יונתן, :confused:
אפשר בבקשה את המקראית?
(אולי גם תגניב עוד רמז לחידה של דורון?)
Printable View
יונתן, :confused:
אפשר בבקשה את המקראית?
(אולי גם תגניב עוד רמז לחידה של דורון?)
טוב אז ככה:ציטוט:
נכתב במקור על ידי בן החושך
סיפור המעשה (מבחינתי) מגיע בעקבות קורס שלקחתי בנושא "דרכים ותחבורה" של ד"ר חיים בן דוד.
על רגל אחת (ואני בטוח עושה כאן עוול גדול לאופן הגשתו של החומר בקורס):
הדרך (המקראית) שהובאה כאן, צולמה לראשונה ע"י החוקר הידוע "נלסון גליק" בתחילת המאה ה-20, בתור קטע מדרך המלך, ובתור דוגמא לשריד שלה מהתקופה הרומית.
במהלך שיטוטיו הרבים של ד"ר חיים בן דוד בירדן, הוא זיהה פתאום מרחוק את קטע הדרך מהתמונה של גליק אותה הכיר היטב... (גליק בספרו אינו נותן מיקום מדוייק של הדרך מלבד העובדה שמדובר בחציית נחל הארנון (איך לא... על זה נדבר מיד.)
בהסתכלו מרחוק על הדרך, עלו אצל ד"ר בן דוד מספר סימני שאלה: כפי שהראיתי כאן, נראת הדרך כאילו היא פשוט נגמרת, מה שאינו אופייני כלל לדרכים מהתקופה הרומית.
שאלות אלו הביאו את בן דוד לבצע סקר רגלי מתיש שבו הם עקבו פיזית אחר שרידי הדרך, ואשר בו הם גילו את מה שכתבתי על כך שהדרך הופכת לנקב רגלי המגיע לאתר המקראי.
בבהמשך הוכח כי הדרך היא אכן מתקופת המקרא ואילו הדרך הרומית הנכונה עוברת במקביל לכביש המודרני של היום.
סיכום ומיקומים:
1. הדרך הרומית:
כמו כל דרך, גם הדרך הרומית אשר עקבה אחרי התוואי הקדום של "דרך המלך" חיפשה את המקום האידיאלי למעבר נחל הארנון. ממערב- הנחל מתחתר באבן החול ויוצר קניון עמוק וצר עם סדרת מפלים שאפילו היום כמעט בלתי אפשרי להעביר מעליהם דרך כלשהי. ממזרח- הנחל מתפצל למספר רב של ערוצים היוצרים מכשול טופוגרפי לא מבוטל שאינו מתאים ליצירת דרך ראשית. מזרחה משם כבר מדובר במדבר של ממש אשר מהווה קושי אמיתי בעת העתיקה .
מכאן, שהמקום היחיד המתאים ביותר למעבר המכשול הטופוגרפי הוא בקטע הנחל הקצר שבו כל הערוצים מתנקזים לערוץ מרכזי, ומעט לפני שהנחל מתחיל לחרוץ את הסלע בקניון בלתי עביר בעליל.
כמו אז, גם היום. הדרך הרומית והכביש הראשי חוצה את נחל הארנון בדיוק באותה נקודה עם סטיות קטנות שמפאשרות לחוקרים להתחקות אחר טוואי הדרך הקדומה.
2. הדרך המקראית:
כאמור, דרך המלך המקראית עברה ככל הנראה בטוואי הדרך הרומית המוכר. אם כך, מהי אותה דרך שהבאתי והיכן היא מצולמת?
הדרך הובילה ככל הנראה אל אתר מתקופת הברזל הקרוי "רוג'ום אל עבד". חשיפתה של הדרך וגילויה כדרך מקראית ע"י ד"ר חיים בן-דוד, התאפשרה ככל הנראה בעקבות טעותו של נלסון גליק בדבר היותה דרך רומית. הדרך אינה מהווה דרך חשובה מבחינת מיקומה וגודלה, אך מהווה עניין רב בדבר היותה אחד השרידים היחידים שהוכחו כדרך מקראית. עצם העובדה שדרך זו שרדה קשורה מן הסתם לתנאי המדבר ששוררים באזור, אך בין היתר בעקבות היותה דרך משנית, אשר לא עברה במעבר הכרחי מה שהיה חורץ את גורלה להיות מכוסה ע"י דרכים חדשות יותר שבאו אחריה.
צר לי שאין ביכולתי להביא פרטים נוספים על סיפור הדרכים הנ"ל. המעט שכתבתי זה מתוך זכרון דל מהקורס ביחד עם סיכומים מעטים ביותר...
אני בטוח שאני עושה עוול לא קטן לחוקרים עקב מיעוט הפטים המובאים אך יחד עם זאת, את עיקר הדברים אני חושב שהצלחתי להעביר.
התמונות המובאות כאן יעזרו לכל המעוניין למקם את הדרכים במרחב. לגבי אופן ההגעה לדרך המקראית אין לי פרטים נוספים.
התמונה השנייה ממחישה את עניין המקום היחיד ההגיוני לחציית המכשול הטופוגרפי בדמות נחל הארנון.
בן החושך-צר לי, אך בנושא החידה של דורון אנא פנה לבעליה...
אגב, אם מישהו מעוניין בקריאה נוספת הוא מוזמן לחפש את המאמר הבא:
חיים בן דוד ועמוס קלונר 2003, 'מסילות בארנון-דרך סלולה קדם רומית במואב', קתדרה 108: 50-37
(לצערי זה לא זמין ברשת)