Printable View
זה סיפור אחר לחלוטין ואתה מפרש אותו שגוי ממש.
מדובר בבאג כלשהו שגורם למצבר ה12 וולט להתרוקן כי הוא לא עובר איזון.
טסלה חוקרת.
עד שימצא פתרון הם מבקשים מהלקוחות לטעון את מצבר המתח הגבוה ל100 אחוז, לפחות מדי כמה ימים, כי אז מתבצע כיול למצבר ה12 וולט.
מכיוון שהלקוחות בד"כ מכוונים את הטעינה לפחות ממאה אחוז, המחשב משנה עבורם את היעד למאה אחוז.
הכול משוקף על מסך האינפומדיה בצורה מעוררת הערכה.
חנן,
אני פשוט קצת פחות נאיבי, ואני חושב שאני קצת מבין מתי חברות כאלו מחליטיות לשתף הלקוח ומתי הם עושות מאחורי הכלאים.
ולכן אני פשוט לא קונה את הסיפור הזה בגירסה הפשוטה שלו.
תהרוג אותי אני לא מבין איך הבנת מהמאמר שהסוללה הראשית מתעייפת?ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
Sent from my HD1903 using Tapatalk
זיו מבין בין השורות, ובין אם נסכים אתו או לא, אני לא רואה אופציה להמשך דיון ענייני כשזה הטיעון.
חברים יקרים,
אני לא דרור, ולא תשמעו ממני תאוריות "שטוקהולם" , אבל אני כנראה הרבה יותר מפוכח והרבה יותר ציני מכם.
טסלה לא חולקת כל בג \ בעיה עם הלקוחות.
הם למדו מהגדולים והטובים (גוגל, פייסבוק, אפל, .....) הם יתקנו וישנו מיליון דברים, מאחורי הגב, מבלי להגיד כלום.
אם הם חולקים משהו, זה בגלל 2 סיבות -
או שמישהו מכריח אותם.
או שיש להם איזה אג'נדה, ואיזה אינטרס עתידי (שאנחנו לא בהחלט מבינים).
ואת השאר שמתי כבר בשרשור השני (על הסולות) - כל התיקשורת על אורך החיים של הסוללה.
חנן חושב שזה נובע מאיזה נדיבות של היצרנים, ואני מראה לכם את העובדות, הכל קרב בלימה שלהם כנגד הלחץ (בעיקר של קליפורניה).
זיו בחיאת, יש להם תקלה קשה בניהול מצבר ה12 וולט. יש להם workaround פשוט. מה רצית, שישמרו את זה בבטן?
Sent from my HD1903 using Tapatalk
זיו, אני מציע שנמשיך את ההתכתבות הזו כאן ולא בשני מקומות.
אל תכניס לי מלים לפה. לא דיברתי על נדיבות אלא על אינטרס מסחרי.
אתה מביא דוגמאות מארה"ב אבל אני כתבתי על יבואנים שמאריכים אחריות מעבר למנדאטורי כאן, חלק ממנה בחינם וחלק ממנה בתשלום.
"חלק מהיבואנים, למשל של טויוטה ויונדאי וג'ילי מאפשרים לשלם סכום (לא גבוה, לדעתי) על הארכת אחריות לסוללה, עד ל12 שנים/10 שנים/255000ק"מ כל אחד והתנאים שלו. זה לא משהו שהכריחו אותם אלא שיקול מסחרי להגברת תחושת הבטחון של הלקוח במוצר החדשני.
"
אני באמת שוקל לרכוש רכב חשמלי אבל יצאתי מבולבל...
לדוגמה, גם רוכשים רכב חדש מהניילון, לא רואה סיכוי שיחזיק בו מעבר ל 5 שנים, ומה אז? מה אני עושה איתו? מי יודע להגיד לי שלא זרקתי 200 אלף לים?
הנסיון שמצטבר בעולם מראה שתוחלת החיים של הרכבים האלה גבוהה משמעותית משל רכבי הבעירה הפנימית (יש כבר טסלות עם מעל למיליון ק"מ ואיוניקים 2019 עם מעל ל300000ק"מ עם שחיקה אפסית עד חד ספרתית בטווח הנסיעה), וכן שההגבלות על איזורי נסיעה הן בעד הרכב החשמלי, אז נראה לי שהתשובה לשאלה שלך היא שעדיף לך לרכוש חשמלי.
זה פחות רלוונטי לרכבים חשמליים עם מצברים קטנים ללא בקרת טמפ'. הם סובלים מאוד ונשחקים. ע"ע ניסאן ליף. פלואנס.
https://imageshack.com/i/pm6Ur00mj
נדב, לדעתי התשובה היא באחריות ארוכה לסוללה. בין אם בתשלום נוסף ובין אם כלול במחיר הקניה.
כי אם יש אחריות ל,7 או 10 שנים - ברור לכולנו שאחרי 5 שנים למכונית עדיין יש ערך ממשי.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
בנוסף, באחד הדיונים הקודמים, חנן טען שנושא הסוללות לרכב חשמלי (ובכלל) הוא נושא "חם" בעולם, עם הרבה השקעה במחקר ופיתוח וגם תוצאות בשטח.
בשורה התחתונה - הנחת העבודה צריכה להיות שבעוד 5-10 שנים עלות הסוללות תהיה נמוכה משמעותית, או יותר נכון - ניתן יהיה לקבל יותר קמ נסיעה מסוללות חדשות ועלות החלפת סוללות ברכב תהיה נמוכה יותר. נדמה לי שגם דובר על אפשרויות של החלפת תאים בודדים ולא את כל הסוללה (בדומה למצב עם סוללות מחשבים ניידים שיש מסחר ער בהן, לטובת חילוץ התאים הטובים מסוללות מתות).
נשלח מהנייד
ציטוט:
נכתב במקור על ידי erezgur
בהחלט. זה הליך מקובל. ביצעתי עשרות כאלה במקום עבודתי הקודם. היצרן מספק מודולים חדשים, ובשוק האפטרמרקט יש כאלה שמחליפים במודולים משומשים.
זה וגם זה ראויים לטעמי טכנית אך ורק במקרה של פגם נקודתי בתא או תאים בודדים. נסיון לתיקון כזה בסוללה שנשחקה כולה הוא לא נכון טכנית, וגם עשוי להיחשב בעיני כהונאה של ממש אם לא משוקף למשתמש ולמסכן שיקנה ממנו את הרכב
חיברתי היום סורק לרכב שלי ורואים שם נתון מעניין. יתכן שהוא יכול לשמש אינדיקציה לדאגה של זיו לגבי יכולת הערכת מצב בריאות הסוללה, אם באמת הsoh ישאר במאה אחוז לטווח ארוך.
רואים פער לא קטן בין הsoc שהbms רואה ובין הsoc שמוצג על לוח השעונים.
בינתיים הספקתי לבדוק אצלי במצב של טעינה מלאה, ורואים פער של 3 אחוז. מה שמוצג לנהג גבוה יותר.
במצב של סוללה ריקה עוד לא בדקתי, אבל בסרטון על kia ev6 ב44 אחוז סוללה רואים פער של 1.5. פער הפוך מהמצב כשהמצבר טעון. כלומר, מה שרואים על לוח השעונים נמוך ממה שהbms מרגיש.
יתכן שרואים כאן דפ"א של היצרן להתמודדות עם הדעיכה הטבעית ולשמירה על הסוללה, ובהמשך התיישנות הרכב נראה שהפערים האלה הולכים ונהיים קטנים. כשהם ייסגרו לגמרי ויהיו זהים, אז הsoh יתחיל לקטון, ואתו הטווח המעשי.
מזכיר, זו השערה בלבד.
בינתיים, במצב סוללה מלא הנתונים נראים זהים ברכב שלי עם 43k km ובקאיה שבסרטון עם 10k km.
https://imageshack.com/i/pnwDVxzCj
https://imageshack.com/i/pmq0B4Shj
חנן, אולי בשרשור נפרד - על עמדות טעינה ביתיות. איזו תשתית צריך להכין. מה הן כוללות, מה המחירים. אולי חוות דעת של משתמשים על החברות השונות...
נמרוד, ראה סעיפים 3,7,8 בכתבה למעלה, ופרט לגבי המידע החסר, אם נשאר כזה.
Now you talking....
ולא, זו לא הדאגה של זיו, אני בכלל לא הכרתי את זה.
רק אחרי שאתה כתבת, הלכתי קצת לחפש באינטרנט.
אז חשוב לראות מה היצרנים כותבים.
אבל לא פחות חשוב, יש כל מני משוגעים לתחום שחוקרים וכותבים, ומענין לראות מה הם כותבים.
לא סתם נסיתי לחדד את הנקודה של נתון שהנהג רואה לעומת נתון פנימי.
היצרן של הרכב יודע את המצב האמיתי של הרכיבים ( סוללה במקרה הזה). כל התרגילים של מניפולציות על תצוגה לנהג, אלו תרגילי שיווק.
כל מי שיש לו טרופר דיזל, מכיר שעם השנים, לחץ השמן יורד, ועדיין, אף אחד לא משבית את הרכב, וכולם נוסעים כך.
אז למה שאיסוזו לא ישחקו עם החיווי של הלחץ שמן, וגם מנוע שעשה 150K יראה לחץ שמן באמצע הסקלה?
יחסית לרכב של 150K, הוא תקין :-)
זיו, יש סיכוי טוב שאם היה טרופר 2022 (או שעדיין יש לאלו שלא הצליחו להיגמל? ) אז או ששעון הלחץ שלו היה מראה תמיד באמצע, בלי קשר לערך האמיתי, או שלא היה שעון בכלל. בדיוק כמו שקרה בעשורים האחרונים לשעוני הטמפ' ברוב המוחלט של הרכבים.
אתה מסביר ומצדיק את ההחלטה של רוב יצרני הרכב להפטר משעוני לחץ שמן.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
לצערי, אני חושש שאתה מפקשש את הנקודה שאני מנסה להדגיש.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
טסלה היא בבסיסה ואופיה, חברת הייטק \ אינטרנט, ולא חברת יצור מכוניות טיפוסית.
זה מאפשר לה לרוץ הרבה יותר מהר מייצרני רכב מסורתיים, אבל גם מכניס הרבה תופעות שליליות.
כמות ההרוגים שעלה הפיתוח של טסלה, לא עומדת בשום פורפורציה לפשלות של חברות אחרות.
וזה נעשה במחשבה צלולה, ציניות, וסגידה למניה.
ולכן אני כל כך רגיש למניפולציות האלו ( שלא קיימות אצל היצרנים המסורתיים).
בדיוק כמו שארגוני הצרכנים והרגולטור בארה"ב מכריחים את היצרנים לפתור בעיות ולגבות את הלקוחות ( עד שהבעיות יפתרו), אני חושב שגם אנחנו, צריכים להיות הרבה יותר ביקורתיים לגבי ההתנהלות הנוכחית.
שאלה שנגזרת ממה שכתבת - ששקע תלת פאזי אדום שקול מעשית לעמדת טעינה. אז בשביל מה עמדת טעינה? או מה עדיפה עמדה שמחוברת לקיר על פני אותו כבל שקנית שהוא עמדת טעינה ניידת?ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
אני לא מוצא בנייחת יתרונות. זה נראה מסודר יותר. קיבלתי אותה ואת ההתקנה עם הרכב, אחרת כנראה שלא הייתי משקיע בה.
אולי בהיבט האטימות למים.
באיזור השקע התלת פאזי התעשייתי של העמדה הניידת אין אטימות.
יש עמדות נייחות מתוחכמות משלי שמאפשרות שליטה באפליקציה בסמארטפון. מניח שזה גם יתרון מסוים.
חנן בעמדות הנייחות יש עניין עם התקשורת בין הרכב לעמדה, ככה שהכבל 'חי' רק כאשר הוא מחובר לאוטו (כשמנותק מהאוטו הוא מנותק חשמלית גם בצד של העמדה).ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
כמו כן עניין האטימות למיים חשוב, בטח לאורך השנים כאשר העסק יתחיל להתבלות.
תיקון (מה קרה לכפתור העריכה?..): הכבל חי רק כאשר מתבצעת טעינה. ברגע שהטעינה מסתיימת הכבל מנותק חשמלית בצד של העמדה.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
היום יצא לי לצלם סריקת נתונים כשהסוללה כמעט ריקה- .16.5 אחוז בלוח השעונים. 20 אחוז לפי הbms.
אני אעקוב אחרי הערכים האלה בשנים הקרובות. על פניו, יתכן שיש כאן מדד לדעיכת הסוללה בזמן שנתון הsoh עוד מצביע על 100 אחוז, והטווח הוא כשל רכב חדש.
https://imageshack.com/i/pnyy4OjAj
כנ"ל ב"עמדה הניידת" . בסוף היא צריכה לעמוד באותם תקנים כמו הנייחת.ציטוט:
נכתב במקור על ידי מיכה100
לגבי אטימות התקע התלת פאזי, ניתן למקם את החיבור התלת פאזי במקום מוגן. האמת היא שזה לא התקע של הכבל שבעייתי. השקע בקיר אמור להיות אטום לנזילת גשם מלמעלה בהתקנה טובה, ואם זה המצב, אז התקע נמצא בתוכו והמים יורדים מצידיו, בלי לגרום לזליגה בין הפינים.
שאלה...
מה זה soc ?
ועוד אחת. מכיוון שטרם זכיתי לסיבוב על רכב חשמלי או הברידי ..
אני מבין שאין הילוכים המקובל שם. איך מיישמים הילוך נמוך בירידה ארוכה ? איך הרגנרציה קורית ? זה משהו שמפעילים בכפתור או שזה קורה לבד ?
תודה.
Sent from my DN2103 using Tapatalk
תשובה לגבי הרגנרציה:
זה משתנה מרכב לרכב. באיוניק 5 יש לא פחות מחמישה מודי רגנרציה שונים, החל באפס וכלה במוד המאפשר נהיגה בפדל אחד. וכמובן לחיצה על הברקס מייצרת קודם כל רגנרציה, כמו ברכב היברידי.
המעבר בין המודים נעשה בעזרת מנופים מאחורי ההגה, כמו העברת הילוכים ידנית בתיבה רובוטית - קליל ומהיר.
אני כרגע מתמקד במוד שנקרא Auto, שבו הרכב בוחר לבד את רמת הרגנרציה. הכי פשוט.
Sent from my HD1903 using Tapatalk
SOC State Of Charge בכמה אחוזים הסוללה טעונה.
הוספתי למילון המונחים, בכתבה.
- - - Updated - - -
אני נוהג במצב i pedal בלבד.
נהיגה בדוושה אחת בלבד- הימנית. עוצמת הבלימה נקבעת לפי כמה ששחררת את הדוושה.
עזיבה מלאה של הדוושה היא לא בלימת חירום. באיוניק 5 הספק הבלימה הרגנרטיבי הוא עד כ150kw בלבד, אז לבלימות חזקות צריך להשתמש בדוושת הבלם. זה גם מנקה את החלודה מצלחות הבלם.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי גיא
תאם איתי ותקבל סבוב כולל פרפור צמיגים...
הרגנרציה ברוב הרכבים המודרניים עם יכולת בלימה אגרסיבית הניתנת גם לבחירה.
בחלק מהרכבים, גם לחיצה על דוושת הבלם, מפעילה את הרגנרציה, והרפידות פוגשות את הצלחות רק במהירות נמוכה מאוד או בבלימת חירום.
- - - Updated - - -
יש רכבים שלא משתמשים ברגנרציה במקום בבלמים, בזמן לחיצה על הבלם?ציטוט:
נכתב במקור על ידי sportage
זה נראה לי הסטנדרט, עוד מההיברידיות.