לא יודע עם "עפה". אבל היא זולה. והיו גם בעיות בגיר. עובדה שטויוטה לא המשיכו איתו.
- - - Updated - - -
מאליבו ממש לא רע. אם צריכת הדלק באה בחשבון.
Printable View
לא יודע עם "עפה". אבל היא זולה. והיו גם בעיות בגיר. עובדה שטויוטה לא המשיכו איתו.
- - - Updated - - -
מאליבו ממש לא רע. אם צריכת הדלק באה בחשבון.
לגרושתי יש את ה B4 השני שאני מתחזק אותם פחות או יותר (היה 2006 ועכשיו 2007 ).
בכביש המהיר אחלה רכב לשיוט אפילו דיי חסכוני במהירות החדשה בכביש 6 + ...
בעיר המכונית גדולה יחסית לתמרונים, מאד נמוכה וממש לא מרגישה במקום הטבעי שלה.
בכביש רטוב וחלקלק דיי נוסכת ביטחון למרות שמערכת ESP תעשה עבודה אפילו יותר טובה בצד הבטיחות.
הפלסטיקה לדעתי זולה ושברירית יותר משל המאזדה.
יש לוודא טוב טוב תקינות הגיר הכולל מע' AWD . תקלה שם יקרה בטירוף .
חיישני חמצן משום מה הולכים מהר (כול חיישן מקורי מעל 1000 ש"ח ).
לגביי הצמיגים,
החתך הוא זוועתי 215/45/17 . אני החלפתי ג'אנטים (חייבים של סובארו בגלל מעגל חלוקה מוזר) ל 16"
ואז המידה החוקית שניתן להחליף צמיגים זה 205/55/16 שיותר זולים ויותר עמידים לפאנצ'ר (גם נוחות הנסיעה משתפרת מעט).
בטסט להקפיד על לא לבצע בדיקת בלמים על הגלילונים (הוראה של משרד התחבורה שבמכונים מעדיפים להתעלם ממנה).
סה"כ רכב נחמד מחוץ לעיר .
אם רוב הנסועה בעיר, לדעתי מאזדה 3 עדיפה.
בהצלחה בבחירה
רענן
כאמור, אפשר להתווכח על זה לא מעט וסביר להניח שבסוף כל אחד מאיתנו ישאר בדעתו. אני רוצה רק להתייחס למשפט המצוטט.
בברצלונה יש עד היום מוניות C5 ופז'ו 406 בנות 10-15 שהגיל לא ניכר עליהן, אפילו הריפוד נראה חדש ואף פלסטיק לא התקלף. בוא נחשוב רגע על חיים של מונית עירונית עם נהג ספרדי ומה זה אומר על איכות הבניה וההרכבה שלהן. לא טריוויאלי. ויש דוגמאות דומות גם משאר מדינות אירופה.
אני לא יודע להגיד בדיוק ממה נובע ההבדל באמינות, כנראה שזה שילוב של אחזקה ומזג אוויר, אולי גם רמת נהיגה טובה יותר בניכר. בישראל הרקורד של תעשיית הרכב הצרפתית והאירופאית בכלל הרבה פחות מחמיא מזה של תוצרת אסיה. ומאידך, מי שיסתכל על טבלת המכירות של היצרנים האסייתיים באירופה יתהה גם כן איך התעשייה שלהם ממשיכה להתקיים. זה לא מפריע להם לשגשג בשווקים אחרים.
ברזומה הפרטי שלי יש רנו מגאן 97', סיאט טולדו 04', דייהטסו גראן-מוב 97' ואת האימפרזה 4x4 של אמא שלי מ-03'. כל המכוניות נרכשו בגיל 8-10 והיו במשפחה מספר שנים. כל המכוניות נבחרו בפינצטה אחרי חיפוש של חודשים והיו אקזמפלרים מטופחים עם היסטוריית אחזקה ובעלות מעוררת קנאה. המגאן התנהגה כפי שתיארתי בהודעתי הראשונה, הטולדו הייתה במקום טוב באמצע (סד"ג של תקלה רצינית אחת בשנה), הגראן מוב הפגינה אמינות מופתית עד שהתחילה קריסת מערכות עם הגיל, והסובארו של אמא הייתה נכנסת לטיפול פעם בשנה לפני טסט, עד שהפכנו את זה לפעם בשנתיים עקב נסועה נמוכה. תקלות אין שם עד היום.
כמו שאמרתי, אני חי את התחום כבר שנים רבות, ויואב יכול להעיד על כך שבעבר גם הגנתי לא מעט על אוכלי הבגטים מעל דפי הקארזפורום באותה צדקנות ותשוקה שאנחנו רואים כאן. אבל עם הזמן זה עבר לי, ואחרי שגרתי כמה שנים באירופה הבנתי שמשהו פה עקום. התרשמותי היא שככלל, המכוניות היפניות/קוריאניות מתאימות יותר לסגנון החיים הישראלי. את האירופאיות עדיף לחוות באירופה ואת האמריקאיות הגדולות באמריקה. להתעקש על אחזקת רכב אירופאי בישראל תו"כ רציונליזציה של עלות-תועלת זה כמו לדחוף קוביה מרובעת לחור עגול.
זו דעה של אדם אחד עם קצת נסיון אישי והרבה נסיון ציבורי. יש אנשים עם נסיון אחר וגם דעתם לגיטימית. זה כל מה שיש לי לומר בנושא.
נ.ב. פות"ש - יש סיבה שאתה מתעלם מהמאזדה 6? דור ראשון אחרי מתיחת פנים (06-07) אמור להיכנס לך לתקציב.
כן ... היו לי כמה מזדות בחיי , מעולם לא ריגשו אותי . כמו שרמזתי בהתחלה אני לא חובב של המותג...
sent from my WJ
סתם הערה... להסיק מאמינות של מגאן דור שני, מהמכוניות המחורבנות בהסטוריה, על כל תוצרת צרפת... קצת מרחיק לכת לדעתי.
אסף.
אין לי כוח למנות את ההסטוריה הארוכה שלי עם מכוניות, ואת הנסיון שלי עם מכוניות יפניות משומשות שמוניטין האמינות שלהן נשאר הרחק מאחוריהן על דפי האגדות ומה שנשאר זה רק בלון נפוח של מערכות יקרות שקורסות בזו אחר זו שהתפוצץ לי בפרצוף. אחרי שהייתי בטוח שבמקרה נפלתי על "לימון", התברר לי שאותן בעיות בדיוק קורות גם לאחרים, להרבה אחרים... עברו תחת ידי מספיק מכוניות בחיים, רובן אירופיות (כולל ה"מצורעות" - איטלקיות וצרפתיות) או תוצרת ישראל שמבוססת על מכלולים אמריקאיים, כולן ללא יוצא מין הכלל היו אמינות בסדרי גודל בלתי נתפסים מהזוועה היפנית - דייהטסו (מבית טויוטה, לא לשכוח) שהיתה בסך הכל בת 8 אבל השאירה לי טראומה בלתי נשכחת.
אבל להבדיל מבעלי האירופיות שבישראל ערכן צולל בחופשיות וממילא כבר אין עוד הרבה להפסיד אז לא מתביישים לדבר חופשי, אצל בעלי היפניות נפוצה לעתים תופעה מעניינת של קשר-שתיקה. ממלאים את הפה מים, הרי האוטו עלה הרבה - כי הוא "שומר ערך" ולכן שווה הרבה יחסית - ואז כל מילה רעה אולי תוריד לו את השוק.... ולכן להן מותר להתקלקל לפעמים. מתקנים ושותקים. לרנו או פיז'ו או סיטרואן אסור. כל פיזו שנשרף הוא "בעיית אמינות כרונית" ויימח שמם של זוללי הצפרדעים האלה.
במציאות דריש - כל המכוניות מתקלקלות. מי יותר ומי פחות. מי קצת יותר מוקדם ומי קצת יותר מאוחר. יש דגמים מוצלחים יותר ויש מוצלחים פחות. אצ להאירופים והאמריקאים כמו אצל היפנים והקוריאנים. העולם מבוסס על איזונים ועבור כל יתרון מובהק תשלם בחיסרון בפרמטר אחר.
כל מצדדי היפניות והקוריאניות בלי יוצא מין הכלל, נוטים להמעיט בערכם של הפרמטרים הדינמיים וזה לא פלא - כי עד לדורות האחרונים המודרניים, רובן היו מכוניות שבאופן מסורתי חלשות בצד הדינמי ולא מיועדות ל"נהיגה". רק לנסיעה, וגם בזה הן בד"כ די בינוניות. אם הן היו רכות ונוחות, זה בא על חשבון התנהגות. אם הן התנהגו טוב (מאזדה 3 למשל), זה בא על חשבון נוחות. ויש גם כאלה שהיו גם וגם - גם מתנהגות רע וגם לא נוחות ואפילו מסוכנות בתאונה (סובארו ליאונה למשל). יש להם הברקות ומכוניות יוצאות דופן ומעניינות כמו דגמי סובארו AWD או דגמים ספורטיביים שרובם לא מיובאים לכאן בכלל - אבל בשוק שלנו אנחנו מוצאים רק דגמים פשוטים יחסית, רק אוטומטיים, מכוניות יעילות ומשעממות שלא כיף לנהוג בהן. הם עוד לא הצליחו להמציא משפחתית פשוטה שגם נוחה מאוד וגם מתנהגת טוב. משהו שאצל האירופים בכלל והצרפתים בפרט - זה משהו מאוד בסיסי. אתה עוש הסיבוב בקורולה חדהש נניח, או במאזדה 3 חדשה ומתרשם שהן מצויינות, ואז נכנס לפיז'ו 308 או אוקטביה חדשות ואחרי כמה דקות ספורות של נהיגה מבין את ההבדל. היפניות האלה אולי טובות מאוד, אפילו מצויינות, אבל האירופיות שוב מקדימות אותן בכמה וכמה צעדים והן מצויינות יותר.
אתה מכיר אתרים ופורומים ברשת, תכניות טלויזיה, מועדוני מעריצים ומאות מגזינים שמוקדשים למכונות כביסה?... מקררים?...מיקרוגלים או טוסטרים?... לא. כולם מוצרי חשמל ביתיים שאנחנו משתמשים בהם ביומיום יותר מאשר במכונית. הם משרתים אותנו ואם הם מתקלקלים - אנחנו מתקנים או זורקים וקונים חדש, אבל אנחנו לא מאוהבים בהם.
מכונית לעומת זאת היא מוצר אמוציונלי - בגלל זה יש סביבה תרבות שלמה, ולכן ממכונית אני דורש יותר מאשר מטוסטר. אני רוצה גם להינות ממנה. מכונית שיש לה אופי של טוסטר אובן או מיקרוגל - כלומר יעילה נטו אבל לא מעבר לזה - אני לא מתחבר אליה. זה לא הופך אותה ללא טובה, אבל בתקציב נתון אני אעדיף מכונית חדשה יותר, שנותנת יותר ומתפשרת פחות.
במקרה שלנו - ההסברים על מזג אויר, נהיגה וכו' ושאר בלבולי מוח על מוצא עדתי של מכוניות - לא מחזיקים מים. יש מכוניות צרפתיות בעוד מקומות בעולם עם תנאים לא אידיאליים והן מחזיקות מעמד יפה מאוד. לא כל הנהגים והמכונאים בספרד או בגרמניה או בצרפת הם טובים ומיומנים יותר או פחות מאצלנו. ההבדל היחידי שנראה לעין שאני יכול להצביע עליו בין שווקי אירופה וישראל זה שבישראל כולם רוצים רק אוטומטי ובאירופה רוב המכוניות הן ידניות (ודיזל). אבל אז זה היה מתבטא בעיקר בבעיות גיר - ואנחנו מדברים כאן על מגוון תקלות שלכאורה מאפיין מכוניות אירופיות והיפניות חפות מהם - וזה כאמור, לפחות מנסיוני האישי, די בולשיט. עברו אצלי כמה צרפתיות יד שניה, טופלו בזמן והיו מצויינות. הנסיון עם יפניות היה מאכזב ובגדול.
שאלת מיליו ןהדולר - מה לבחור? מי שהמכונית משמשת אותו רק ככלי קיבול לרביצה בפקק מהבית לעבודה ובחזרה - באמת לא משנה במה יבחר. אני מבחינתי רוצה שהאוטו ייסע, וייסע טוב ושיהיה אמין. שיהיה בטוח, שיהיה לי נוח לשבת בו עם הרגליים הארוכות שלי, שיתנהג טוב. ואם יהיה לו גם ערך מוסף בדמות התנהגות מהנה שתגרום לי לחייך, אז מה טוב.
אוטו שלא גורם לי לחייך, אני לא אקנה. מה לעשות.
97' זה עדיין דור ראשון, והמסקנות שלי נובעות מממנה ומעוד כמה עשרות מקרים שהכרתי באופן אישי - מכוניות של קרובי משפחה, קולגות וחברים. ואז היה גם את המגאן של יואב (אם אני זוכר נכון) ועוד כמה מאות פציינטים מהקארזפורום. בסה"כ לא חסר בסיס למדגם.
המקרה האחרון היה בקיץ, כשביקרתי בארץ בענייני עבודה. ב-C4 פיקאסו של קולגה שבק איזה חיישן שהחלפתו עלתה קרוב לאלף ש"ח. סביר להניח שאילו הייתה הולכת לאחד המוסכים המתמחים (כמו שאפט בת"א) ניתן היה לצאת בנזק קטן יותר, אבל זה בדיוק העניין - אם הסובארו שלך מתקלקלת אתה לא צריך לנסוע למוסך מתמחה, כל מוסך כללי ידע לעשות את העבודה וזה בד"כ יעלה הרבה פחות מעלית הטכנולוגיה האירופאית. אולי לך ולי זה נראה נורמלי, אבל רוב האנשים לא יחזיקו מכונאי בת"א וחשמלאי בפ"ת ומתקין מערכות סטריאו בהרצליה. כשיש תקלה הם רוצים "לסגור את הפינה" כמה שיותר מהר, בזול וקרוב לבית.
כמו שאמרתי, בעלות על המכוניות האלה אפשרית אבל דורשת מיינדסט מסויים שפשוט לא נדרש עם האסייתיות. זו לפחות ההתרשמות שלי.
:D
כן, אבל זה אתה. אני לא מכיר את פות"ש ולא בטוח שגם סדר העדיפויות או גורמי החיוך שלו דומים לשלך.
סליחה, דור ראשון. עוד יותר מחורבנת.
לצערי היו לי מהעבודה מגאן דור ראשון, מגאן דור שני ומגאן דור שלישי (פלואנס, אשר כונתה "המחלה"). השלישית היתה מכונית אמינה לחלוטין, חוץ ממשהו קטן ועוד אחד. אבל עדיין חרא של אוטו מהרבה בחינות. השתיים הראשונות היו פשוט צרעת עם תקלות חוזרות ונשנות ברמה שאני מכיר את האנשים במוסך של היבואן ברמה אישית. והנה דוגמה איך מישהו יכול לומר שאחרי שלוש צרפתיות כל הצרפתיות חרא. למרות שבינן לבין C4 אין שום קשר ממשי.
אבל מצד שני יש לנו במשפחה וגם שלי באופן אישי מכוניות מבית PSA, לא רנו - ולא אחת. שתי AXים שונות, SAXO VTR, אחרי זה 307 1.6 של העבודה ו 307SW הלביאה, ובגלל הנוסטלגיה קניתי לפני שנה 106XS, ועוד יש לנו 605 יד ראשונה ואחרונה, שתי 607 3 ליטר, והיו והלכו עוד AX, עוד סקסו, ZX, 407, C5, והגדולה מכולן - 604.
ואני יכול לומר מתוך היכרות אינטימית איתן שעד סוף שנות ה 90 הם עשו מכוניות מדהימות, מצויינות ואמינות מאוד אבל רק אם יודעים לבחור את הדגמים הנכונים. מאז הם פשוט שכחו איך, ולמרות שה 607 היא מכונית איכותית ואמינה, מלכותית ומפנקת.. פשוט אין לה את "זה", השאר מתחילת שנות ה2000 היו מכוניות בינוניות ומטה - סוג של ציפייה שנגמרה באכזבה למרות שחיבבתי את הלביאה שנתנה תמורה מצויינת והיתה קרן אור לעומת אחיותיה מאותו דור, ועדיין... עם יד על הלב... הקיה פורטה ליסינג שאני נאלץ לנסוע בה היום נופלת מהפחות טובות שבהן ברוב הפרמטרים - כן, מהפחות טובות שבהן.
אני גם יכול לומר שבשביל מכונית די חדשה (2012) וסמל לאמינות הקוריאנית, היא נבלה, ונתקעתי איתה כבר כמה פעמים עם תקלות משביתות, ואני לא מדבר על הגה חשמלי שסיים את חייו (8000 שקל).
לעומת זאת עם הדור הממש אחרון של פז'ו - 308 החדשה שבינה לבין ה308 היוצאת אין הרבה דומה, וגם ה C4 של אחות של דרור - נראה שהם חזרו לעצמם, בלי לעשות ניסויים לא אחראיים בטכנולוגיות לא בשלות כמו ההגה החשמלי של הC3 דור ראשון ושאר שטויות שמשלמים עליהם ביוקר.
ומצד שלישי, גם קוריאניות ויפניות מתקלקלות. מי אמר משאבת מים במזדה 3? ומחירי החלפים לא הכי נוחים - תבדקו כמה עולה פנס ראשי של סובארו B4 שמדברים עליו כאן. במחיר של שני פנסים קדמיים ושני אחוריים אפשר לקנות סיטרואן. בערך.
אז בלי גזענות.
לבדוק כל דגם לגופו. יש מציאות, ויש נבלות, בלי קשר לארץ המוצא.
אסף.
308, אחת המכוניות ליסינג שהכי אהבתי מכל הבחינות אבל כפרטי היית רוכש אותה?!
הגיר האוטומטי שלה קצת איך לומר...מתקלקל
דווקא הרנו, יש לי כבר פעם שניה פלואנס דיזל עם תקלות מינוריות ולא משביתות כמו מאוורר רדיאטור רועד, שמשה קדמית נסדקה וכמה קרקושים שדיכים להתקנות מקומיות כנראה.
רמת גימור ומושבים די מגעילים אבל מנוע וגיר וצריכת דלק יוצאים מהכלל. גם השיוט בכבישים מהירים במהירויות גבוהות מוצלח.
מחזק!
יש לאמא שלי קורולה רובוטית 2008 (אני חושב שזו השנה שהם התחילו עם זה), הרכב עם 115K ק"מ, ונוסע חלק, אפס תקלות, תחזוקה בסיסית, וחסכוני מאוד.
הכי מצחיק זה שבהתחלה אמרו כל הזמן שזה הדגם הכי גרוע של טויוטה, ווהרכב לא יהיה שווה כלום, על פי איך שזה נראה, הרכב יהיה איתנו לפחות עוד 20 שנה :-)
איזה מלחמה נגד הצרפתים :)
יש לי ברזומה bx, zx, 405, 3*ax, קסארה 307 ועכשיו c4 מהדגם החדש שנרכשה מהטרייד אין של היבואן.
לא נתקלתי בכל סיפורי זוועות האמינות (חוץ מה ax דור ראשון שהתפרקה) .
כל המכוניות נמכרו תוך שבועיים עד שלושה.
האחרונה שנמכרה הייתה פזו 307 2004 עם מנוע 2000, שירתה אותנו עד לפני חצי שנה, נסענו עליה 90000 קמ ב 5 שנים.
התקלות היו:
סט צמיגים, מצבר ומזרק שנסתם (כנראה עקב. דלק מלוכלך, גם הג'יפ עשה בעיות באותו שבוע לאחר שתודלק באותו היום באותה תחנה).
הקסרה שלפניה הייתה אצלנו 3 שנים, מצבר, צמיגים וחוטי הצתה.
חוץ מזה, טיפולים שוטפים בלבד.
(שמן/בלמים/פילטרים/פלגים, לפי הספר)
קצת פרופורציות...