יכול להיות שזה יענין אותי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דידו
אם אתה יכול לתת קצת פרטים.
Printable View
יכול להיות שזה יענין אותי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דידו
אם אתה יכול לתת קצת פרטים.
כמעט נכון בתאוריה, אבל עלול להיות בעייתי בפרקטיקה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
מבלי להיכנס לכל האלקטרוניקה אתה מתאר התנהגות בסיסית של חוק אוהם (רכיבים פסיביים) , אבל במציאות, אנחנו כבר בעידן של אלקטרוניקה ורכיבים אקטיביים.
עם יש לך אלטרנטור של 200A, לא משנה כמה המצבר ריק, ומה הבדלי המתח בין המצבר לאלטרנטור, האלקטרוניקה של האלטרנטור "תדאג" שהוא לא יעבור 200A ולא ינזק.
ולכן, אם הבדלי המתח (בין המצבר שפרק למערכת שעליה הוא מחובר) סבירים, נגיד בסביבות 2-3V , אז החישוב שלך (הפרשי מתח חלקי התנגדות), יביא לזרמי טעינה סבירים והכל טוב.
אבל אם פרקת את המצבר לערכים נמוכים, ואתה מחבר אותו לאלטרנטור בלבד! והחישוב שאתה מציע, מראה זרם גבוהה מהתפוקה של האלטרנטור, האלקטרוניקה של האלטרנטור תגן על המצבר (והאלטרנטור), ותמנע מהזרם לגדול לערכים חריגים (נגיד עד 200A).
לעומת זאת, אם אתה מחבר מצבר פרוק לערכים נמוכים, למצבר אחר, והמצבר האחר מסוגל לתת זרם התנעה של 400A ( ויכול בקלות גם להיות 600A),אז החישוב שלך בתוקף, ואתה תגיע לזרמי טעינה גבוהים יותר, מזה אני חושש.
שאנחנו עושים את "התרגיל הזה" עם כבלי התנעה, אנחנו גם מוסיפים את ההתנגדות של הכבל והקרוקדילים למשוואה, לזמן קצר, ולעיתים יותר נדירות.
שזה סידור קבוע ברכב, הכבל יותר קצר, המגעים יותר טובים, וזה יכול להמשך למעלה משעה....
לסכם את החשש שלי -
לאלטרנטור יש זרם טעינה מכסימלי ידוע ונשלט. בד"כ (עבור הרכבים שלנו) ניתן להניח 200-300A.
לעומת זאת, כל מצבר בסיסי עובר את ה 400A זרם מכסימלי. ולכן, כל עוד הבדלי המתח בין המצבר הפרוק למערכת הטוענת קטנים, אין באמת הבדל בין אלטרנטור למצבר.
אבל אם הבדלי המתח גדולים (ומערכות כאלו, בהגדרה מרוקנות את המצברים לערכים נמוכים יותר, בגלל זה החשש וכל הדיון פה...), אז בהחלט יכול להיות הבדל בזרמי הטעינה, ואת זה קשה לצפות ולנהל.
במקרה הטוב, זה מקצר את חיי המצברים.
דרך אגב, השיקולים האלו, זו בדיוק הסיבה למה יש הבדל בין ספק כח למטען.
למה אנשים משקיעים מאות ואלפי שקלי, על מטענים, ולא מחברים מצברים סתם כך לספקי כח.
המצבר צרכנים עמד אצלי על בסביבות 11.8 אחרי כל השעות הרבות של עמידה עם צרכנים מחוברים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
לפי ההנחה שלך, הכל בסדר.
1. אין לאלטרנטור ווסת זרם. יש ווסת מתח שדואג שהמתח לא יעבור מתח מקס'. גם אין בו צורך מלכתחילה, כי הפיזיקה שלו מגדירה זרם מקסימלי שנע באופן אופייני ברכבים שלנו בין 55-130 אמפר.
2. ההבדל במתח בין מצבר טעון ב100% ומצבר טעון ב50% (פרוק, למעשה) הוא 0.5 וולט.
3. בגלל הכימיה וההתנגדות הפנימית של המצבר התורם, המתח שלו יורד בהתאם לזרם. קצת לסבר את העין: בזמן סטרטר, 100-200 אמפר, המתח יורד לכדי 9.5 וולט.
4. בפרקטיקה, הרבה אנשים, ואני בתוכם, משתמשים במערכת כפולת מצברים עם מפסקים. מחברים מצברים גם כשאחד מהם מרוקן. הכול בסדר.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
וביותר קיצוני: תכננתי פעם לרכב שירות שדה שלנו, שהיה אמור להתניע משאיות, מערכת להתנעה:
בנוסף למצבר המקורי של הרכב, 100 א"ש, התקנתי בתא המטען עוד שני מצברים, 180 א"ש כל אחד.
היה ניתן לשחק בחיבורים ביניהם עם סריית מפסקים.
בשוטף, כולם חוברו במקביל והאלטרנטור המקורי של הרכב טען אותם.
בהתנעת משאית, שני המצברים הגדולים חוברו בטור.
זה עבד ועובד עד היום מצוין. כמעט למותר לציין שאיש השירות לא מתחשב במצבם של המצברים לפני שהוא מחזיר אותם לחיבור מקבילי.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
איסולטור אמיתי הוא לא סתם ריליי ולא מחובר לסוויץ׳ אלה ממתכ על סמך מתח המצבר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
כאשר המצבר הראדי בטעינה המתח עולה ל 13.8 וולט וכאשר הוא בפריקה המתח יורד מתחת ל 12.6 וולט.
האיזולטור מחבר את המצברים כאשר המתח ולה מעל 13.5 וולט ומנץק כאשר המתח יורד מתחת ל 12.8 וולט.
Sent from my LG-D855 using Tapatalk
עוד דבר בקשר לציטוט הנ"ל:
גם אם האלטרנטור יהיה בעל נתון של 2000 אמפר, המצבר יקבל זרם של:
14 וולט, פחות מתח המצבר, חלקי ההתנגדות הפנימית של המצבר.
המשמעות במלים פשוטות, למצבר לא איכפת מהי יכולתו המקסימלית של מי שמספק לו 14 וולט.
זה נתון שהוא לא תלוי באלטרנטור, אלא אם כן האלטרנטור קטן מכדי לספק את זרם הטעינה המקס' שהמצבר יכול לקבל.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
"2. ההבדל במתח בין מצבר טעון ב100% ומצבר טעון ב50% (פרוק, למעשה) הוא 0.5 וולט."
חנן,
אין לי בעיה עם כל הדוגמאות של התנעה, ברור לי למה לא נוצרים הבדלי מתח גדולים ולמה אין בעיה לחבר ישירות.
אבל אני מתעניין, בהפרדה של המצברים למשך לילה שלם ושימוש לא רגיל כמו התנעה- זרמים הרבה יותר נמוכים, אבל להרבה שעות.
אם אני מבין מה אתה אומר, לעולם לא יווצרו הבדלי מתח גדולים מחצי וולט, ולכן אין סכנה של זרמי טעינה חזקים?
ההנחת עבודה שלי היתה שזה לגיטימי לגמרי, לרוקן מצבר כזה כמעט עד הסוף (לפעמים משאירים תאורה ללילה או מקרר מתוך ידיעה שזה לא יעבור את הלילה, אבל מה שיחזיק יחזיק..).
המסקנה מהסברים שלך, אם אני אשים הגנה על המצבר צרכנים, ואדאג לנתק את הצרכנים בערך ב 12V, אז אני אצליח לנצל % גבוהה התכולה שלו (80-90?) מבלי להסתבך \ להסתכן מחיבור ישיר למצבר לאחר ההתנעה?
כן.
ואפילו אם המצבר ירד למתחת לזה, (נעזוב כרגע שזה מאוד לא בריא לו) , הוא יעלה בתוך שניות ספורות למתח באיזור הזה, ואז הזרם יתמתן מאוד.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
+1ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
במצב הסביר, מצבר צרכנים שהפעיל במשך לילה שלם ערימה של ציוד, ירד למתח של כ - 11.5V לערך. גם אם הוא ירד מעט יותר, ואפילו יגיע למתח הניתוק של המקרר (שהוא 10.8V - 10.5V) הזרם שיעבור ברגע החיבור המקבילי ביניהם מהמצבר המלא שהוא מצבר התנעה עם CCA גיבור (950) אל המצבר שהיה בשימוש - לא מתקרב בכלל לזרם ההתנעה. זה לא יעשה כלום לא למצבר ההתנעה ולא למצבר הצרכנים.
בפרקטיקה של החיים, בקומבינציה הזו, מצבר התנעה, אופטימה אדום, (קטן יחסית - 55 א"ש ויבש לחלוטין אבל עם CCA בשמיים) ומצבר קטרפילר שחור בקיבולת 100 א"ש ששימש כמצבר צרכנים / ראשי - עבדו יחד מצוין. הראשון החזיק 12(!) שנה, השני החזיק מעט יותר מארבע שנים - כך במשך 3 סבבים, עד ששניהם התפגרו, האופטימה מת ראשון מעט לפני הקטרפילר השלישי והאחרון. שניהם היו מחוברים רוב חייהם למטען חכם ועבדו לפחות פעם בשבוע בטיול שכולל לילה מחוץ לבית ולטעינה :-)
חנן, דורון,
אני מחזיר את הדיון הזה לחיים. המצברים של הטרופר עברו את השלוש שנים, ואחד מהם כבר נמצא בסביבות ה 75% (השני עדין על 85%+).
המקרר לא מוסיף להם בריאות, כל לילה של 14-15 שעות פלוס כל התאורות, מקצר להם את החיים (אני נוהג להדליק את הרכב ל 15 דקות לפני השינה).
אני חוזר לשאלות המקוריות של דורון -
1- מה עדיף, שני מצברים רגילים וידיעה שבלילה כזה הם יפרקו 35-40% , ואני מקווה שטרופר יניע בבוקר (מכסימום יש בוסטר, אבל מה זה עושה לאורך חיים שלהם?).
2- מצבר פריקה עמוקה( נניח 85-100) ומצבר רגיל של 70. ביום יום שניהם מחוברים במקביל (ישיר ללא dc2dc), בחניית לילה, מנתקים את ה 70 , ומעבירים את הלילה על המצבר פריקה עמוקה. זה יפרוק אותו קרוב ל 50%.
אני לא חושש מהתנעה, עם מצבר 70 מלא, והבוסטר, הטרופר יניע בכל תנאי חורף הכי קשים.
בקיצור איזה קומבינציה עדיפה? ברור שהאופציה עם מצבר פריקה עמוקה יקרה יותר, השאלה אם גם תחזיק יותר?
אם הצלחת לסחוב למעלה מ-3 שנים, הייתי רוכש זוג נוסף כזה...
דרך אגב, איזה מצברים אלו?
Sent from my LG-H960 using Tapatalk
המקסימום שאני יכול לתרום לדיון הוא שמנסיון מצבר פריקה עמוקה של ac delco החזיק שנה וקצת ( מצבר יחיד).
רוצה לומר, העלות הכלכלית שונה ממה שחושבים.
מעבר לכך אני עוקב
Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
זיו,
על מנת לדחות את הקץ בלילה, איך שאני נכנס לחניון אחה"צ (בסביבות 17~) אני פותח את הפאנל החדש שנותן 2 אמ"פ בשעות האלו, ומאפשר למקרר לעבוד על מה שמזרים הפאנל, ולתת למצבר עוד קצת מנוחה לפני שמדליקים את התאורה+המקרר שעובד ברקע.
בלילה, משאיר אותו מחובר על גג הרכב מכוון מזרחה, ובבוקר, עד מהזריחה הוא מתחיל לעבוד, ועד לקיפול החניון בסביבות 9, הוא מאפשר למקרר לעבוד על מה שהפאנל מפצה בלי לסחוט עוד יותר את המצבר.
יצא לי לשים לב שבפעמים שהמקרר התנתק, זה היה בדיוק בשעות האלו, ממש על הבוקר.
אני עדיין מתחבט בשאלה האם המצבר "בית" הבא יהיה פריקה עמוקה, או כמו עכשיו+הפאנל ישאר מצבר רגיל.
ממש עזרת לי :-(
אני מהפנלים ירדתי (איך שאתה יודע), ואני גם מניח שהמקרר שלי צורך יותר משלך.
זה שאתה מתחבט, רק מקשה עלי, זה רק מחזק שזו לא החלטה ברורה.
החשבון שלי מבוסס על לפחות לילה אחד בחודש, כלומר לפחות 10-12 בשנה, שזה למעלה מ 30 בשלוש שנים.
אני חושש ש 30 פריקות של למעלה מ 35% זה לא מתכון לאורך חיים.
ארז, אני עם וולטה כחולים.
צריך לזכור שבגדול הרכב לא עובד ביום יום, אבל כן מחובר למטען, כלומר המצברים נחים.
וולטה כחולים- הכוונה ל וורטה?
Sent from my SM-G930F using Tapatalk
אני עם וורטה כחול.. הקודם החזיק ארבע שנים.
החדש כבר שנה עם battery brain...לא פרק בינתיים אפילו פעם אחת.
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
מה מחובר אליו בשטח?ציטוט:
נכתב במקור על ידי e-Pit@m
אם זה היה רק המקרר, אין בעיה ואין התחבטות, אצלי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
אבל זה לא רק מקרר, זה גם תאורה וגם משאבת מים וגם הטענות טלפוניה, וזה מצטבר יחד והופך את זה לגבולי.
(מצבר בית של 70אמפר)
עם הבטריבריין זה לא ממש משנה מה מחובר... הוא מנתק א המצבר לפני שזה מאוחר מדי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
אבל לשאלתך... מקרר, תאורה רבה, מוזיקה מטענים לפלאפונים וטאבלטים..
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
גם בלי הבטריבריין..
המקרר מנתק את עצמו עם המנגנון העצמי שלו.
ואם זה מגיע לכך, זה לפנות בוקר כשכולם ישנים, אין תאורה וצרכנים אחרים.
כלומר, לא מגיעים לניתוק בשיא הדרישה.
אני עם ההיילקס כ12 שנה ללא שינוי במבנה:
שתי וורטות מקבילות. נגמרות באיזור החמש שנים, פלוס מינוס שלושה חודשים.
עם זאת, בשנה האחרונה אני שמרן יותר מבחינת צרכני החשמל. אולי בגלל שפעם אחת בתי פתחה סוויץ' ובבוקר הרכב לא התניע, אולי בגלל שאני כבר כמעט ולא מטייל בחברותא אלא ברכב בודד.
בשנה האחרונה אני מגיע לחניון הלילה וסוגר מפסקים ראשיים למצברים.
המקרר כבוי בלילה ואין עם זה שום בעיה מבחינת הקירור.
יש שלוש נורות לדים, כל אחת בעלות של כשבעה ש"ח, שעובדות על פאוורפאקים שאני מחזיק ממילא לצרכים אחרים.
בשורה התחתונה, נושא הדאגה להתנעת הבוקר בחניון הלילה ירד מהשולחן.
כנראה שהצרכים קצת שונים, בטיול של יותר מיום, אני רוצה לנצל את היתרון של המקרר בשמירה על טמפ ״0״, לכל הפחות בחלק התחתון של המקרר, ואת זה לא משיגים עם מקרר כבוי או צידנית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
3 נורות, סגפני משהו..ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
ומארזי האנרגיה, מה אתה עושה ביום השני-שלישי לטיול?
המצבר השני זה אותו הדבר, מארז אנרגיה גדול.
אצלי הפווארפק הוא החירום, לא נוגע בו.
למה אתה לא מנתק מצבר אחד בלילה, וככה מבטיח יכולת הנעה בבוקר?
אם המזג אוויר לא חם מדי אני מכוון את המקרר למינוס 6-7 בצהריים ומכבה את המקרר בלילה עד 6-7 בבוקר.
בבוקר המקרר לא עולה מעל 0.
וכל האוכל נשמר מצויין.
אפשר גם להעביר את המקרר לאפס וזה לא יצרוך.
לא חייבים להעמיס על המצבר סתם
Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
מצב האוכל מצוין, ומה שלא השתמשנו בו בטיול, חוזר למקרר בבית בתום הטיול, במצב תקין.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
3 נורות זה די והותר בשבילנו. בטיול האופניים האחרון השתמשתי בנורה אחת למאהל וזה היה מצוין. מדובר בנורות שדומות לנורות שמשמשות לתאורה בבית. אלו לא נורות לד זעירות של חיווי מצב במכשירי אלקטרוניקה. יש לי עוד נורות ברכב אבל אין לי צורך בתאורה נוספת.
מארזי אנרגיה, סמארטפונים וכו' נטענים במהלך יום הטיול.
אני מנתק שני מצברים וכך מבטיח התנעה בבוקר. אין לי צורך במצבר השני לאף צרכן.
התייאשתי מכל המצברים הרגילים...ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
ראשי deep cycle אודיסי
משני עבור צרכנים Optima
גם אם מתרוקן לגמרי הם יודעים לחזור לעצמם ולא מתים כמו מצבר רגיל שמתקצרים חייו להפליא...
Sent from my LG-H990 using Tapatalk
לכל אנשי המקררים, שמקפיאים אותם או מחממים אותם.
לא יודע, אבל משהו לא עושה לי שכל בכל צורת החשיבה שלכם.
הטמפ' של המקרר צריכה להיקבע לפי התכולה ולא לפי שיקולי מצבר.
אם יש לי בשר, הדבר האחרון שאני רוצה זה להקפיא ולהפשיר.
ואם יש לי בקלואה או תערובת פלאפל, או לבנה, אני ממש לא יכול להחזיק אותם באפס.
נכון, אפשר בכלל להחזיק את האוכל בצידניות ולהעביר כל הזמן בקבוקי מים קרים \ קפואים מהמקרר, אבל זה לא רציני.
למזלי, אין לי מד טמפ' במקרר.
השתייה קרה. האוכל טעים. אין תלונות.
היכולת לשחרר היא מתנה מבורכת. ממליץ לנסות.
זיו,
ראשית במקרר שלי יש אזור קטן מעל המדחס שמשמש לירקות ומוצרי חלב והוא פחות קר מהראשי.
שנית, הכמה שעות קור נוספות לא מקפיאות אפילו את המים אבל מכניסות אותם לגבול הקיפאון.
הבשר אני שם מעל הבקבוקים והוא לא קופא אלא כמעט.
מכל הסידורים זה הסידור הכי סביר לדעתי...
Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
זיו,
אתה עם מקרר מגירה או סטנדרטי?
במגירה פיזור הטמפ שונה.
היתרון בסידור הסטנדרטי הוא לכוון לאפס את המקרר, בתחתית התא הראשי אכן יש אפס, ושם שמים מה שרוצים שיהיה באמת הטמפ הזה, שלמוצקים זה לא קפיאה אמיתית.
מעל שמים מה שרק רוצים שיהיה קר מאד.
ירקות בתא העליון.
חנן,
סגפנות אמרנו?
היינו שם, עכשיו שלב אחר בחיים.