידה והמשואה שהדליק ביום העצמאות ה 32...
http://www.zanhanim.org.il/info/n_show.aspx?id=31217
Printable View
התמונה ממערת חזן.
* ראיתי שנמרוד כבר רשם...
שאפו נמרוד.
אתה רציני ויסודי!
אתה כנראה צודק לפי יום הולדתו ותאריך פרסום החידה והמשואה שהדליק ביום העצמאות ה 32...
http://www.zanhanim.org.il/info/n_show.aspx?id=31217
מ.ש.ל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
(גם על הפתרון המושלם וגם על יכולות החקירה שלך. כבוד! שאפו!)
המדינה שלנו מלאה בגיבורים טראגיים. אני לא ציני.
.....ציטוט:
החוש השישי והבן הראשון
מאת: אולגה אבודרום
מלחמת יום הכפורים בעלי, שלושת ילדי ואני התארחנו בבית שמש. כבר בערב, שעות ספורות מתחילת הצום , חגו מעלינו מטוסים, השתוממנו ,מה זה מטוסים בערב כזה ?
אנחנו הורים לשני בנים ובת . היו ילדים. הבן האמצעי החליט לבקר בבית אחר של המשפחה בצד השני של העיר בית שמש .
בחוץ התקהלו אנשים ומיד נשמעו אזעקות , התחלתי לבכות רציתי מיד שיביאו לי את בני, היה לי פחד שננותק. בני הגיע תודה לאל ומיד התבקשנו להכנס לבית הכנסת.
המראה היה נורא אנשים עם טליתות על הכתפיים , נשים בכו, אוטובוסים שאספו גברים כדי להסיע אתם לאי שם.
התעקשתי שילדיי יאכלו ,שיפתחו את הצום מי יודע מתי נאכל. נסיתי לדחוף בכוח פרוסת לחם לפה של אמציה בני בכורי , הוא סירב בכל תוקף , לא רצה לשבור את הצום.
בתוך בית הכנסת היה תוהו ובוהו. בכי , צעקות ,תפילות . בעלי ילדי ואני חזרנו לביתינו במושב אמציה בחבל לכיש.
למחרת ביום ראשון אחת הנשים ילדה תאומות בבה"ח ברזילי . היינו חמישה חבר'ה שנסענו לבקר אותה. הגענו לבה"ח ובחוץ חיכה צוות של רופאים. אני לא יכולתי לצאת מהרכב , קפאתי במקום , הרגליים מיאנו לזוז. שאר האנשים שהיו איתי ברכב האיצו בי לצאת.
בתוך חמש הדקות ההן בשעה 3.49 ראיתי בדמיוני תמונה שהייתה ממש חיה, של מישהו במצב לא טוב , שקרה איתו משהו. ועדיין לא ידעתי שהוא נקרא למילואים שבוע לפני באחד המעוזים בתעלה . יצאתי מהרכב , הסתכלתי על השעון ואמרתי זהו דוד גיסי בטוח משהו לא טוב .
הימים חלפו. כבר ידענו מי המגויסים במשפחה. כל שעשיתי זה היה תפילות...
שבוע אחרי פרוץ המלחמה. באחד הבקרים ראיתי בדמיוני כשאני ישנה-ערה, את גיסי כשהוא פצוע וחבוש ובנים ולא נים, אני שואלת אותו "דוד אתה רוצה שאמסור למשפחה שאתה פצוע?" והוא הינהן בראשו לאות כן. תוך התמונה הזו, בני בכורי לא ידע שאני ערה, רק ללא כוחות לצאת מהמיטה. פתאום הוא מבשר לי שחמותו של דוד התקשרה והודיעה שדוד פצוע ונפל בשבי . הדבר ממנו פחדתי לאורך כל הזמן.
ארבעים יום אחרי תוך שדברתי בטלפון עם גיס אחר מצאתי את עצמי מודיעה לו שבשבת הקרובה דוד יהייה איתנו. בעלי הסתכל עלי בתדהמה, ושאל "מאיפה לך ידיעות כאלה?" תוך כדי שאני אומרת לו שאיני יודעת למה אמרתי את זה, השדרן אריה אורגד מודיע שהשבויים הראשונים יגיעו כבר ביום חמישי, וכך היה. גיסי הגיע ביום שישי כשאני דברתי על שובו ביום רביעי ,יומיים לפני.
חלפו שנים, מלחמת לבנון הראשונה פורצת, שני בני מגויסים. הבן השני בגזרה המזרחית. בני הבכור בגזרה המערבית. בני בכורי אמציה נפל במלחמת לבנון...
אמציה היה הבכור של מושב אמציה (מושב אמציה היה האחזות נחל ,אחרי זה נהפך למושב אזרחי ) והבכור שלנו ועל כן נקרא על שם המושב .
אמציה התגיס לחיל האויר, הייה בקורס טיס שש-עשרה חודשים ומשם עבר לסיירת הצנחנים, עבר קורס קצינים, הדריך שני מחזורים בבית ספר לקצינים וחזר לסיירת.
אמציה בתור הבן הבכור של מושב אמציה, התכבד להדליק המשואה לכבוד יום העצמאות הל"ה למדינת ישראל ועשרים וחמש שנים להקמת חבל לכיש בו נמצא המושב.
בי"א באדר חניכי ביתר מקיימים צעדה על שם אמציה אבודרם ומקיימים טקס ליד האנדרטה של הגבור יוסף טרומפלדור .
מאחלת שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל עם ישראל ולכל יהודי באשר הוא.