Printable View
גם רצועה לא אלסטית יכולה להיות קטלנית, אין ויכוח.ציטוט:
נכתב במקור על ידי yoni_0000
אבל, התשובה ברורה, בדיוק כמו ברוגטקה.
במרחק קרוב המהירות בסדרי גודל יותר גדולה, והאנרגיה הקינטית של השאקל גדלה בריבוע המהירות.
ומבחינת טווח, רצועה אלסטית יכולה להיות קטלנית במרחק הרבה יותר גדול מרצועה לא אלסטית.
רק לדמיין את המרחק שעלול שאקל שמשתחרר מחבל אלסטי מתוח בעשרה טון להגיע- זאת מחשבה מצמררת.
הקטלניות גדולה יותר בכל היבט - גם מבחינת העוצמה, וגם ברדיוס הפגיעה האפשרי.
הכוונה היא שאני יודע שההטרחה הנדרשת כדי להתגבר על ההתנגדות נמוכה מהעומס הנומינלי של החבל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ehudzeelim
אסף.
כן, הבנתי את הכוונה.
לי נראה שהדבר היחיד שאפשר לדעת בקירוב טוב זה איזה עומס מתפתח במשיכה, לפי משקל הרכב המושך והמהירות, ובהנחה של מישור לא שיפועי..
אפשר לחשב את זה, בערך. אם מקפידים לא לעבור את העומס הנומינלי של החבל, עם מרווח ביטחון מסוים, אז זה כבר טוב.
עדיין, יתפתחו עומסים גבוהים, כי זו המטרה, נכון שתוכל להיות רגוע לגבי החבל והשאקלים שלך, אבל מה לגבי האוזניים?
בעצם, ככלל אצבע זה כנראה מספיק. למשל אם המחלץ יודע שאסור לו למשוך בתנופה של יותר מהילוך שני לואו ב-2000 סלד (סתם כדוגמה, זה כמובן ספציפי לכל שילוב של רכב-ציוד חילוץ), כבר הסיכון מצטמצם משמעותית.
זאת לא רצועת פוליאסטר סטטית, כן?ציטוט:
נכתב במקור על ידי yoni_0000
זאת רצועת ניילון "קינטית" - snatch strap. זהה במאפייניה לחבל "אנרגו קינטי".
אני לא באמת רציתי להיכנס למקרה הפרטי הזה אלא להדגים שגם אני לפעמים נוטה להגזים אבל גם חושב על זה די טוב לפני.
אז לגבי האוזניים אצלי בטנדר כל וו מיועד ל 4500 ק''ג נומינלי שזה יותר מכפול המשקל של הטנדר. הם מחוברים בשלושה ברגי 12ממ כל אחד כל בורג בערך 3 טון לגזירה אז גם אם לא כולם עובדים הווים ישאו את העומס. בין שניהם רתמת רסן ארוכה מרצועת 10 טון - מיותר לציין. בלי שאקל בין הריתמה לחבל - נקודת כשל אחת פחות. הבעיה כמובן החיבור ללנדרובר שבמקרה הזה היתה דרך שאקל מתכתי בודד שמתאים להרבה מעל העומס, שמחובר לנקודה מפח עבה שעל פניו תהיה בסדר ושהיא חלק מהפגוש אבל בכל זאת לא סמכתי עליה וממש כל משיכה ירדתי לראות מה שלומה וכשהיא התחילה להתעקם עברנו לנקודה השניה.
(מה שטוב בפלדה זה שהיא מזהירה אותנו לפני כשל. דפורמציה פלסטית היא סימן ברור שכדאי להפסיק לפני שנגיע לכשל סופי.)
לגבי משיכה קינטית עם רצועה - היה על זה כאן דיון. גם רצועה גמישה עם התארכות דומה לשלך חבל אנרגוקינטי מיועדת למשיכה סטטית ולא דינמית. הסיבה היא שהיא תפורה בניגוד לחבל שהוא מושחל. התפרים הם נקודת תורפה וחלק מיצרני הרצועות יאמרו לכם שאחרי כך וכך משיכות קינטיות הרצועה פסולה.
אסף.
צודק לעניין התפרים. אבל מבחינת ההיתנהגות הדינמית, העומסים וההתמתחות הרצועה זהה לחבל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
snatch strap בעברית - רצועת חילוץ, מיועדת למשיכה דינמית. להבדיל מ tow strap - רצועת גרירה (מפוליאסטר) שמיועדת למשיכה סטטית.
בגלל עניין התפרים אגב - גם לגרירה 'סטטית' אני מעדיף לאחרונה חבל על פני רצועה כאשר מדובר במשקלים גדולים אבל זה כבר לא הדיון הזה.
אסף.
מיכה
כנראה שראית ברפרוף ופיספסת פרט חשוב.
להבנתי, השאקל הרך נקשר למקום לא ראוי, למקום בלי שאקל/פרסה אלה ישירות לאוזניים כאלו שזה לא תפקידם.
להבנתי השאקל לא כשל, השתמשו בו בצורה לא נכונה.
לגבי החבל הקנטי, גם פה יש הוראות שימוש, זה לא משחק.
יש לכל חבל כזה נתונים טכניים, איתם אתה יודע בדיוק כמה אתה יכול להתקדם ולהמתין.
אופססס פיספסתי דף שלם של תגובות…
נכון, אבל לפחות לפי הניתוח שלו השאקל לא נקרע בנקודת החיכוך (עקב פינה חדה) אלא בלולאה שמסביב לקשר. פשוט נקרע מהעומס.
Sent from my HD1903 using Tapatalk
יש נקודה מסוימת בסרטון בה הוא אומר שמה שנקרע הוא הלולאה שסביב הקשר ולא נקטדת המגע של החבל באוזן. משמע, השאקל עצמו כשל בלי קשר לחיבור הלא נכון.ציטוט:
נכתב במקור על ידי שולץ האיום
בעקבות הדיון המעניין הזה החלטתי לנסות לבדוק מהם האמצעים שאנחנו מחזיקים קבוע ברכב (לפחות בעת טיולים) לצרכי חילוץ. מוזמנים לסקר החדש - https://www.jeepolog.com/forums/showthread.php/128821
אמר ונשאר בחיים... (:ציטוט:
נכתב במקור על ידי איל מ
אין תמונה של הנקודת ריתום לגיפ המחלץ וגם לא מה מצב השאקל או מיקום הלולאה בזמן החילוץ...
לדעתי הלאצמקצועית, מהספה הממוזגת.. פינה חדה בעוצמה כזו זה סכין יפנית על הסיבים הללו.
Sent from my SM-G781B using Tapatalk
זה כבר ניתוח שלו. לא בטוח שנכון.ציטוט:
נכתב במקור על ידי איל מ
עובדתית הוא השתמש בו בצורה לא נכונה, גם בקשירה וגם כנראה בעומס המותר.
משהו צריך בסוף להיכשל, יכול להיות שהשאקל הרך הכי ״חלש״ בשרשרת, לדעתי הוא לא נכשל בתפקידו.
כלומר הוא נקרע, משהו היה צריך בסוף להיקרע
אני ממש לא מומחה, רק הגיון.
הניתוח שלו היה גם שהמכה היתה נוראית. מאיפה הוא יודע? אולי זאת מכה סבירה?
מי אמר לנו שהברגים בטמבון הם לא ברגים ממתכת רכה בעובי לא מספק? או שהפח שאליו חוברו הוא בעובי הראוי?
אין לנו אלא לסמוך על מה שמוצג לנו, ואם הוא קובע שהלולאה נקרעה, לא רואה למה לא להאמין לו.
עובדתית אני רואה חבל שאיבד מזמן את הצבע המקורי שלו (מה שעשוי להעיד על חשיפה ארוכה לשמש או כל דבר שמחליש את החומר), ושעשוי מסיב לא ידוע מיצרן לא ידוע.
זוכרים שלפני זמן מה פירסמתי שאילתה לגבי מעבדה שתדע לבדוק לי שאקלים שקניתי? מכיוון שלא מצאתי מישהו מקושר לטובת הניסוי, ומכיוון שחילוץ אינו פרנסתי, ויתרתי על בדיקה, והשאקלים הללו משמשים רק לחילוצים קלים (ובמיוחד לפרייבטים בהם הדרך היחידה היא לחבוק משהו מבלי לפגוע באוטו).
לחילוצים אמיתיים אני משתמש רק בשאקלים ברזל תקניים על נקודות עגינה שנראות לי חזקות מספיק.
חיבור רצועות נעשה בעדיפות בהשחלת רצועה ברצועה עם buffer כדי שלא ישארו מחוברות לנצח.
וגם אני לא צדיק, הנה תמונה בה יש שאקל (פלדה) מיותר במערכת:
קובץ מצורף 146474
(לפני הטענות והצעקות: זה השלב של מתיחת הרצועה לפני המשיכה. בזמן המשיכה עמדתי רחוק).
עובדתית אתה רואה חבל קרוע, כל השאר אולי רלוונטי ואולי לא.
אולי הוא קשר את השאקל הרך בצורה מסויימת וכאשר נמתח הסתובב לכיוון המקום שנקרע על ידי האוזניים?
ככה לא מסיקים מסקנות. ככה מתעסקים בנדמה לי ונראה לי.
מכל הסרטון הזה אפשר להסיק שהשאקל הרך חלש יותר מהשאר.
האם הוא כשל? לא בטוח.
זה מעבר כמובן לכל הטעויות בסרטון.
ואני חוזר למה שכתבתי בתגובתי הראשונה.
הלקח האחד שאנחנו צריכים לצאת איתו מהסרטון הזה - כל חילוץ - מאולתר ככל שיהיה - הוא תהליך ותהליך חוזר. אל תקצרו שלבים. זה יכול להרוג.
גם ציוד 'רך' יכול להרוג וגם ברזלים ממותגים ויקרים הם לא תעודת ביטוח.
אסף.
גם לגבי כל ה״טיפול״ הרפואי בשטח והחילוץ המוסק המיותר במקרה זה אפשר ללמוד
Sent from my iPhone using Tapatalk Pro