נפלאות נוזל קירור איכותי- משאבת מים אחרי 100,000 ק"מ

איציק, אני כבר רגיל לזה שהתגובות שלך בד"כ מעלות חיוך...
אני בטוח שאני לא אהיה היחיד שיעריך מאד אם הפעם תהיה מעט יותר נדיב עם כמות המידע שמאוכסלן אצלך. להשיג את הכלי הזה (שמעולם לא שמעתי עליו, אין לי מושג איך קוראים לו, ואני בטוח שרוב בעלי העסקים באזור שלי יסתובבו וילכו ברגע שאנסה לשאול אותם איפה משיגים כזה), לקנות איזה 5 נוזלי קירור לשם הבדיקה, לבצע את הניסוי.... הזמן, האנרגיה והכסף שאני אצטרך להוציא בשביל לעשות את הבדיקה הזו לנוזלי הקירור כדי להחליט לבד היא לא ריאלית עבורי בתור משתמש הקצה.
בעל מקצוע? בפעם האחרונה שהייתי אצל אחד כזה שנחשב מוביל בצפון בתחום הרדיאטורים הוא כמעט מילא לי נוזל קירור אלום שם שהנתון היחיד שיש על הבקבוק שלו זה שקוראים לו "אלסקה"...
לא מה החומר מכיל, לא היצרן וכו'.
מה אני בתוך צרכן פשוט (וטיפש?) אמור לעשות?

מוצרי ZEREX מבית VALVOLINE מאוד מומלצים ברשת ( תראה איזה מתאים לך - יש איזה 4).
המחיר כפול מפרסטון ( 65-70 ש"ח לגלון), אורך החיים - 5 שנים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי יונתןמצפה

איציק, אני כבר רגיל לזה שהתגובות שלך בד"כ מעלות חיוך...
אני בטוח שאני לא אהיה היחיד שיעריך מאד אם הפעם תהיה מעט יותר נדיב עם כמות המידע שמאוכסלן אצלך.

---

+1

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איציק - 4X6ZH

יש כלי עבודה שאינו נפוץ במוסכים בארץ . אבל אפשר למצוא אותו פה ושם .
זאת מבחנה צפה בתוך מיכל עם משאבה ידנית .
בדומה לכלי שבודקים איתו ריכוז חומצה במצברים .

תעשה בדיקה לנוזלי קירור עם הכלי הזה ותחליט לבד .

איציק

---

היה לי כזה בצבא, זה היה חלק מסידרת הבדיקות של כל רכב שהיה נכנס לסככה.
כששאלתי את מפקד הסככה (הוא לא היה וגם לא עכשיו איש נבון במיוחד) מה זה הכלי הה"ל?
הוא היה משיב לי כך- זה מכשיר לבדיקת נקודת קפיאת נוזל הקירור.
אני לא אמר שזה נכון או לא, אבל השאלה אם זה קשור לעיניין?

אפשר גם ללכת בכיוון של נקודת הקיפאון .
אבל כמו שאני מבין זה בסה"כ נותן כיוון למצב נוזל הקירור .
יש גם כלי כזה לנוזל בלמים .

איציק

יש לי את הכלי הנ"ל אם מישהו רוצה להשאיל ,

למיטב זיכרוני קניתי בבורג המפרץ לפני כמה שנים.

http://www.jeepolog.com/forums/attac...1&d=1272988369

אמיר.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איציק - 4X6ZH

אפשר גם ללכת בכיוון של נקודת הקיפאון .
אבל כמו שאני מבין זה בסה"כ נותן כיוון למצב נוזל הקירור .
יש גם כלי כזה לנוזל בלמים .

איציק

---

איציק שלום
אני חי בשוויץ חלק מהשנה וכל תחילת חורף אני בודק עם המכשיר שנקודת הקיפאון עומדת על 25- :grin:
לא ידוע לי שזה בודק את איכות המים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אפי מאגנום

אני בודק עם המכשיר שנקודת הקיפאון עומדת על 25- :grin:
.

---

ומה אתה עושה כשהמים \ נוזל הצינון לא עומד ב -25 ?
מחליף את הנוזל נכון .
ואתה גם לא משתמש בנוזל שלא מתאים למפרט הזה .

לצערי בארץ יש הרבה נוזלי קירור שהם במקור איכותיים אבל מדללים אותם מורידים להם את הריכוז . מאחר ואין לנו בעיה של קפיאה ודאי לא -25 . אולי -5 ;)
דרך קלה ופשוטה לבדוק את איכות הנוזל היא לבדוק מה נקודת הקפיאה שלו .

איציק

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איציק - 4X6ZH

ומה אתה עושה כשהמים \ נוזל הצינון לא עומד ב -25 ?
מחליף את הנוזל נכון .
ואתה גם לא משתמש בנוזל שלא מתאים למפרט הזה .

לצערי בארץ יש הרבה נוזלי קירור שהם במקור איכותיים אבל מדללים אותם מורידים להם את הריכוז . מאחר ואין לנו בעיה של קפיאה ודאי לא -25 . אולי -5 ;)
דרך קלה ופשוטה לבדוק את איכות הנוזל היא לבדוק מה נקודת הקפיאה שלו .

איציק

---

בדרך כלל מוסיף אנטי פריז

השרשור הזה עושה לי כאב ראש... לא בגלל שהוא לא מעניין או מיותר, להיפך! בגלל שבמקום להתעסק במה שחשוב ולתחיל להשלים פערים בלימודים אני מוצא את עצמי לומד את הפיזיקה שמאחורי תופעת הקוויטציה והשלכותיה, אי הדיוק של כלי שקוראים לו "רפרקטומטר" ולמה הוא עדיף על "הידרומטר" ומה מקובל היום בתחום.
הנה קישור מעניין:
http://www.asashop.org/autoinc/feb2001/mech.htm
מודה, עוד לא קראתי הכל.. אבל אולי מישהו כאן ייקח את תפקיד המבוגר האחראי וישכנע אותי שאני מתעסק בשטויות. במקרה הזה נראה לי שככל שאדע יותר כך יתחזק לי הכאב ראש ומועד ההגשה של התרגילים שלי בלימודים יידחה. :( אבל זה ללא ספק יותר מעניין מלפתור תרגילים בסטטיסטיקה.

בקיצור, מה באמת המכשיר הזה מספר לנו והאם ע"פ הקריאה של הנתונים העולים ממנו אני יוכל לדעת שבעוד 100K ק"מ כשאחליף משאבת מים הנוכחית תראה אפילו יותר טוב מהקודמת. בתקווה שעד אז המנוע לא ייאכל לגמרי ע"י תולעים קוויטציוניות. :shock:

The Problem With Inaccuracy

Increasing concentrations to roughly 60 percent improves freeze point protection level. Above 70 percent, freeze point protection level becomes progressively worse. In this case more is not better.

Cavitation corrosion, water pump failure, scale formation, gelation, inefficient heat transfer, boil over, freezing and cracking engine blocks, solder bloom - all are problems defined by the Society of Automotive Engineers (SAE) for over and under concentration of engine coolant/ antifreeze.


Emissions control is impossible without proper concentration. Catalytic converters are fickle at best. More than 26 percent of all repair costs can be directly attributed to cooling system maintenance issues.

There are other problems associated with higher concentrations as well. Water pumps are designed to work with a specific viscosity of fluid. Increasing concentration increases the viscosity of the fluid, thus water pumps have to work harder, potentially reducing life of the water pump. There is also a phenomenon known as cavitation corrosion associated with concentrations exceeding 70 percent. This is the formation of microscopic bubbles within the coolant/antifreeze. These bubbles and the silicate particles from the additives contained in many coolant/ antifreezes act almost like sandpaper. They can rapidly wear away at the cylinder heads, liners, head gaskets, water pump impeller and even the radiator.

Most customers expect their repair facility will protect them from these problems. One dollar spent on maintenance will save $10 in repairs. Service personnel have the opportunity to perform the maintenance, but once the repair is needed customers may not be willing to patronize a facility that cost them substantial amounts in repairs. The only real way for service personnel to perform effectively for their customers is to use a reliable tool. The refractometer is such a tool. A hydrometer is definitely not.

או במילים אחרות: הסתבכתי....

אמרתי לך לך על מקורי ולא חשוב של איזה יצרן ;)

יש אפשרות לקבל את נוזל הקירור בריכוז של 100% והצרכן \ מוסך מדלל אותו במים רכים .
אבל זה יצר הרבה בעיות אחרות .
אז עברנו להשתמש באותו מוצר כאשר כבר מדולל 50% . וזה מתאים לרוב כלי הרכב בעולם .
מי שרוצה הגנה קור מיוחדת מוסיף אנטי פריז . ולזה מיועד המאמר .לא להעלות את הריכוז כי זה לא עושה טוב למנוע .
ומי שמעלה את הריכוז כי אין לו בררה . חובה עליו לדלל את הריכוז בסוף החורף .

איציק

בדיוק. ולכן ריכוז האנטי פריז, אינו מעיד על איכות נוזל הקרור. יש איזון מסויים כדי לקבל את הביצועים המקסימליים לטמפרטורות עבודה וסביבה שונות.

למעשה ממה שידוע לי, כמה שריכוז הנוזל יהיה יותר נמוך (משמע יותר מים) יכולת הקירור תהיה גבוהה יותר, זאת כיוון שלמיים קיבול חום גבוהה יותר מאשר לאתילן גליקול שמשמש כאנטי פריז או פרופילן גליקול (האח הפחות רעיל שלו).

נדב

איציק אתה קובע עובדות בלי כל הסבר.
אז נכון שימך הולך לפניך. אבל איך אפשר להבין משהו?
אני מאמין שאם מישהו שלא קוראים לו איציק, היה כותב שפרסטון זה חרא
היו שולחים אותו ל.... אז אולי תסביר:D

במוסך בו אני מטפל באוטו שאלו אותי "היית שם שמן של פרסטון?" אמרתי "לא" אז הוא אמר לי: "אז למה שתשים נוזל קירור שלהם???"

נדב

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איציק - 4X6ZH

הנוזל שנעשה בו שימוש נפוץ בארץ ונחשב לנוזל טוב . אבל הוא לא נוזל איכותי .
לדעתי ומנסיוני עדיף נוזל מקורי .

איציק

---

אני בפרוש לא כתבתי חרא !

יש הבדל גדול בין מוצר של פרסטון למוצר עם שמות תואר כפי שאתה משתמש .
בסה"כ אין הרבה מה להסביר .
אחרי כמה עשרות שנים וכמה משאבות מים שראיתי .
אפשר להבין מה זה מוצר איכותי . ומה זה מוצר חליפי .
ושלא יהיה ספק גם מוצרים מקורים לא תמיד איכותיים .
במקרה של נוזל צינון . לדעתי הנוזלים המקוריים עדיפים על רוב הנוזלים החליפים שמסתובבים בשוק .

( ראה סיפור משאבות הבלם החליפיות משבוע שעבר )

איציק

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איציק - 4X6ZH

ושלא יהיה ספק גם מוצרים מקורים לא תמיד איכותיים .
במקרה של נוזל צינון . לדעתי הנוזלים המקוריים עדיפים על רוב הנוזלים החליפים שמסתובבים בשוק .

---

איציק,

האם אפשר לקבל פרטים על נוזל קירור שלדעתך הוא איכותי ?
"מקורי" זה לא ברור, ובמיוחד לאור המצוטט לעיל.

תודה,

נדב.

מקורי = מה שממומלץ ע"י היצרן רכב .

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי NadavRally

במוסך בו אני מטפל באוטו שאלו אותי "היית שם שמן של פרסטון?" אמרתי "לא" אז הוא אמר לי: "אז למה שתשים נוזל קירור שלהם???"

נדב

---

אמירה קצת מפגרת הייתי אומר.
אם יש יצרן ש"מתמחה" בייצור נוזל X ומשווק גם נוזל Y לא משליך אחד על השני.

בואו תהיו יותר פרקטיים. מכיוון שאני פתחתי את השרשור אני מרשה לעצמי לשאול שאלה ספציפית:
מי יודע איזה נוזל נחשב "מקורי" לרכבי סוזוקי בכלל וסמוראי בפרט? שם ספציפי!
אני די בטוח שבמוסך החברה הם משתמשים בנוזלים המשתלמים להם ביותר ובד"כ זה ייצור מקומי...
אני טועה?
אני לא מבין מדוע התשובות נשארות ברמה הכללית ולא הועלה אפילו שם אחד בשרשור הזה שהוא לא "פרסטון". אם יש סיבה אז תכתבו. אם לא אז תנו שם...
יונתן

יונתן,
אם אתה שואל אותי, מספיק יצרן מוכר ומכובד וסוג נוזל קירור מתאים וזהו.
חבל להתפלצף בזה יותר מידי.

יש שלושה סוגי נוזלי קירור.
IAT - חבילת תוספים אנ-אורגניים (לרוב בצבע ירוק, לרוב לרכבים "ישנים").
OAT - חבילת תוספים אורגניים ( לרוב בצבע אדום).
HOAT - הייבריד, חבילת תוספים משולבת ( גם לרוב אדום ).

אני משוכנע שברכב שלך צריך נוזל "קלאסי", דהיינו IAT, אבל תברר את זה.
נוזל ברמה טובה עולה 60-70 שקל לגלון, אבל מחזיק בין שלוש לחמש שנים !
דוגמא לנוזל מעולה בהפצה רחבה הוא הנוזל ZEREX מבית VALVOLINE.
לבן = IAT
אפור = OAT
שחור = HOAT
עוד דוגמאות הן פרפלו של פיאט, וG12+ של משפחת VAG.

תודה
אני אנסה לברר.

....

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איציק - 4X6ZH

קוויטציה קיימת בכל צינור \ מיכל \ נוזל \ מים \ שמן \ שיש בהם משטר של זרימה .
זה עולם בפני עצמו . וזה לא בדיוק עולם הרכב . למרות שהוא בפרוש גורם במערכות הרכב .

התמונות של משאבת המים מראות שהמערכת לא עבדה בתנאים טובים .
המערכת לא נקיה .
יש סימני פגיעה בדופן הפנימית .
הנוזל שנעשה בו שימוש נפוץ בארץ ונחשב לנוזל טוב . אבל הוא לא נוזל איכותי .
לדעתי ומנסיוני עדיף נוזל מקורי .
לא חייב להקפיד על נוזל של יצרן הרכב .
אבל גם לא לקחת נוזל של משאיות \ מנועים כבדים ולהשתמש בו במנועי רכב פרטי .
יש נוזלים שמתאימים ויש כאלה שגורמים לנזק .

יש גורם נוסף שהוא הגורם קריטי וגורם נזקים כבדים ביותר .
והוא המוליכות החשמלית של נוזל הקירור .
פריקת הפרשי פוטנציאלים שנוצרים בין גוף המנוע לרדיאטור . וגוף הרכב .
ולזה הנוזל המקורי נותן תשובה טובה .

מי שרוצה להתעמק בתחום מוזמן לקחת וולט מטר להכניס גשש אחד לתוך המים ( בתוך פקק הרדיאטור ) .וגשש שני על גוף הרכב ולהתחיל למדוד . על מנוע קר \ על מנוע חם \ על מנוע עובד .
שמחה וששון .
וכשמאורר החשמלי נכנס לעבודה ( והכנפיים שלו מפלסטיק .... ) הוולטים רצים :mad:

איציק

---

וליתר דיוק...
קוויטציה נגרמת כאשר בנקודות מסויימות במערכת,הלחץ נופל לערך נמוך מלחץ האידוי של הנוזל.
תופעה זו גורמת ליצירת בועות אויר במערכת וליצירת שוקים הידראולים מסוכנים למכלולי המערכת.
הנקודות שבהן יש סכנה שתתפתח קוויטציה ושאותן בודקים בתכנון המערכת,יהיו בד"כ במעברים צרים ובנקודות גבוהות של המערכת.
התופעה המתוארת נקראת pitting והיא תופעה שונה מתופעת הקוויטציה.

טל.

טל,
קוויטציה מתרחשת גם בטמפרטורות נמוכות מאד, ומה שנוצר זה ואקום ולא בועות אויר.

זה מתרחש במידה זו או אחרת בכל נקודה שנוזל "מתנתק" מהמשטח עליו הוא זורם/חתך הצינור דרכו הוא זורם, בתנאי שאין אויר שימלא את החלל שנוצר.

אוניות מאבדות מדחפים בגלל הבעיה הזו..

דורון יש לי הרגשה שטל צודק;)
התופעה נגרמת מרתיחת הנוזל ויצירת בועות שמתנפצות על האימפלר.
הרתיחה נגרמת מירידת לחץ פתאומית. לכן גם בטמפרטורות נמוחות התופעה קיימת

יש מצב שאנחנו מדברים על אותו עניין, במינוחים שונים (או שסתאם תוחנים מיים:D)

אני מכיר את התופעה גם מתחום אחר לגמרי- בלייה של סלעים, אבל לשם הגדרת התופעה זה לא משנה- במערכת קירור של רכבים זה בטמפ' גבוה, במקומות אחרים בטמפ' נמוך מאד.

תופעת החירור מתרחשת במשטחי סלע משופעים עליהם זורמים מים במהירות רבה, ויוצרת תהליך בליה הרסני למדי.
השוקים ההידראוליים שהוא הזכיר אלו הפיצוצים שמתרחשים כשהבועת ואקום נסגרת.
זה קורה גם במים הקרובים לטמפ' קיפאון.

אחת הסיבות להעדיף משאבת מים עם כנפיי נירוסטה על כזו עם כנפיים מברזל יציקה המחוספסות ,

לגבי נוזל קירור אם אין המלצת יצרן הייתי הולך על סיטרואן , נוזל הקירור ממחלקת הכימיה ביצרן נועד לתקן טעויות תכנון מחלקת המטלורוגיה. :D
סיטרואן היו ידועים במנועי כל אלומיניום רגישים מאוד לשימוש במי ברז.
נוזל הקירור טוב גם למנועים מיצרנים אחרים.

אגב על פי מה שאני זוכר יש קשר בין לחץ לבין נקודת רתיחה למשל במקום כמו ים המלח טמפרטורת הרתיחה של מים היא נמוכה יותר מאשר במקומות גבוהים יותר.

דרור הראל[/quote]
ככל שהלחץ נמוך יותר,נקודת (טמפרטורת )הרתיחה נמוכה יותר !

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ניר.א

אגב על פי מה שאני זוכר יש קשר בין לחץ לבין נקודת רתיחה למשל במקום כמו ים המלח טמפרטורת הרתיחה של מים היא נמוכה יותר מאשר במקומות גבוהים יותר.

דרור הראל

---

ככל שהלחץ נמוך יותר,נקודת (טמפרטורת )הרתיחה נמוכה יותר ![/QUOTE]

הפוך גוטה,הפוך,מה שדרור כתב הוא הנכון.
נקודת הרתיחה של המים בגובה פני הים הוא 100 מע',ככל שעולים בגובה
נקודת הרתיחה פחותה מ 100 וההפך.