כתיבה יפה מאד.
מה היה המרחק בין נקודת התקיעה לישוב הקרוב?
Sent from my Redmi Note 8 Pro using Tapatalk
Printable View
כתיבה יפה מאד.
מה היה המרחק בין נקודת התקיעה לישוב הקרוב?
Sent from my Redmi Note 8 Pro using Tapatalk
מדהים. תודה על השיתוף.
מצטרף לקודמי, מבחן לא פשוט לך, לבת זוגתך ולזוגיות שלכם. יפה שצלחתם.
אין ספק שאפשר לכתוב רבות על דרך ואופן החילוץ. בסופו של יום כולנו לומדים מניסיונם של אחרים או דרך הרגליים…
Sent from my iPhone using Tapatalk
וואוו! וואו! באמת שחיכיתי להמשך שיבוא.
הוא יבוא, נכון?
Sent from my SM-A526B using Tapatalk
אני מחכה להמשך שיבוא. ויבוא עם תמונות.
(ויהפוך כשייסתיים הסיפור לכתבה בדף הראשי כראוי לסיפור כזה)
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
כתיבה משובחת !
סיפור חילוץ שמלמד הרבה , במחשבה לאחור בהתאם לכלים ולתקיעה הסופית חוץ מלחפור ולשים גיר, מה היית עושה אחרת ?
מתוך סקרנות האם אתה מקבל חלקי חילוף בשכירת רכב ?
מה שם השמורה המדוברת ? היא במדבר הקלאהארי?
ומה היעד הבא אחרי השמורה ?
הלקח הכי חשוב שלמדתי, זה לעבוד יסודי ומחושב מלכתחילה בכל הכלים שעומדים לרשותי, ללא קיצורי דרך. בדיעבד, היה מספיק לשלוף היי-ליפט, להרים את אחורי הרכב, למלא את השקע כשעודו קטן, והחוצה. זה היה יכול להסתיים בשעתיים עבודה לכל היותר. חוכמה בדיעבד.
חברת ההשכרה לא מציידת בחלקי חילוף לרכב. ערכת הכלים די בסיסית ולרוב לא תספיק לתיקונים רציניים. ציוד החילוץ כולל שתי רצועות גומי (שפאלות), היי-ליפט עם מתאם לחיבור ישיר ונוח לפגושים (ברזל ARB), פלטת הרחבה, שני גלגלי ספייר בגודל מלא, ערכת תיקון פנצ'רים, את, גרזן, רצועת משיכה, קומפרסור אוויר.
מדבר הקלהרי, שהוא לא מדבר "אמיתי" (כמו הנמיב או הסהרה) אלא יותר סוואנה צחיחה מאוד, יושב על שטח של כמיליון קמ"ר מחולקים בין נמיביה, בוטסוואנה ודרום אפריקה.
השמורה עצמה נקראת Central Kalahari Game Reserve ויושבת מן הסתם בלב מדבר הקלהרי בבוטסוואנה. מדובר באחת השמורות הגדולות בעולם, סדר גודל של 80 אלף קמ"ר.
אחרי השמורה, התוכניות שלנו השתנו.. אכתוב על זה בהמשך.
לא בקלהרי, אבל מנסיוני למדתי שלא משנה איך וכמה מהר ניסע, בסוף נגלה שבחישוב הק"מ שנסענו חלקי הזמן שהטיול היומי נמשך מתחילתו עד סופו כשהגענו לאן שרצינו, המהירות הממוצעת בטיולים היא סביב 10-15 קמ"ש. כי עוצרים, כי נחים, כי נתקעים, כי מתקנים, כי מחלצים. מספיק אירוע תקיעה כזה כדי להוריד את ממוצע המהירות של כל הטיול לחד-ספרתי.
כמובן שחוכמה בהתכתבות ובדיעבד היא קטנה מאוד - הכי קל להצהיר שבשטח שיודעים שמסתובבים בו אריות (...) הייתי נוסע בהנעה 4X4 משולבת וחושב על כל דבר פעמיים ומראש ונוסע הרבה יותר לאט ומחושב, כמו גם לא מנסה לתת עוד בגז אחרי שכבר נתקעתי, כדי לא להחמיר את התקיעה.... אבל זה כאמור בהתכתבות ובדיעבד וקשה עד בלתי אפשרי לבוא בטענות או בביקורת כי לא הייתי שם ולא חוויתי את הסיטואציה הספציפית....
בכל מקרה, עשית טיול מטורף ומעורר קנאה עם חוויות שיישארו לכל החיים. גם הכתיבה מרתקת! עושה חשק. אבל ממש.
אני חושב שהלקח הכי חשוב מהסיפור הזה הוא שאם אתה מתכננן לצאת עם אשתך ללב הסוואנה, תתחתן עם אחת שתעזור לך לחלץ.
קראתי בשקיקה! מצפה להמשך!!!
מרתק! תמשיך לשתף.
טוב. באיחור לא ממש אופנתי, ובגסות רוח אומר שאין שום דבר מעניין בסוף הסיפור הזה. אנטיקליימקס טיפוסי.
המשאלה להמשיך את המסע בבוטסוואנה התנפצה מן הסתם, במיוחד כי התכנון היה לחצות את משטחי החימר הענקיים שבצפון - Sua & Nwetwe Pans, הגדולים בשטחם ממדינת שוויץ. מדובר בימה קדומה שהתייבשה לפני יותר מעשרת אלפים שנה בשל שינויים גאו-אקלימיים והותירה מערכת משטחי חימר ומלח אינסופיים, עם אי (!) באמצע שנקרא Lekhubo Island. מתמונות וחיפושים, נראה שהמקום כל כך שונה וייחודי שנראה כאילו כוכב לכת אחר. אז שמענו. והיו עוד תוכניות לבקר בעוד כמה פרקים לאומיים, אבל החלטנו שניצלנו את כל מכסת המזל שלנו לשנה הקרובה (אם לא יותר) ובשל תנאי מזג האוויר עדיף להתקפל חזרה.
עם היציאה מהשמורה, על רצועת האספלט הראשונה, עצרנו שוב, הבטנו אחורה לשמיים הקודרים מעל הקלהרי, רוח קרירה נישבה. אנחה עלתה, ונהגנו חזרה לדרום אפריקה.
שום דבר מעניין לא קרה שם. החזרנו את הג'יפ לחברה, שלא האמינו שאנו עומדים (עם הג'יפ) בחתיכה אחת מולם. אפילו לא ביצעו את הבדיקה השגרתית עם החזרת הרכב. חיבקו אותנו, בירה לחיים ולהתראות. בילינו איזה שבועיים בחווה של חברים שהכרנו, בעיקר כדי לנוח ולתכנן מחדש את המסע.
שיא הקורונה, והווריאנט הדרום אפריקאי מכה בעוצמה. אין מדינה בעולם שמקבלת טיסות מדרום אפריקה. חוץ מ... קולומביה.
משוועים לשינוי וחוויה מתקנת, נפרדנו מכמה (הרבה) מאות דולרים ו- 42 שעות לאחר מכן, מצאנו את עצמנו בבוגוטה. מה שעשינו שמה זה כבר מחוץ לתחום העניין של פורום ג'יפים. רק כמה תמונות מאי קריבי מאוד מאוד יפה שלא האמנתי שהוא קיים.
קובץ מצורף 140763
קובץ מצורף 140764
קובץ מצורף 140766
קובץ מצורף 140767
קובץ מצורף 140768
חודש פחות או יותר. וחזרה הביתה.
והיות ואני במוזה היום, אז הנה עוד תוספת לסיפור:
נעשה Fast Forward לחצי שנה, או ליתר דיוק מרץ 2022. בוקר יום שישי שמשי וקריר. קמתי מאוחר, אין לי תוכניות לסופ"ש. אשתי מול חלון הסלון הפתוח לרווחה, שותה קפה. לא הבחנתי בדבר הזה המונח מולה.
הביטה בי ואמרה:
- "אתה יודע מה.."
זרם חשמל עבר לי לאורך הגב.
השבתי:
- "אני יודע בדיוק מה. תני לי חצי שעה לעשות כמה טלפונים". רק לפני, מתי שיא העונה היבשה בקלהרי?
-"ספטמבר-אוקטובר".
- מצוין. רק צריך לבדוק אם יש זמינות של רכב.
- "שלחתי מייל לשתי החברות, ואמרו שיש זמינות, אך צריך להזדרז לסגור".
- מה לגבי טיסות?
- "הסדירה של אתיופיאן". תבדוק את המייל שלך.
- פאק!! ממתי את ערה?
- "לא ישנתי"
קובץ מצורף 140769
חצי שעה וכמה טלפונים אחרי, יש אישור לחופשה של 32 יום מהעבודה מאמצע ספטמבר לאמצע אוקטובר 2022. וככה חברים, נולד פרק ב' של הסיפור הזה.
השאלה האגדית - איזה רכב ניקח הפעם?
ובינתיים מתלבט אם לפתוח שרשור חדש או להמשיך כאן.
כמובן, תמשיך כאן.
תודה
אני לא יודע אם זה היה רגעי או שעדיין ככה, אבל ביולי לא היה להשיג רכבים בנמיביה, המשלחת שיצאתי איתה הסתפקה בניסן NP300 סטנדרטיים להחריד.
בקיצור, תסגור מהר רכב...
עכשיו קלטתי שאתה כבר כותב אחרי, מחכה לקרוא :)
נהדר! מעטים ביותר חוו טיולים וחוויות כאלה בחיים, תמשיכו להנות ולעדכן!
(ולשמחתי, איכשהו פספסתי את השרשור הזה, ויכלתי לעשות עליו 'בינג' ')