הג'פסים עדיין נוסעים - תמונות ממילואים

מת על הג'פס, נכון שהוא סתם גרוטאה מקרקשת אבל נוסע בכל מקום ובכל מצב.

הייתי בפלס"ר מעל 10 שנים, לא יכול לספור את כמות הק"מ שעשיתי איתו, ואת כל החורים שנסענו בהם, מעולם לא עשה בעיות .... מקסימום קושרים איזה חבל, מהדקים איזה פלח ונוסעים.

הרבה תרגילים יצא לי לעשות מול פלס"רים המצויידים בהאמר, ותמיד ניצחנו ... אין מה להשוות את הצללית הקטנטונת שלו ואת המנוע השקט (יחסית) לעומת המפלצות החדשות.

מה שכן, זה לא כלי למתחילים, וכמות הפעמים שראיתי חבר'ה נכנסים לשפ"צים ולא יודעים איך לצאת מהם .... שככה יהיו לי שערות על הראש (:

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי shmil

אני מהזקנים, כידוע.
נו שויין. בכמה אתה כבר יותר זקן ממני? בגילנו זה כבר זניח...;-)

הג'פס אצלי עוד היה גם רכב ת"ש.
אני זוכר אותו כרכב ת"ש שאבא היה מביא בסופ"ש כשרצינו לטייל, אז הוא היה מתחלף לשישבת עם אחד הקצינים הצעירים יותר. רנו 4 תמורת ג'פ"ס...

נכון, מנוע חלש, מסוכן בכביש, אך הפעם היחידה שהפכתי ג'פס היתה בנסיעת שטח ללא אורות, בתרגיל לילי חשוך, תוך עקיפת שיירת רק"ם. הבנתי שאני בשפ"צ מפחיד, עצרתי לאט ובזהירות.
הרכב עצר בשיפוע, אבל על 4 גלגלים.
הוריתי לזה שישב על ידי לרדת, וברגע שהוא ירד - הג'יפ התנדנד קלות, ונפל על צידו.
ההפיכה חזרה היתה בתוך 4 דקות, והוא מיד המשיך לנסוע....

עשרות אלפי ק"מ של נסיעות כביש ונסיעות שטח, כולל במהירויות תלת ספרתיות, וללא בעיות.
מהירויות תל ספרתיות? הכלי הזה מגרד 100 רק כשהוא חדש, ביום טוב, בירידה, עם נהג מתאבד, וגם אז נדמה שהבוכנות עפות עדו רגע דרך המכסה. זו גם הבעיה הכי קטנה שלו לדעתי.

היתרון שלי היה שתמיד היתה לי אספקה של חדשים כאלו, ברגע שהקיים התחיל לגלות סימני גיל.
זה גם היתרון הגדול היחיד של הג'פ"ס - כמו שמיכה צבאית מגרדת עם חשש לסקביאס, כמו נעליים צבאיות ששוברות לך ת'רגליים - הוא חרא אבל בחינם. ברגע שהוא מתקלקל (וזה קורה מהר) אתה מקבל על המקום אחד אחר.

---

החוויה הכי חזקה שלי שקשורה לכלי המחורבן הזה, היתה בשנת 89', במילואים בגבול מצרים. ישבנו בחור נידח - מוצבון שמה שהיה בו זה מגדלון תצפית משולב במטבח ולידו צריפון מגורים ופחון-מקלחת ושירותים. בלי גדר, בלי שער. איישנו את החור הזה, ארבעה גפרורים בלי ברזלן, בלי קודקודון, בלי כלום. המקום הזה נקרא "העוף".

מי שבילה בתעסוקה משעממת במוצבים שמתחילים מניצנה ודרומה מכיר את החור הזה, שנמצא על השפיץ של פיסטין שהשביל המשובש שמוליך אליו מכביש הגבול מתפתל ומתפתל, ולוקחות לפחות 15 דקות של טילטולים מהרגע שאתה יורד מהכביש ועד שאתה מגיע למעלה. בעוף אפשר להיזרק ימים שלמים בגופיה וכפכפים, להביא את החברות, לעשות מסיבות, ואף אחד לא יידע. כל עוד מישהו יושב בתצפית אין מה לחשוש מביקורות פתע כי מגדל התצפית חולש על הכביש, ולאפרוחים שמאיישים את העוף יש מספיק זמן להתארגן לקראת אורחים לא צפויים עם ברזלים על הכתפיים.

לפני השביל שמטפס לעוף, יש עיקול בכביש. לא משהו היסטרי, אבל מי שלא מכיר אותו, צריך להיזהר. היתה לי אז אלפא-סוד 1.5 שבאתי איתה לתעסוקה ההיא ונהניתי להשחיז את העיקול הזה במהירות תלת ספרתית מאוד לא נמוכה. הימים עברו בנעימים ובשעמום מתמשך, ויום אחד הסמ"פ שלנו, שהיה מטייל לו בגזרה עם ג'פ"ס פתוח, הודיע לנו בקשר שהוא מגיע לביקור בחצי העגולה הקרובה. הזכרתי לו להיזהר בעיקול הבוגדני. "אין בעיה" ענה הברזלן הזחוח, "אל תדאג".
"בואו למגדל", אמרתי לחבר'ה שהיו איתי במוצב, "תיכף יהיה לנו קטע. מתערבים איתי שדניאל הולך להתהפך עם הג'יפ בעיקול?"
עלינו למגדל עם סיגריה וקפה וחיכינו לראות מה יהיה. עברו שתיים-שלוש קטנות, וראינו אותו מתקרב עם הג'פ"ס הפתוח, נכנס לעיקול במהירות שלדעתי לא עלתה על 60 קמ"ש. בעיקול הזה, בג'פ"ס, זה 20-30 קמ"ש מהר מדי.

הג'פ"ס רכן על מתליו, וזנבו החל לכשכש קלות. לשבריר שנייה היה נדמה שהסמ"פ בשליטה והכל בסדר, אבל אז זנב הג'פ"ס החליק הצידה באלימות. הסמ"פ תיקן בנעילה נגדית של ההגה, אבל כנראה נבהל מההחלקה ועשה את הטעות הגדולה - עזב גז בפתאומיות. הג'פ"ס החזיר לו בהפוכה - פליק אדיר עם הזנב לכיוון השני, התהפך והחל להתגלגל באוויר כמו כדור. הסמ"פ עף מהג'יפ, שהמשיך להתגלגל. לנו היה נדמה שהוא לעולם לא יפסיק להתכדרר. אחרי איזה 6 או 7 סלטות הוא נשאר הפוך על הכביש. כל הציוד שהיה בו - אספקה למוצב שלנו, נשק, אפוד ומחסניות, מקמ"ש ועוד כל מיני זבל, התפזר לאורך עשרות מטרים. הכי גרוע, כל הבנזין נשפך ממנו וזרם לכיוון הסמ"פ ששכב על הכביש ולא זז. עכשיו מספיק רק ניצוץ קטן מכבלי המתח שהתנתקו מהמקמ"ש כדי להדליק הכל, והסמ"פ שלנו יהפוך להמבורגר וול-דאן...
ירדנו אליו מהעוף עם האלפא בשביל הטרשי הכי מהר שיכולנו בלי לפרק אותה לגורמים. זה לקח איזה 10 דקות שנראו כמו נצח. אני רצתי אל הג'פ"ס ההפוך וכיביתי מתג ראשי. בינתיים החבר'ה התחילו לטפל בסמ"פ ששכב על הכביש עם שבר מורכב ברגל. את ספיחי התאונה הזו הוא סוחב עד היום, ומה שבטוח - על ג'פ"ס הוא כבר לא הסכים לעלות עוד.


הכלי הזה מסוכן, וגרוע מזה - לא סלחן. כשלון תכנוני. אבל אחרי מלחמת יום כיפור, כשקיבלו אותו בחינם ובכמויות כדי למלא את השורות החסרות, מי בדק? למי היה אכפת? ההרפתקאה המפוקפקת הזו עלתה בחיי לא מעט חיילים.

שאלה רצינית - מישהו יודע מה החלוקה בין דגמי הM151 שהיו בצהל? הדגם הראשון והA1 המסוכנים יותר, לעומת הA2 "המשופר" בטיחותית? ממה שאני קורא, את הA2 עם מתלה אחורי של זרוע נגררת במקום זרועות A התחילו לייצר בשנת 70, אז אני מנחש שלפחות הנגלות הראשונות שהגיעו לצהל אחרי יוה"כ היו כנראה מן הדגמים הישנים יותר...

עכשיו קצת קריאה מודרכת:

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי צנחן1

מת על הג'פס - גם אני, פעם
נכון שהוא סתם גרוטאה מקרקשת - נכון. בייחוד המונח גרוטאה
אבל נוסע בכל מקום ובכל מצב - בולשיט. אבל אז גם היינו צעירים ויפים

הייתי בפלס"ר מעל 10 שנים, לא יכול לספור את כמות הק"מ שעשיתי איתו, ואת כל החורים שנסענו בהם, מעולם לא עשה בעיות - תרופות לשיפור הזכרון כבר כנראה לא יועילו לך. מצבך קקטוני כנראה
מקסימום קושרים איזה חבל, מהדקים איזה פלח ונוסעים - או מחליפים צלב, או קוראים למנעול...

הרבה תרגילים יצא לי לעשות מול פלס"רים המצויידים בהאמר, ותמיד ניצחנו - זה נכון, אבל מה שמעניין הוא שגם הפלס"רים המצויידים בהאמר טוענים עד היום שהם ניצחו. די מאפיין הרבה תרגילים צה"ליים בהם כולם מנצחים. נו שויין...

אין מה להשוות את הצללית הקטנטונת שלו ואת המנוע השקט (יחסית) לעומת המפלצות החדשות - באמת אין. הוא הרבה יותר גרוע. מה שכן, יש בו חוויה שמשלבת אינטימיות ואת פילטר הזמן שחוסם את הדברים הרעים ומותיר לנו את הדברים הטובים ביותר. כשהמצב הפוך, אגב, כלומר כשזוכרים רק את הדברים הרעים, זה נקרא דיכאון קליני. אתה לא פחות חולה, אבל בצד הטוב של המשוואה.

וחוץ מזה, תשאל את נמרוד, צנחן זה לא כבוד גדול :lol: (ויסלחו לי כל הכוסיות!)
לדעתי חט' הצנחנים זו החט' היחידה בצה"ל שבמקום "במחנה" מקבלים את "הזמן הורוד"

(:

---

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נמרוד

שאלה רצינית - מישהו יודע מה החלוקה בין דגמי הM151 שהיו בצהל? הדגם הראשון והA1 המסוכנים יותר, לעומת הA2 "המשופר" בטיחותית?

---

אתה יודע מה זה מזכיר לי?
את הטענה שהסופות החל ממודל 94' הרבה יותר נוחות מדגמי 92-93... זו נבלה, וזו טרפה.
M151A2 הוא חרא של כלי ממש כמו A1. אף אחד מאיתנו, כשעלינו אל מאחורי ההגה שלו וחיפשנו את המקום המדויק של ההילוך השלישי, או השתגענו למה אין לו בלימת מנוע אפילו בהילוך ראשון ולמה הוא נחנק בעליות, לא בדק אם הוא A1 או A2. כולם היו מסוכנים, כולם נטו להתהפך או אפילו להזדקר (כשסל המטען מאחור היה עמוס), לכולם היתה עבירות אפעס...מביכה, וזאת בלשון המעטה, וכולם היו אותו חרא בדיוק.
אבל אנחנו היינו צעירים וטיפשים (וזו הסיבה היחידה שמגייסים אותך בגיל 18 - כי זה הגיל בו אתה הכי כשיר מבחינה פיזית, אבל גם הכי נחות ולא מפותח מבחינה מנטלית. ביחד עם ברזלים על הכתף זה שילוב נפיץ) ולכן אהבנו אותם כי הם היו חלק מהחוויה. ממש כמו שאהבנו לנהוג בנגמ"ש או בטנק מגח או במשאית ריו.

דרור לשמוע אותך מדבר על ג'פס זה כמו נתן שניר על טויוטה 8) אם אנחנו יודעים שהוא נאנס בילדותו על ידי מתאבק סומו, מעניין מה הסיפור שלך :razz:

כולה שאלתי שאלה אינפורמטיבית...

להבדיל ממנו, אני דווקא נהניתי לנהוג בג'פ"ס.

זה לא הופך את מה שאני אומר ללא-נכון.

ודרך אגב - דעתי על טויוטה דומה לזו של נתן. ותעזוב אותי מסקרים למיניהם - גם שמעון פרס חזק בסקרים.

יוני5, תודה על הניתוח הרפואי, אני מצטער שלקח לי זמן להגיב פשוט הגיעה פה האחות להחליף לי קטטר (:

היינו בני 18, ואח"כ 19, ואני נסעתי בג'פסים עד גיל 35 בערך .... אז אולי יש לי עוד תקנה.

דרור אני מכיר רק שני סוגי ג'פסים - פתוח וסגור .... והאמת שבלילות הקרים תמיד העדפתי את הסגור.

כל מה שנאמר על "תכונותיו הטרומיות" נכון כמובן, אבל יש לנו פינה חמה בלב עבורו, למרות שלהכניס את ההילוך השלישי בדיוק מול נורית אור גבוה היה מעצבן.

ויוני, לגבי התרגילים של הפלס"ר שלי מול פלס"רי ההאמר ... הכל מעוגן בדו"חות סיכום תרגיל במא"ט.

הלו צנף, הכל ברוח טובה :D

לגבי הדוחות במא"ט:
כל תדריך במא"ט מתחיל במנטרה שהם משננים: שהיום, כבר אין ויכוח על התוצאות, הכל מוקלט....
ואללה, האמנתי בזה, עד ש...
תרח"ט דו"צ, כשהמח"ט שלי היה מפקד המא"ט בעצמו (חשבתי שהוא בלתי מנוצח בשטח הביתי), הסתיים כשהוא (המח"ט) צועק שאין לו תמונת מצב אויב, וכשהוא הרים את העינים מהמפה, הוא מצא עצמו מוקף באלה מהצד השני. תכלס, לקחו אותו שבוי. (חבל שלא העמידו אותו לעשות תורנות מטבח).
חזרנו לבסיס, ובסיכום לא האמנו שהוא עמד בבטחה מולנו ואמר: ניצחנו!
זה היה סוף עידן התמימות לגבי.

ומאז, הרבה תרגילים במא"ט, עד כדי שאני חושב לתבוע חזקה על ניקס עדיר, כבשתי אותם כל כך הרבה פעמים, והגנתי עליהם לא פחות, וכמעט תמיד, תמיד, שני צדדים מתחילים בקרב המסתיים בנצחונם של שני הצדדים.
נו שויין...

זה כמובן מה שמוכיח שהמא"ט מדמה באופן מדוייק את המציאות, ראה דוגמת מלחמת לבנון האחרונה. שאל את חלוץ ופרץ מי ניצח ושאל את נסראללה את אותה שאלה....

ועדיין צנחנים כוסיות! :lol: :lol: :lol:
יוני5

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי יוני5

הלו צנף, הכל ברוח טובה
ועדיין צנחנים כוסיות! :lol: :lol: :lol:
יוני5

---

הבנתי שהיום קוראים לצנחנים "צהובים" (אין לי מושג מה זה אומר..)

ולגבי הכוסיות ... האמת, אני כבר כל כך הרבה שנים לא בצנחנים שאולי אתה צודק, אבל נראה לי שהחטיבה מסוגלת עדיין לפרק כל מה שזז, וזה כולל את המח"טים של המא"ט (אבל אין על מפעילות ההאמרים .... :D )

אם אני מתבלבל נכון אז "צהובים" זה תיאור של אשכזי לפלף, בלונדיני (מכאן צהובים) שמתאים לשרות בקריה או בשלישות אך לא ביחידות החי"ר כגון הצנחנים (והרי לך דילמה, הרי הסכמנו כבר שהצנחנים נושכי כריות, לא?).

אני חושב שהביטוי הוא די חדש, ונולד בספר "אם יש גן עדן" של רון לשם, ששימש בסיס לסרט "הבופור".
אולי הביטוי הוא ישן יותר ורק עשו בו שימוש בספר, לא יודע.
וחוץ מזה, זה שאתה כבר הרבה שנים לא בצנחנים, זה עוד יותר גרוע - אתה הומו מזדקן :lol: .
(וביננו, כל כך הרבה שנים אחרי, ואתה עדיין מכנה את עצמך "צנחן1", אז באמת עוד לא השתחררת מזה).

נמרוד, נשאר לך במקרה קצת 040 לתת לו?
יוני5

יוני5 אתה בטוח שזה הכיוון שאתה רוצה ללכת בו ? הרי אני יודע איפה אתה גר, ומתכנן טיול בצפון בשבת הבאה ..... אז בו נעזוב את ההשמצות, כי בסוף הרי הצנחנים הכי טובים.

ולגבי נושכי הכריות, אם כבר אז אני מטרוסקסואל (הומו שאוהב נשים :lol: ), ולגבי ה- 040, לא צריך, אצלי נכנס גם עם 9105.

ולגבי הניק...צנחן1 כי "פעם צנחן תמיד צנחן", מהחטיבה ישחרר רק המוות (אם נשתמש בביטוי סיציליאני ידוע)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי צנחן1

הרי אני יודע איפה אתה גר - מזמן הפסקתי להתרגש מהפגנות של מערכת הזמן הורוד
ומתכנן טיול בצפון בשבת הבאה - כן, כן, אני מכיר את הצפון שלכם: צפון ת"א. הטיול לקניון רמת אביב?
אז בו נעזוב את ההשמצות - עובדות, לא השמצות
כי בסוף הרי הצנחנים הכי טובים - גם צה"ל (לבנון, יולי 06)

מהחטיבה ישחרר רק המוות (אם נשתמש בביטוי סיציליאני ידוע)
וקצת ברצינות, הביטוי הוא "משורה ישחרר רק המוות" והוא לא סיציליאני, זה של הפלמ"ח.

---

יאללה יוני5 חדל אש, מישהו עוד יבין לא נכון (...בעיקר אני).

ולהחזיר את הדיון למקום הנכון, אני ניזכר עכשיו באיזה ניסוי שעשינו פעם בחצצון ( על החצץ )
עם איזה שביעיה של עמוסי הורמונים בני 19 בתוך אחד כזה סגור עם ברזנט, הגה עד הסוף לאיזה צד ( שמאלה אם אני זוכר נכון ) ונידמה לי גם שהגענו עד להילוך שלישי לפני שזה הפסיק להצחיק ...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי גיא

ונידמה לי גם שהגענו עד להילוך שלישי לפני שזה הפסיק להצחיק ...

---

מה, מצאתם את ההילוך השלישי? הצלחתם להכניס לשלישי?
איזה אוטו קקה זה.

ציטוט:

---

וקצת ברצינות, הביטוי הוא "משורה ישחרר רק המוות" והוא לא סיציליאני, זה של הפלמ"ח

---

יש כמה זקנים גם מהפלמ"ח וגם מחברי המחתרות שהיו שוברים לך הליכון על הראש בגלל שגיאה כזאת.

מידע נוסף

(

צודק מאוד. תודה על התיקון. באמת מגיע לי שישברו לי איזה הליכון על הראש. :razz:

יוני5

בעניין "צהובים" - כבר בתקופה שלי בשריון (84-87) קראו לכל בלונדיני "צהוב" ולכל ג'ינג'י - "כתום".
היה לנו כמה תימנים בפלוגה, ואחד מהם היה כהה כמעט כמו אתיופי או הודי, ולכן נקרא בפשטות "השחור". שלא כמו ה"צהובים" וה"כתומים", הוא דווקא נעלב מזה, הטמבל.

מצטער.
לא אוהב את הגפ"סים(בעיקר בגלל שקשה לי להגיע לקלאץ') אז באמת רציתי להאמין שמדובר בחרא של רכב שעביר רק בזכרונות עמוסי נוסטלגיה.
אבל לרוע המזל המציאות הוכיחה אחרת בשבוע האחרון...

המקום: שטח אש משתטא - רמת הגולן בסוף החורף
המשתתפים: סופה 2 חדשה ו2 גפ"סים שכבר במלחמת קוריאה כבר היו גרוטאות
(אהה כן היה שם גם איזה תרפ"ל חי"ר של הפלס"ר שלנו, אבל אנשים שהולכים ברגל ממש לא מעניינים :twisted: )

בקיצור, לא משנה מי נהג ואיך, תמיד זה נגמר באותה צורה - הגפ"ס מחלץ את הסופה...

ומאחר ואני הקטן עוד האמנתי לכם והצהרתי שהגפ"ס זה חרא של רכב והסופה ג'יפ אמיתי - יצאתי פרייר :evil:

אגב הסופה נתקעה בעיקר בגלל שהיא הצליבה בקלות (מוט מייצב מחובר ודיפרנציאלים פתוחים)
ולא בגלל חוסר בכח או צמיגים לא מתאימים (Goodyear 32" G171)
גם קשה להאשים אותנו שבאיזשהו שלב ריחמנו על הסופה המסכנה (לידיעת מי שמחכה למכרזים)

עידכונים מהשטח.
כחייל היום (10 למנייק) אני אלמד אותכם ביטוי חדש.
צהוב זה כבר חלש, וזהו שמו של כל אשכנזי כמעט.

לפלף אמיתי הוא חנבץ. (שלפי ידיעתי זה ראשי תיבות מוזרים של חננה צהוב).


וזה כינוי ששמור לחיילי מודיעין, ממר"ם וצנחנים(הייתי חייב!).
האמת שבשנתיים האחרונות יש ריכוז לא סביר של ג'ינג'ים בחטיבה המהוללת.
אולי זו בדיחה של ראש אכ"א. מחפש אדמוניים שיתאימו לכומתה.