חילוץ טובעני – סיפור החילוץ הלילי בעמק נטופה

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי מוטי ג.

אולי גלשנו למשחקי בוץ מיותרים כי פשוט התחשק לנו,

---

הצעתי ישר בהתחלה עזרה .. בדעבד התברר שזה לא המקום בשבילי ..
אבל ! .. לפי המהירות שבא עמי ארז את עצמו ורץ לדיפנדר .. אין ספק שהעניין היה הכיף שבחילוץ וההתעסקות בטיול עבירות ספונטני :)

וזה טוב !

אני לא יודע מה היה גיל הילדים שהיו שם אבל לפי התאור של ( נדמה לי ערן ) ישבו שם כמה ילדים בטויוטה ללא מנוע וללא חימום .. כמה שעות.

אז עם כל הכיף של הילדים הגדולים לשחק בבוץ .. ( ואני מודע לכמה כיף זה יכול להיות ) אולי היה מקום לחשוב על הילדים הקטנים ..

אם אני טועה, אז .. מחילה :)

בכל מקרה, אני הייתי זמין רוב הלילה ( לא עשיתי כלום חוץ מלישון .. ) והייתי בא בשמחה לעזור לשנע ילדים קפואים לביתם. גם אם לא יכולתי לעזור בחילוץ הממוטות השקועות בבוץ. ( יש לי גם הרבה כבלים ורצויות באוטו )
אז אם מישהו מקבל את התחינה של חנן ונתקע, תזכרו שיש גם "מסייעת" או "תומכי לחימה" שיכולים לעזור גם בלי לנהוג על צמיגי שטח מלא.

גיא, גם אני לא נוסע על צמיגי שטח מלא.
אני מכליל אותי ואותך בבוץ הזה באותה קטגוריה.
גם עמי בדיפנדר נעול לא התקדם הרבה פנימה.
רועי התנייד הכי קל, אבל אני לא יודע אם הוא היה מצליח לחצות על מנת להגיע לרכב הצד השני לחלץ ממנו ילדים והם לא כ"כ רצו לצאת לבוץ(היתה שם אחת לדעתי).

אגב ילדים, אם אני לוקח את הילדים שלי כדוגמא (8 ו 5) הם היו מעדיפים להישאר איתי ברכב ללא חימום ולא לצאת מהשטח ברכב זר (לא מדבר על לצאת עם אמא שלהם, הכוונה לבד לבד ברכב עם זרים)
אבל שוב, את התשובה לכך אני משאיר לניצן ואמיר זה מאוד תלוי אישיות של הילדים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי גיא

הצעתי ישר בהתחלה עזרה .. בדעבד התברר שזה לא המקום בשבילי ..
אבל ! .. לפי המהירות שבא עמי ארז את עצמו ורץ לדיפנדר .. אין ספק שהעניין היה הכיף שבחילוץ וההתעסקות בטיול עבירות ספונטני :)

---

אז זהו, שלא ארזתי...

Sent from my LG-H930 using Tapatalk

זה כבר מתחיל להראות כמו "לעזור לזקנה לחצות את הכביש".
כל עוד זוכרים את האפשרויות ( לדחות למחר, לחלץ ילדים) , לא חובה תמיד ללכת לאפשרויות קיצון.
עובדה שהכל נגמר טוב וללא סיכונים.

לא בטוח שניתן היה להעביר את הילדים מרכב אל רכב.
אף כלי לא יכול היה להגיע אל השקועים שהיו במרחק 30 מ' זה מזה, ובמרחק 150-200 מ' מהכלים שלנו.
להוציא את הילדים לפני החילוץ ולחזור למחרת בבוקר, משמעו להוליך את הילדים בתוך ביצת הבוץ, בקור מקפיא, בחושך, במים כ- 150 מ'.
חשוב לציין שבדרך אל השקועים הייתה שלולית בעומק 1.0 מ' בערך. אמיר חצה את השלולית הזו. הלך בתוכה פעמיים, בשלבי קשירת הרצועות. לא כיף. אפילו מסוכן בריאותית!
מכיוון שחלק מהילדים היו קטנים, יש מצב שבשלולית האמורה הם היו נאלצים לשחות.
אני חושב שהיציאה של כולנו אל החילוץ הייתה מהמניעים הנכונים.
יכול להיות, שאם היינו מגיעים למצב של 0 התקדמות לאורך זמן ממושך, היינו מחשבים מסלול מחדש ושוקלים להוביל את הילדים החוצה בבוץ.
לתחושתי (הלא קובעת), ההתעקשות לחלץ הייתה "נכונה לשעתה". בטוח שיש מי שיחלוק.
יש מקום למחלוקת. הכל בסדר, לשם כך קיים הפורום. דיון פורה ותרבותי הוא תמיד טוב ונכון.

ערן CJ

וכעת, למשהו טכני לגמרי, נקרעו חגורות "כחולות".
אמיר, תוכל לפרט יותר על הדגם /חברה על מנת שלא יסתובבו חגורות כאלה בינינו ושלא יקרה אסון אמיתי מחגורה כזו שנקרעת?

מי שמחליט אלו האנשים בשטח.
הם קוראים את התמונה שמורכבת מהשטח, מצב התקועים, אמצעי החילוץ, המיומנות והרוח שדוררת בשטח ועוד.
מהצד לא רואים הכול.

חילוץ כזה יכול ללכת טוב וגם יכול להסתבך.
לא היה צריך הרבה בשביל שנניח ערן ישקע על הציר לאורך התעלה וכבר היה עוד חילוץ.

אני בעד לתת לאנשים בשטח לעבוד בשקט ולסיע בכל מה שניתן ולהוות עתודה.

יש מסקנות שכן צריך לקחת ומוטי ריכז אותם די יפה.

בשורה התחתונה החילוץ הצליח וזה מה שחשוב.

לא פחות חשוב זה ההוכחה לכולנו מאיזה חומר בנויים החברים.
כולנו מרגישים הרבה יותר מגובשים ומחוייבים אחד לשני לאחר תצוגת תכלית שכזו ואין זו הפעם הראשונה שאנשים מגלים חברות ויוצאים לחלץ בתנאים לא קלים.

הרעות, הרוח, איכות האנשים - הן החומר מהן עשויות קבוצות עלית.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ערן CJ

לא בטוח שניתן היה להעביר את הילדים מרכב אל רכב.
אף כלי לא יכול היה להגיע אל השקועים שהיו במרחק 30 מ' זה מזה, ובמרחק 150-200 מ' מהכלים שלנו.
להוציא את הילדים לפני החילוץ ולחזור למחרת בבוקר, משמעו להוליך את הילדים בתוך ביצת הבוץ, בקור מקפיא, בחושך, במים כ- 150 מ'.
חשוב לציין שבדרך אל השקועים הייתה שלולית בעומק 1.0 מ' בערך. אמיר חצה את השלולית הזו. הלך בתוכה פעמיים, בשלבי קשירת הרצועות. לא כיף. אפילו מסוכן בריאותית!
מכיוון שחלק מהילדים היו קטנים, יש מצב שבשלולית האמורה הם היו נאלצים לשחות.
אני חושב שהיציאה של כולנו אל החילוץ הייתה מהמניעים הנכונים.
יכול להיות, שאם היינו מגיעים למצב של 0 התקדמות לאורך זמן ממושך, היינו מחשבים מסלול מחדש ושוקלים להוביל את הילדים החוצה בבוץ.
לתחושתי (הלא קובעת), ההתעקשות לחלץ הייתה "נכונה לשעתה". בטוח שיש מי שיחלוק.
יש מקום למחלוקת. הכל בסדר, לשם כך קיים הפורום. דיון פורה ותרבותי הוא תמיד טוב ונכון.

ערן CJ

---

זה כבר הסבר הרבה יותר הגיוני, תודה.

כל הכבוד חברים .
מצטער שלא יכולתי להשתתף הפעם.
קבוצה מדהימה

Sent from my IN2013 using Tapatalk

חבורה טובה של אנשים טובים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zivo

לפי הרוח פה בשרשור, מה שמחפשים פה זה שומרי מאהל, לא מחלצים.

ואם להיות יותר רציני,
בד"כ גם אני דוגל בגישה של עדיף לחכות לבוקר, אבל הפעם, לדעתי, זה לא המקרה.
אין פה איזה סכנה של הדרדרות או נפילה, אין סכנה אמיתית של היפותרמיה ( הרבה אנשים ביחד, תמיד אפשר לבקש עזרה....).
חלק מהחילוצים זה האנדרנלין, והחילוץ הזה סיפק את זה ובגדול.

---

רואים שהילדים שלך גדולים, שכחת מה זה ילדים צעירים יותר.

אין שום אדרנלין כשאין סכנה.

לעומת זאת, מהלך הפתיחה הכי נכון בחילוץ, מרגע שמבינים שאין סכנה מיידית, הוא ללכת הצידה לרגע, להכין קפה/תה/סיגרה/מלפפון חמוץ או מה שמרגיע אותך לרגע, ולחשוב שנייה מה עושים כשאתה מחוץ(!) לאירוע.

ככה מקבלים פרופורציות, פתאום רואים את הילדים/נוספים שהולכים להתייבש/להרטב/להיות רעבים ולהיות אתגר בהמשך, כשאתה בקטרזיס שלך משליפת ציוד החילוץ וכיבוש עוד סנטימטר של התקדמות בבוץ.

אז תקרא לי ״שומר מאהל״, אני אקח את זה בתור מחמאה.

מהקריאה נראה לי שניהול החילוץ היה למופת, מהצד הטכני.
זה לא מייתר, ואף מדגיש את העצירות המתודיות במהלך המתמשך של האירוע לראות שאולי נסחפים באדרנלין ואולי הגיע הרגע לעצור.

סתם קריאת כיוון לחילוץ הבא אם יהיו נוכחים בו נוספים שאינם מעורבים בחילוץ עצמו.

לזכור להביא לחילוץ בוץ עם ילדים הבא:
קומפרסור;
סירה מתנפחת לחילוץ ילדים;
ילדים של מחלצים לבעלי צמיגי at, כדי שיארחו חברה לילדים המחולצים בזמן שמסיעים אותם הביתה.
אמא של ילדי מחלצים- כי תכלס, אף אחד מאיתנו לא יודע לשבור קרח עם ילדים זרים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי מוטי ג.

וכעת, למשהו טכני לגמרי, נקרעו חגורות "כחולות".
אמיר, תוכל לפרט יותר על הדגם /חברה על מנת שלא יסתובבו חגורות כאלה בינינו ושלא יקרה אסון אמיתי מחגורה כזו שנקרעת?

---

מדובר ברצועת קשירה ולא רצועת גרירה.
נאלצנו להשתמש בה רק בשביל לגשר על המרחק החסר.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אמיר.ה

מדובר ברצועת קשירה ולא רצועת גרירה.
נאלצנו להשתמש בה רק בשביל לגשר על המרחק החסר.

---

אוקי, זה מה שחשבתי, תודה.

אז עכשיו הזוית שלי.
את ההודעה ראיתי בארוחת ערב אצל אמא בחיפה. פעם ראשונה של הנכדים אצלה מאז מרץ 2020.
אני לא יכול להפריד ביניהם כל כך מהר, אז בנתיים עושה את המקסימום שאני יכול: מנצל את ההיכרות שלי עם השטח (רק ביום ראשון שלפני, 5 ימים קודם לכן עברתי שם והחלטתי לעקוף את הציר האדום) ולייצר מסלולי כניסה למי שמתכנן להגיע.
בבית כבר העמסתי עוד קצת רצועות, תרמוס תה, הייליפט וקצת קורות עץ ויצאתי לנקודה.
כשהגעתי עמי כבר היה רתום עם הכננת לאמיר, מוטי מחובר לעמי וערן מחובר למוטי.
שאר הסיפור כבר סופר.



Sent from my ONEPLUS A5000 using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אומי5

קודם כל, כל הכבוד לכולם.

האם לא היה נכון יותר לקפל את כולם הביתה, להשאיר שני שומרים לישון ברכבים ולחלץ בבוקר?
לדעתי היה מי שכתב את זה בקבוצה כבר בתשע בערב.

בטיחותית, מעבר לסכנות של עבודה בחושך בתנאי קשים עם עייפות לילה, בקור כזה נוסף החשש להיפותרפיה.

---

כן. אני כתבתי בתשע בערב.
לפני 40 שנים כסמ"פ בשריון החמצתי אימון (שוט-קלׂׂׂ) בצאלים כי הייתי בחו"ל. במהלך אימון הלילה ניתקע טנק. תוך כדי מהלכי התיקון והחילוץ נדרסו למות טנקיסט ואיש החוליה הטכנית מהפלוגה. זה דבר שלא שוכחים.

בשני האחרון נפגשנו בערב אצל אמיר לבשר.
היה קשה לזהות את האנשים באור ובלי בוץ :)
תודה אמיר על האירוח ועל ההזדמנות להכיר אנשים בסיטואציה אחרת.
אם תצליח לשכנע את השותף שלך לספר איך זה נגמר מבחינתו, זה יכול להיות סגירת מעגל נחמדה

עזוב, אף אחד לא יאמין לו איך ההמשך יום שלו היה

חילוץ באמת מטורף.
האתגר, האנשים, הביצוע....

ולקינוח מפגש נהדר בתל קציר אצל אמיר.
אחלה חברה ובשר משובח.

תודה גדולה למחלצים וכמובן לאמיר וניצן על הארוח

בועז

באמת היה אחלה.

תודה רבה שנתקעת, אמיר.

מתי אתה נתקע שוב? (בבוץ, כן?)

עמי