מערכת החשמל. הזרקה. טרנספר מאלומיניום.
מצד אחר יש כמובן שיפורים מכניים כמו סרנים, מיקום דרייבשאפט קדמי וכדומה. שלדה חזקה יותר.
אבל תקלת חשמל פשוטה בסיקס יכולה להיות בעיה רצינית בסופה.
Printable View
מערכת החשמל. הזרקה. טרנספר מאלומיניום.
מצד אחר יש כמובן שיפורים מכניים כמו סרנים, מיקום דרייבשאפט קדמי וכדומה. שלדה חזקה יותר.
אבל תקלת חשמל פשוטה בסיקס יכולה להיות בעיה רצינית בסופה.
פחחח
יש שם חשמל פשוט יחסית.
רבים הסיקסים שעשו הסבה למנוע סופה בכלל.
. זה עדיף על הקרבורטור המציף.
טרנספר זה שטויות. בכלום כסף אתה שם מחוזק
אף אחד לא קונה סיקס בגלל האמינות שלו וכל בעל סיקס יודע שאם הוא לא יצא לשטח עם ארגז כלים + חלקי חילוף אז רוב הסיכויים שבמוקדם או במאוחר הוא יישאר בשטח.
זה היה המצב לפני עשרים שנה וזה גם המצב היום.
סתם בשביל הנוסטלגיה דפדפתי לי בספר של נילי ודבורה (משנת 94), בעמוד 153 הבנות נותנות רשימת כלים + המלצות כיצד להחנות את הרכב על מנת שכשהסטרטר יפסיק לעבוד תהיה אפשרות להניע בדחיפה.
הסיקס הוא ללא ספק אייקון, הוא מהנה (גם לי היה אחד) אבל לעולם הוא לא ישתווה מבחינת הביטחון שיש לנהג ש"היום הוא לא מרים מכסה מנוע" לרוב הרכבים המודרניים שנמכרים היום.
בועז הקרבורטור מציף או כשהוא לא מכוון או כשמנסים לעלות בזווית שהוא לא תוכנן אליה. ההנחת ייסוד היא שלא מנסים להוציא מהרכב מה שהוא לא יכול לתת. אז אפשר לשדרג לקרבורטור אחר טוב יותר. יחסית בקלות
הסופה שהיתה לי עלתה פעמיים על גרר. פעם אחת מנוע צעדים שהתפגר למדתי שמתי בית מצערת עם החיישנים ספייר. בפעם השניה משאבת דלק ששבקה.
בסיקס היו יותר תקלות. אבל מעולם לא עלה על גרר. קפיץ שנשבר. גיר שלא נכנס לראשון ושני. רצועת אלטרנטור שנקרעה. ועוד כל מני.
Sent from my SM-G920F using Tapatalk
נכון רוב .
בכל רכב מודרני לשטח אתה לא מרים מכסה מנוע כלל - הוא פשוט לא נשבר כלל ולא מתקלקל .
כאשר יש תקלה ( ויש ) אתה פשוט רץ לגבעה הקרובה בתקווה לתפוס שביב של קליטה סלולארית על מנת להזמין חילוץ מהשטח וכן גרר לחזור הביתה .
חברים תפנימו - יש הבדל גדול בין נסיעת כביש ( ששם רוב הכלים יפגינו אמינות מרשימה - כולל הסיקס !!! ) , לבין נסיעת שטח ששם אתה למעשה ב"מלחמה" עם השטח , סלעים שוברי רכב , דיונות עמוקות ועוד .
מה לעשות במלחמה יש גם פצועים , אבל אם סיקס "נפצע" בשטח סביר להניח ( ברוב המוחלט של המקרים ) שטיפול ראשוני בשטח יחזירו לכשירות מבצעית או לפחות יחזירו הבייתה בנסיעה .
לעומתו רכב מודרני ש"נפצע" לרוב אין צורך לפתוח מכסה מנוע אלא להתארגן לחילוץ .
דבר נוסף - מטבעו הסיקס ( וגם הסופה ) הם רכבי שטח נטו ולכן רמת העבירות שאנו לוקחים אותם , לרוב הרבה הרבה יותר קשה מכל רכב אחר "דומה" .
כבר קרה לנו ( CJCLUB ) ששיפצנו בשטח סרן אחורי ששבר סטליטים , פתחנו אגן שמן כאשר נשברה הצינורית של משאבת השמן , וגם ריתכנו אותה בשטח , כל הרכבים הללו המשיכו בשטח כרגיל .
אילן
הפטרול שלי במשך שלוש שנים עבר התעללות כמעט בכל מסלול בנגב, מעולם לא הרמתי מכסה מנוע.
הויטרה שלי השתתפה במרוצי ראלי רייד נגד רכבים גדולים ומשופרים בהרבה, סיימנו עם גביעים וללא צורך בגרר.
הג'יפ שלי הצליח לאבד דרייב שאפט בנסיעה חזרה ממסלול ליד ירושלים. רוב הטיולים כללו תיקוני שטח ושיפצורים.
הג'ימי שלי עבר שיפוץ כללי ועדיין אין טיול שאני לא נאלץ לסדר משהו על מנת להמשיך.
מסקרנות, מה זה אומר? מאורר שמסתובב קבוע?ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
Sent from my iPhone using Tapatalk
חיובי.
זו גם ההמלצה שלי לרכב טיולים.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
איך הגעת למסקנה הזו ?ציטוט:
נכתב במקור על ידי rob
מניסיון או "שמעתי" ?
אז קבל תיקון , אחרי 24 שנים בכבישים ולא מעט רכבים שהיו בבעלותי , סיקס זה הכי אמין שיש !! וזה מניסיון
כרגע הסיקס בשיפוץ אזל עד אז שימש אותי כרכב ראשון עם 60 אלף ק"מ בשנה כמעט ... אני משוגע ? נכון אני פסיכי ... אבל אין תחליף להנאה .
ולענייננו , אחרי היישור קוו חשוב גם תחזוקה שוטפת והכי חושב תהיה מקצועית .
לא מעט אנשים חוששים מלהחזיק סיקס בגלל בעיות תחזוקה וכו' , ברגע שהכלי מתוחזק כראוי (חלקים איכותיים ועבודה מקצועית , ולא לחפש לחסוך פה ושם) , תניע וסע לאן שאתה רוצה .... בסופו של יום מדובר בכלי עם נשמה שאין אותה ברכבים אחרים .
ראיד
לדעתי, מי שמחזיק סיקס מחזיק אותו בגלל רגשות ואהבה נטו לרכב זה, לא בגלל שזה רכב אמין, תחביב שבחלקו גורר השקעה של הון וזמן בתיקונים ושיפצורים, ייתכן שלפעמים גודל ההשקעה תעלה על מחירו של רנגלר חדיש.
עוד נקודה חשובה, לתחזק ג'יפ אם זה סיקס או אפילו גראנד צ'רוקי בחלפים תחליפיים שנמכרים בערוץ המקביל זה מתכון בטוח להתעסקות אין סופית בתיקונים, וחלפים מקוריים בארץ יקרים ולפעמים מסובכים לייבוא מחול, וזו נגזרת לאמינות המפוקפקת של הרכב.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
מעבר לעובדה שמאורר תמיד יעבוד, החסרונות משמעותיים?
מה שאני חושב עליו הוא:
1.לוקח למנוע להגיע לטמפ' עבודה יותר זמן
2. בחורף יש מצב שהוא יעבוד קצת יותר קר
3. בלאי גדול יותר למשאבת מים במידה והיא חולקת את אותו פולי
4. עומס גדול יותר על המנוע (בסמוראי נסעתי ככה תקופה די ארוכה ולא הרגשתי הבדל שעברתי לחשמלי)
מה הדרך היעילה לקבע מאורר כזה?
ולמה ההמלצה היא לא לרכב רגיל אלא רק לרכב טיולים?
הכל כרגע מתוך סקרנות, הפאן קלאץ בפאג'רו עובד מצויין (מלח מים שום לימון) אבל מכיוון שזה חלק שנהיה קשה להשיג זו נקודה ששווה מחשבה.
1,2 לא נכונים.
כשהמנוע קר מדי המאוורר לא משפיע כי אין זרימת נוזל במערכת - זו העבודה של הטרמוסטט.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
לגבי 3,
8 שנים עם סיקס עם מאוורר מקובע, ועוד 12 שנים עם היילקס, ארבע שנים מהן כשהמאוורר מקובע.
מעולם לא החלפתי משאבת מים.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
4
לא מרגיש את זה, למרות שבהיילקס הרכבתי מניפה עם 10 כנפיים במקום 7 המקוריות.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
גל מגל - הסיקס שלך נרכש ממך ע"י בני עידו , הרכב שימש אותו כ: שנתיים וחצי כרכב יומיומי ( לאחר ששיפץ מנוע ) והפגין אמינות מוחלטת !!!
הבחור גם טייל עם הסיקס כל סופ"ש בעבירות בינונית עד קשה מאוד , אף פעם לא חזר על גרר וכן היו תקלות לא מעטות ( כתוצאה מבלאי בשטח ) .
אחרי רומן מוצלח עם הסיקס החליט הבחור לעבור לסופה ולצערו הרב מכר את הסיקס .
אילן[/QUOTE]
שמח לשמוע!
מתגעגע לסיקס
וגם אני לא העליתי אותו על גרר אפילו לא פעם אחת. תמיד חזר בנסיעה.
אגב נמרוד לפי ההיכרות הקצרה שלי עם אילן שווה להרים אליו צלצול.
כולם צודקים, אבל חוץ מערן, אף אחד לא מדבר על הפקטור הכי משפיע - הגיל של האוטו.
תחזוקה מונעת מצויינת, חלקים מקוריים חדשים, תשומת לב לכל פיפס, מאוורר מקובע.... (אני מאוד בעד פן-קלאץ'. מקסימום הוא יתפגר, ואז תפרקו אותו ותחברו את המאוורר קבוע) אבל מה עם עייפות החומר?
אתם מדברים על רכב בן 26 במקרה הכי טוב. וכמו בהשוואת כלבים לבני אדם, שנה של ג'יפ שווה לכמה וכמה שנות פרייבט.
עייפות החומר בג'יפים זה שילדות, סרנים, תושבות, קפיצים. אני מדבר על סדקים ושברים.
בפסח שברתי סרן קדמי בנחל ערוד. לא צלב, לא ציריה, לא דיפרנציאל. את הצינור החיצוני עצמו. ליד היובולט הימני.
לא התחרעתי. לא השתוללתי. אני עושה לא מעט עבירות, אבל תמיד נוסע לאט ובעדינות.
אבל הברזל מתעייף בנקודות התורפה. אחרי 22 שנים קשות התחיל סדק קטן. והוא התחיל במקום שלא ראיתי ולא ידעתי והשבר הגיע ברגע האמת - בטיול, בנקודה נידחת, כשמאחורי קבוצה של 13 רכבים ומצדדיי שטפון. כי מרפי אוהב לשבור ג'יפים ישנים.
חברים טובים הגיעו עם סרן קדמי חליפי וביצענו החלפת סרן בשטח בארבע שעות, בשעות הבוקר המוקדמות. בעשר וחצי הג'יפ כבר נסע כמו אריה והקבוצה כבר יצאה שוב להמשך הטיול.
ולכן, לדעתי תקלות מהסוג הזה הן החסרון העיקרי של סיקסים וסופות ובלייזרים ושאר כלים ישנים. אלה דברים שמגיעים מהנקודה שהאוטו, מה לעשות, כבר ישן. וזה בסדר, חלק מהעניין. בתנאי שנהיה מודעים לזה ונתכונן. כי כולנו כבר לא יפים, חזקים ובריאים כמו שהיינו בגיל 18.
הייתי אומר שהדבר הכי חשוב בבעלות על רכבים כאלה, אלה חברים טובים, בעלי רכבים דומים וידע ספציפי מעמיק בהם, שיהיו מוכנים לעשות כמעט הכל כדי לסייע לכם.
ואז, למכוניות הללו יש יתרון עצום בעובדת היותן פשוטות. כמו שאילן כתב, שתיים-שלוש זוגות ידיים של חובבים בעלי ידע טכני סביר יכולות לעשות קסמים ברכב פשוט שכזה.
וברכב מודרני עם הרבה אלקטרוניקה, חיישנים, מכלולים מכניים ייחודיים? אהה... זה כבר סיפור שונה. עובדה - בקבוצה שלי היה גם טויוטה פראדו שמנועו כבה שוב ושוב עם נורת צ'ק-אנג'ין דולקת עד שלא יכל לנסוע יותר - את זה כבר לא יכולנו לתקן.
כאן כבר קצר מלהושיע הידע הטכני שלנו, שדי מוגבל לג'יפים של פעם מברזל. הרכב הזה התפנה מהטיול על גרר. אחר כך פגשתי מישהו שמכיר טוב את הדגם הזה שהשתומם איך לא ידענו שבמקרה כזה צריך לנתק מינוס לרבע שעה, לומר איזה מילת-קוד ביפנית, לרקוד סביב הרכב ריקוד-גשם יפני מסתורי ועתיק תוך מילמול מנטרות קדומות מדת השינטו, ואז לחבר שוב את המינוס. לטענתו, "בדרך כלל זה עוזר".
---------------
ואם בונים סיקס ומכוונים לאמינות מקסימלית - כדאי לעשות כל מאמץ שהרכב יהיה בנוי קרוב במפרט קרוב ככל האפשר למקור.
לא להגביה הרבה אם בכלל, לא להשתגע עם גלגלים גדולים. 31 מקסימום כי יותר מזה כבר שובר את האוטו. לא להתפרע עם שיפורי מנוע.
באופן כללי - לא להוציא את הרכב מהאיזון העדין שלו.
כן מומלץ לשפר נקודות כשל קריטיות בתכנון המקורי שמה לעשות, מאוד פרימיטיבי:
- תושבות מנוע של סיקס הן זבל. מומלץ להחליף למשהו עמיד יותר. או להגן על הרדיאטור מפגיעתו הרעה של המאוורר.
- ברך למסנן השמן שתרחיק אותו מפגיעה וניקוב על ידי תושבת המנוע.
- המנגנון של נמרוד לשטנגה של הקלאץ'. פשוט ויעיל. יחסוך הרבה צרות.
מוכרחים לשפר עבירות? אני ממליץ בהתלהבות על נעילות אוטומטיות - מעניקות עבירות ללא תחרות, פטורות מתחזוקה, אמינות ביותר ומאפשרות נהיגה עדינה, איטית, חלקה וזורמת גם על מכשולים רציניים. הן מונעות את סחרורי גלגל ואת הבלימות פתאומיות של גלגל מסתחרר שמוצא בדל אחיזה, שזה מה שאחראי ל-99% ממקרי שבירת הציריות.
"המנגנון של נמרוד לשטנגה של הקלאץ'" מדברים על זה כל כך הרבה לא תיתנו איזה קישור ? על מה מדובר? יש מדריך?
תודה!
אז למה ההמלצה היא רק לרכב טיולים? נשמע לי שאין סיבה בעולם שמאוורר לא יסתובב קבוע?ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
Sent from my iPhone using Tapatalk
זה כן עולה לך משהו בצריכת דלק. כל פרק זמן שבו המאוורר מקבל כוח מהמנוע, בעוד שפאן קלאץ' היה מנתק אותו, יש אנרגיה מבוזבזת. זה לא הרבה, זה משהו שקשה להרגיש, ברכב טיולים זה כנראה זניח, ברכב יומיומי זה כנראה לא.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ishc
זה משהו מנבכי ההיסטוריה של הפורום, אבל גוגל זוכר הכל :rolleyes:ציטוט:
נכתב במקור על ידי talb_s
http://www.jeepolog.com/forums/showthread.php/15895
הסמוראי הארוך שלי היה רכב יחיד בבית. איזה 3 שנים נסענו בלי פאן קלאץ ואז עשיתי הסבה למאורר חשמלי, סתם בשביל השידרוג.
לא תרם במאומה לכוח ולא לצריכת דלק.
Sent from my iPhone using Tapatalk
"לא תרם במאומה" --> צריך לסייג, למיטב יכולתך או רצונך בכלל למדוד.
יצרני רכב יודעים למדוד בדיוק, ומבחינתם אחוז-שניים (שאני מעריך שעל זה מדובר) כן משמעותי ושווה לזרוק בשבילו חלק נוסף (פאץ' קלאץ').
נמרוד עכשיו אתה סתם קטנוני.
הסמוראי היה עושה עושה 1:7-8 ומטוס הוא מעולם לא היה לא משנה מה עשיתי איתו. הוא היה ישן וכנראה המנוע כבר לא היה בשיאו, על צמיגי 235 שטח מלא ותמיד עמוס בדי הרבה שטויות.
פתאום ה-1:6.5-7 של הפאג'רו לא נראים כזה רע ;)
אני קטנוני? אני כתבתי בראש השרשור שלטובת אמינות מקסימלית, בסיקס טיולים, אני ממליץ לוותר על פאן קלאץ'. שאלת למה כן פאן קלאץ', והסיבה העיקרית היא שהוא חוסך קצת דלק, גם אם ברזולוציה שקשה לנו למדוד.
Sent from my LG-H815 using Tapatalk
ורעש.
ובלאי בהתנעה.
אסף.
אני ניסיתי עם ובלי פאן-קלאץ'. גם וגם. אמנם בסופה, אבל זה כנראה נכון לכל רכב דומה כמו סיקס למשל.
לאורך זמן, יש הבדל בצריכת הדלק והוא גדול הרבה יותר מאחוזון אחד או שניים.
יש הבדל מוחשי בתגובת הדוושה ובמהירות הטיפוס בסל"ד. זה מורגש. אפילו רעש המנוע משתנה.
החלטתי שאני נשאר עם הפאן-קלאץ'. לא יודע איך זה ברכבים אחרים וכמה החלק הזה עולה ביפניות לדוגמה, אבל בסופות ובסיקסים זה חלק לא נורא יקר והוא מחזיק מעמד שנים על שנים. ברכב לטיולים שנוסע אחת לשבועיים-שלושה-חודש זה כנראה ישרוד שנים ארוכות ללא בעיות. בואו ונאמר שהחל מ-1997 (שאז רכשתי את ה-CJ8 הירוק-מטלי שהיה לו פאן-קלאץ'), דרך הסופה הראשונה והסופה הנוכחית ששתיהן הגיעו עם פאן-קלאץ' - בכל התקופה הזו, 20 שנה, בג'יפים שרוב הזמן היו גם רכב יומיומי, החלפתי פאן קלאץ' בסופה הראשונה פעם אחת (בעשר וחצ ישנים שהייתה אצלי) ובשנייה כחלק מיישור הקו שעשיתי לה כשקניתי אותה.
והיה אם הקלאץ' סיים את חייו, אפילו באמצע טיול, תמיד אפשר להעיף אותו ולהרכיב את המאוורר קבוע. אז זה לא משהו שהייתי מתעכב עליו. ואם כבר בונים את האוטו מאפס, פאן-קלאץ' חדש זה רק סעיף קטן בהוצאה.
גם אני לא הייתי מוותר על הפאן קלאץ.
עלות לא בשמיים (סביב ה 300-400 שח) ויש לך שקט להרבה שנים.
זה לא חלק שמתקלקל יותר מדי...
דרור, ברור שזה מורגש. המניפה לוקחת משהו כמו 10 כ״ס עבור מניפה גדולה כמו בסופה, ככה בהערכה גסה מהראש.
אז ברור שזה מורגש.
ומניפה מפלסטיק זה עוד מקרה קל...
אסף.
10 כ"ס? 7.5 קילוואט? כלומר, מניפה חשמלית אקויולנטית תצרוך 625 אמפר? אנא הסבר. נשמע לי טעות בסדר גודל אחד.
Sent from my LG-H815 using Tapatalk