שם בדיוק היה הפיגוע
Printable View
שם בדיוק היה הפיגוע
[QUOTE=גיא;745881]היינו ..
הייתי שמח גם לדעת איפה התהפכה המשאית עם הסט'יל. (למי שלא יודע .. חיל הים העביר סטי'לים לאום רשרש בדרך מעלה עקרבים על גבי משאיות).
מעניין, מעולם לא שמעתי על כך...
מכיר היכן ניתן למצא איזכור לאירוע?
ד.א., בימי אום רשרש לא היו סטילים, אבל אני מניח שאתה מתכוון לכלי שייט כזה או אחר.
טוב, לא סטי"ל אלא טרפדות .. ככל הידוע לי הגוף היה מעץ.
נלקחו על גבי משאיות כי לא היתה אפשרות להעביר אותן בדרך תעלת סואץ שהיתה סגורה בפני מדינת ישראל.
דוגמה
https://commons.wikimedia.org/wiki/%...51erecting.jpg
מדהים,
אכן הגוף היה עשוי עץ, ובעידן שטרם פוטושופ - שים לב, אין נזק לגוף.
ד.א.
גם שנים רבות אחר כך, בשנות ה-90 ויותר היו מעבירים דבורים להספנה באילת בנסיעה על הכביש.
על מנת לעבור את גשר הרכבת בדימונה היו מוציאים את האוויר מהגלגלים...
בדרך מחיפה עברו ברכבת עד ב'ש .. היו ימים .. אבא שלי היה אלחוטן בחיל הים. היה שותף בבניית בסיס באילת (ועוד כמה אבל זה לא קשור פה)
Sent from my Pixel using Tapatalk
לא הכרתי את הסיפור עם הספינה.
אבל שים לב, טעות בידך...
בקישור שנתת אכן כתוב בכותרת מעלה עקרבים אבל כאשר פותחים את תוכן התמונה כתוב מעלה עצמאות.
הנוף בתמונה הוא בוודאות של מכתש רמון ומעלה עצמאות. מה גם שלאחר פתיחת קטע זה ב- 1954 לא מאמין שהיה איזשהו הגיון לנסוע בכביש מעלה עקרבים בשנת 1957 (אז צולמה התמונה לפי הקישור שנתת).
שרשור מרתק :)
שוחחתי עם תא"ל מיל' ניר מאור, מנהל מוזיאון חה"י ואחד האנשים המכירים הכי טוב את הסטוריית חה"י....
לטענתו - מעלה עקרבים.
היה זה כשרכשו את הספינות החדשות והקימו את הפלגה באילת.
אבל עכשיו, עד כמה שאני מכיר אותו, הוא חופר, ועוד יימצא את פקודת המבצע...
יונתן - אתה צודק.
פקודת המבצע נמצאה. הכביש לאילת דרך מעלה עצמאות.
האנדרטה שבועז צרף רשומה כמעלה עצמאות. זה גם מה שאני מכיר .. זה לא ?
אתם מתכוונים לכביש ערד סדום ?
גיא אתה עושה סלט...
מעלה עצמאות= כביש מצפה רמון אילת בירידות למכתש רמון.
מעלה עקרבים= כביש מישור ימין-נחל צין במקביל למעלה עקרבים הקדום. שם גם בוצע הפיגוע (שלדעתי אגב, לא היה במיקומה של האנדרטה, הנמצאת מעל החלק של הסרפנטינות וליד הכניסה העליונה לנחל גוב).
כביש ערד-סדום= כשמו כן הוא. לא רלוונטי לדיון.
מניח שבקרוב P יגיב בדיון הזה וישלח אותנו להביא עוד מידע וסיפורים אודות המעלות בנגב ומעלליהם.
הפיגוע במעלה עקרבים היה באותה נקודה של האנדרטה,
היא כבר הייתה שם מ 1950 והפיגוע היה ב 1954
המחבלים הסתתרו מאחורי האנדרטה וירו משם
לוח הזיכרון לנרצחי הפיגוע נמצא קצת יותר למטה בעיקול
אולי הורידו דרך מעלה מחמל :)
רצח מעלה עקרבים בוצע ע"י כנופיית "היד השחורה" שהפעיל המודיעין המצרי באזור הנגב המרכזי בעיקר נגד בדואים שנחשדו כפועלים עמנו. החשבון נסגר כאשר אחד מסוכנינו חזר עם שק ובו ראשי שניים מאנשי הכנופיה. בעקבות הפיגוע הוקמה י' 150: "סיירת הערבה" שתפקידה היה לאבטח את התנועה מ/אל אילת. לאחר זמן קצר מוזגה עם הצנחנים.
סמי עם נגרר צריך כ14-16מ רדיוס סיבוב.
וזה במפלס ישר או קרוב לכך.
הזוית שהיצול מסוגל לפצות בהפרש הזוית בין הסוס והנגרר היא כ-7 מעלות, לא הרבה.
אחת הבעיות במעלה עקרבים הם העיקולים ההדוקים מאד, על הפרש אנכי גדול וחריף וללא שוליים, עד כדי כך שרכבים ארוכים מתיישבים על הגחון במרכז העיקול.
אוטובוסים מודרניים למשל, ומסיבה זו נאסר/אוטובוסים מודרניים לעבור שם לפני לא מעט שנים.
אישית ראיתי אוטובוס מכסח את הקאנט במרכז האוטובוס בנסיון להשלים את אחד העיקולים, אין מילה אחרת לתאר את זה.. כואב..
במעלה עצמאות העיקולים נוחים בהרבה, ועם שוליים גדולים בעיקולים.
מיריחו יותר עדיף;)
שלום לכולם !
אני מזמין את כל באי הפורום לקרוא את הערך המצויין , המלא והמקיף "שייטת הטרפדות" בויקיפדיה העברית :
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9...93%D7%95%D7%AA
מבדיקה עם גדי שכטר, יוצא חה"י בעל ידע רחב ביותר בנושא הטרפדות, ומי שכתב את מרבית הערך בויקיפדיה, אני מצטט :
"... בנו במיוחד סט"רים קטנים באיטליה, באורך לא סביר של 16 מ' ( האיטלקים התלוננו וטענו שהן קצרות מדי - וצדקו)אבל זה היה הגודל המירבי של הארגז שניתן היה באותם ימים להוריד על משאית בדרך לאילת...."
אגב, מתוך הערך הויקיפדי (ולפי גדי המידע מתבסס גם על ספרו של שמשון עדן ז"ל "אנשי הברזל על ספינות העץ") :
הספינות הורדו לאילת דרך מעלה העקרבים...
ערב טוב לכולם ,
אבי .
דבור חדש שירד לאילת בקיץ האחרון ונתפס "על חם".
קובץ מצורף 114502
לא עדיף בדרך הים ?
Sent from my Pixel using Tapatalk
זה לא "דבור חדש" אלא "סופר דבורה סימן 3" -
יחי ההבדל "הקטן" :-)...[/QUOTE]
העיקר שירד לאילת:) הנקודה היא שלא נראה לי שהמפלצת הזו עברה באחד משני המעלות המוזכרים.