Printable View
מעניין אותי לאן השיחה הזו תתפתח אחרי שתקראו את הספר.
ולאלה שבוחרים שלא לקרוא - מעריך את הכנות, מבין ומכבד את ההחלטה - לפני עשור גם אני לא הייתי לוקח ליד ספר על פוסט טראומה.
לספר לוקח שבועיים שלושה כי הוא מודפס בארה"ב ומגיע עם אמזון. כדי לעשות את זה יותר מעניין - למי שהזמין, שלחו לי שם בפרטי או מספר הזמנה ואשלח לכם במשלוח מהיר כבר בתחילת השבוע (רון, דרור, חנן, בועז, אליק, נמרוד - ראיתי את ההזמנות).
זה בהחלט נוראי. בגלל זה שלושת הוועדות שעברתי מופיעות בספר. בעיני אלה דברים צריך לספר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי mugi8675
הוזמן!
היי,
חיפשתי את הספר באמזון ארה"ב ולא מצאתי. האם אפשרי פשוט להזמין לכתובת בארה"ב?
תודה
אומר
Sent from my IN2013 using Tapatalk
היי,ציטוט:
נכתב במקור על ידי Aifer
כן, קצת קשה למצוא אותו באמזון, זה לוקח זמן עד שהוא מופיע בחיפוש, בנתיים צריך לחפש עם שם הספר ולמיין לפי books
בכל מקרה, זה הלינק הישיר:
https://amzn.to/3CsXUzX
לצערי, במהלך השירות נאלצתי לעבור מספר ועדות רפואיות. לי אישית אין תלונות וטופלתי כנדרש.ציטוט:
נכתב במקור על ידי im_ri
Sent from my iPhone using Tapatalk
הוזמן.
כן, נהניתי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נדב ש.
כמה נכון המשפט על לבנון - "אם יש גן עדן, ככה הוא נראה. אם יש גהינום, ככה הוא מרגיש". משפט פשוט וישיר, של לוחמים מהשטח, כזה שמדפיסים על חולצות סוף מסלול וסוף-קו.
ואני, למרבה האימה, נהניתי מכל רגע שם.
בדיוק בגלל זה מגייסים אותך לצבא בגיל 18-19. שזה הגיל שאצל זכרים צעירים משלב את השיא הפיזי והשפל המנטלי. זה הגיל שבו קל למערכת "להרעיל" אותך. לתקוע לך לראש ציות עיוור ופטריוטיות מזוייפת. חשיבה פשטנית על מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח. על עולם שיש בו רק טובים ורעים, רק שחור ולבן, על "המשימה - הגנה על יישובי הצפון", "קדימה הסתער" בלי לחשוב, על אויב שאתה קורא לו "מלוכלך" ומתישהו אשכרה מאמין שהוא באמת מלוכלך ולא מתקלח. כשאתה בן 19 אתה צעיר, אתה חזק ואתה בעיקר כל כך מטומטם כדי לקבל את זה בהתלהבות ואפילו להינות.
לא הייתי בלבנון במילואים. את שנות המילואים שלי, למעט תעסוקה אחת בודדת ברמת הגולן, השחתתי לריק בגזרות דרומיות בעיקר. לא הספקתי לחזור ללבנון, גם לא ב-2006 כי הייתי כבר משוחרר גם מהמילואים, ובכל מקרה חטיבת המילואים ששירתתי בה (חטיבה 14) לא השתתפה במלחמה. אם הייתי נכנס ב-2006, בהחלט יש מצב שדעתי על גן העדן מהגהינום הייתה שונה.
בתקופה שלך למחבלים היה פוסט טראומה. אם הם בכלל נשארו בחיים… שגם זה היה נדיר.
אחר כך פתאום נהיה לגיטימי לבכות בלוויות, הגברים התחברו לצד הנשי שלהם, הנשים התחילו לשרת כלוחמות, הצבא התחיל להילחם במדרון אחורי והפסיק לחתור למגע במטרה להשמיד את האוייב, ואם הוא כבר השמיד את האוייב נפתחת וועדת חקירה לוודא ששוב לא ישמידו אוייבים כי זה גורם לפוסט טראומה….
געגועי לימים שהיה גברי להתבהם ולנצח במלחמות
עימרי, אני מדבר על פצוע אנוש פיזית שהפגיעות הוא נראות לעין ולצלומי המכשור הרפואי. אי אפשר לטעות, ובכל זאת, הרופאים לא טען. פשוט הכחישו מה שהמעבדות של בית החולים שלהם דיווחו.ציטוט:
נכתב במקור על ידי im_ri
זה מזכיר לי שלאח רכמה שנים במלואים הגיע לקו בלבנון בחור שהיה צנחן במחמת ההתשה, היה הלום קרב וירד מהארץ. מסיבה כלשהי חזר וחוייב להגיע ליחידת חי״ר איכותית שלא היו לו הכישורים הפיזיים והנפשיים לשרת בה.
גם לי יש ילד בחו״ל, זה מהפיסקה הראשונה. מקווה ומאחל שמצבך טוב יותר מהתקופה עליה מספר הספר.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
לא דיברו אז על "פוסט-טראומה". ידענו שיש דבר כזה "הלם קרב" וייחסנו את זה לאנשים שחוו לחימה בסיטואציות איומות כמו החווה הסינית למשל.
לא יודע מה עבר על המחבלים ולא היה אכפת לי אז (וגם היום אין לי שמץ של אמפטיה אליהם. כל מראות הזוועה שראיתי בלבנון היו בצד שלהם, אולי בגלל זה אני לא מוטרד מהעניין כהוא זה) אבל אסור גם לשכוח ב"לבנון שלי" אנחנו היינו החזקים ומולנו אויב שחד משמעית היה לא שקול, אבל ידע לעקוץ את מי שהיה שאנן.
למי שצריך, או חושב שהוא צריך, מוזמן לפנות אלי בפרטי בנושא היחידה לתגובות קרב.
חדורי מטרה, עושים עבודת קודש, בשקט ובנחישות. אמנם בלי פיצויים ואחוזים, אבל גם בלי סחבת ובירוקרטיה. טיפול נטו.
לא יודע איפה אני היום אם לא הם. ואני מכיר ממקור ראשון עוד די הרבה אנשים שהם הצילו.
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
אין שום קשר ל"להתבהם" או לנצח. בסופו של יום כולנו (כולל כל הגיבורים האמיתיים או מאחורי מקלדת) בני אדם ולכולנו "מערכת הפעלה" דומה. היום פשוט קיים הרבה ידע על איך לטפל או למנוע מצבי פוסט טראומה, ומהצד השני הלחימה שינתה את פניה מאוייב מאד ברור של חייל של מדינה אחרת לאויב שטמוע בתוך אוכלוסיה אזרחית ומסבך את הלחימה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
אין קשר לבכי בלוויות או נשים בתפקידי לחימה. וגם אין קשר למשפטיזציה שהעלית. אלו בהחלט נושאים מורכבים שדורשים דיון, אך אינם קשורים לעניין הטראומה.
איך אתה יודע?
אני עובד סביב תחום בריאות הנפש בכמה ממשקים ב12 השנים האחרונות. יצא לי להכיר , לעבוד עם אנשים אחרי או עם PTSD פעיל וללמוד את התחום. פגשתי מצעירים ועד אנשים שלחמו ב67 ו73. זה שפעם לא היה לזה שם לא אומר שזה לא היה קיים. היום פשוט יודעים טוב יותר איך זה עובד. לכן לטעמי הקישור שלך אינו מדוייק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
קיים מחקר בנושא שיכול לתמוך בטענותיך?
כי בלי מחקר רציני דעתך לא נחשבת יותר מכל דיעה אחרת.
ואם זו דעתו? במה היא פחות טובה מכל דעה אחרת שהובעה כאן בדיון?
כדי לא להיכנס לפינה תחשבו שכל תגובה כאן מתחילה ב'לדעתי' יהיה לכם יותר קל.
אלא אם כן, כמובן, מישהו פותח ב'מחקרים קובעים ש...' ואז הוא צריך להביא סימוכין.
אוקיי..??
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אם הוא היה כותב לדעתו לא היה עניין.
אבל הוא לא כתב וגם בהמשך הוסיף מימד של מי של מי שעמד קרוב לתחום הרפואה הנפשית…
לאף דיעה אין יתרון על אחרת עד שמדובר במשהו מגובה מדעית.
אתה מוזמן לחפש חומרים ולראות שיש עלייה משמעותית בהתפתחות של המודלים הללו בשנים האחרונות- כדוגמת מודל מעש"ה שמסביר בצורה מאד ברורה את הדינמיקה שיוצרת PTSD.ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
הסבר טוב תמצא כאן :
https://www.wikirefua.org.il/w/index...90%D7%95%D7%AA
גם אתה ואחרים לא כתבתם 'לדעתי' ובכל זאת.... כתבתם דעה או אבחנה אישית והיא לא טובה יותר או פחות משל כל אחד אחר.
כמאמר הפתגם - דעות הם כמו חורי תחת. לכל אחד יש.
זה דיון קשה גם ככה - למה לקחת אותו למקום הזה?
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אם ניצמד לעובדות, כתבתי לאורך השרשור שאני חושב שזה נושא ראוי למחקר.
יש לי כל מיני דעות והשערות אבל אני ממש לא מבין בתחום והייתי שמח לקרוא משהו מדעי.
בועז,
הנה משהו מדעי שתומך בדיעה של "אבחון יתר":
https://www.scientificamerican.com/a...c-stress-trap/
אישית, זה לא מסתדר עם התמונה שאני מכיר במציאות. ויש הרבה "חורים" שהמחקר הזה לא מתייחס אליהם.
זה טוען שאין אבחון יתר, אלא שהכלים לאבחון נעשו טובים יותר (קישור להורדת pdf):
https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&url=https://journals.sagepub.com/doi/pdf/10.1177/070674370705200805&ved=2ahUKEwil6s2K3s30 AhXGgv0HHW1ZDMIQFnoECAgQBg&usg=AOvVaw1kC WEBpyJsqf8Je00sVfqH
ואחרי התחלת קריאה …
העובדה שקראתי גם את יומן הטיול שלך מוסיפה לדמיון של החלק של הטיול.
הנסיון מהצבא עוזר לחלק השני.
שפו. !
כתוב יפה מאד. זורם וקשה להניח את הספר.
הגיע גם אלי
אני כבר אחרי הפרק הראשון, מאוד סוחף וקשה לעצור את הקריאה.
אפילו חזרתי לרפרוף קצר ביומן שיפוץ של הטנדר בשביל להשלים לעצמי את התמונה.
זה מגיע עם שליח או בדואר?
שליח עד הביתציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
אני כבר בעתלית.
הוזמן!
הגיע.
אין לי סבלנות לנסוע לחולון לאסוף אותו.