אתה לא צריך ללכת רחוק עד 94, יצא לי לראות לא מעט סופות "קלות" בצבא וכולן היו בדיוק אם אותו סרן אחורי כמו הממוגנות הרבה אחרי 94.
Printable View
מצד שני בדיוק על אותן סופות צבאיות - כולל הממוגנות - הורכב דנה 30 קדמי. למה ריבונו של עולם, למה? גם זו היתה הברקה או שמא ראיית הנולד נדירה של גאוני תע"ר?
ועכשיו תסבירו לי בבקשה, איזה סרן אחורי מורכב על הסופה 2? להזכירכם, צמיגים גדולים יותר משמעותית פלוס ניסיון עצום שנצבר עם הסופה 1. אז מה, הגאונים של תע"ר ברגרסיה?
קיצורו של דבר, מי שרוצה להשליך ממעשה ידי תע"ר/צה"ל להתפאר על מכונות הטיולים שלנו, ראוי שיתייחס אליהם בסקירה רחבה. רק כך נוכל לדעת אם יש מה ללמוד מהם או לא.
גיתאי
גיתאי, שים 33 על הסרן שלך. הכי הרבה, תשבור ואז תחליף לD60 או שתביא ציריות מחוזקות.
על מה הדיון בכלל? כמו בכל דבר אחר, יש 101 דעות לפה ולשם. אם לא תנסה לא תדע.
כנראה שעם ציריות מחוזקות ואולי קורונה+פיניון שעברו עוד חיסום בקור (היה על זה שירשור פעם) אז לא תשבור דבר. אבל העלות של כזה סטאפ כנראה יהיה גדול מאשר D60 בארץ.
ההשערה שלי לגבי הסרן דנה 60 של תער הינה כדלקמן,
היה להם סטוק לרכישה של כמה אלפי סרנים דנה 60 הם קנו אותם ומשם נולד הסרן
החזק הזה לסופות לא ממוגנות,
דנה 44 זה בהחלט מספק לצרכים שלנו וכמדומני זה מה שיש בסופה 2
ולשאלה למה יש דנה 30 מקדימה??בדיוק אותה סיבה כמו הדנה 60
הדנה 60 שלנו הוא סוג של קומבינה.
זה דיפרנציאל דנה 60HD עם ציריות 1.5 אינץ' ושרוולים של 44.
אין דבר כזה באמריקה. הם היו יותר מאשר שמחים לקבל סרן כזה.
גיתי, עם הצמיגים שלך? 60 בלי להתלבט.
מאיר, בשנת 94 הסופות הראשונות נכנסו לצבא, למג"דים. אני זוכר את היום שהבלייזר של המג"ד הלכה, ואחרי כמה חודשים של הסמג"ד. מח"ט 401 בזמנו, אבי מזרחי, המשיך להחזיק את הבלייזר עוד תקופה ארוכה כי הסופה היתה קטנה עליו... בסוף גם אותו מן הסתם הכריחו. כמה חודשים אחרי סופות המפקדים גם הממוגנות נכנסו לשירות. בקיץ 95' חזרתי מקורס קצינים ישר לקו הראשון אחרי הסכם אוסלו ביריחו - והיו לסיורים המשותפים החדשים סופות ממוגנות.
ברור לך שמה שנכנס לשירות בשנת 94 עבר ניסויים שנתיים-שלוש לפני, ותוכנן בכלל לך-תזכור-מתי? מהסופה הראשונה, התכנון היה לרכב שסוחב מיגון, ולכן סרן הדנה 60. הסיבה שלסופה 2 אין דנה 60 - כי היא לא תוכננה לשאת מיגון... זה דגם ביניים עד הJ8, הסופה 3, שמגיעה מוכן לשאת מיגון עוד מקרייזלר - דנה 60, קפיצי עלים.
ולמה נשאר סרן הדנה 30? מן הסתם כי חישובים פשוטים של חלוקת משקל מול העומס הרשמי של הסרן מראים שהוא מספיק, בעוד שסרן דנה 44 מאחור לא. וייצור של סרן דנה 60 צר במיוחד לג'יפ לא טריביאלי באחורי, כל שכן היה מסבך את הסרן הקדמי. סופות ממוגנות נוסעות היטב - למיטב ידיעתי, לא הסרנים הם נקודות התורפה החמורות שלהן.
ה60 האחורי של הסופה, חצי-צף, צר, עם 35 שיניים, הוא לא קומבינה - הוא תוכנן ויוצר למטרה מסוימת, גם היום עבור הJ8.
נמרוד, עדיין קצת תמוה העסק פה.
משקל יבש לסופה 2 הוא 2 טון, ועוד חצי טון העמסה = 2.5 כולל.
להזכירנו, המשקלים הרשמיים לסרני הסופה 2 הם:
סרן קדמי: דנה 30 - 1136 ק"ג
סרן אחורי: דנה 44 - 1542 ק"ג
סה"כ לסרנים: 2678 ק"ג
מסקנת ביניים: אנחנו על הקצה של הקצה, וזה עוד מבלי להכניס את פרמטר האוברהד המטורף של חיילינו-שיהיו-בריאים.
נמשיך הלאה. במבחן הדרכים לסופה 2 מצויין שקיימת "חבילת 'הבי דיוטי' למשקל כולל מותר 3 טון (רס"ן שמועתי מדווח שהיא כוללת בין היתר סרן דנה 44 קדמי)".
שמתם לב? אופס - איפה הדנה 60 המוכר שלנו? גם ב-3 טון הוא עדיין בחוץ?! ושוב להזכירכנו, סופה ממוגנת שוקלת 3.2 טון + גפרורים וציוד, כלומר המרחק הצטמצם משמעותית אבל הסרן האחורי לא השתנה.
וצמיגי 32 כבר אמרנו (נכון, אמנם צרים)?
מסקנה מסכמת (עד כה...): סופה פתוחה ארוכה שמשקלה הריק בדיוק 2 טון מדודים, ועוד נגיד עד 700 ק"ג העמסה מקסימלית, פלוס נהג 'אזרחי' מודאג בהחלט יכולה להסתפק בדנה 44 מאחור.
פספסתי משהו?
ועדיין נשארה פתוחה השאלה כיצד המשקלים הכוללים שהזכרתי פה מתיישבים עם משקלי הסרנים שלפי המפרט.
גיתאי
נכון דורון, ואני לא שוכח את זה. וגם לא שוכח את העובדה שכבר מזמן הם (ואני) עברו לציריות קדמיות עם צלבי 30 מ"מ של D44. ועדיין, D30 הוא D30 ו-44 זה 44.
שים לב למה שהולך פה - סופה ממוגנת עם סרן 60 ביריון ו-30 כחוש מלפנים - כי הרי העומס נופל אחורנית, נכון? נכון. אבל בסופה 2, הקיט ל-3 טון נוגע אך ורק בסרן הקדמי ומתעלם לגמרי מהאחורי. אז מה למען השם הולך פה? לאיפה נעלמו כל כללי ההיגיון הישרים שהיו קיימים כביכול מהעבר?
אני מתחיל להאמין שהכיוון של מאיר עושה שכל; יש סטוקים אז מביאים. אחרת פשוט אין לי הסבר לתופעות המשונות הללו, וגרוע מכך - אני לא מצליח לראות איך אני יכול להשליך ממעשה ידי תע"ר להתפאר על הסופה שלי.
גיתאי
האמריקאים נוהגים ברנגלרים עם דנה 35 אחורי ונועלים צמיגי 33 ולפעמים אף 35 . אני מסכים שצמיגי 35" זו הגזמה או סוג של התגרות, אך בהחלט אפשר להסיק ש 44 מספק בהחלט ומאזן בין clearance לעמידות בעומסים .
אצלי מותקנים דנה 44 אחורי וקדמי עם צמיגי 35 וגנטים ברזל די כבדים. לעולם לא שברתי אקס, ופעם אחת נשבר צלב קדמי . מה שכן, הנאבות הקידמיות (כמובן) עדינות ומקבלות חופש במיסב (שלא ניתן להחלפה) כל 40K ק"מ כתוצאה מהמשקל המופעל עליהן .
בסך הכל אין תלונות, בטח שלא כלפי הסרן האחורי . דנה 60 מיותר לחלוטין !
סרן 44 מספיק חזק, מנסיון
איין ספק שדנה 60 חזק.אבל החיסרון שלו הוא הגודל שלו והמישקל שלו. עד היום לכול הסופות שבניתי הירכבתי דנה 44 . והם נוסעים עם גלגלים 33. ועובדים קשה.הסרן עושה את עבודתו בכבוד. כמו לכול החלקים העובדים בגיפ יש בלאיי גם לדנה 44 יש בלאיי.
אני מטייל עם ישראלים שנוהגים לפעמים באגרסיביות, והאמריקאים נוטים להשתכר בשטח, כך שלפחות מה שאני חווה זו נהיגה בסגנון דומה פלוס מינוס . אמריקאים, כשלא שיכורים, נוהגים בשיקול דעת די מרשים, שמתבטא ב"רגל עדינה על הגז". סגנון זה נפוץ גם בארץ . לסיכום ההבדלים לא שונים במיוחד.
מה שכן, אם כבר מסתכלים על התמונה המורחבת, המסלולים "שלהם" הרבה יותר טכניים וקשים - בולדרים, דרדרת, מדרגות, מעברי מים, שיפועי צד, מה שמגדיל סיכויי לשבור. לא ששטח כזה לא זמין בארץ, אבל בסיכום הכולל השטח בארץ פחות קשה.
מקווה שעניתי לך, ובהתחשב בעובדות, עדיין סרן 44 אחורי מספיק טוב לצמיגי 33 ואפילו ל 35 .
אני אשליך מממקום אחר,
במסגרת לימוד וחיפוש אינטרנטי לפני התקנת קפיצים חחדשים להילקס יצא לי לשוטט ולשאול בפיראטים לגבי קיטים של קפיצים והתאמה שלהם לרכב בארץ לפי משקל הנסיעה ואופי השטח.
בכל התגובות ציינו שהקיטים הנפוצים שם לא יעמדו בעומס של משקל הרכב וצריך לתפור לרכב קיט ייעודי בשבילו, זאת למרות שבמושגים ישראליים ויחסית להיילקסים אחרים שהרכב שלי לא כבד.
הם ציינו שהרכבים שלהם קלים בהרבה והקטים המסחריים נועדו בראש ובראשונה לגמישות ומהלך על חשבון אי-יכולת לשאת משקל.
זה אמנם לא סרנים אבל לדעתי משליך בכל זאת על מעמס נפוץ על הרכבים בארה"ב ביחס למה שמקובל כאן.
רכב קל עם סרנים "קלים" וצמיגים גדולים מול רכב כבד עם צמיגים קטנים וסרנים חזקים יותר.
הפיראטים משתייכים לקבוצת האמריקאים שנוהגיםבשטח בגילופין ולא דופקים חשבון לרכבים שלהם.
אני מדבר על חברה שהופכים את הרכבים שלהם בכוונה רק כדי לזכות בתשומת לב או קצת צחוקים. יש להם ביצים של שור.
בקיצור, לא הייתי מסתמך עליהם כדוגמא או כאמת מידה.
גיתאי, בשורה התחתונה, הסופה2 הוצעה לצה"ל עם 44 קדמי ו60 אחורי, כי זה מה שצריך (ומי שראה את הסופה2 הלבנה ראה את הסרנים הללו מתחתיה) ומשרד הבטחון אמר "לא תודה, רוצים משהו סטנדרטי כמו שיוצא מקרייזלר" כלומר 30 מקדימה ו44 מאחורה. כמובן, אין לי מושג מאיפה שמעתי את זה ולמה אני חושב ככה או בכלל מה אני קשור לפה. ;)
היום מה שכל חימושניק בשטח יודע זה שה44 נטחנים, וה30 נשברים.
אסף.
ויכוח מיותר.
אנחנו לא באמריקה, אלא כאן בישראל. רנגלר אמריקאי קל יותר מסופה ישראלית.
44 מספיק טוב לכל צורך מעשי. אבל נדיר כאן וכפועל יוצא = לא זול.
60 הרבה יותר כבד וחזק. אוברקיל? כן. אבל גם הרבה יותר נפוץ וזול.
הויכוח אינו מיותר כלל . הרנגלרים שאני מדבר עליהם לאו דווקא קלים יותר מסופה ישראלית לא צבאית .
זאת ,בשל המיגון והאביזרים המותקנים עליהם שמוסיפים משקל לא קטן.
תוסיף את מרכיב דרגת הקושי של המסלולים בארה"ב ותקבל השוואה ברת דעת.
דנה 44 אחורי לא כזה נדיר בישראל למרות שאכן דנה 60 יותר נפוץ אך כבד ועלול להעלות את הסיכויים לשבירה.
נראה לי שסיפקנו מספיק דיעות ועובדות על מנת לעזור לגיתאי להחליט.
אופיר, תמצא כאן סרן דנה 44 לסופה, תקין, ותגיד כמה רוצים עליו.
60 לסופה יש כאן כמו זבל.
איבזור ומיגונים ודיגומים מולבשים גם על הג'יפים שלנו. לא יודע עד כמה זה שוקל פחות, אם בכלל, מהברזליה שיש על רנגלר אמריקאי ממוצע.
עוד לא הבנתי למה דנה 60 גורם לשבירות ושל מה בדיוק.
10 שנים אני על הסרן הזה, 271,000 ק"מ בסך הכל, ולמעט מחז"שים פעם אחת בכל צד, הוא לא עשה שום בעיה ולא דרש שום תחזוקה.
1. קיטים לרנגלר, כגון זרועות ארוכות ומגן טרנפר שמהווה תושבת לזרועות, מוסיפים המון משקל.
מנסיון אצלי (קיט של רוביקון אקספרס). ברנגלר, להבדיל מסופה, כל פיפס אפשר למגן, מה שמוסיף לא מעט משקל.
2. סרנים תקינים למכירה - חיפשתי וכמעט שלא מצאתי יותר מדי משני סוגי הסוגים.
על ה 60 שמצאתי מבקשים 3000 ש"ח. בדרך אגב, נעילות לדנה 60 יקרות ב 15% לפחות.
3. גם אני עם 100K ק"מ לא קלים במיוחד על סרן 44. 0 תחזוקה.
אולי דבר נוסף שצריך להיכנס לשאלה זה האם הסרן נעול או לא, לפי דעתי המכלולים של סרן נעול ובמיוחד בנעילה אוטומטית עוברים חיים קשים יותר.
לצורך העניין, עד היום הייתי בטוח שדנה 44 אחורי מספיק חזק לצמיגי 33, מהיום קצת פחות בטוח, אין ספק שישנם מספר גורמים כגון עייפות החומר,סגנון נהיגה, נעילה ואין לי מושג מה עבר על הציריה שלי מהיום שהיא נולדה, אבל היום בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים בתחילת העליה למוחרקה היא פשוט רצתה שאני אוסיף הודעה לשירשור הזה, והיא בדרך כלל עושה מה שאני רוצה אז הפעם עשיתי מה שהיא רצתה, בטח ובטח עם זאת הייתה הבקשה האחרונה שלה
איזה דיכאון
איך יצאת משם ?
נקודה נכונה. אז לענייננו כן, אנחנו מדברים כמובן על סרן חמוש בנעילה אוטומטית (ג'יפ, כאילו דא?...). אגב גם אני גזרתי ציריה אחורית אצלי (דנה 44 נעול) לפני כחצי שנה תוך כדי עלייה לא קשה במיוחד, אם כי במקום הנפוץ יותר - בכניסה לקייס (איפה שמתחילים הספלינים). האם עייפות חומר של ציריה בת 15 שנה? האם עומס מתמשך כתוצאה מצמיגי 33 + נעילה אוטומטית? לאלוהי הג'יפים פתרונים.
והגדרה נוספת לדיון - אנחנו מדברים על חוזק מכלולי הסרן כולם, כלומר דיפ' + קורונה/פיניון + ציריות.
גיתאי
דרור, בוא נניח בצד את שאלת מצאי הסרנים בשוק. לצורך הדיון מונחים לפניך 2 סרנים מוכנים ומזומנים לעלות על הסופה שלך באותו מחיר בדיוק (כמובן, בהנחה שאתה ממילא צריך להחליף סרן ושהג'יפ שלך נועל 33 נחשקים ;)).
באיזה תבחר? משום מה אני נוטה להחזיק דווקא מהתגובה הראשונה שלך בשירשור. ציטוט:
"דנה 60 גדול וכבד מדי על הסופה לכל הדעות.
מרווח הגחון הקטן מפריע ועוד איך.
מצד שני, זה מה שיש על הג'יפ, זה סופר-חזק ונותן הרבה שקט נפשי. למעט אם מישהו ייתן לי במתנה סרן 44 תקין ונעול, אני לא מוצא סיבה אחת טובה להוריד את ה-60 ולהשקיע זמן וכסף לטובת 44.
חוץ מזה - לא חסרות מגרעות בסופה שמפריעות יותר מהביצה הגדולה של ה-60, שהתרגלנו אליהן ואנחנו חיים איתן בשלום, אז גם לזה מתרגלים. לומדים לבחור קו נכון. עוד לא היה מקום שלא עברתי דווקא בגלל זה."
האם אני טועה, דרור?
גיתאי
לא לשכוח שעובי הציריות זהה בין הסרנים המדוברים בשרשור...
מעבר לכך,
נימי- במצב שבו גזרת גם עם צמיג 31 היית גוזר, אין צורך להרגיש רע עם המקרה:D
זה לא מצב שאפשר לנתח אותו או לצפות אותו וזה לא תוצאה של נהיגה לא טובה, חוסר תשומת לב או משהו בכיוון.
אני מכיר יותר מ44 אחד נעול עם 31 על CJ שגזרו ציריה, ובכולם- במקום שגם שלך נגזרה.
לצורך העניין, הגזירה הכי פחות צפויה קרתה בסיקס של חבר תוך כדי עליה על מדרכה עם אחד הגלגלים ברוורס לצורך חניה... על צמיג 31.
בגדול לדעתי בלבד-
במקרה הזה שלך מדובר כמו ברוב המקרים הדומים- עייפות החומר באיזור מיסב הגלגל וטבעת הלחץ + נעילה + אחיזה מלאה בצמיג + רגע אחד שבו רוב עומס הנעת הרכב מוקרן על הגלגל המדובר.
האיזור הזה בציריה הוא מקום שעובר טראומה מחודשת בכל חליצת מיסב + טבעת לחץ, והתקנה של חדשים.
מעבר לזה, האיזור הזה מתחמם בכל נסיעה עקב עבודת המיסב ומתקרר חזרה בחניה, מה שיכול לתרום עוד קצת לעייפות החומר באיזור הזה של הצירייה.
לדעת כמה פעמים הצירייה הספציפית הזאת עברה את התהליך הזה לא נוכל לדעת... ולדעת כמה ק"מ היא עשתה גם לא נדע. אבל כנראה שלא מעט, בשני המקרים.
בג'יפ לא נעול זה לא ישנה אם היא בת 20 שנה ועברה 40 מיסבים, היא לא תיגזר. בג'יפ נעול הסיפור אחר.
קח בקלות, סע בביטחון, ותמיד טוב לטייל עם ציריות ספייר באוטו... :cool:
לאלוהי הג'יפים פתרונים.
גיתאי[/QUOTE]
גיתאי,הפתעת אותי
על מי אנחנו מדברים פה?
יש משהו חדש או שזה אותו אחד מהתנ"ך?
אני חשבתי יותר בעניין של תפילין ומזוזות,חמץ ומצה - ולא בכיוון של סרנים ונעילות.
בברכה,טושי
אם משתמשים בדיסק לחיתוך המיסב הישן כשמסירים מהצירייה, כל נגיעה סמלית בציריה, כל שריטה שנראית לכם כמו כלום, היא בדיוק הגורם לריכוז מאמצים שיכול לגרום לשבירה כמו בתמונה.
אם אפשר לראות צילומי תקריב עם תאורה טובה של שני צידי השבר, יהיה אפשר אולי להגיד עליו משהו חכם במקום לזרוק ניחושים.
יצאתי בסביבות 19:30 אחרי שחבר הגיעה מנהריה להביא לי ציריה שפורקה מסרן של גיפ אחר.
הסיפור המלא (כמעט מלא) נימצא פה: http://cjclub.co.il/forum/viewtopic.php?t=3170
לגבי צילומים אני אוכל לעשות זאת בימים הקרובים, אולי אפילו היום