אתה בסדר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי hadtomer
אני לא מסוגל לשבת מול מחשב, ולי אין אף בעיה רפואית.
Printable View
אתה בסדר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי hadtomer
אני לא מסוגל לשבת מול מחשב, ולי אין אף בעיה רפואית.
וואלה הלוואי עלי. נשבר לי קצה הזין מלשבת כל הזמן מול מחשב ובכל מקרה הנזק שזה גורם לי אדיר. אני מסתכל על המסך, מוריד ראש בכיוון הקיבורד ונהיה לי רע. פיזית רע.
פייר? זה מתסכל רצח, אני בן 46 עוד מעט, אני יחסית שומר על עצמי, אני עושה ספורט, אני עושה את מה שאני יכול בשביל לא לחטוף התקף לב- ופעם בכמה שנים אני חוטף תזכורת לזה שאני כבר לא בן 25. ובכל מקרה התשובות היחידות שיש הן "תחיה עם זה". זה מצב מתסכל לאללה כי רוב האנשים הנורמאלים שאני מכיר (נורמאלי זה מישהו שעונה על ההגדרה הבסיסית של "אפשר לשתות איתו בירה") נמצאים בראש בגיל 25. התוצאות של ה MRI שעשיתי לפני שבועיים חזרו כמו בדיקת קנייה של טרופר בן 25. בלט דיסק, בלט דיסק, לחץ על החוט, לחץ על הזין שלי, לחץ על החיים שלי. זה לא צחוק, זה אומר שמעכשיו עד הרגע שבו יקברו אותי אני אסבול בדרך זו או אחרת. לא נכה חס ושלום, להרבה חברים שלי יש בעיות גב מטורפות, גם כאן בפורום יש אנשים שסובלים יותר ממני, אבל ראבאק, מה עשיתי שתוך חודש נהייתי עגלה.
אני אישית לא מצליח להתמודד עם הגיל הכרונולוגי שלי בהצלחה. אני רציני לחלוטין, אני בהרבה היבטים ילדותי וזה לא מתבטא רק בפיפי קקי אלא גם בלהתייחס לעצמי כמו בן 25 ולא להבין למה אני נכנס למיטה לשבוע והגוף שלי בוגד בי. זה כבר משהו פסיכולוגי מבאס תחת. זה כמו שאשתי אומרת לי תמיד שאני צריך להבין שאני אבא לשתי בנות, יש לי קריירה ומשכנתא ומחויבויות, ואני בראש שלי מאוד לא מחובר לדברים האלה. אז עכשיו מצטרף לכל הקקה הזה גם כל מיני שיקולי בריאות הזויים, תעשה פילאטיס, אנא עארף. אני לא אומר שאני איזה ברלי סופרמן, אבל ברור שזה מדכא רצח.
אישית לא ממש סובל אבל חלק נכבד מהלקוחות שלי סובלים מבעיות גב וצוואר.
לפי ההודעה האחרונה רק מזכיר נפש בריאה=גוף בריא. הייתי ממליץ לשלב גם פסיכולוג בעסק או משהו אחר שיעזור לך לנפש ולהשלים עם המצב גם מבחינה נפשית.
תשקול ברצינות לקחת על בסיס קבוע (להוציא רישיון מתאים) קנביס רפואי - יעזור גם לגוף וגם לנפש.
תכלס מבחינת טיפול רפואי שמרני אין יותר מדיי מה לעשות במצבי ביניים כאלו - כמובן שיש אופציות אבל הן לרוב למקרים חמורים יותר ודורשות טיפולים אגרסיביים וחודרניים יותר - זריקות לעמוד השדרה, חסמי כאב למיניהם ובלית ברירה התערבות ניתוחית עם פרוצדורות שונות כמו כריתת הדיסקים הפגועים, קיבוע ועוד...
אל תזלזל במה שהמליץ הרופא - תמצה עד תום את אבחון הבעיה ואל תהסס לקבל חוות דעת נוספות מכמה רופאים מומחים. לך אפילו באופן פרטי (אם יש ביטוח בריאות נצל אותו)
תומר. בלט דיסק שלוחץ על העצבים ומייצר כאבי תופת ברגל שלא באמת קיימים כי זה רק לחץ של משהו על העצבים בגב.
ותחושה של אש ששורפת את העור ברגל כי תכלס העצבים מרגישים לחץ פיסי ומתרגמים את זה לכאב …
הייתי שם. הטיפול היה תרופתי. זריקות וכדורים .. ה mri מצא שיש דלקת שנוצרה מלחץ מהבלט וכו׳. התרופות העלימו את הדלקת והלחץ ירד. פעם לא יכולתי לעמוד להשתין בבוקר מהכאבים המדומים ברגל. היום אין כלום. לא מרגיש שום כאב.
אם תרצה דבר איתי.
אפשר לטפל בזה.
אגב. זה בא מכיסא לא מתאים ויותר מידי שעות ישיבו עליו בזמן הסגרים.
הכיסא הוחלף. הסגרים נגמרו והדלקת עברה.
הצדק איתך ידידי. אני בעצמי על תרופות שהורידו את הלחץ בדיסק. הוחלף מסך מחשב וכו- המצב השתפר, אבל זה לא כיף גדול
תשנה עוד דברים שמציקים לצ'קרות שלך ..ציטוט:
נכתב במקור על ידי hadtomer
עד שיהיה טוב :)
כהרגלך כתבת חד.
אבל על הקטע הזה בוא נדבר שניה :
יש משהו שאנשי המקצוע היו צריכים להסביר לך על MRI עמ"ש.ציטוט:
נכתב במקור על ידי hadtomer
חשוב להבין אותו כדי לא להכנס ליותר חששות ממה שצריך וממה שטבעי שכבר יש.
אשתדל לקצר :
המדע של כאבי הגב תקוע כרגע בנקודה מעצבנת מול בדיקות MRI.
למה ?
כשהם לוקחים נניח 100 איש ואישה בני 50 (מרשה לעצמי לעגל אותך), מהרחוב, אקראי, ודוחפים אותם לMRI...
הם מקבלים תוצאות לא החלטיות על פלח גדול מידי מהנבדקים.
כלומר יוצא להם מצב כזה בגדול -
בקצוות של הסקאלה :
אנשים עם גב פרפקט מדהים, ואנשים עם ממצאים באמת חריפים - התוצאה החלטית.
אבל במרכז, אצל הרוב יוצא מצב של:
יותר מידי אנשים עם תמונה של טרופר בן 25 אבל מרגישים נהדר, עושים איירונ-מאנים, ולא דרכו במשרד של רופא 20 שנה.
ויותר מידי אנשים עם ממצאים שוליים שמאוד כואב להם ולא ברור למה.
עכשיו לא מדובר כזה על זריקה של 10% לפה או לשם, אלא ממש קורלציה מעפנה*
כלומר הכלי הזה, הוא מצד אחד די הכלי היחידי הלא פולשני, אבל מצד שני הספציפיות שלו פשוט לא מספיק טובה לחלק גדול מידי מהמקרים.
אז מה עושים ?
אתה תראה שרוב הרופאים והפיזיו יותר ירצו לראות את המצב הפיזי שלך בתאכלס מאשר את הMRI.
ויתנו לך הוראות להתקדם חזרה לשגרה בהתאם לזה.
אז לסיכום...
יצא לך MRI של טרופר ?
עדיין יש מקום לאופטימיות זהירה.
אתה בשלב האקוטי של החרא הזה, זה מאוד לא נעים, אבל אם אתה פעיל והכל יש סיכוי טוב מאוד שתוך 90 יום, זה ישתנה לטובה.
לכן הכי מעניין מה תעשה אחרי התקופה הזאת, ולא עכשיו, כי אין לך הרבה מה לעשות מעבר לפיזיו ומרק עוף.
*(תכתוב באחד ממנועי החיפוש של המאמרים המדעיים נגיד :
clinical significance of mri in finding back pain
או
mri value in predicting back pain
או כל וריאציה של זה, תמצא עשרות מחקרים כאלו)
תומר, לפי התאורים שלך מדובר בכלל בעורף ולא בצוואר.
אתה מחפש טיפולים לצוואר נוקשה בזמן שאתה צריך לקחת טיפול לאדם קשה עורף… [emoji6]
החלמה מהירה ידידי!
ואני מהתאורים האלה מבין שמדובר בבעיה נפשית. לא פיזית.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
תומר, אני קורא את הדברים, נהנה מהשפה והמליצות, אבל כואב לי מבפנים בשבילך.
חוזר ומחזק את ההמלצה מתגובה 18.
חברים - החלמתי. וזה קרה תוך יומיים. או כמו שאסף כתב ואני חשבתי שזה בצחוק וקצת מעליב- זו בעיה נפשית.
ראו אותי 3 רופאים, מהם אחד פרופסור. כירופרקט אחד ואוסתיאופטית מדהימה אחת. הייתי שמח לספר לכם שהם עזרו לי ועשו קסם, ששמן CBD עזר לי (ללא קשר, די מדהים כמה אנשים באמת חושבים שג'וינטים הם תרופה לכל בעיות העולם, אבקש להזכיר שאני בתקשורת) ושכוסות רוח למת עזרו לי. אבל זה שקר. הגעתי עד לאיזה ארכי-פרופסור, ראש מחלקה שהסתכל ארוכות על צילומי ה MRI ואמר לי שאני בריא כמו שור ושאני יכול להוציא מאות אלפי שקלים על טיפולים, אבל זה לא יעזור לעובדה שאני סובל מסטרס כרוני. ושאם אני אמשיך ככה אז יהיה לי הרבה יותר מצוואר תפוס. אני לא בדיוק עיוור לעובדה שאני סובל מסטרס. אני בעבודה כזאת, אני נשוי לאישה כזאת, אני אבא (חרא) לילדות כאלה. אז הלכתי וטיפלתי בעצמי (יש פסיכולוג אחד מדהים בכפר סבא שבמקרה גם נוהג על פאג'רו מוגבה, מי שצריך פרטים של זוהר, אני כאן). קשה לי לומר ששיניתי את אורח חיי והפכתי לחובב זן ויוגה כי זה יהיה שקר ואני לא יכול להימלט מהמציאות של חיי בלי לשנות את כל מה שאני מכיר, אבל אני בהחלט מודע לזוועות שסטרס וחרדה יכולים להמטיר על ראשו של אדם. בקיצור- אין לי כאן איזה לקח לספר לכם על שחרורי גב. כולנו עושים טעויות בחיים וכולנו מגיעים לגיל (46 אצלי) שבו אנחנו מבינים שלפעמים המציאות מעט גדולה עלינו. אני אישית נבהלתי מאוד ממה שעברתי בחודשים האחרונים ושמח שיצאתי מזה. לא נעים לי להישמע כמו איזה רוחניק, אבל תהיו קשובים לגוף שלכם (מפליץ...), לפעמים כשאתם מגיעים למצב של יותר מדי, אתם תקבלו נורת צ'ק אנג'ן (תתקשר אלי, גרשון) וכדאי מאוד לשים אליה לב.
היפוכנדר אמיתי (או פולני) היה נכנס לסטרס הרבה יותר גדול מהעובדה שאמנם הצוואר לא שבור, אבל החיים בקאנטים ;)
שמח לשמוע שאתה מרגיש טוב.
שמחה שלך, כמו ארדואן דופק לי בדלת ואומר לי שאני דרוש לחקירה קטנה באנקרה, כולה שעה טיסה, תבוא, יש קפה. אבל תודה ידידי, צחוק בצד, תקופה רעה מאוד.ציטוט:
נכתב במקור על ידי איל מ
ציטוט:
נכתב במקור על ידי hadtomer
קובץ מצורף 136738