תוכנית חילופי פקידים בין ישראל לארה"ב? (סיפור מעניין מאמריקה)

יו... איזה שטויות אתה מדבר... אלוהים.

אסור להכניס בשר ומוצריו ולא פירות - זה שרשמת שהכנסת, לא הופך אותך לבסדר. אסור להכניס.
אז כשיש ספק, אתה רושם והם בודקים אם זה מתר או לא - זה אסור. נקודה.
לאיזה שיקול דעת אתה מצפה. אסור להכניס והכנסת... למה שיתנו לך לאכול מולם, כשבכלל אסור היה לך להגיע לשם עם הבשר?

וטיסות המשך...
בארה"ב אין "טיסות המשך" - יש טיסות בינלאומיות ויש טיסות פנימיות.
אם הגעת בטיסה בינלאומית, אתה "נכנס" למדינה, כאילו שאתה לא ממשיך לשום מקום.. אם יש לך, בנוסף, טיסה נוספת... זה סיפור אחר לגמרי.. טיסה אחרת.
מה לא ברור?
ומי מבטיח להם שאתה אכן טס לאיזה מקום אחר ולא יוצא מהשדה וזורק את הקלמטינה, עם ביצי זבוב הפירות, בפרדס הקרוב?

למה אתה מצפה להתייחסות כמו לאדם "סביר" אבל נוהג כמו.. ישראלי - "שיבינו אותי ויגלו גמישות, אחרת... כולם חרא".
אסור להכניס - למה להכניס?
ואם אתה כבר מתחכם ומכניס, למה אתה מצהיר על זה?
מה, אתה מצפה ל"גמישות" בדבר אסור, רק בגלל שהיית "בסדר" ואמרת שאתה מכניס משהו אסור?
איזה מין היגיון זה? מאיפה הבאת את זה?
לפחות שינהגו בנימוס - אתה מכניס דברים אסורים, מסבירים לך למה זה אסור ואתה מתחכם ואומר "טוב, אז אני אוכל עכשיו"... לא היית צריך להגיע עם הסנדביץ' הזה עד שם ואתה עוד רוצה לאכול אותו, במסגרת "טוב, זה אסור.. אבל אני כבר פה!".
ואתה עוד מתלונן... על אמריקאים וישראלים ו... תראה איך אתה מתנהג ועוד יותר גרוע... "נעלב".

ועוד אומרים שלי משעמם...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי opl

אתה חושב שיש להם זמן בשבילך שתנשנש את הסנדוויץ שלך מול הפרצוף שלהם?

---

כן, היה זמן. זה אגף נפרד בשדה שלא היו בו אנשים חוץ ממני, שניקווה ועוד שני קולגות שלה. אחד מהם שיחק בטלפון, השני סתם עמד ולא עשה כלום.

אגב, יכולתי גם לא להיכנס לשם אלא להמשיך ישירות לביקורת דרכונים. אף אחד לא בדק לאיזה כיוון אני הולך אחרי שהגשתי את טופס הצהרה.


ברנרד - התשת אותי, וזו לא הפעם הראשונה. אתה צודק, אני טועה, בוש ונכלם הולך לפינה לחשוב על מה שעשיתי. תהנה מהאמריקה שלך, וסליחה שהעזתי לחשוב מחשבה ביקורתית בכיוונה, קל וחומר להעלותה על הכתב.

ביקורת זה טוב. אני תמיד בעד ביקורת..
מה שהעלת זה לא ביקורת - זה זילזול ובריונות ויריקה בפרצוף של מדינה שמארחת אותך... זו הדוגמא הרעה של ישראלי "שעושה מה שהוא רוצה ועל הזיין שלו כולם... ושידברו יפה".
יש לך ביקורת על ישראלים ואתה מתנהג כמו הדוגמא הרעה שלנו..
אל תשלה את עצמך, זו לא ביקורת.

- - - Updated - - -

מזכיר לי את הסיפור ההוא, על התייר שהציק לחייל ממשמר המלכה בבקינגהם - בסופו של דבר החייל דפק לו דחיפה והפיל אותו... רק חסר שההוא היה מתלונן "אבל הוא לא אמור לזוז, לא? איזה חרא האנגלים האלה..".
הנה, הגירסה של דריש.

יריקה בפרצוף, לא פחות... יש בפורום הזה שרשור או שניים שלא סיימת ברצח אופי של כל מי שלא הסכים איתך?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי opl

ולא סתם וואלמארט, סופרסטור בעיר דרומית. כמות ציוד הנשק והקמפינג שם גמרו אותי.

---

נשק כמעט שלא יצא לי לראות. אולי במרילנד זה שונה. לא ברמה שיש בסדרה last man standing, קומדיה לא סדרת פעולה, אבל ציוד דייג וכדומה כן. לצערי לא הבאתי כלום כי לא חשבתי שאצטרך. בכל זאת לפני שלוש שנים, לא חשבתי שאעשה קמפינג בעשר שנים בקרובות.

אוי דריש....

אני זוכר טוב מהנחיתה בניוארק, ליד כל הפלקטים העצומים שמסבירים בצורה הכי בהירה וןברורה לכל מפגר שאסור להכניס לארה"ב פירות וירקות ובשר, עוד פלקט עצום באותיות אדומות שאי אפשר לפספס - WE ARE DEFENDING OUR WAY OF LIFE. המשפט הזה הוא תשובה לכל השאלות וההשגות. בזה מתמצה כל הסיפור.

לא מתאים לך, מעצבן אותך, כן רובוטים, לא רובוטים. זה החוק שלהם. אלה ההוראות. העובדים האלה נמצאים שם לא כדי להפעיל שיקול דעת אלא כדי למלא אחרי ההוראות שקיבלו. זה מטומטם ולא הגיוני? ברור. אתה צודק. אבל אין לך מה לעשות כנגד זה. ואם תתעקש ותעשה עוונטות - אתה עלול למצוא את עצמך מועלה בחזרה אחר כבוד למטוס שיוצא למקום ממנו הגעת לארה"ב. מגורש. ולא תוכל להיכנס עוד לארה"ב הרבה שנים אם בכלל.

לא מתאים לך? אל תבוא לאמריקה.


אני טס לחו"ל פעמיים בחודש בערך. אירופה בד"כ, לעתים רחוקות יותר אמריקה ואסיה.
כבר נשבר ליהזין מבדיקות הבטחון. באמת.

בהתחלה כעסתי. אחר כך כבר צחקתי. אסור למשל, להעביר נוזלים במיכל/בקבוק של יותר מ-100 מ"ל. למה? ככה. 100 מ"ל עובר, 102 לא עובר. בקבוק מים שנתנו לך במטוס ולקחת איתך, לא ירשו לך להעלות לטיסת ההמשך. אבל אם תקנה את בקבוק המים שלך בקיוסק בדיוטי-פרי במחיר מופקע אחרי הבדיקה הבטחונית, הוא כן יעבור.
יודע כמה חומרי נפץ נוזליים תפסו עד היום? לדעתי אפס מוחלט. אבל בכל נמל תעופה מחרימים מדי יום כמה טונות בשמים ובקבוקי מים. אני לא מגזים. פעם במדריד התעקשו להחרים לי בקבוק בושם בנפח 150 מ"ל שנשארו בו אולי 2-3 התזות אחרונות. בושם שאהבתי, הבקבוק כבר היה כמעט ריק. לא עזר לי. התעקשו להחרים. אבל לפחות נתנו לי להתיז על עצמי קצת מהבושם לפני ההחרמה - איזה מפגרים... היום אני לא לוקח בושם לחו"ל בכלל - בכל נמל תעופה אני מתבשם מהטסטרים בדיוטי-פרי. שייחנקו עם הבקבוקים שלהם.

זה מרתיח בנמלי תעופה כמו מרסיי למשל, היכן ש-90% מהנוכחים, כולל עובדי נמה"ת, נראים כמו מגוייסים לדאע"ש.... ואף אחד לא טורח לבדוק אותם. אבל כל מי שנראה אירופי ותמים ישר מפרקים לו את התיקים ואת הצורה ובודקים לו בגרביים.

זה מרתיח עוד יותר בגרמניה. כולנו מעריצים מכוניות גרמניות והנדסה גרמנית... אבל ששוטר גרמני יעשה עליי חיפוש?... זה מפריע לי עקרונית ונפשית. כישראלים אנחנו ישר חושבים "נאצים" ועולות האסוציאציות עם תמונות בשחור-לבן מהשואה של ילדים עם ידיים מורמות.

זה מה יש. זה עולם של פוליטיקלי-קורקט צבוע. כדי לא להיות מואשמים ב"גזענות" הם לא רוצים להילחם פרטנית באלה שאחראים לטרור האווירי - אז מטרטרים את כווווולם ולא מצליחים למנוע אף פעולת טרור. זה מה יש ומי לא מתאים לו - שלא יטוס.


ואני לא נכנס למה שעובר כאן, בישראל, על תיירים מחו"ל. על כל מי שנראה קצת ערבי, על כל תיירת צעירה שמגיעה ממדינה מזרח אירופית - והרשימה עוד ארוכה.

רגע-רגע...

דרור-הג'יפאי-הקדמון-ברלי, זה שמעשן סיגריות מצריות שחפר מאדמת המדבר, ששותה ויסקי מסליקים מתקופת הבריטים, שבשבילו הילוך רביעי בגיר זה חידוש מודרני בזוי... מתבשם בשדה תעופה???

אפשר לסגור את האור, הלכה המדינה ונגמר העולם.

הוא כבר לא מעשן ואפילו גאה בז.

הבעיה אצלנו ולא אצלם.
הבעיה אצלנו שהכול נתון למשא ומתן מזרחי ולכן אין משמעת וכבוד לחוק או לתקנות.
אני אבכה ואעבוד על השוטר ויהיה בסדר.

בגלל זה אני לא מתביש לעקוף שוטר במהירות גבוהה ובגלל זה ערבי בשטחים מצפצף על החייל ובבית ספר הורים ותלמידים מרביצים למורים


JEEP GC V8 98 IR 3.5
Honda 300ex

סיגריות מצריות זה לא רע. פעם מאוד אהבתי סיגריות קליאופטרה.
לפני 20 שנה כשהיינו בסיני עם החיפושית, קניתי המון פאקטים.

אבל אני כבר לא מעשן בכלל כמעט שלושה חודשים.
תענוג. יש לי אוויר.
הכושר חוזר.

מה השלב הבא?
לא לשתות אלכוהול.
להפוך לצמחוני.
למכור את הג'יפ.
לעבור לת"א.
להפוך לטבעוני.
להפוך לשמאלני.
להפוך להומו.
ובסוף - לנסוע בטויוטה פריוס.



ואם נחזור לנושא - אני אחזור על מה שכתבתי אי שם בהתחלת השירשור.
חוקים זה לא בשביל שיהיה צדק (כי צדק לא יהיה לעולם) אלא רק בשביל שיהיה סדר.
ובמקום לבזבז אנרגיה על עצבים למה זה ככה וזה ככה - כשאנחנו נוסעים לארץ אחרת - יותר פשוט לכבד את החוקים שלהם ולשחק את המשחק שלהם. כמו שלסיני לא העזתם להיכנס לפני שבדקתם טוב -טוב בתרמיל הגב שלכם שלא נשכח שם איזה כדור 5.56 מהמילואים, כי אתם יודעים שכלא מצרי זה גהינום ושבגלל קליע 5.56 כזה אתם עלולים להיות מואשמים ב"ריגול" או בהשד יודע מה ולהירקב באבו-זעבל חודשים ואפילו שנים עד שיסכימו לשחרר אתכם... ככה מי שלא רוצה למצוא את עצמו מגורש מארה"ב, שלא יכניס לשם פירות/ירקות/צמחים, וגם לא סנדביצ'ים. ושלא יתחכם עם אנשי בטחון/אנשי מכס ו/או פקידי הגירה בשום נמל ו/או נמל תעופה אמריקאי, כי אין להם לא חוש הומור ולא שיקול דעת.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

לא מתאים לך, מעצבן אותך, כן רובוטים, לא רובוטים. זה החוק שלהם. לא מתאים לך? אל תבוא לאמריקה.

---

אנחנו מדברים על דברים שונים. משום מה כולם פה חושבים שיש לי איזו תגובה אישית וסנטימנטלית לדברים כאלה - עצבים, תסכול, אי הבנה וכיו"ב. העניין הוא אחר. בעידן ההייטק והרילוקיישן כבר אין 'מדינה שלי' ו'מדינה זרה', קל וחומר אצל היבריד רוסי-ישראלי כמוני. כל מה שאני עושה זה לאסוף רשמים על מקומות שעברתי בהם ולהסיק מסקנות. ואני עובר בהרבה מקומות, ומה לעשות... יש לי זכרון טוב.

מכיר את המשפט 'בכביש אל תהיה צודק - תהיה חכם'? העקרון הזה תקף גם בעסקים, ובעיניי גם במדינות. המכס האמריקאי זה משחק ילדים לעומת האוסטרלי למשל, וגם האנגלי לא פראייר, ובשורה התחתונה כולם מייצגים את המותג הלאומי. אבל האוסטרלים והאנגלים חכמים (יחסית) כשהם מצליחים להיות קשוחים ותקיפים גם עם חיוך ודיבור מנומס. האמריקאים בעיקר צודקים. זה הרושם הראשוני שתייר או נוסע עסקי מקבל מהמדינה שלהם כשהוא מגיע, או אולי אפילו לפני, כשהוא מגיש בקשה לוויזה. נכון שאפשר להגיד 'אני צודק, ואם לא מתאים לך - לך קיבינימט', אבל זה מעיד על אגו מנופח וראייה לטווח קצר. זו לא דרך חכמה במיוחד לתת שירות, לעשות עסקים, או להכניס אורחים.

אנשים שונים מקבלים דברים כאלה בדרגות שונות של הבנה. איכשהו מתוך קרוב לשלושים מדינות שיצא לי לחצות את גבולותיהן, רק בארה"ב קיבלתי רושם כ"כ שלילי וחזק. עם השאר הסתדרתי. אולי זה הרקע הרוסי שלי, לא יודע. כאמור, אני יכול להבין פקיד פשוט שעושה את העבודה, אבל כשהוא מחזיק מעצמו לא פחות משומר הגלקסיה זה כבר נהיה מגוחך. ואין כאן אלמנט של משא ומתן או גישה לבנטינית, רק נורמות מסויימות שמקובלות בנמלי תעופה בכל העולם, למעט כאן.

אז מה התוצאה של ההתנהגות הזאת מצדם? בתחילת ההודעה אמרתי שאני אוסף רשמים ומסיק מסקנות, אז מה המסקנה שהסקתי מזה?

ובכן, מבחינתי הכל נמדד בכסף. אם ביום מן הימים אקבל הצעת עבודה או רילוקיישן לארה"ב - סכום הסף שלי יהיה מראש גבוה יותר, מעין פיצוי על 'עוגמת הנפש' הצפויה בהתעסקות עם תופעות כאלה. ואם כבר נגיע למצב שמציעים לי, כנראה שגם אקבל את מה שאבקש. ככה פתרנו בזמנו את הבעיה עם הקוריאנים כשהטכנאים שלנו לא רצו לטוס לשם יותר בגלל הגישה העקומה של הקולגות המקומיים. ככה פותרים הרבה בעיות בחיים.

אמריקה בעיניי היא סתם עוד מדינה כשאר המדינות. אמריקה בעיני עצמה היא משהו מיוחד. לא ברור לי מה היא מרוויחה כשהיא בוחרת לשדר תדמית כזאת למבקרים שלה, במיוחד כאשר מדינות אחרות מצליחות להסתדר בלי זה. אבל זה רק אני והתחושות האישיות שלי מהסיפור, מעולם לא טענתי שזו האמת האבסולוטית.

לגבי ויזה לארה"ב . השאלה היא האם הוצאת את הויזה עם פספורט רוסי או ישראלי ? מפני שלמיטב ידיעתי, אך ו רק בישראל עוברים תהליכים כאלה משפילים , ממושכים וקשים על מנת לקבל את הויזה לארה"ב . כמה שאנחנו חושבים ומאמינים שאנחנו הבני ברית מס' 1 של ארה"ב. האחרים לא חווים את הפינוק הזה.

דרכון ישראלי כמובן, כולל הסלקציה בשגרירות כאילו אני בתור למסעדה של רושפלד ולא נוסע לשם בענייני עבודה.

ושוב, בתור מי שכבר עבר את תהליך קבלת הוויזה לעוד כמה מדינות (בישראל), יש לי למה להשוות. שלא ישתמע מדבריי כאילו גיבשתי דעה שלמה על ארה"ב על סמך אינטראקציה נקודתית עם שניקווה.

לאחר ששמעתי את מה שעובר הבוס שלי( גרמני) וקולגה שלו בריטי שעשה רילוקיישן לישראל הנכנסים ויוצאים לארץ כל שבועיים במסגרת הביטחון לטיסות לישראל ואל על בפרט ובדרכונים בכניסה לארץ, התכווצה לי הבטן ונדרתי לא לבקר שום בידוק ביטחוני ומכס בחו"ל...,

ואני נוסע הרבה בעצמי וסובל בנושא עקב מאמץ לעלות עם טרולי לטיסה ללא שליחת מטען...

Sent from my SM-G900F using Tapatalk

אני מציע שתיסע לצילה... עם ציוד. וכשהפקיד מכס בכיר (שמדבר יופי של אנגלית) יגיד לך שפה זה צילה ושאיתו מדברים רק בשפה הרשמית של המדינה תבין כמה נחמדים היו איתך בארהב...

כשאני הלכתי להוציא וויזה לארהב לטובת עבודה ואמרתי להם שאני צריך אותה לצורך העברת ידע למקומיים כמעט קיבלתי חיבוק והזמנה לארוחת ערב (שלא לדבר על וויזה לעשור), כנראה שזה הרוב עניין של מה שיוצא לך מהפה, כי אני נראה כמו מחבל ולא נכנס גם לנתבג בלי לעבור בגלאי.

מעניין איך זה שאיש חשוב לכלכלה האמריקאית כמוך, עם פה שמפיק מרגליות, היה צריך לעמוד בתור עם שאר התיירים. על זה אני מדבר, כי הראיון עצמו עבר חלק גם אצלי, ועם תוצאות דומות (בלי החיבוק).

לא הייתי בצ'ילה אבל בארגנטינה לא זכורות לי בעיות מיוחדות, גם עם ציוד. בכל אופן, להשוות למדינות מתפתחות זה לא חוכמה. ואני מכליל את ישראל בקטגוריה הזאת.

לא זוכר שעמדתי בתור יותר מ-10 דקות...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Derish

מעניין איך זה שאיש חשוב לכלכלה האמריקאית כמוך, עם פה שמפיק מרגליות, היה צריך לעמוד בתור עם שאר התיירים. על זה אני מדבר, כי הראיון עצמו עבר חלק גם אצלי, ועם תוצאות דומות (בלי החיבוק).

לא הייתי בצ'ילה אבל בארגנטינה לא זכורות לי בעיות מיוחדות, גם עם ציוד. בכל אופן, להשוות למדינות מתפתחות זה לא חוכמה. ואני מכליל את ישראל בקטגוריה הזאת.

---

נו... ואני ישבתי בשקט, אחרי שנעלבת שעושים לך רצח אופי ווהקביעה שמי שלא מסכים איתי - "חוטף"..
מה אמרו לך שהתנפלת כ"כ? "פה מפיק מרגליות"... "איש חשוב .."
מה קרה דריש? מתחיל להיות לך משעמם בגולה?
your looking to pick a fight?
מה נהיה?
מחפש חיוכים וחיבוק אוהב? ודווקא מעובדי הביטחון של שדות התעופה של ארה"ב?
דווקא אותך צריכים להבין, ולאפשר לך ביס מהסנדוויץ'?
יש פה עוד דברים מעצבנים - לא נותנים להכניס אוכל מבחוץ לתוך בתי הקולנוע - אולי אתה רוצה להגיע עם סנדביץ' גם לשם ולהתעקש לאכול מול הפנים של הסדרן, לפני שאתה מתיישב?
יש גם חוק דבילי כזה, שאסור לעבור באדום, גם אם הצומת פנוי/ה... אז כשתקבל דו"ח, אתה רוצה חיבוק מהפקיד שלוקח ממך כסף ושיסכים איתך שזה חוק דבילי ושהוא בכלל מאמין שמות לעבור באדום... בזהירות ושהמחוקקים דפוקים ו... יעשה לך הנחה קלה..
בגדול... אם אתה לא מאמין בחוק ו/או בתפקיד שאתה מבצע - אל תעבוד בזה... מי שעובד בביטחון, מאמין (ברמה כזו או אחרת) במה שהוא עושה - מה הבעייה שלך עם זה?
תכף יבכו פה כל הטסים מאמסטרדם, שמחרימים להם את הקנביס (שקנו עם קבלה בקופי-שופ) - למרות שהצהירו שהביאו סמים שאסורים בארה"ב... וירצו גם הם חיבוק.

אתה אורח... תתנהג בהתאם - פשוט ומנומס ותרבותי.
לא רוצה - אל תבוא.
גם לישראל וגם לספרד וגם לאנגליה.

והכי חשוב - תמצא בחורה/בחור שיוציאו לך את השטויות מהראש... יש לך יותר מידי חופש בחיים ואתה פשוט overwhelmed מהמצב... יותר מידי טוב לך.
אתה צריך קצת צרות אמיתיות שיאזנו אותך.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי opl

לא זוכר שעמדתי בתור יותר מ-10 דקות...

---

וואלה? עם יחס כזה כנראה שגם אני הייתי נשמע אחרת.

אצלי ואצל הקולגות הייתה המתנה של 40-60 דקות בתור רק להיכנס לשגרירות. וזה אחרי שכביכול נקבעו לנו ראיונות וטווחי זמנים מוגדרים להתייצב בהם, משהו כמו 9-11 בבוקר. אולי זה עניין עונתי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Bernard

יש לך יותר מידי חופש בחיים ואתה פשוט overwhelmed מהמצב... יותר מידי טוב לך.
אתה צריך קצת צרות אמיתיות שיאזנו אותך.

---

פה אתה צודק, ולכן בקיץ אסיים כנראה את הפרק האנגלי בביוגרפיה ואחזור לעוד סיבוב בארה"ק. אבל זה נושא לשרשור נפרד.

,
תת

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Derish

מעניין איך זה שאיש חשוב לכלכלה האמריקאית כמוך, עם פה שמפיק מרגליות, היה צריך לעמוד בתור עם שאר התיירים. על זה אני מדבר, כי הראיון עצמו עבר חלק גם אצלי, ועם תוצאות דומות (בלי החיבוק).

לא הייתי בצ'ילה אבל בארגנטינה לא זכורות לי בעיות מיוחדות, גם עם ציוד. בכל אופן, להשוות למדינות מתפתחות זה לא חוכמה. ואני מכליל את ישראל בקטגוריה הזאת.

---

אז כנראה החוויה שלך מארגנטינה שונה משלי. 10 ימים, 3 אנשים, ישבנו והמתנו לציוד שישוחרר מהמכס כי רוה"מ שלהם
החליטה שאין יותר ייבוא לחודשים הקרובים (כי הם לא עמדו בתשלומי האג"ח שלהם) - זה היה לפני כמה שנים.
מיותר לציין שחזרנו לארץ בלי לעשות כלום (כולל הדגמה לשרה לבטחון פנים), היו לנו אנשים מאוד מקושרים שניסו
להכניס את הציוד (הבעלים של חברה שמשפצרת את כל האופנועים של המשטרה, מספר 2 במשמר הגבול שהיום הוא
מספר אחד, שפגשתי אישית במשרד שלו ובארוחת ערב ועוד כמה) ולא הצליחו (שחררו אותו אחרי חודש וחצי).
במקרה שבוע לפני, הגיעה טייסת אמריקאית שלמה לתרגיל שתוכנן במשך שנה וחצי, ונחש מה? גם הם לא הצליחו
להכניס ציוד לארגנטינה וחזרו בלי דקת טיסה משותפת.
אבל את הטלפון הסלולארי שרוה"מ כ"כ התגאתה שמיוצר שם (שבסך הכל סגרו בו 6 ברגים), זה נכנס יופי יופי.

אז גם לי עשו קטע באיזה קונקשן בניו-יורק, וגם אותי תזזו בשגרירות (חיכיתי שעתיים וקיבלתי ויזה בלי בעיה),
ולעיתים קרובות אני חושב שהם חבורה של בוקים. ויוצא לי להיות שם לפחות פעם בשנה, להנות מחלק מהדברים
לגחך מחלק וסתם לזרום עם השאר. אבל מה לעשות, הם הכלכלה הגדולה בעולם (ושאף אחד לא יבלבל
את המח עם סין), הם המעצמה מס' 1 בעולם (למרות שפוטין עשה לאובמה בית ספר) ולהם מותר הכל.
וכן, מותר להם לתזז ישראלים יותר מאחרים כי הם מממנים פה יותר חצי מתקציב הבטחון - זכותם.