לאחרונה קראתי מחקר שמדבר על ריבוי השקיות קצרות.
בצורה הזו השורשים יכולים גם להתחמצן.
בנוסף גם צריך השקיות בלילה .
Sent from tiz el nabi
Printable View
לאחרונה קראתי מחקר שמדבר על ריבוי השקיות קצרות.
בצורה הזו השורשים יכולים גם להתחמצן.
בנוסף גם צריך השקיות בלילה .
Sent from tiz el nabi
להתחמצן זה להירקב או שזה טוב?
פוטוסינטזה
גם השורשים צריכים אויר
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
בחממה שהיתה לי: דונם של כלרבי, עגבניות ותות שדה, בהשקייה ממוחזרת, השקיתי ללא הפסקה בכלל. 24/7, התוצאה היתה כ12-15 טון שנתי לדונם, כ300 אחוז יותר מהנורמה.
ההוכחה בשעועית? [emoji3]
ואם נתייחס קונקרטית: שורשים נרקבים זה במים עומדים. לא רלוונטי למים בתנועה, מתחלפים.
פוטוסינטזה רלוונטית לחלקים ירוקים בצמח שחשופים לשמש (עלים) כי פוטו=אור.
שורשים ואור לא הולכים ביחד, למיטב ידיעתי.
אחת המטרות בהשקיה נכונה היא לאזן בין גידול מיטבי של הצמח לבין חיסכון במים - מים משאב יקר.
חנן, איך אתה מחלק את 4 הפתיחות על פני היממה?
כל 6 שעות מסביב לשעון או רק בשעות היום?
כמו כן, האם כל הטפטפות שלך בספיקה שווה או שאתה מגוון לפי הצורך?
אם ההשקייה נכונה או לא, זה תלוי במטרות של המשקה.
בחקלאות, אתה רוצה לוודא שתוספת מים תבוא לידי ביטוי לפחות בתוספת תואמת של יבול.
אצלי זה לא חקלאות, וזה לא מתוכנן לחסוך בהוצאות בכלבו.
זה קוריוז, זה לנוי, זה לחינוך הבנות, זה לסיפוק, ובמיוחד בגלל שזו גינה צעירה מאוד, הדבר היחיד שמעניין אותי, זה כמה שיותר עלווה ופירות. אם השקעתי עוד 300 אחוז מים וקיבלתי בתמורה רק 100 אחוז יותר תאית, אני מבסוט.
אם זה יעלה כמה עשרות ש"חים מיותרים לחודש שאני לא אתוגמל עליהם, זה לא מעניין.
גם אם נספור כסף, אז שבעה ליטר ליום כפול חודשיים, עולים כארבעה ש"ח. לא יצאתי מופסד על השעועית
[emoji3]
הטפטפות אצלי בספיקות שונות וליד העצים יש יותר מטפטפת אחת, בהתאם לגודל הצמח. משקה מהזריחה עד השקיעה.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
שאלות של "חקלאי מתחיל"
הדשנים האלו ראויים להשקיה של ירקות מאכל?
אצלי יש קוים שמשקים ירקות ושיחים ועצי פרי ונוי
אני מתלבט אם להוסיף משאבות דישון והאם זה יפצה במשהו על הקטנת כמות מים.
שאלה מתוך עניין גרידא - מה זה השקייה ממוחזרת ? ממים אפורים ?
אין בעיה עם הדשן לירקות ופירות.
הדשן לא יחסוך מים אבל הצימוח יהיה מהיר יותר והעלווה ירוקה יותר.
הדשנים הנוזליים לא מכילים ברזל למיטב זכרוני כך שאם בכל זאת יהיו צמחים חוורים אז יש להוסיף סקווסטרם או מקביל.
לדעתי חנן השתמש במיים שניגרו ממצע מנותק להשקיה חוזרת... אם הבנתי נכון
מה שבעז כתב.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
הדשנים הנוזליים מכילים ברזל. במינון נמוך מאוד ככלאט EDTA.
מכילים גם אבץ ומנגן.
מבחינת עלות:תועלת עדיף לעבוד עם דשן מוצק מסיס. של חיפה כימיקלים נוסחא שנקראת 17:10:27 (היחסים של החנקן:זרחן:אשלגן כמו ה 5:3:8 של אקוגן) לטווח ארוך העלות נמוכה משמעותית כי הדשן הרבה יותר מרוכז.
בהשקייה צריך להגיע לזמינות מים מלאה אבל גם לזמינות של חמצן לשורש. עודף מים - אין חמצן - שורש נרקב.
אם תשימו דשן נוזלי כימי, קומפוסט, זבל פרות או חרא של בני אדם, את הצמח זה לא מעניין. הוא צורך את החנקן זרחן ואשלגן שלו כיונים מתמיסת הקרקע אחרי שמקור הדשן התפרק והפך למינרל. לא מעניין אותו אם מקור החנקן הוא באוריאה או בחומוס שאכלתם אתמול ביפו.
היתרון העיקרי של הקומפוסט על פני זבל כימי הוא בתוספת חומר אורגני לקרקע אבל לקומפוסט במינון גבוה יש גם חסרונות אז לדעתי מומלץ שילוב של שניהם.
בהצלחה.
http://imageshack.com/a/img538/1569/87STHx.jpgציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
http://imageshack.com/a/img538/7712/o0Q9sl.jpg
שמח שטעית[emoji4] יצאו דלוריות במקום ליפה.
יש עוד שש כאלה, מזרע בודד. השכנים גם מבסוטים[emoji4]
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
מודה ועוזב ירוחם...ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
טעיתי עם הדשן הזה.
עם הזמן הבחנתי שלמרות שכל הגינה צומחת חזק, הצמחים שבעציצים גם הם צומחים חזק, אבל עם צבע בהיר מדי, וחלקם גם מתים. היו עוד כמה תופעות כמו פסיפלורה ללא קנוקנות ופרחים, ופירות לימון ללא מיץ. הפסיפלורה שצמחה בקרקע לא סבלה מהתופעות האלה. רק אלו שבעציצים.
חקירה קצרה גילתה שהדשן שהשתמשתי בו מגיע ללא מיקרואלמנטים וברזל.
אני כבר חודשיים עם "דשן פלוס" שכן מכיל את הנ"ל.
השיפור בגינה היה מיידי ומדהים. בתוך פחות משבוע מהחלפת הדשן הפסיפלורה הוציאה קנוקנות ופרחים, ושאר הצמחים בעציצים נצבעו ירוק. גם שאר הגינה התייפתה.
לאחר התייעצות עם המוכר ב"הגרעין" הוא אמר בכנות שהוא לא מצליח להביא לי את הדשן עם החומרים הנוספים. אני קונה בלית ברירה את ה"דשן פלוס" ברוזנפלד.
http://imageshack.com/a/img923/7472/bWtnqq.jpg
http://imageshack.com/a/img924/6062/WzibFF.jpg
http://imageshack.com/a/img921/4131/ooIVHc.jpg
אני חושב שבתקופת החורף מיותר לדשן. אני בקרוב אסגור את המדשנת.
אצלי בדשן יש את מה שהיה חסר אצלך ועדיין אני מחזיק שקית של ברזל ומוסיף מעט לעצים או צמחים שנראים לי חוורים
35 שח ל5 ליטר
http://www.ecogan.co.il/?CategoryID=166&ArticleID=296
למעוניינים ניתן לקנות שק דשן מסיס 25 קילו לדוג' 20-20-20 עם מיקרו וכו' למהול את זה ביחס של 1:5 והנה יש לכם דשן מתאים וזול מאוד
הייתי בעבר הרחוק בסרט של ה20-20.
כבד.
לא נוח.
התעסקות.
מסיסות גבולית.
ויתרתי.
לתאילנדים בלבד.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
20-20 לא מתאים לעציצים. הוא מכיל אוריאה וזה יכול לגרום לנזק בעציצים השתולים בתערובת שתילה או קרקע חולית.
המסיסות קצת בעייתית כי בהמסה,בגלל האוריאה, התמיסה מתקררת והמסיסות יורדת.
ב17-10-27 שהצעתי מקודם אין את הבעיה הזו מפני שהדשן מבוסס אמון חנקתי.
בהצלחה.
אשמח אם תוכל להרחיב יותר.
מה שהבנתי הוא שאתה טוען שיש הבדל בין חנקן ( N) המבוסס על אוריאה או אמון חנקתי ( או אמוניה)
האם הבנתי נכון?
מה ההבדלים בתוצאה בשטח?
למה אוריאה עלולה לגרום נזק?
לא רואה בעיה מבחינת פגיעה בצמח במבוסס אוריאה, בהחלט צודק לגבי השאר
אמון חנקתי זמין יותר. באופן כללי רוב הצמחים מעדיפים אמון. מולקולה קטנה יותר וקליטה קלה יותר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
צמחים "עיוורים" לאוריאה. היא צריכה להפוך לאמון כדי שהצמח יזהה אותה ויקלוט אותה.
המעבר מאוריאה לאמון יכול להיות מלווה בפליטת אמוניה וכשהph בסיסי כיוון התגובה הוא לאמוניה. בקרקע עם כושר בופר אינסופי - אין בעיה.
במצע חולי או תערובת שתילה זה יכול להיות בעייתי מפני שאמוניה צורבת ותפגע בשורשי הצמח.
https://en.wikipedia.org/wiki/Ammoni...tion_from_urea
לאוריאה יש יתרונות אחרים, היא ניידת בקרקע, חסרת מטען חשמלי ולכן נוחה לערבוב עם דשנים אחרים, המעבר שלה לאמון לא תלוי בטמפ' או רטיבות והיא זולה בפער משמעותי מחלופות חנקניות אחרות, אבל לא מתאימה למצע מנותק או קרקע חולית.