מזכיר לי שהראתי לדור הצעיר דיסק 3.5…
הבן אמר לי ״איזה מגניב, הדפסת אייקון של save…״
Sent from my iPhone using Tapatalk
Printable View
מעולה
תן לדור הצעיר טלפון חוגה ותשאל אותו איך מתקשרים עם זה…
מסכים עם כל מילה .
אני מחנך את הדור הצעיר ( 12 נכדים ) לקרוא ולהבין במפת הנייר .
בטיול בירושלים קיבלו הצאצאים מפות נייר ( פשוטות - כאלו של תיירים ) ונתתי להם להוביל אותנו ברחבי העיר .
גם כיום - לאחר מספר חודשים אני שואל שאלות התמצאות והם עונים נכון ומדוייק .
כיום הצעירים נוסעים לפעמים שני רחובות אבל חייבים לשים וויז - המוח מתנוון , ובהמשך האבולוציה גם הרגלים .
כאשר יעברו לתזונה באמצעות קפסולות - גם לידיים כבר לא יהיה תפקיד .
אילן
זה כמו ללמד אותם לחייג עם חוגה.
אני עצמי כבר לא משתמש במפות נייר.
זה לא ידידותי לסביבה…
זה נחמד למען המסורת ותו לא.
לדעתי כל ההשוואה לוויז או לטלפון חוגהו כו' לא נכונה
וויז עוקף את הצורך בלקרוא \ להבין מפה \ לתכנן נסיעה.
לצעירים של היום אין בעיה להתמודד עם התצוגה של טלפון.
נכון, שרוצים להראות תמונה רחבה, נסיון לדחוס את זה למסך 6 אינץ' , הופך את זה ללא קריא.
ועדיין, זה לא הניווט עצמו.
אין ספק שניווט עם מפת ניר מחייב אימון והתעמקות בפרטים לעומת ניווט דיגטלי שחוסך את שאלת המיקום הנוכחי, ולכן גורר שיטחיות בקריאת המפה.
ועדיין, מי שרוצה לנווט טוב, יכול להתעמק בציר גם בניווט דיגטלי.
היתרון של מציין מיקום שמתקדם לבד וחוסך את מאמץ הניווט הוא כל כך גדול, שאני בכלל לא מבין את הדיון.
דרך אגב, לדיגטלי יש יתרון גדול ביכולת להשוות כמה מפות כל הזמן.
בד"כ בטיולים, אני מנווט עם עמוד ענן (מפת סימון שבילים) וברקע יש אורוקס עם תצ"א של גוגל. היכולת לעבור בקלות בין המפות מאוד עוזרת שהתכסית לא מדוייקת.
עוד רגע ברלי יצטרף, ותעלה פה תזה שעדיף לניילן לבד מאשר המפות של החברה להגנת הטבע, ובכלל פפירוס עדיף על ניר :-)
אף אחד לא דיבר על הניווט בפועל, שכמובן קל יותר עם תוכנות כגון אופרוד / עמוד ענן / טונאב (מחק את המיותר).
יכול לספר מניסיון שלפחות פעם אחת הטבלט השתגע ופעם נוספת המטען הפסיק לפעול והסוללה נגמרה (לא שמתי לב…). בשני המקרים נשארתי ללא ניווט אלקטרוני.
ב 2 המקרים, המשכתי בניווט ללא דרמות מיוחדות ע״ס מפות נייר.
Sent from my iPhone using Tapatalk
לא , זה לא היה חוצה אמריקה ... זה היה דווקא שביל ישראל
1009 ק״מ ב 30 ימי הליכה , כאשר כל גרם נחשב ומחושב.
סט מפות סמ״ש מלא של הרט״ג (כשהוא מנויילן) אכן תופס נפח בתיק ושוקל 3 קילו ו 420 גרם.
לעומת מכשיר אייפון עם בטריה חיצונית. שנמצא רוב הזמן במצב טיסה.
משמש כמצלמה , כנגן מוסיקה, כעזר לניווט ופעם ביום נפתח כמכשיר תקשורת לעולם.
השרשור הזה גרם לי לקחת את המפה העליונה מבין מפות הניר שיש לי. מפה מס' 15 - "הנגב התיכון". תאריך הדפסה 2006 (ממש לא הכי ישנה שיש לי) כיש לה עוד את תוית המחיר של 99 שקלים.
בהשוואה מול מפות סמ"ש ושבילנט שיש לי בעמוד ענן, שבילים רבים כולל כאלה שמסומנים בצבע לא מופיעים במפת הניר. כמובן שלא מופיעים נקודות העיניין השיתופיות שלמרות שכוללות גם הרבה זבל, עדיין אפשר להוציא מהן מידע רב.
המפות המקוונות עלו לי כ250 שקל כל אחת במבצעי החגים. קיבלתי השנה עדכון בעלות של 70 ש"ח.
לרענן את כלל מפות הנייר (נדמה לי שיש 20) בעלות של 2000 ש"ח נראה לי לא סביר.
מה שכן, אכן יותר נוח להסתכל על תא שטח גדול במפת הנייר.
לאחרונה ממש הרגשתי כמה נהייתי מוגבל בשל השימוש במסך במקום במפת נייר. ממש כמו שכתבו לפני.
אז לפני 4 ימים התחלתי לרענן את המפות שברשותי שהחדשה שבהן היא מבציר 2006 (כמו של אסף)
מחיר כל מפה מנויילנת במבצע חנוכה 65 שח (75 מחיר רגיל). 450 שח ל7 מפות
אין פה טוב או רע.
הנייר הוא כמו הרכב הידני. תמיד טוב ללמוד נהיגה על רכב ידני.
שמע יום אחד תדרש לנהוג באחד כזה.
וגם בכדי שתבין יותר נכון איך עובד כל הגשטלט הזה שבהעברת הכח מהמנוע לגלגל.
זה בדיוק גם הצער שאני מביע על הפסקת לימודי מכאניקה בשיעורי התאוריה.
למידת קריאת שטח חייבת להעשות עם מפת נייר , מד קורדינטות ומצפן.
זה הבסיס ! וללא הבסיס לא יוכל הלומד (וזה לא חייב להיות ילד) להבין את העקרון והטכניקה.
אבל ביחד עם זאת , טכנופוביה היא תכונה רעה.
הדיגיטל מאפשר לנו למזער את המשקל (וכן.. גם את התשלום)
לקבל עדכונים שוטפים על שינויי השטח (בעיקר בתכסית) אבל לא רק.
לדלג עבורנו על הבאת המפה לשטח או להיפך (ה GPS הוא מוצר טוב ולא מנוון את השכל)
לשתף מידע ולקבל מידע בלי לקשקש לחבר על הניילון עם טושים.
ואחרי כל המסה הזו ...
אסור לוותר על הבסיס, אסור להצמד לדיגיטל מבלי להתחשב בשטח.
אבל מותר וצריך להשתמש בדיגיטל כי הוא נח , זמין, מעודכן ובעל יכולות יתרות.
בצבא עוד משתמשים במפות?
שם נקבע הטרנד בסופו של יום.
זה לא ניוווט.
זה משחק לא לצאת מהקווים.
ואז אנשים לא מצליחים למצוא צומת במרחק 20מ מהם בשטח כי המיקום העצמי במפה דיגיטלית עם סטייה קטנטנה מובנית, וכי שבילים בשטח משתנים עם הזמן.
ומעלים שאלה כי הם חושבים שמשהו לא בסדר במפה הדיגיטלית כשמה שלא תקין זה שהם ויתרו/איבדו יכולת הפעלת כישורי בסיס בהתמצאות והתמודדות עם משהו לא צפוי.
ראיתי את זה גם בכביש, בצומת T כשמישהו חיכה (ומתעצבן) שהתוכנה תגיב לו האם לפנות ימינה או שמאלה.
זה לא רק מפת נייר, זה סימפטום לטמטמת מפושטת של לחכות שיגידו לך מה לעשות (לא ספציפית לזיו, אני יודע שאתה לא בדור הזה).
המחיר של כל המפות יחד בערכה הזה בסביבות 900שח, וכולל לא מעט מפות לא שימושיות (לטעמי) של אזורים שאין סיבה בעיניי לקחת מפה (צמוד לאזורים אורבניים או בשטחי AB.
מה שצריך לרענן מעט מפות.
זה יותר יקר מדיגיטלי אבל ממש לא 2000שח.
אני לא מיתמם, אני נוסע עם עמודענן/שבילנט פתוח.
אבל תכנון וגיבוי על נייר.
בתור שריד לדור שעוד מתכנן את המסלול על מפת נייר ומראה אותו למשתתפים בתחילת היום, ברור לי שהקרב כבר הוכרע.
למען הסר ספק אני גם עובר על המסלול בעמוד ענן כדי לאתר נקודות בעייתיות או שוות עצירה, והניווט עצמו (מפה רצה ללא מסלול) קורה עם עמוד ענן.
אבל יש רבים שמורידים מסלול לפלאפון ונוסעים עליו בלי שום הכנה מוקדמת, ובלי לדעת איפה הם.
כבר יצא לי לתחקר אחד כזה מהיכן התמונות ששלח וכל מה שקיבלתי זה גמגום על כך שהמסלול התחיל בערד - בסוף הסתבר שהם נסעו בנחל קצרה..
מצד שני המבטים המעריצים שאני מקבל רק כי אני יודע שנחל רפאים נשפך לנחל שורק מאוד טובים לאגו, מה לי כי אלין.
מנווט בפועל עם מפה דיגיטלית, מפת נייר רלוונטית תמיד ברכב/בתרמיל כגיבוי אם הטכנולוגיה תיכשל ...
גיבוי -
ברכב אני מנווט עם טאבלט.
בהתחלה סחבתי מפות נייר לגיבוי.
כבר שנים, שוויתרתי על על הניר לטובת הטלפון ( כגיבוי לטאבלט).
אני דואג להוריד את התצ"א לאורוקס, ולראות שהכל עובד.
דרך אגב, כך גם בטיולים בחול.
אני מוכרח להודות שאם הייתי עושה את חוצה ישראל רגלי ( בתצורה של מסע , לא קטע בודד כל שבת) אז כנראה שהייתי לוקח מפת נייר. ליומיים, הייתי לוקח סוללת גיבוי).
לגבי ניווט דיגיטלי- לנסוע לאן שהחץ מראה, לא נקרא אצלי לדעת לנווט. ומי שלא יודע להפוך תמונה של המפה לתמונה 3D דימיונית בראש, לא יודע לנווט ( גם אם הוא הולך עם מפת נייר).
היו תקופות שלמדנו יום שלם של ניווט בראש, ברמה של כל רגב או עמוד חשמל, האם באמת צריך את היום???
לדעתי, זה כמו להדליק מדורה עם אבני צור.
אני עברתי למפה על מסך רק כדי לראות בזמן נסיעה.
יחד עם זה עדיין לא ניסיתי לתת למכשיר לנווט עבורי בשטח - על המסך יש מפה נעה וזה מספיק לי למרות שלא רואים יותר מדי.
ולראות את כל תא השטח אי אפשר על המסך כי הוא קטן אז מפת נייר נשלפת ואפשר להסתכל.
אבל זה בעמידה וצריך משקפי קריאה....
ולגבי וויז.... וניווט.... היינו לפני כמה שבועות באזור חוף תל גודר ושפך נחל חדרה וזה. נסענו הלוך חזור ומישהו שנסע איתי התפלא לראות שאני לא שם ווייז. הצבעתי לו לכיוון הארובות. אנחנו נוסעים לשם. קילומטר וחצי. למה ווייז?
אז הבנתי. הבעיה היא לא ביכולת או אי היכולת לנווט. הבעיה היא ביכולת להרים את המבט. להסתכל ולראות.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אז למדורה במפגש....
אסף. https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...db173b0e0d.jpg
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
יפה!
Sent from my iPhone using Tapatalk
אני הייתי מקיים אם הייתי מבטיח ו/או מפסיד