Printable View
הנה המדריך בצורה יותר נקיה ומסודרת.
http://www.fortunecity.com/village/l...ok/Ch1.htm#2_7
לשחק בקטע שכתוב "CH1" - ולעלות במספרים ( "CH2" - "CH3" ).
עורך דין.....
בקצב שהנשיאים שלנו "דופקים מונה" לא יהיה להם המון זמן פנוי לתביעות קטנות.
אני אגיד שהוא מפחיד ילדים קטנים בלילות חורפיים עם מפלצות הברזל שלו וקורא לעצמו "הצפרדע" -זאת כבר עדות אופי מעורערת.
שבת שלום - חתימה טובה.
בזה הרגע הוספת עוד עילה לכתב התביעה.
תמשיך, תמשיך, יש לי מה לעשות עם הפיצויים.........
אני ממליץ לך לרתך עם מיקס ארגון, התוצאה תהיה הרבה יותר טובה משימוש בגז מגן co2 .
מיקס ארגון קצת יותר יקר, אבל שווה כל שקל.
איכות הריתוך הרבה יותר טובה
חדירה טובה
אין שפריצים כמו בco2
לא צריך להשחיז
רק צריך לנקות את איזור מחלודה
נ.ב בכל ריתוך מעל עובי דופן 3 mm חובה להשחיז פאזה. לגבי המרווח בין שני חלקים הרווח צריך
להיות לפחות כקוטר חוט/ אלק הריתוך.
אתה מתכוון ל - 75:25 ?ציטוט:
נכתב במקור על ידי friend
פרוט אפשרויות השימוש בגזים שונים ותערובות המשמשים לריתוכי מיג:
פלדות פחמניות- כל מצבי הריתוך: ארגון 80% + co2 % 20
פלדות פחמניות- קשת מרססת מצב ריתוך כלפי מעלה: ארגון % 95 + חמצן % 5
פלדות פחמניות- קשת מרססת מצב ריתוך כלפי מטה: ארגון % 98 + חמצן % 2
פלדות פחמניות ופלדות אל-חלד ( אוסטניטיות)-
כל מצבי הריתוך: ארגון % 80 + חמצן % 5 + co2 % 15
פלדות אל-חלד ( אוסטניטיות): ארגון % 99 + חמצן % 1
( תופעת ) חור המנעול מופעה בכל סוגי הריתוך ובכל סוף ריתוך .
פרוט אפשרויות השימוש בגזים שונים ותערובות המשמשים לריתוכי מיג:
פלדות פחמניות- כל מצבי הריתוך: ארגון 80% + co2 % 20
פלדות פחמניות- קשת מרססת מצב ריתוך כלפי מעלה: ארגון % 95 + חמצן % 5
פלדות פחמניות- קשת מרססת מצב ריתוך כלפי מטה: ארגון % 98 + חמצן % 2
פלדות פחמניות ופלדות אל-חלד ( אוסטניטיות)-
כל מצבי הריתוך: ארגון % 80 + חמצן % 5 + co2 % 15
פלדות אל-חלד ( אוסטניטיות): ארגון % 99 + חמצן % 1
( תופעת ) חור המנעול מופעה בכל סוגי הריתוך ובכל סוף ריתוך .
תופעת "חור המנעול" קיימת וניתנת לניצול בפלסמה ובסוגי ריתוך בעלי יחס גבוה יותר של עומק/רוחב
תפר .
טוב,בעצם אפשר גם לנצל את התופעה בריתוך TIG אבל באיזה השקעה?
הבעייה היא שלעומת הפלזמה והלייזר, ריתוך בטכנולוגיה עם צפיפות אנרגייה נמוכה יותר שישתמש ב"חור המנעול" ידרוש עוצמת גדולות:
"The method works by using a very large welding current (some 1000 Amps). This in itself is not sufficient since large currents can cause a lot of spatter. To avoid this, the arc is allowed to penetrate the lower surface (burn through), but to an extent which allows surface tension to hold the liquid pool in position."
http://www.msm.cam.ac.uk/phase-trans...2/keyhole.html
ועוד מיקס אחד לסיום ארגון % 82 + co2 18%
עובד מצויין עם רתכות פרוניוס.
שאלה -
אתמול ניסיתי לרתך את השער של החנייה עם רתכת זרם חילופין שירשתי מסבא שלי ואלקטרודות 5.5 מ"מ משנת 42 , כשכיוונתי לזרם נמוך קיבלתי ריתוך בצורת קקי של יונים, כשהגברתי את הזרם יצא הרבה עשן ועשיתי חור בשער... האם אני צריך להשתמש בתערובת 25:75 או ב 98:2 ?
סתם ניסיון להחזיר לקרקע המציאות דיון שמתרומם קצת גבוה מדי...
ראבק אנשים, גם ברוך הצפרדע שהוא הכי מוכשר בפורום (וגם הכי יפה) ספק אם ידע אי פעם להחזיק אלקטרודת טיג. אנחנו האנשים הקטנים, נשמח אם תכוונו קצת נמוך יותר לכוון איזו הרצאה על ריתוך אוברהד עם אלקטרודה כדי שאולי תנזול לנו פחות שלאקה על הפרצוף בפעם הבאה שננסה לרתך אום לגשר הגיר...
אהבתי כל מילה(בעקר לגבי הכשרונות והיופי שלי....:razz: )
פשוט ענק:!:
וואלה,ציטוט:
נכתב במקור על ידי הצפרדע
לרגע אחד חשבתי שלך עדיין יש מושג על מה הם מדברים... הרגעת אותי...
וברצינות, איש הצללים והחבר, עושה רושם שיש לכם ידע לא מבוטל, נשמח לקבל הרצאות והסברים, רובנו כאן "מרתכים" באמצעות רתכות אלקטרודות ביתיות, אינוורטורים, מקסימום מיג, ספק אם 99% מחברי הפורום שמחזיקים אלקטרודה יודע לרתך ביותר מפוזיציה אופקית כמו שצריך.
:grin: :grin: :grin:
אני אפילו לא בטוח שיש אלקטרודה של 5.5
מה, חשבתי שזה פורום של גברים מסוקסים שנולדו עם אלקטרודה ביד..
עכשיו מסתבר שזה איזה פורום של דוגמן וחבריו המטרוסקסואלים.
אהבתי את הכינויי "איש הצללים" אבל זה שם של שיר בלוז ישן לא משהו שהמצאתי.
אשמח לענות לשאלות ולתת הסברים בנושא ריתוך.
נ.ב מבלי לפגוע ברגשותיו של עורך הדין הנזכר למעלה . :cool:
זו הפעם השניה שמישהו אומר את זה כאן ולמיטב ידיעתי זו שגיאה משני טעמים:ציטוט:
נכתב במקור על ידי friend
1. ריתוך מסתמך על שטח מגע. ככל שיש יותר שטח לגעת בו, כך הוא יותר חזק. אם תורידו את שטח המגע - ע"י יצירת רווח בין המתכות המרותכות, לדוגמא - אתם מחלישים את הריתוך. אם זה לא היה נכון, לא הייתה בעיית חוזק עם מילוי רווחים של 4 ס"מ (שזה בסה"כ הקצנה של אותה הפעולה).
2. אי אפשר לשמור על מבנה עם מעוות כזה.
BDM, אני דווקא אשמח להסבר (בה"פ) האם אני יכול לבחור בין ריתוך KEYHOLE לMELTING ע"י שינוי הפוזיציה של הטנגסטן ביחס לכוס בתוך רתכת פלזמה, או שמא זה תוצאה קבועה של סוג הראש הנבחר.
ננסה להחזיר את הדיון לתכל'ס :-)
אני צריך לרתך אוזן גרירה בצורה _|_ כזו.
ה| בעובי של 20 מ"מ וה_ בעובי של 15 מ"מ.
מה המידות של הפאזה שצריך לעשות ב20 מ"מ?
האם כדאי לרתך עם אלקטרודה 4 מ"מ, רתכת אלק' עד 160 אמפר, או ע"י רתכת CO2 עד 170 אמפר.
מה חוץ מהפזה צריך לעשות על מנת להכין עת החלקים?
האוזן מן הסתם צריכה להיות עמידה בפני משיכה.
מה לעשות?
תודה
מיכה
אלון, המרווח נועד לצורך חדירה של החומר לכל עומק הפלדה, אני לא יודע איזה עובי מיג מסוגל לחדור בפלדה אבל אם 3 מ"מ זה מעל כושר החדירה שלו אז שיהיה - מרווח בין שתי הפלטות אינו שגיאה, הוא חיוני.
מיכה, מה אתה רוצה למשוך עם עובי כזה של אוזן ? אם זה מרכבה סימן-4 אז תעשה פאזות בשני הצדדים של האוזן עם 2 מ"מ באמצע ותמלא בכמה מעברים עם אלקטרודה או מיג, אם זה כדי למשוך את הג'יפ אז אתה יכול לתפור עם מה שתבחר אפילו בלי פאזה...
ניר, שים לב שהציטוט הנ"ל דורש מרווח של 3.25 מ"מ לריתוך של כלוב התהפכות באלקטרודות 3.25, מוגזם בכל קנ"מ.
לגבי יכולות המיג, 3 מ"מ רחוק מגבול היכולת של הרתכות שאני מכיר (250A) (יותר קרוב ל5-6 מ"מ אבל זה נתון שאיננו נובע מבדיקה אלא מנסיון מעשי, לכן בהחלט ייתכן שאני טועה לכל כיוון). מה יותר מכך, הפתרון איננו רווח אלא פאזה במקרה ויש צורך לעבוד עם אמפראז' נמוך יותר (נניח חיבור בין מתכת עבה לדקה) או שאין לרתכת מספיק כח חדירה למתכת המדוברת.
מתי לא צריך פאזה- בריתוך ניצב, כזה: |_
אז יש פינה עם שטח מגע גדול.
כשמרתכים משהו בלי פינה (חדירה של פרופיל לפרופיל, לדוגמה) הפאזה נותנת יותר שטח מגע, כי יש חדירה לכל העומק, תחשוב על החלק שהוא לא ניצב בין שני הפרופילים- זה כמעט כמו ריתוך כזה: _ _.
אסף.
ועכשיו משהו מעשי- אם תרצה השם בימים הקרובים ירותך הכלוב של הבאחה-באג (אל תדאגו, אני לא מרתך, יש רתך אמיתי). התאמת הצינורות תהיה כולה על ידי דיסק, כמו שאמנון וברוך הדגימו- התאמה מצויינת בלי נוצ'ר (כמובן, תחות טובה מאשר התאמה של נוצ'ר). כיוון שההתאמה לא מושלמת, אבל הריתוך הוא באלקטרודה (יותר קל ונוח, מה לעשות), ויש אזור בו החומר דק במיוחד וההתאמה לא משהו, אזור שצריך לעבור מהר בריתוך- מחד, ואזור עם חומר עבה והתאמה טובה, מאידך- עוצו לי עצה- האם לעשות פאזה רק בחלק העבה של החדירה (כמו שאני חושב שצריך), או על כל היקף החדירה?
אסף.
נכון, לא התייחסתי למידת המרווח, אין כלל אצבע של עובי אלקטרודה, עובי חוט הוא יותר מתקבל על הדעת.
כל הרעיון הוא לאפשר לריתוך לחדור דרך כל החומר, אם אתה פותח פאזות אתה משיג את אותה מטרה בתנאי שהשטח המת בין שני הצדדים או בין הפאזות לא חורג מעומק החדירה של הרתכת.
נניח שאתה רוצה לרתך שתי פלטות בעובי של מעל 3 מ"מ דופן לדופן (BUTT JOINTׂ ), יש לך אפשרות לייצר פאזה ולהצמיד אותן אחת לשנייה או לחילופין להרחיק אותן זו מזו כחצי מ"מ, שתי הפעולות יתנו את אותו חוזק חיבור.
אסף, יתכן והציור שהבאתי כדוגמא לא מתאים. לא מדובר על 3 חלקים שירכיבו חלק אחד אלא על 2 חלקים. הבסיס והאוזן עצמה.
הסיבה לעובי שבחרתי הוא מכמה סיבות. החל בנושא השחיקה של החלק עקב שימוש וכלה בזה שלא יצא לי לרתך כאלו עוביים והייתי מעוניין לדעת איך עושים את זה כמו שצריך.
יש גם את העניין שעם כזה עובי מתכת הסיכוי שאשרוף אותה יחסית נמוך.
הייתי שמח בכל מקרה להסבר איך עושים פאזה ועל פי אילו קריטריונים.
אני חושב שלמרות שאולי לא צריך אני אעשה בכל זאת על מנת ללמוד איך עושים את זה.
לעניות דעתי אתה טועה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי אלון_ק
ריתוך טוב לא מסתמך על שטח מגע אלא בעקר על חדירה עמוקה ובעקבותיה מיזוג טוב של החומר.
יש ריתוכים בהם התפר צר יחסית אבל חודר עמוק, כמו למשל טיג ואז שטח המגע פחות חשוב.
למיג יש בעיה טבועה של חדירה(יחסית לטיג למשל, וגם יחסית לריתוכים אחרים).
לכן, הדרך לשפר את עומק הריתוך היא ע"י יצירת פאזה(שהיא בעצם הקטנת עובי החומר
באזור הריתוך) או ע"י השארת מרווח סביר, דבר הגורם לכך שהריתוך עובד על קצה/דופן של
החומר ולכן חם וחודר יותר, או ע"י שתי הפעולות גם יחד, הכל בהתאם לעובי החומר.
שטח מגע רחב עם חדירה גרועה יוצרים לפעמים תפר יפהפה, שלא שווה כלום - מכה בריאה
אחת וכל העסק מתפרק.
הדוגמא שלך של 4 ס"מ פער, היא כמובן הגזמה לא מציאותית ולא רלבנטית, אבל פער של 2, 3,
ואפילו 4-5 מ"מ, תלוי בעובי החומר, איננו בעייתי בכלל. נהפוך הוא, הריתוך יהיה חזק יותר
אם יש מיזוג טוב של החומר בחום המתאים, מכיון שהוא יורד עד למלוא עובי החומר.
.
רגשות??ציטוט:
נכתב במקור על ידי friend
על מה אתה מדבר?
אתה לא יודע שלעורכי דין אין בכלל רגשות?:cry: ?
אני תמיד שמח ללמוד ממקצוענים, ובכלל מכל מי שיכול לתרום מן הידע שלו.
לא התעצלתי ופתחתי ספר (מדריך לריתוך אלקטרודות).
אכן ב (closed butt) מדובר בריתוך של חומר בעובי של עד 3 מ"מ משני הצדדים !
ב (open butt) מדובר בעובי חומר של של בין 3 מ"מ ועד 6 מ"מ כאשר המרווח בין שתי הפלטות הוא מקסימום מחצית מעובי הפלטה. מדובר בריתוך של קצוות מרובעים כמובן. ריתוך של חומר עבה יותר מחייב יצירת פאזות כדי להשיג חדירה מלאה ודורש מן הסתם יותר ממעבר אחד למילוי.
עכשיו דעותינו חלוקות, ניר, שכן אני מסתמך על מדריכי ריתוך אחרים כנראה (Welader's handbook, המדריך הצבאי שהיה פה להורדה פעם, הקישור שBDM נתן) ולא רק שבאף אחד מהם אין אזכור לרווח כזה שאני מצאתי, הוא גם נוגד את ההגיון הבסיסי של שמירת המבנה. תאר לך לא חיבור אחד אלא 20 שכל אחד נמצא בזווית נתונה מקודמו. איך אתה שולט בעיוות? זה לא ניתן לעשיה ללא ג'יג מאוד חזק, בעוד שפאזה מאפשרת לך לשמור על מבנה לכל אורך הדרך.
ברוך, ההנחה שלי היא ששטח המגע מנוצל בחדירה מלאה. זה אומר שעבור שיטת העבודה כפי שאתה מתאר אותה יש 3-4 מ"מ פחות של חומר מחובר בכל ריתוך יחסית לשיטה שלי וזה לפני שהתחלנו לדבר על דיוק מבני. אני פשוט מוסיף את המ"מ שאתה מוריד לטובת שטח ריתוך ודיוק מבנה.
אין לך אפשרות לרתך ריתוך אחיד ברווח. רתך לך את הריתוך הטוב ביותר שאתה יכול עם רווח של כמה מ"מ שתרצה, בפרט עם 3-4 כפי שתיארת ואז תחתוך אותו לאורך. אתה תראה בעין את ההבדלים, שלא לדבר על מה יקרה עם רנטגן. בצע את אותו ריתוך עם פאזה, שים לב לשינוי אחרי החיתוך. אחרי זה תן לרתך מעולה לעשות את זה, שים לב להבדלים (זה יהיה יותר קיצוני, כי הריתוך הממולא לעולם לא יתקרב לריתוך עם הפאזה ולו משום חוסר התיאום בין היד שלך לקצב ההזנה הבלתי אחיד!).
בכל ריתוך טוב יש חדירה אופטימלית של כל החומר. זו הנחת יסוד של כל הדיון הזה, אחרת הדיון הופך להיות "איך משיגים חדירה מלאה". אם זו אכן השאלה אני לא רואה ולו יתרון בודד לרווח ע"פ פאזה (לעומת זאת, חסרונות יש גם יש). כדי לבסס את יתרון שיטת הרווח (או את הצורך בשימושה כלל), אנא פרטו מדוע, למה ומתי משתמשים בה. ניר, הדוגמה שלך מצויינת - עכשיו השאלה היא למה לא פאזה במקום רווח ובל נשכח, מדובר בדיון על כלובים ודומיהם (סבכי צינורות ופרופילים, לטובת הנושא).
א- מה הקשר ללשרוף ? אני מבין שאם אתה מנסה לרתך פח בעובי 1 מ"מ עם אלקט' בעובי 3 מ"מ ב 100 אמפר אז העבודה נשרפת... אבל להצליח לחורר בריתוך חומר מעל 2 מ"מ עובי בלי כוונה ...ציטוט:
נכתב במקור על ידי lizard
ב- ריתוך של עוביים כאלה (20 מ"מ) עם רתכת ביתית ואלק' 4 מ"מ הוא מהנה ביותר, דבר ראשון תבין שללא הכנה אתה מגרד את פני השטח בלבד מבחינת חדירה - אתה חודר 2 מ"מ לתוך החומר מכל צד במקרה הטוב ומשאיר באמצע 16 מ"מ שלא נגעת בהם. אז או שאתה ממלא את הפינות שנוצרו בריתוכים הלוך ושוב משני הצדדים עד לקבלת משולשים שווי צלעות של 10 מ"מ מכל צד, או שאתה מוריד פאזה של 45 מעלות משני צידי האוזן וממלא את המשולשים שנוצרו בריתוך עד לפני השטח. שני החיבורים יהיו באותו חוזק. כשאמרתי שעם עובי כזה של אוזן אתה יכול לגרור טנק לא התלוצצתי...
דווקא בגלל שמדובר בחדירה של פרופילים- ובמבנה שנדרש לשמור בו על דיוק- אני סבור שחיתוך מדוייק ככל האפשר על מנת לשמור על המבנה כ self-jigging בצירוף פאזה על מנת לאפשר שטח מגע וגם שטח חדירה גדול- הם הפתרון הנכון.
מדריכי הריתוך השונים, וגם התקנים, מדברים על רווחים כאשר מדובר על עובי חומר גדול יותר ממה שאנחנו משתמשים, אם אני זוכר נכון (ואני יותר עצלן מניר, לא הלכתי לבדוק בספר). גם אז,אלון- יש שיטות לשמור על דיוק המבנה, על ידי clamping עם כלים יעודיים.
אסף.
הנה מה שאסף כתב בהודעה מס' 5 בשרשור זה:-
"התקנים (תקני ריתוך, הפעם) מדברים במפורש על פאזה דרושה בכל החיבורים כשמדובר בMIG. במידות של צנרת לכלובים מדובר בפאזה של כמה מילימטרים (לא זוכר בע"פ מידות, אפשר לבדוק גם בDIN וגם בMIL-STD. ). בצורות חיבור רבות נדרש בתקן רווח, בנוסף לפאזה, אבל דווקא בחיבור עם חדירה של צינור לצינור- לא."
אני מניח שהוא לא כתב סתם, והתקן אליו הוא מתייחס, אכן דורש רווח במקרים מסויימים, ואני מנחש במידה רבה של בטחון, שמדובר בעובי חומר גדול יחסית.
אם אנחנו מגבילים כאן את ההתיחסות רק לכלובים מצינורות, כלומר מדברים על עובי חומר שבין 2.5מ"מ
ועד למאכסימום 4 מ"מ, אז אני בהחלט מסכים איתך שאין מניעה להסתפק בפאזה טובה עם התאמה קרובה, אם כי רווח של +/- 2 מ"מ יתן בדיוק את אותה התוצאה, בעבודה נכונה.
מצד אחד אתה מציין שאנחנו בדיון על צנרת כלובים, שהוא נושא הרבה יותר מצומצם, אבל מצד שני אתה מדבר על מניעת עיוותים ושמירה על קו ישר בריתוך כמה חלקים, דבר שהוא לא רלבנטי בכלל לריתוך צנרת כלובים. העיוותים במקרה זה אפסיים, מה גם שרוב החיבורים הם ניצבים או קרוב לכך, ולכן אין לענין העיוות בחומר עקב הרווח, כל משמעות בכלוב.
ניר, התכוונתי לזה שבחרתי בעובי כל כך גדול על מנת שלא לשרוף בטעות את המתכת. בין יתר שאר הסיבות.
אתה כותב שללא הכנה הריתוך רק יגרד את פני השטח. מהי ההכנה שצריך לעשות?
המטרה היא לא רק לעשות, היא גם ללמוד.