מעריך שבמשך 18 שנה מיי הצינור העמיקו את הערוץ ומכאן המראות היום.
אני גם בטוח שהצילומים בכתבה מאדירים ומיפים את המציאות.
בכל זאת חושב שזה מקום ששווה לראות.
Printable View
מעריך שבמשך 18 שנה מיי הצינור העמיקו את הערוץ ומכאן המראות היום.
אני גם בטוח שהצילומים בכתבה מאדירים ומיפים את המציאות.
בכל זאת חושב שזה מקום ששווה לראות.
אנשי המכון הגיאולוגי כועסים ובצדק - הם הוצגו בצורה מאוד לא מחמיאה ואף שיקרית בכתבה.
ככל הנראה, כתוצאה מהאירוע ייסגר השטח ע"י הצבא מחשש לפגיעה של 'הרפתקנים' מהמוקשים הסחופים.
המשרד להגנת הסביבה עצר את כל העבודות שהתבצעו ללא הגשת תוכניות ואישורים וע"י עובדים ירדניים וציוד ירדני באופן לא חוקי ותוך הפקרות מדינית ובטחונית.
בניגוד לאמירות שאולי נאמרו בכתבה, תוכניות איכסון המלח מקציר המלח מאפשרות את שפיכתו רק בתחומי מפרץ צאלים (גם לא הכי סביבתי, אבל זה מה שאושר להם ע"י הות"ל בניגוד להמלצת המשרד להגנת הסביבה) ולא על השטח שנצפה בכתבה או על דלתת המלח של הנחל.
להבנתי, במידה והמידע על ההרס המתבצע ללא אישור היה מובא לידיעת הגורמים הרלוונטיים במשרד להגנת הסביבה, היו העבודות מופסקות לאלתר בכל מקרה.
אז מה היה לנו כאן?
סדרת כתבות טלוויזיה מפומפמות על אזור יפה ולא מוכר לציבור, שנועדה לעצירה מיידית של ההרס ע"י לחץ ציבורי.
המטרה הושגה
המחירים -
הצגת מידע חלקי ולא תמיד נאמן לאמת והכפשה של גורמים שונים על לא עוול בכפם (ואין הכוונה למפעלי ים המלח)
יצירת מוטיבציה אצל בודדים וקבוצות להכנס לאזור ללא בקרה ושליטה ולסכן עצמם במפולות, מוקשים וגם סיכון של תופעות הטבע עצמן (כתלות בכמות המבקרים ובטיבם)
ככל הנראה, בטווח הקצר והבינוני לא תהיה שום הנגשה של האזור מסיבות רבות שברובן קשורות לעלויות וסדרי עדיפויות.
כאמור למעלה, כנראה שהיה ניתן להשיג את אותה מטרה בלי המחירים הנ"ל ולפני מספר חודשים...
מצרף את מיכתבו של ליאור אינמר, האיש שהעלה את הנושא לסדר היום הציבורי בצדק רב לדעתי
שמי ליאור אנמר, אני האדם שחשף לתקשורת את קניון נחל ערבה. אני יושב בשקט וקורא את התגובות השונות והמאמרים המתפרסים בעיתונים ומחייך...כיצד זה כל כך הרבה עיתונאים ואנשים אינטליגנטים פיספסו את הסיפור האמיתי והרלבנטי. כיצד זה כל כך הרבה אנשים נצמדו לסיפור ה"טיזרי" של "לוינגסטון הישראלי" שחושף את מקורותיו הנעלמים של ים המלח ואולי בכלל מדובר בנהר שישיב לים המלח את עלומיו ויעלה את המפלס שלו.
בואו ניגע בשאלות האם זה טבעי? האם זה נסתר? האם זה סודי? ובעיקר ניגע בשאלה מדוע פרסמנו את הכתבה ולמה היא כ"כ חשובה לציבור.
1. האם זה סודי או אולי נסתר? אז זהו שלא. אין כאן נהר חדש, יש כאן נהר שפשוט לא היה מוכר לציבור, אלא ידוע רק לגיאולוגים של המכון הגיאולוגי ומיעוט מעובדי מפעלי ים המלח. הגיאולוגים של המכון הגיאולוגי פרסמו מאמרים על ההתחתרות הקניון ועל התפתחות דלתת המלח ועל המים הזורמים בנחל. אבל אנשי המועצה האזורית תמר, אנשי החברה להגנת הטבע, רשות הטבע וגנים, החברה להגנות ים המלח, רשות הניקוז, משרד להגנת הסביבה ואפילו אנשי מפעלי ים המלח הופתעו מעוצמת התופעות בתמונות שהצגתי להם. כולם ידעו או חשבו שיש שם נחל, תעלה או חריץ בהם זורמת תמלחת עכורה, אך לא היו מוכנים לעוצמה הנופית של הנהר הקניוני וגדותיו שמתפרצת לתוך עין המצלמה. אבל אף לא אחד הלך לאורך גדת הקניון כולו והבין את המכלול הנופי הכל כך מיוחד שעומד בפני הרס טוטאלי.
כשלעצמי, לא הייתה לי כל סיבה לפרסם את המקום וכלל לא רציתי בכך. ובכלל אני לא בעד פרסום אתרי טבע רגישים ברשתות החברתיות כיוון שזה מביא לרמיסת יתר שלהם (ראו כיצד נראים המעיינות בארץ לאחר פרסומם ברשתות החברתיות ובספרים "אל פינות הסתר", "מעין לכל דקה" וכד'. משטחים של אפר מדורות, בריכות במקום פלג טבעי, נדנדות במקום סלמנדרות וגי'פים החונים לצד המים או לעיתים בתוכם...). מה שהביא אותי לחבור לכתב אורן אהרוני מכאן 11 הוא מראה המשאיות והשופלים שהחלו רומסים את שכיית החמדה הזו ללא היתר חוקי. במקרה הזה ראיתי לנכון לחרוג ממנהגי ולפרסם את המקום כדי להעלות את המודעות הציבורית לקיומו ולפעול כדי לשמור אותו ואולי בעתיד לפתח בו אתר תיירות מבוקר (תרתי משמע).
2. סיפור הגילוי של הנחל הוא בעצם סיפור החשיפה של "קרחון", קרחון של שמירת טבע. כפי שראיתם בתכנית בכאן 11 מדובר באזור בעל עוצמה נופית ברמה עולמית (לא בכדי ים המלח הגיע למקום גבוה בתחרות שבעת פלאי תבל). אבל... האזור היפה הזה מאוים כבר היום על ידי דריסה של שופלים ענקיים , בנית מערכת סכרים בקניון, חציבה של קירות הקניון ובעיקר הערמת הר של פסלת מלח על חלק גדול מהתופעות המרהיבות שקיימות שם. זהו הסיפור האמיתי ולא גילוי "נהר חדש". בזאת לא די, חלק ניכר מהעבודות שנעשות שם נעשות ללא היתר חוקי והחלק שנעשה בהיתר, כנראה, לא נעשה על סמך בדיקה פיסית בשטח להכרת הנכס הנופי. פרויקט ענק של הערמת הר פסלת מלח על המקום הנפלא הזה מחייב שינוי מסוים בתכנית הפרויקט או בדיקתנחיצותו של הר מלח כזה. נכון, עד עתה לא ניתן היה לגשת לשם כדי להתרשם מעוצמת הנופים (סכנת מוקשים, בולענים, בוץ טובעני, קריסת גושי ענק וקירבה לגבול) אבל עתה הכתבה פרשה את עוצמת הנוף והתופעות בשטח ואת כלל המידע לפני הגופים הרלוונטיים. צריך גם לזכור שמאז תכנון הפרויקט עברו שנים והתופעות הקסומות שבשטח העצימו עקב ירידת מפלס ים המלח. ירידת המפלס מביאה להיווצרות נופים מרהיבים ומורכבים וביניהם התחתרות והעמקת הקניון בקצב מהיר, היווצרות בולענים חדשים וגיבוש אינטנסיבי ביותר של מלח שמגדיל את דלתת המלח בקצב מהיר ביותר.
3. יש כאלו הטוענים שלא מדובר בטבע אלא בתעלת ניקוז של מי נקז תעשיה הנשפכים לים המלח. טעות בדי המקטרגים. הערוץ אינו תעלה כפי שהים התיכון איננו גיגית. הערוץ התחתר באופן טבעי על ידי המים הזורמים בו וגיבש באופן טבעי את שלל תופעות המלח. מקור המים הזורמים בנהר הוא מי ים "טבעיים" שמפעלי ים המלח שואבים מים-המלח ומעלים אותם לגובה בריכות האידוי התעשיתיות הממוקמות בשטח האגן הדרומי (לשעבר) של ים המלח ולאחר מיצוי האשלג וחומרים נוספים מוחזרים כ 50% מנפח אותם המים ה"טבעיים" שנשאבו, חזרה צפונה אל ים המלח דרך ערוץ נחל הערבה. המים זורמים בנחל באופן טבעי לפי חוקי הגרביטציה אל ים המלח בדיוק כפי שמי שיטפונות החורף, גם ללא מי התמלחת הסופית, היו זורמים אל חופי ים המלח הנסוגים.
יש לזכור שבעוד מקומות רבים, אפילו בשמורות טבע, מים נשאבים ממורד הזרימה כדי להזרים אותם שוב בנחל, האם זה הופך את הנחל ללא טבעי?
באזור המדובר הנקרא מיצר לינטש ומצוי ממערב ללשון של ים המלח זורמים מים בשני נחלים, באחד מים הדולפים מהבריכה התעשייתית של מפעלי ים המלח וככל הנראה נמהלים בהם גם מעט מי מעיינות. בנחל השני זורמים מי תמלחת המלוחים יותר ממי ים המלח. מדובר במים מלוחים מאוד (תמלחת סופית של מי ים המלח לאחר שמיצו מהם מלח בישול, אשלג, ברום, מגנזיום ומינרלים אחרים). לתוך מי התמלחת נמהלים גם מי שיטפונות, מי נחלי איתן המגיעים בתת הקרקע ממלכת ירדן ומי מלחת סדום. האם זה טבעי? זו שאלה של הגדרה. האם זה יפה וראוי לשימור? התשובה במאות התגובות והסערה התקשורתית. צריך לזכור שלא רק מה שטבעי זכאי לשימור, יש דוגמאות אינספור לשימור אזורים שאינם טבעיים ב- 100%.
4. מהי מטרת המהלכים שלנו? האם לחבוש כובע שעם ולצאת לגלות ארצות חדשות? לא. המטרה היא: א) להביא למודעות הציבור את נכסי הנוף שבאזור.
ב) להציף את האיומים על הנוף מעבודות עפר, רחבות היקף, ולפעול למניעת נזקים.
ג) לפעול יחד עם מפעלי ים המלח, מערכת הביטחון, מוסדות התכנון, המועצה האזורית תמר, גופי שמירת טבע, וגופים לא ממשלתיים, לשמור את "הנהר", לפתח את האזור לרווחת הציבור ואולי להכריז על האזור כעל פארק גיאולוגי או הפארק הנמוך בעולם.
ד) להביא את הציבור לפקוח עיניים כדי לשמור ולהיאבק על שמירת הנופים המיוחדים באזור שהם נכסי הציבור.
זה מעניין. מישהו יודע להצביע על נחל כזה בארץ?ציטוט:
נכתב במקור על ידי אמנ
מסכים עם כל מילה במכתב מלבד נושא אחד של חוסר דיוק מוגזם ותהיה על הדרך:ציטוט:
נכתב במקור על ידי אמנ
מי שיטרח ויעיין בתת"ל 35/א' המסדירה את קציר המלח שנכפה על מפעלי ים המלח, יראה שבהוראות התוכנית ובנספח בינוי הנדסה ונוף - פיזור מלח במפרץ p88 ישנה הגדרה מפורשת של האזור שבו יפוזר המלח והתנאים לכך ('הקו הכתום')
האזור הזה לא כולל את 'הנהר הסודי' וגדותיו, אלא רק את מפרץ צאלים עד קו גובה מינוס 415.
יחד עם זאת יתכן וגם בתחום שהוגדר בתוכנית יש גם ערכי טבע שלא הובאו בחשבון בעת מתן ההיתר ומן הראוי לבחון זאת מחדש לעומק.
לגבי הדרך -
האם לפני שפנו לתקשורת, נעשו נסיונות להביא נושאים אלו לידיעת הגורמים המוסמכים (רט"ג, המשרד להגנת הסביבה, הות"ל, החברה להגנת הטבע) בצורה שתאפשר להם לפעול מיידית בנושא?
פניה כזו היתה יכולה לחסוך הרס שנעשה בחודשים האחרונים וכן למנוע את המידע מהרפתקנים שעשויים להכנס לשטח ולסכן את עצמם ואת ערכי הטבע עצמם (מחוסר שימת לב).
מן הצד השני, במידה וכן נעשתה פניה כזו, מה היתה תגובת הגורמים? האם התעלמו או 'לא ספרו' את הפונים?
במקרה כזה, ראוי כי הציבור ידע מי שומרי הסף שכשלו ובאיזה אופן.
לאו דווקא מהמורד, אבל יש את עין זיו ועין חרדלית בנחל כזיב ויש את עינות כרכרה בנחל בצת - בכולם זה עין 'צינור'ציטוט:
נכתב במקור על ידי מיכה100
יש את הירדן הדרומי שמקבל את רוב זרימת הבסיס שלו מהמוביל המלוח של הכנרת
זה מה שעולה לי בראש כרגע
עין צינור יש גם יש.ציטוט:
נכתב במקור על ידי yovavz
אבל הוא כתב שמישהו משקיע חשמל בשביל להזרים מים בנחל (מהמורד אל מעלה הנחל) - נראה לי הנפצה.
יש דוגמאות מסויימות בכתבה הבאה:
https://www.haaretz.co.il/amp/science/1.1721906
על כל פנים, הנושא של מקורות המים המוזרמים בנחל המדובר זניח בעיני ביחס למהות של ערכי הטבע הקיימים שם
כמה מטרים משם.... עין בוקק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי מיכה100
אסף.
המרגיז בכל הסיפור הזה ששני הצדדים משתמשים בנו ככלי.
כל הסיפורים של טובת הציבור וזכות הציבור לדעת נחמדים עד שאנמר בעצמו מספר שהוא בעד להסתיר. הוא מודה בפה מלא (גם בכתבה) שהוא מעדיף להסתיר מקומות כאלה והלך לתקשורת רק כי הולכים להרוס את שכית החמדה. זאת שהוא מתיחס אליה כפרטית. זה מרתיח.
לדעתי אנשים כאלה הם חלק גדול מהבעיה. אנשים שבמקום לשים דברים על השולחן ולחנך לאהבה ושמירה של הטבע, מתנשאים ומסתירים אותו מ"הבורים". כאלה שסוגרים דרכים במקום לטפל בבעיות האמתיות.
עכשיו, הוא בא לספר לנו, כאילו אנחנו פספסנו את העיקר בכתבה.
הם מפמפמים פרומואים גרנדיוזים, הוא מנפנף ידיים וצועק כמה מלהיב, כמה אני מדהים שאני מגלה את זה. ואז בא לספר לי שפספסתי את ההערה החשובה שלו על ההרס.
לא חביבי. אתה פספסת, אתה הסתרת זמן רב במקום לחשוף.
עכשיו, אנחנו נגשים שלדיון מעמדה של רגע אחרון, של היסטריה על סיפורים מנופחים.
במקום לדון ברצינות על הבעיות האמיתיות שיש שם, על הקושי האמיתי של שמירת הטבע בישראל.
אני בעד הנגשה מפוקחת. של בולענים, של מערות, מעינות, ים המלח, חרמון ועוד.
הצעד הראשון הוא שקיפות ושיתוף הציבור לאורך כל הדרך.
יכול להיות שהוא לא בדיוק מדייק בתאורו של מזרקה עירונית במעגל סגור. אבל, כמו שיובב פירט, לא חסרות דוגמאות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי מיכה100
בנחל בצת זורמים מים שנשאבים מתחת לאקוויפר שלו בקידוחי שומרה.
שואבים את המים ומזרימים (לפחות חלק) למעלה לבריכה מקורה מעל קיבוץ אילון. ואז מחזירים חלק למורד הנחל ומעלים בצינור עד לאיזור המעיינות.
הצינור שיורד מאילון לנחל ועולה לאורכו תוך פיזור המים נסלל בשנים האחרונות בהשקעה לא קטנה.
אבסורד? כן.
מדיניות ממשלתית? מתאים.
ברוך הבא.
חלק מהדברים האלו באים לאזן בעית משק מים בגלל שאיבה לבני אדם בתקופות שהיה כאן מחסור גדול במים, שהנמיכה את המפלס במעיינות, וגרמה לייבוש נחלים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי amotzg
אני רואה בזה משהו חיובי שהמדינה לוקחת אבל גם משקיעה חזרה כדי לשמר את הסביבה.
זה לא ממש המקרה בתעלה ים המלח, המפעלים לא עושים לנו טובה שמחזירים לים חלק ממה שלקחו.
זה לא משפר את המצב.
נכון.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
בצת זה אבסורד מסוג אחר שאפשר להכנס אליו בשרשור אחר (גם אני חושב שהמצב עכשיו הוא שיפור).
רציתי רק לענות למיכה שביקש הסבר ודוגמא על נחל אחר.
וגם, דווקא מהחיוב שבזה אפשר להראות שבמקרה הזה הטענה של אנמר נכונה.
זה לא משנה אם הזרמת המים טבעית או לא ואם הסיבה הראשונה למצב היא נזק אנושי.
כיום יש שם ערכי טבע משמעותיים ששווה לדון על השימור שלהם.
שורה תחתונה - יש מקום, שלא משנה מה הסיבה שנוצר - יש בו תופעות טבע ייחודיות. ראויות למחקר וראויות שנהנה מהן... או לפחות ראויות להגנה מפני הרס.
אפשר לטעון שמה שנוצר על ידי אדם, אינו טבעי ולכן מותר לאדם להרוס. אני לא מסכים כי האדם רק עשה את הטריגר, הטבע עושה שם את העבודה ויוצר את תופעות הטבע.
וכן, גם אני הייתי שמח אם ים המלח היה מלא ולא היינו 'נהנים' מהתוצאה של ייבושו.
אסף.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי מיכה100
נחל הירקון.
עיין פרויקט "גאולת הירקון" .....
מנחם
נחל בוקק לדוגמא ניזון מצינור שמגיע מאזור המלונות ועולה לחלק העליון של הנחל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי מיכה100
Sent from my iPhone using Tapatalk
בינתיים אחרי שכבר היו שם מטיילים היום צה"ל הכריז על האיזור שטח צבאי סגור..
עידכון
קובץ מצורף 127149
״עבודות יבוצעו בהתאם לסקר גיאולוגי״, כלומר אחר מהעבודות האקדמיות של המכון הגיאולוגי, שכבר פורסמו לאחר סקרים שכבר בוצעו?..ציטוט:
נכתב במקור על ידי אמנ
איך ערבבו אותם.
מצרף לינק למצגת של ליאור
https://www.dropbox.com/sh/3p9s1imfw...HDza3ym0a?dl=0