מעבר לתלת גלגלי- חכמת ההמונים

כבר כתבו כמעט הכל אבל בכל זאת...רכבתי קרוב לשנתיים על MP3 250 רוב הנסיעות היו צפון ת"א - לקריית אריה וצפון ת"א להרצליה פיתוח.
כלומר נסיעות קצרות ונגד הפקקים (קניתי סתם בשביל לגוון)
כן ממליץ על תל"ג בהשוואה לדו"ג, הגלגל השלישי הציל אותי כמה וכמה פעמים מהחלקה וודאית. כשהכביש רטוב (פעמיים בשנה) וכל השליחים, שבימים רגילים רוכבים כמו קמיקאזות, האטו עד כמעט עצירה לפני כל סיבוב, אני המשכתי באותה מהירות.

ועם כל זאת, בכל פעם שהגעתי הביתה, מנסיעות של 8-10 דקות, אמרתי 'הגומל' בלב. מפחיד זה לא מילה.
כשאתה נוסע בין נתיבים אתה מבין שבערך 15% מהנהגים לא עסוקים בנייד וכל השאר כן. הסלולרי הזה זו קללה איומה ואני לא מבין איך לא מכריחים את יצרני הרכב לכלול אפליציה שמשאירה רק את האפשרות לדבר ולנווט בזמן נסיעה.

לסיכום, אם כן אז ללכת על תל"ג אבל האופציה של רכבת+קורקינט נשמעת לי יותר.

ליאור

ללא יודע איך השרשור הזהה ההפך לשרשור קונספירציה של משרד. התחבבורה או ממשהו כזה אבל הנה ה-2 סנט שלי מורחבים.
רכבתי 6 שננים, התחלתי בגיל מאוחר על גוירייד 125 קצת ישן וחבוט אבל נוסע בלי סוף, סוג של סובארו.
גם אותי הפחידו, אין ניסיון, בחורף קר, בקיץ חם וכולי וכולי.
ההתמכרתי. ואחרי שנה בערך עברתי לאופנוע קליל 250 סמ"ק, עולם אחר. החזקתי אותתו חמש שנים ושישים אלף קילומטרים והוא נסע ונסע ונסע...
6.שנים נגמרו בגלל החלפת מקום עבודה שאליו אין פקקים ובקילומטראז שלי רכב קטן היה הרבה יותר משתלם מאופנוע.
לרכב זה כיף, הייתי רוכב בקיץ בחום ובחורף בגשם ונהנה מכל רגע, זו תחושה מדהימה גם שרוכבים למכולת אבל כמו שרשמו לך זה מסוכן, שש שנים נגמרו בשלוש החלקות, אחת בתוך באגז' של אימפרזה ואף אחת מהן לא הורידה אותי מדו גלגלי אבל היום בתור אבא הייתי קונה אופנוע פאן לסופש ואבל לא בטוח שליום יום.
אגב, לגבי עלויות ביטוח, בדוק אופנוע חשמלי, הם אמורים להיות מעולים והביטוח מוזל.
בהצלחה

Sent from my Redmi Note 5 using Tapatalk

לא קונספירציה. אמיתי.
הפקקים יזומים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

לא קונספירציה. אמיתי.
הפקקים יזומים.

---

לא הבנתי.. אם זה קונספירציה זה לא אמיתי ואם זו קונספירציה אמיתית ולא מופרכת.. ?

בלבלת אותי לגמרי..

[emoji41]

אני חושב שאתה נותן הרבה יותר מידי קרדיט לפשוט טפשות מזוקקת.

קונספירציה זה להאמין שמבקרים כאן חייזרים והממשלות מסתירות את זה.
קונספירציה זה להאמין שרצח רבין היה מזימה של השב"כ/שמעון פרס/רבין עצמו והשד יודע מי


הפקקים היזומים אינם קונספירציה. זו האמת.
התירוצים המגומגמים של בכירי המשרד ההצהרה הנחרצת שלא ייסוגו מהפרוייקט.
ההכרזה שלהם שכדאי שנתרגל.
העיתוי בתקופת גרעון מטורף לקופת המדינה בגלל מערכות בחירות מיותרות.
הם לא טפשים דורון. הם כן מרושעים.
הם לא יתחילו שום פרויקט שלא מכניס כסף לקופה.

אין מקום בעולם שבו מתחילים פרוייקט כזה של נתיבי תחב"צ וקארפול, בלי לתגבר תחבורה ציבורית, אחרת מה הועילו חכמים? זה סתם יוצר פקקים.
אחר כך אתה מבין למה. בישראל הכל עובד הפוך נגד כל הגיון - הם רוצים שיהיו פקקים כי הפקקים מכניסים לקופה ים של כסף. אם כל אחד עומד בפקק עוד שעה וחצי ביום, אפשר לעשות חישוב משוער. המספרים ידהימו אותך.
בנוסף, זה אולי לא קשור - אבל הם מאיטים את התנועה בכוונה כדי להפחית מספר תאונות. "במהירות אפס אין תאונות" טען פעם אחד הגאונים שלהם. זו באמת יציאה מכוננת. כדי להגיע לתובנה הזו לומדים שנים באוניברסיטה..... :rolleyes:אם נעצור את התנועה, יהיו פחות תאונות.....:confused: באמת? אולי. בואו ננסה. אשכרה ככה.

יש מצב שאתה צודק והם אכן טיפשים כמו נעליים בלויות, אבל אני סבור שיותר משהם טפשים, הם מנוולים. כבר שנים אני טוען את זה. אלה אויבי הציבור.
והציבור? כדרכו שותק. כמו שתמיד הוא שתק. ואת זה הם מנצלים יפה-יפה.

דרור זה לא מכוון. זו רשלנות מקצועית נטו.
אין להם יכולת לכוון שום דבר. מדובר בשליפות של דרג מדיני שרוצה להשאיר חותם, שהופכות לביצוע חפיף של הדרג הפקידותי - זה הכל

אסף.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

"במהירות אפס אין תאונות" טען פעם אחד הגאונים שלהם. זו באמת יציאה מכוננת. כדי להגיע לתובנה הזו לומדים שנים באוניברסיטה..... :rolleyes:אם נעצור את התנועה, יהיו פחות תאונות.....:confused: באמת? אולי. בואו ננסה. אשכרה ככה.

---

ענק, דרור. ברשותך אני אמשיך את הלוגיקה.
אם אין מכוניות, אין תאונות ושכולם יעברו לסוסים, (סוס מקביל לדו"ג, כרכרה עם שני סוסים למשפחתית, עגלה עם חמור יהיו תחליף ברלינגו וגמל ל 4X4)
רק יהיה צריך לדאוג לניקוי ערימות הגללים בכבישים :D

ולפות"ש,
אני רוכב הרבה שנים על דו"ג בגוש דן. לא מוכן אחרת. בחורף או בקיץ. אבל מהנסיעות המועטות שעשיתי על תלת, הוא הרבה יותר יציב.
לפני כשנה עשיתי סיבוב על הנייקן של ימאהה - חתיכת מכונה מדהימה עם מנוע של חוליגן, ומהצד השני של הסקאלה, יש לך את ה MP3 שממה שאני זוכר ומחוות דעת, הוא מאוד מאוד מוצלח.
לסיכום - אני רוכב על דו"ג וממליץ על כך, תלת הרבה יותר בטוח ושני קורסים של נהיגה מתקדמת + תרגול, בוודאי ישפרו את יכולות הנהיגה והמיומנות.

בברכה,
יוני5

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

לא קונספירציה. אמיתי.
הפקקים יזומים.

---

קונספירציה עלולה להיות דמיונית או מופרכת, כל עוד היא לא כזו אז הפרוש בעברית הוא מזימה ומזימות כמו שאנו יודעים יכולים להיות תיאורטיות ואף כאלו שיצאו לביצוע.
בקיצור, אמיתי לא שולל קונספירציה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

הם לא טפשים דורון. הם כן מרושעים.
הם לא יתחילו שום פרויקט שלא מכניס כסף לקופה.
.

---

אני תוהה האם העובדה שהשאירו את הנתצ סגור גם בשבת קשור באיזושהי צורה לאידאולוגיה המשיחית ההזויה של שמוכטריץ.

אלא אם הוא סוג של חייזר, ואז זה שובר גם את עניין הקונספירציה.

אני נוטה לחשוב שזו פשוט טפשות ורוח המפקד הטיפש כמו שקפקף משומש.

אני חושב שהאידיאולוגיה ההזויה של הסמארקאץ' ממש לא קשורה.

מה מפריע להם שהנתיב-פלוס יפעל רק בזמנים ספציפיים?....
מה מפריע להם שיהיה פתוח בשבתות?....
מה מפריע להם שיהיה פתוח בערב ובלילה?....
מה מפריע להם שדו"גים יוכלו לנסוע בו?.....

אני חושב, שכמו שכתבתי פעם (נדמה לי באיזו כתבה על השקה של ג'יפ בחו"ל) - מה שמפריע להם זה כל ביטוי של חופש.
כל דבר שהוא מותר, מפריע להם ומפחיד אותם, כי אז הם לא שולטים בו. מבחינתם הכל צריך להיות אסור.
הם מעוניינים להכביד את ידם ככל שרק יתאפשר להם. אם הם רק יכלו, כולנו היינו עצורים במחנות מעצר/ריכוז - וסליחה שאני סוטה למחוזות בעייתיים - אבל הניסוי המפורסם שנערך באוניברסיטת סטנפורד בזמנו, מוכיח את זה חד משמעית - תן למישהו את הכוח להשחית, והוא ישתמש בו בחדווה רבה. פשוט כי הוא יכול.


לאור המחמאות שפוזרו כאן לא ממש מזמן על ידי מישהו על אנשי משרד התחבורע - שהם רציניים, "אוזן קשבת" בלהבלהבלה, אני יוצא מנקודת הנחה שהם לא טיפשים עד כדי כך. אפילו הסמרטוטריץ' - משיחי, הזוי, מטורלל, מי שמכיר אותו יעיד שטיפש הוא ממש לא. הוא פשוט סתם עוד פוליטיקאי נכלולי עם אידיאולוגיה משיחית בעייתית. וחוצמזה, תיק התחבורה גם ככה לא מעניין לו את השערה הכי קטנה בזקן. יעשה את הנזקים שלו וחלילה אם תקום כאן ממשלה שהוא יהיה חלק ממנה, ימשיך לעשות נזקים במשרדים נוספים.

מה נשאר? הפקידים. השר הוא איש פוליטי, לא מקצועי, רק חותמת גומי שמתחלפת, בתיאוריה, בכל 4 שנים (כץ ישב שם הרבה יותר זמן, וזה חריג מאוד). הם הדרג המקצועי והמחליט ויש להם חופש פעולה נרחב מאוד - הכוח האמיתי נמצא בידיהם. ואצלם, כמו אצל ה"סוהרים" בסטנפורד, זה בהחלט משחרר החוצה את הרוע. הרשעות. השררה. כי הם יכולים.

והם יכולים - כי אנחנו שותקים.

היום בזמן שעמדתי בפקק האינסופי לעבודה (אני מגיע למשרד ב7:30 כדי לעמוד בפקקים "רק" 50 דקות... אני מתחיל לעבוד ב9:00 ולא, הזמן לא מתקזז לי) חלפו על פני מספר תלת גלגליים והמחשבות שוב התרוצצו להם... אז עשיתי חיפוש בג'יפולוג ולשמחתי מצאתי פה דיון מעניין ומועיל.

אשמח לדעת אם פותח השרשור עשה את המעבר ומה חוויותיו.

(גם אם השתנתה דעתם של מישהו מהרוכבים שהגיבו אשמח לדעת:) )

תלת זה אחלה. השוק גדל והמגוון איתו.

לבינעירוני רצוי יותר מ125 סמק. בטח אם הק"מ היומי גבוה.

בהצלחה.

Sent from my HD1903 using Tapatalk

אני הייתי ממש בכיוון ואז עוד מישהו שאני מכיר עשה תאונת אופנוע - רוכב שקול בוגר ומנוסה.
כולם אומרים לי שאני זקן מדי כדי להתחיל לרכב בכבישים וגם תלת גלגלי לא יבטיח לי אריכות ימים.
אז ירדתי מזה שוב.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

מי שמכיר, אני חובב גדול של אופנועים. היו לי כשישה ויהיו עוד בעתיד. כרגע אין. כמה מאות אלפי ק"מ ברזומה.
אבל צריך לומר את המספר בפנים, שמי שחושב על זה יבין.
המספר הוא 28. נכון ללפני כשנתיים. חמש שנים קודם זה היה 24. זה רק הולך וגדל.

פי 28 סיכויים למות על אופנוע ביחס למכונית, משוקלל לנסועה.
לא יודע לומר על פציעות. נשמע לי הגיוני שהמספר גבוה בהרבה. פה זה כבר מפיל על המשפחה שלכם תיק איום ונורא, זמני או לצמיתות. מישהו שואל אותם אם הם מוכנים לקחת על עצמם את התיק הזה לפני שהוא רוכב על דו"ג בכביש?

כמובן שלרוכב יש השפעה גדולה על המספר הזה ביחס לעצמו. יש כאלה שמקטינים את המספר לעצמם ויש אחרים שמגדילים אותו.

אני החלטתי בשנת 96 שאני לא נוסע יותר ביומיום על אופנוע בכביש, וכך היה מאז.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי dorbh

אשמח לדעת אם פותח השרשור עשה את המעבר ומה חוויותיו.

(גם אם השתנתה דעתם של מישהו מהרוכבים שהגיבו אשמח לדעת:) )

---

קצת מנסיונם של כאלו שמקצועם זהה.
חבר טוב נסע כל יום על דו גלגלי עמק חפר- למשרד בתל אביב, בשלב מסויים התחיל גם לדלג בין לקוחות בארץ עם אותו דו גלגלי ושרד היטב כדי לספר (ואפילו ללא תאונות).
אחרי 15 שנים נמאס לו ופתח משרד בעמק חפר. עדיין, כשהוא מדלג בארץ בין לקוחות - הוא רוכב על הדו גלגלי וחוסך המון זמן.
אם תשאל אותו - אין סיכוי שיעבור לקופסתפח.

לא יודע באיזה שלב אתה בחיים ובמשרד, רק כך בחשבון שבמקצוע שלך/נו יהיו שינויים גדולים מאד, אלא אם אתה באחד ממשרדי הענק.

מצד שני, לי לפני 30 שנים היתה תאונת דו גלגלי במהירות תלת ספרתית (שתיים ארבע אפס) שהשאירה בי סימנים מספר רב של חודשים ואחריה ירדתי מדו גלגלי. השאלה היא איך אתה תוכל להתמודד עם אדרנלין, וזה כבר בעיני המתבונן.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

אני הייתי ממש בכיוון ואז עוד מישהו שאני מכיר עשה תאונת אופנוע - רוכב שקול בוגר ומנוסה.
כולם אומרים לי שאני זקן מדי כדי להתחיל לרכב בכבישים וגם תלת גלגלי לא יבטיח לי אריכות ימים.
אז ירדתי מזה שוב.

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

---

בגלל הפקקים תהיתי גם אני.
חבר קרוב, איש מבוגר ובוגר, שהפליא ביתרונות הקטנוע מנהלים שלו עניין אותי.
ואז הוא החליק במהירות אפס על כתם שמן קטן בכיכר ונשאר חצי משותק בגלל פגיעת גב מהנפילה.
ירדתי מהעניין, לפחות בכביש.

אני עדיין בפקקים עם רכב (ישובי גדרות - רמת החייל) וחורק שיניים למרות שהרקע והנסיון שלי על אופנועים ממש תפור על מעבר לדו/תלת גלגלי.

אבל אני רק 3 ימים בשבוע במשרד וגמיש מאוד בשעות, בדרך כלל יוצא לקראת 1000 מהבית.

ב5 ימים במשרד בשעות סטנדרטיות יתכן והייתי נשבר ועושה המעבר


Asaf-a
אסף.א

קובץ מצורף 138300
קובץ מצורף 138301
קובץ מצורף 138302

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

בגלל הפקקים תהיתי גם אני.
חבר קרוב, איש מבוגר ובוגר, שהפליא ביתרונות הקטנוע מנהלים שלו עניין אותי.
ואז הוא החליק במהירות אפס על כתם שמן קטן בכיכר ונשאר חצי משותק בגלל פגיעת גב מהנפילה.
ירדתי מהעניין, לפחות בכביש.

---

אני לא מכיר את המקרה הספציפי, ויתכן שההמשך לא רלוונטי למקרה הנ"ל, אבל כמו שכתבתי, היתרון הגדול של התלת על פני הדו מתבטא ביכולת לצאת מהחלקות, בעיקר לרוכבים פחות מנוסים (כמוני לדוגמא) כך שאם השיקול הוא פרקטיקה נטו הייתי הולך על תלת.
ואם כבר תלת אז אחד הרכבים שנמצא ברשימת החלומות זה ה-Quadro Qooder סתם בגלל שהוא נראה מגניב :cool: https://www.qooder.com/en/Pages/qooder

כמובן שמבחינת פגיעות אין הבדל.
ליאור

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי raanan

קובץ מצורף 138300
קובץ מצורף 138301
קובץ מצורף 138302

---

איך זה עוזר בפקקים??


Asaf-a
אסף.א

לשאלה שנשאלה , כן או לא.
מי שמפחד שלא יעלה על אופנוע כביש- זה לא אופניים- צריך המון נסיון של קריאת משתמשי הכביש שסביבך, להיות מוכן להפתעות,בעל אינסטינקטים של חתול רחוב,תמיד לתת גז ולהיות מהיר יותר מכולם.- רק כך אפשר לשרוד, גם אם זה אומר לעבור על חוקי התנועה, אין ברירה אחרת, זהו אחד המחירים שצריך לשלם.
ארבעים שנות כביש אחרי, לדעתי ,תלת אופן פחות בטוח מדו. גם פחות מהנה. אני לדוגמא , מרגיש חי רק כשאני כמעט מת. כל אחד ואופיו - לדעתי ,מי שלא מוכן למלחמה הזו בכביש על אופנוע, שיירד מהרעיון.

לפני מספר שנים קניתי אופנוע דו"ש (dr650) כי מאוד רציתי לחזור לאופנוע.
מודה שהדו"ש היה לגמרי פשרה, בהתחלה לא חשבתי בכלל על שטח.
הספיק לי לנסוע בגיפ בשטח.
בעבר הרחוק (שנות התשעים) נסעתי על אופנוע ביום יום.
ידעתי שלנסוע על כביש זה מסוכן (היו לי תאונות בעבר).
לכן חששתי ממש לנסוע על אופנוע כביש לכל דבר.
הפשרה היתה לנסוע מעט יחסית בכביש ויותר בשטח
adventure Bick

מהר מאוד גיליתי שהיום כאשר אתה עולה על אופנוע אתה נכנס למלחמה.
הרבה הרבה יותר גרוע ממה שהיה בעבר.
אתה נלחם נגד הרכבים שרוצים להרוג אותך..
בכביש על האופנוע אף אחד לא שם עליך פס, לא נהגי הרכבים וגם לא נהגי האופנועים..
זכות קדימה, הצחקת אותם, חיתוכים על ימין ושמאל.
לא נותנים לך להשלב לתנועה ומחוץ לתנועה.
וזה מבלי להזכיר את כול הטמבלופונים.
אתה נוסע על אופנוע ומבין שלפחות חצי מהנהגים מסתכלים על הסמרט ולא על הכביש.
ממש קרב שאם אתה מפסיד בו, יש מצב שאיזה פיליפיני ינגב לך את התחת אחרי שתחרבן.

תוך חודשים מכרתי את האופנוע דו"ש ועברתי לאופנוע לשטח בלבד.
גם מסוכן, אבל לפחות אין נהגים שכל הזמן מחפשים איפה להוריד אותך

בשטח SBS מנסים להרוג אותך ( מחוויות האופניים שלי).
לדעתי חושב להכניס למשוואה גם את הגיל.

מי שלומד לרכב בגיל 16 או 25 ונופל פה ושם... הגוף חוזר לעצמו מהר.
חוקי הטבע מלמדים שבגיל 35-40 יכולות הלמידה יורדות וגם יכולת הספיגה וההתאוששות של הגוף יורדות.

רכבתי על קטנועים ביום יום והחלטתי שאם הצלחתי להגיע לגיל 30 ומשהו בחיים אז אני לא מתכוון למות עכשיו.(ובחיי שבמקרה שלי באמת הייתה לי סיבה להאמין שלא אגיע לגיל הזה)
אחרי ליטוף למשאית במחלף רמלה, הקטנוע עף קבינימט ונשארתי עם החלום לקנות פעם אינדורו לשטח בלבד.

אי שם, בגיל 24 ממש לפני שנגשתי לטסט על אופנוע, חבר (שעבר דבר או שניים בצבא) החזיר קיטבק אחרי שמסחרית עלתה על האופנוע שלו (לא עצרה בתמרור עצור).
זה הוציא לי את כל החשק והרצון מהעיניין.


Sent from my iPhone using Tapatalk

גילוי נאות,
רוכב על דו גלגלי כבר עשרים שנה, התחלתי בשטח ובגלל צורך עברתי לכביש (לא כיף גדול בעיני). בעבר גם הדרכתי רכיבה. בחצי שנה האחרונה רוכב על קביים ומקל הליכה. עברתי מספר תאונות לאורך השנים, חי בסביבה רוויה ברוכבים ומכיר את הסטטיסטיקה מהצד של המציאות. מי שאמר שעם הגיל הגוף סולח פחות, צודק ובגדול, אבל זה גם עניין של מקריות. שרדתי התעופפויות ספקטקולריות עם מכות יבשות בלבד מחד, וקיבלתי ערמה של ברזלים ברגליים, מתנה לכל החיים מנפילה די פשוטה במהירות אפסית מאידך.
תלת גלגלי מוריד במעט את הסיכוי להחלקה, אבל תאונות הן הרבה מעבר להחלקה. כאמור האויב הוא לא רק הכביש אלא המשתמשים בו, ובעיקר המשתמש שיושב בין שתי האזניים שלנו.
בשורה התחתונה זה עניין של סטטיסטיקה, והשאלה היא לא האם תעשה תאונה, אלא מתי היא תגיע, וכמה קשה היא תהיה. מי שחייב לרכב (בכביש) כי אין לו ברירה אחרת, שיעשה את השיקול שלו (וזה כולל להרטב בחורף ולהיצלות בקיץ). למי שרוצה לקצר את הפקקים כי זה "לא כיף", הייתי מציע לעשות חושבים. במיוחד מי שיש לו ילדים.
לצורך הענין המחשבה צריכה להיות האם אני מוכן שהילדים שלי ינגבו לי את התחת ויאכילו אותי, בזמן שאשתי עובדת בשתי עבודות כדי לממן את כל היופי הזה, כדי לקצר את הפקקים.
(ולמען הסר ספק, ייתכן שאם אחזור למצב בו אני מסוגל לרכב,אחזור לעשות זאת).

וואו, החלמה מהירה!

בצעירותי (20 עד 35) רכבתי על אופנוע דו"ש ככלי תחבורה יומיומי.
הסטטיסטיקה שלי היתה החלקה פעם בשנה והכבישים אז, כך נדמה מבעד לערפל הנוסטלגיה הסמיך, היו פחות מסוכנים מהיום.
לא חיכיתי לתאונה קשה כדי לעבור ל4X4, מה גם שהנסיבות דחפו לכלי טיולים משפחתי יותר.
אחרי שבע שנות בצורת (אופני הרים זה לא באמת תחליף) חזרתי לרכב בשטח בלבד בימי שישי, וממשיך בכך עד היום (בן 55).
לא עומד בפקקים בזכות בחירה מוצלחת של מקום מגורים ועבודה, יש יאמרו יותר מזל משכל, ואני לא מגיע לתל אביב אלא אם חיי תלויים מנגד.

טוב. אני רוכב כביש מזה כ- 45 שנים. אחרי כמה תקלות קלות בשנים הראשונות שבהן תמיד האשמתי.... סיגלתי לעצמי את התפיסה שרק אני אשם במה שקורה לי גם אם זה קורה במובהק ע"י צד שלישי. ואכן הגישה הזו שומרת עלי עד היום. הדבר החשוב ביותר זה המיקום שלך על הכביש-ניראות והקפדה על מרחק בלימה שלא יהיה על הקסקס.
ולגבי התחלת רכיבה בגיל מאוחר, לדעתי לא מומלץ.

תודה לכולם...

לא חידשתם לי, אבל לפעמים לשמוע דברים שאתה יודע מאנשים אחרים/ממקור ראשון מקרב אותך לסיטואציה והופך אותה מוחשית יותר.
אמתין עם ההחלטה, אנשוך שפתיים בפקקים ואמשיך לתרץ לעצמי את הנסיעה הארוכה ב"מה, אבל אני שומע אחלה פודקסאטים בדרך".

קח עוד אחד לסטטיסטיקה ..

רכבתי עשור בערך יום יומי על הכביש.
עברתי תאונה מטורפת אחת על הקסקס .. אבל המשכתי..

עברתי לרכב מהפחד.

מאז עולות בי מחשבות וגעגועים מידי פעם ..אבל אשתי שאחיה רוכב תחרותי מקצועי .. והוא דיי סטיב אוסטין. מאיימת בגירושין כל פעם ומרגיעה את המחשבות ..

אני מבטיח לעצמי שיום אחד .. בארץ אחרת . .יהיה לי שוב אופנוע ..

לא בטוח שזה יקרה..

לגבי הפקקים, אז התחלתי בנסיעה ב 8 למשרד .. אחרי זה עברתי ל 7. כשזה נהיה מבאס עברתי ל 6 ואחרי זה ליציאה מהבית ב 5 ... כמה שנים כאלו שחקו אותי עד דק .. ואז קרתה הקורונה.. אושר גדול :) ..

כשנגמרה הקורונה ורצו שאסע חזרה למשרד , החלפתי עבודה.