Printable View
אם תבדוק את מתח המצבר הראשי כשהרכב כבוי, ואז מרגע ההתנעה תבדוק זרם טעינה למצבר הראשי,
יהיה לך מושג לגבי עוצמת הזרם וקצב הדעיכה שלו. הווסת קובע את הזרם רק לפי הפרש המתחים בין האלטרנטור למצבר לכן זה אמור להיות תקף לכל מצבר, עבור אותו הפרש מתחים. זמני דעיכת הזרם יהיו שונים בהתאם לסוג המצבר, מצבו, והקיבול שלו. לדעתי קשה להעריך בלי למדוד, אלא אם יש מישהו שמכיר את התנהגות ווסת הטעינה הספציפי שיש ברכב. ובתור פתרון הפיוז אכן לא רלוונטי אבל יש אביזרים מגבילי זרם מבוססי התנגדות שיכולים להתאים.
אסף,ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
לגבי שתי השאלות בסוף, כמה זרם ואיך להגביל, עניתי לך בהתחלה-
אני מוכן להתערב ( שאם החיבורים תקינים) זה עובר 10 אמפר.
הדרך הכי פשוטה להגביל 10A זה לשים DC2DC.
ולגבי השאלה האחרת וכל הסיפור הארוך שכתבת , אבל לא ענית-
שאני צריך לנחש כמה יצרוך מצבר שירד ל 12.4 וולט ומחברים אותו למתח, אז מעניין אותי לדעת לאיזה מתח מחברים אותו.
מן הסתם, אם אתה מחבר אותו למצבר אחר שתקוע על 12.6וולט, אז הזרם טעינה יוריד את המתח של מצבר המקור, הזרם יהיה נמוך, ולאט לאט הם יתאזנו.
אבל אם אתה מחבר את המצבר (שנמצא על 12.4) , למקור של 15V שמסוגל נגיד לתת 35A, והחיבורים תקינים, אני מוכן להתערב שהזרם יעבור 10A.
ולכן אני שואל, אחרי נסיעה ארוכה, שהמצבר הראשי טעון, והמנוע בסרק, על איזה מתח מתייצב המצבר ( הראשי)?
קפיש?
שאלה נפרדת -
הבקר הסולארי שאתם מדברים עליו, מה בדיוק תפקידו ואיך הוא בדיוק עוזר ( לטעינה מהאלטרנטור)?
בהנחה ( כי לא שמת פה דגם מדוייק) , שהוא לא יודע להגביל זרם.
הבקר הסולארי מיועד לפאנל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
הוא כן קורא את מצב המצבר ובהתאם מעביר זרם.
כלומר, כשהרכב מונע וטוען מהאלטרנטור, על פניו הבקר אמור לזהות מצב ״מלא״ ולא להעביר כמעט כלום, כמו מצב ״שימור״.
יצא לי להניע את הרכב כשהבקר מחובר, רואים את ירידת הטעינה כמעט מיד.
מכיר כמה בארץ שנוסעים עם פאנל קבוע על הרכב עם בקר שמחובר קבוע.
סה״כ סידור נפוץ בעולם.
דורון,ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
את זה אני מבין.
אבל אסף ביקש דיון מסודר, וביקש התיחסות לשאלה מאוד ברורה - הגבלת זרם הטעינה מהאלטרנטור ( ל 10A).
רק לוודא שכולם מבינים שהבקר הסולארי לא שייך לדיון הזה.
הבקר הסולרי לא אמור להיות על הקו בין האלטרנטור והמצבר, ועדיין נשאלה שאלה לגבי משטר הפעילות שלו. נושא נפרד.
אם אני מבין נכון, אסף חושש לאלטרנטור הותיק של הרכב מול מצבר לכאורה ריק, במצב בו יעברו זרמים שיפגעו בו.
אני מוסיף את שתי האגורות שלי ,
מהניסיון שלי , הבקר ללוח סולרי שהתקנתי , לקח בעצמו יותר מידי זרם , (ניסיתי כמה)
התקנתי בסוף דיודה על הקו למניעה של זרימה חוזרת דרך הלוח הסולרי וזהו,
בנוסף מפסק רציני על המצבר המשני עם כמה מצבים שאפשר טעינה מהאלטרנטור או ניתוק ממנו ,
עבד בצורה הזו כמה שנים טובות על הדיפנדר עם האלטרנטור המקורי שלו ,
חיברתי בצורה כזו שכאשר המצבר הנוסף מחובר לאלטרנטור הוא מחובר גם למצבר הראשי במקביל ,
ולכן לא מעמיס מאוד על האלטרנטור.
הזרם על האלטרנטור , גם כשהמצבר היה ריק , לא גרם לשום בעיה.
האלטרנטור היה של 65 אמפר
מצבר הראשי 100 אמפר
מצבר שני 62 אמפר.
אמיר.
זה מה שראיתי בבקרים סולריים שמיועדים לזרם גדול ממה שבפועל מסופק ע״י הפאנל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי אמיר ב.א
כנראה התנגדות פנימית.
בבקר שמתאים להספק הפאנל+ קצת ספייר ההפחתה הייתה קטנה מאד לפי הרב מודד.
וחוזר על מה שציינתי, מיקום הבקר ביחס למצבר מאד משנה.
הן לטעינה והן לקריאה הנכונה של הבקר את מצב המצבר.
בקר נורמלי כולל הכנת כיוון כדי שהפאנל לא ירוקן את המצבר.
מה וויסת את המתח וזרם מהפאנל למצבר?ציטוט:
נכתב במקור על ידי אמיר ב.א
פאנל ללא בקר מוציא 19-20V.
אני אוסיף שאלה, מה מונע טעינת יתר של המצבר?ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
מה מונע טעינת יתר - אצלי זה היה המפסק , מכיוון שהיה לו כמה מצבים ,
המצב הרגיל היה מחובר לתאים הסולריים ,
ללא טעינה מאלטרנטור ,
היה על המצבר צריכה קטנה במשך היום שאוזנה ע"י התאים הסולריים.
בלילה הדיודה מנעה פריקה.
במצב שאחרי שימוש לתאורה או משהו שגורם לריקון , הייתי מחבר לאלטרנטור בזמן נסיעה ארוכה ואחכ מנתק.
אחרי כמה מדידות שלי , ראיתי שבזמן שהלוח הסולרי היה מחובר למצבר המתח טעינה היה 14V
בזמן שלא היה מחובר לכלום - 19V
אמרתי לעצמי שאני אנסה טעינה בלי הגבלת מתח - וזה פעל בסדר גמור, במשך כמה שנים.
אני מניח שזה גם קשור לזה שזה לא היה לוח גדול מאוד.
האם זה משנה בהקשר של עוצמת זרם הטעינה הראשוני אחרי חנייה כשהמצבר המשני פרוק יחסית?ציטוט:
נכתב במקור על ידי אמיר ב.א
לא בטוח, מכיוון שהווסת רואה את המתח הנמוך במערכת (המצבר המשני) והזרם שעובר דרכו יהיה בהתאם
המתח נמדד על קטבי המצבר או ביציאה מהפאנל?ציטוט:
נכתב במקור על ידי אמיר ב.א
בלי בקר, הפאנל מעביר בלי וויסות את המירבי, 19-20v.
גודל הפאנל משנה, מה היה ההספק שלו?
אני חוזר לשאלה של זיו - הואלטרנטור מוציא כ 14 וולט. לא מדוייק בכלל.
אבל.
הדגשתי בהתחלה את מפצל הטעינה ולא סתם. הווסת מודד את המתח על המצבר הראשי לא על מצבר הצרכנים. כלומר בתרחיש שמצבר הצרכנים במתח נמוך מהמצבר הראשי, הוא מושך הרבה זרם האלטרנטור לא מתגבר על זה ומתח האלטרנטור יורד - הווסת יעלה אותו חזרה ל14 וולט. כלומר הוא רואה את מצבר הצרכנים כהספק אי שם על הקו ולא כמצבר.
אני מבין שלא אוכל להגביל את מוצא האלטרנטור לכיוון האופטימה ל 10 אמפר - הבנתי גם שגם מבחינת האופטימה וגם מבחינת האלטרנטור, כל עוד זה יישמר בתחום של 20 אולי 25 אמפר - מצבנו יהיה טוב כל עוד זה לא יהיה יותר מכמה דקות.
ולמרות שהתפזרנו בהתחלה, אני עכשיו ממוקד יותר במה שצריך לעשות ולמדוד בפועל כשהסטאפ המלא יורכב, וגם הבנתי משהו חשוב לגבי הבקר הסולארי.. מבטיח לעדכן.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
במה המצב שלך שונה מרכבים מסביב לעולם עם מפריד מצברים שמחבר בהנעה בין 2 מצברים בבוקר אחרי לילה של שימוש?
אחד ריק, ואחד מלא.
בחיבור בינהם ווסת הרכב רואה ממוצע, לא?
הטעינה הולכת לנמוך עד להשוואה.
זה פשוט ייקח יותר סמן מאשר טעינה בלעדית למצבר הנמוך.
מה אני מפספס?
אתה חושש מעמידות האלטרנטור?
הווסת במקרה הזה לא רואה ממוצע. כי יש דיודה. והוא מחובר רק למצבר אחד.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אני מבין שלא אוכל להגביל את מוצא האלטרנטור לכיוון האופטימה ל 10 אמפר
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk[/QUOTE]
למה לא?
משתי סיבות.
הראשונה - זה ימנע מהאופטימה להיטען מהר.
השניה - זה מעלה את הסיבוכיות של המערכת.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אסף,
קודם כל 20-25 זה 200-250% :-) זה כבר נשמע אחרת.
1- יכול להיות שכל מה שאתה צריך לעשות, זה לשים חוט יותר דק ( 2.5ממ"ר) בין הדיודה למצבר צרכנים ואז , במקרה של הבדל גדול, שהזרם יעלה, יווצר מפל מתח, וזה מספיק?
לא יודע, רק חושב בכל רם.
2- אני חוזר ואומר, לא מבין למה אתה מפחד מ DC2DC? זה פשוט ואמין ( שים פיוז של 20A ואתה מוגן ).
3 - וזה הכי חשוב!
יש פה איזה בעיה לוגית, שאני לא בטוח איך המערכת תתנהג.
שהמצבר הראשי מלא והמצבר צרכנים ריק, עיקר הזרם ילך למצבר צרכנים, אבל המדידה תתבצע על המצבר הראשי.
בגלל הבדלי המתח בין המצברים, ובגלל הדיודות שמבודדות בין המצברים, יווצר מצב של נתק בין הזרם שנמשך מהאלטרנטור (והמתח שלו) לבין הפיידבק שהבקר של האלטרנטור מקבל.
יכול להיות, שזה דווקא יגן על המצבר צרכנים מזרם גבוהה ( כי האלטרנטור יחשוב שהמתח מוצא גבוהה, כי זה מה שהוא מודד על המצבר הראשי) ולא יעלה את התפוקה ( למרות שהמתח מוצא שלו יפול).
אבל זו בעיה "מחורבנת" מפני שקשה לצפות איך זה יתנהג במצבי קיצון זה יכול להגמר בנזק לאלטרנטור.
קודם כל בזכות הדיון הזה החלפתי את הצ'יקמוק הסיני הזול בצ'יקמוק סיני ממותג:
Renogy Wanderer 10 Amp 12V/24V... https://www.amazon.com/dp/B07MVZ777D...p_mob_ap_share
שתומך בצורה טובה ב agm.
בהמשך... אני אמדוד את הזרם בטעינה מהאלטרנטור לאופטימה כשהוא פרוק קצת וקצת יותר כדי להבין אם בכלל יש בעיה או שזה סתם.
אם המקרר צורך פחות מ 10 אמפר אולי זה יהיה הצרכן היחיד שאני אחבר דרך הבקר הסולארי שישמש גם כ lvd. אז גם את צריכת הזרם של המקרר צריך לבדוק.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אסף,
איפה במפרט של "הצ'יקמוק" הזה כתוב שהוא יודע להגביל זרם?
אני חושש שאנחנו בדיון חוזר על נושא שכבר עלה בדיוני ה BMS.
העובדה שכתוב עליו 10A לא בהכרח אומרת שהוא יודע להגביל ל 10A.
בהחלט יכול להיות שזה מזהיר אותך, לא לחבר עומס גדול מ 10A.
שים לב להערה על Common Positive.
כל מה שמחובר אחרי הבקר צריך להיות מנותק מהגוף של הרכב.
אבל נחכה לניסוי שלך, נקווה שאני טועה.
ודרך אגב, שאתה עושה את הניסוי, על תשכח למדוד את הזרם.
אם הוא עובר 10A, גם אם הצ'יקמוק לא נשרף מיד , זו רק שאלה של זמן.
ומי אמר שאני מחפש שהוא יגביל זרם...?
הבקר סולארי מטרתו במקרה הזה לספק זרם למצבר במתח מדוייק מהפאנל. ולספק זרם לצרכנים עד 'המצבר מגיע למתח מינימלי.
לא להגביל זרם.
הזרם המירבי ידי בעמעל ידי מה שהם נחציודע לתת - כאשר מדברים על טעינה, ועל ידי מה שהמקרר לוקח - כאשר מדברים על הצד של הצרכן.
כל מה שבין האלטרנטור לבין האופטימה לא קשור בכלל בכלל למעגל הסולארי.
ולגבי ההצפה של הצרכן - ברור. לקחתי בחשבון.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
אני חייב לומר שפיספסתי את השורה הזו אבל עכשיו כששמתי לב - חייב להגיב
זה רעיון מסוכן ביותר. הגבלת זרם על ידי מוליך בחתך קטן מדי לא רק שאינה שיטה מקובלת - זו גם שיטה מסוכנת.
הקביעה של יכולת נשיאת הזרם של מוליך היא תוצאה של מפלי מתח מותרים. מ]ל מתח גדול על מוליך בשטח חתך קטן מדי לא יכול להיגמר טוב. לצורך העניין ראה fusible link. מפל המתח כתוצאה מהתנגדות המוליך ואורכו יוצר חום. חום זה רע. חום ממיס בידודים ושורף מכוניות.
לכן יש עיקרון חשוב בכבילה - להשתמש במוליכים מתאימים... כלומר כאלה שמפל המתח עליהם לא ייצור חום.
ועם כל זה שהידע שלי במערכות DC מוגבל והחיבה שיש לי להתנסויות כדרך למידה - יש דבר אחד שאני יודע ומקפיד עליו ומציע לכל מי שקורא את זה להקפיד עליו - מוליכים מתאימים לזרם המירבי שעובד דרכם.
אסף.
אני חולק עליך. לאוו דווקא בהקשר המדובר, אלא יותר בכללי, מוליך ארוך שמשמש כנגד זה אמצעי מקובל במקרים ספציפיים ע"י יצרני רכב גדולים ומכובדים, כשהוא כמובן מחושב נכון, כך שהזרם שעובר בו הוא מתחת למקסימום והחום בו לא יגיע לערכים מסוכנים.
זה עדיין עומד בקריטריון של המשפט האחרון שלך: שימוש במוליכים מתאימים לזרם, רק שפה הזרם הוא על הקצה העליון של הסקאלה המותרת, והם ארוכים מהמינימום הנדרש.
חנן
כאן זיו דיבר על שימוש במוליך שיגביל את הזרם כלומר יהיה בהגדרה מועמס בזרם שייצור בו מפל מתח גדול. כלומר שימוש במוליך קטן מדי כאמצעי להגבלת הזרם.
אסף.
העניין הוא שמוליך יכול להגביל את הזרם, כלומר להתנגד לו, לא רק בעזרת ירידה אל מתחת לעובי המינ' המותר, אלא גם בעזרת הארכה שלו, ואז אין שום בעיה עם זה.
2.5 קוואדרט ל20-25 אמפר לזמן לא ארוך במוליך בודד ומאוורר? זה לא מגיע לאקסטרים, לדעתי.
אני לא מתייחס לנתון עצמו 2.5 ממר מתאים למיטב זכרוני ל 40 אמפר באורך קצר באופן נומינלי ולא יגביל כלום.
אני מתייחס לעצם השיטה של הגבלת זרם באמצעות מפל מתח על מוליך.
ובתא מנוע בטמפ' סביבה של 90 מעלות?
לא חושב....
לא אצלי בכל מקרה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
זכותך לחשוב, אבל תתקן את העברית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
תגיד שאתה לא מוכן לעשות את זה.
אבל תשלים שזה כן קורה אצלך. אנחנו פשוט לא מודעים כמה מעגלים ברכב (שיש לנו מקור זרם כל כך חזק כמו מצבר עופרת), מה "שמציל" אותנו זה ההתנגדות של החוט.
אני מחכה לתוצאות של הניסוי שלך, ואז נחזור לדבר.
דרך אגב, החשבון שלי מאוד פשוט -
אם המצבר צרכנים על 12.4 והמצבר הראשי נגיד על 13.5, מספיקה התנגדות של 0.11 אוהם ואתה נשאר מתחת ל 10A.
מצד שני, זה בסביבות 10-12W.
תפזר את זה על 2-3 מטר של חוט וזה הספק שאני בספק אם בכלל תרגיש התחממות של החוט.
אם שמים פיוז של 20A, ממש אין חשש.
האם זה הפתרון הכי טוב? בוודאי שלא, מההתחלה הצעתי DC2DC :-)
שאלתי בהתחלה שאלה והבנתי עד כמה התשובה פשוטה.
השאלה היתה כמה זרם המצבר ימשוך כשהוא - נגיד - ב 12.4 וולט.
התשובה ובכן - חוק אוהם. מודה שלא חשבתי על התשובה הפשוטה הזו לבד אלא קראתי בספר של מצברים.
בין ה 14 וולט של האלטרנטור לבין 12.4 של המצבר יש 1.6 וולט.
ההתנגדות הפנימית של המצבר 0.003 אוהם (קצת פחות אפילו אבל עיגלתי לשם החישוב)
המתח חלקי ההתנגדות נותן מאות אמפרים שלאלטרנטור אין לתת בכל מקרה כלומר אני הולך 'לקרוע' אותו בטעינה הראשונית, ובכל מקרה זה אומר שאני צריך להכין כבלים שיודעים לשאת את כל ה 55 אמפר של האלטרנטור פורשה האימתני הזה ולאורך זמן.
ועם האופציה של הגדלת התנגדות המעגל כדי להוריד את הזרם אני לא חי טוב. זה ביזבוז אנרגיה. אם הייתי למשל מוסיף נגד הספק של 5 מאיות אוהם הבעיה היתה לכאורה נפתרת אבל בזבוז האנרגיה שבמקום להטעין את המצבר מחמם את האוויר לא בא לי טוב.
אז נשארנו עם אלטרנטור שעלול להתחמם. וכן... צריך למצוא דרך להגביל אותו ללא הפסדים מיותרים וללא אלקטרוניקה מיותרת אם זה בכלל אפשרי.
וקצת חזרתי להתחלה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אתה לא מוכן לשים נגד ( חוט בחתך נמוך במקרה הזה)...
אתה לא מוכן לשים אלקטרוניקה ( DC2DC)...
אבל אתה רוצה להגביל את הזרם.
תשכח רגע מהבעיה שלך, האם בתאוריה, יש שיטה אחרת?
תפסיק לייסר את עצמך ותעשה פה שאלון בין כל מי שהתקין DC2DC ( בעיקר פרוייקטי ליתיום), למי נישרף ממיר כזה?
קח בחשבון ש DC2DC מכניס רעשים לרדיו:-)
אבל עדיין, זה הפתרון הכי נכון שיש.
חישבת גם את התנגדות הכבלים ?