Printable View
כל כך כואב, כך כך עצוב.
רק לפני כמה שבועות היה בין היוזמים של פרוייקט חדש, להגברת הבטיחות של אופנוענים- בהתנדבות ובחינם, מתוך תחושת שליחות.
מאז שנת 88 קראתי את הכתבות שלו, והוא ליווה עד הרגע האחרון חלק עצום מרוכבי הדו"ג בארץ. ידען, דעתן, נחרץ, רהוט, חייכן.
איזה אבדה. תיכנסו לפורום 8 בתפוז ותראו את התגובות, הוא היה מהפעילים בפורום, שופע ידע ונסיון. אין מילים.
יהי זכרו ברוך!!!
דמות מוערצת בארצינו היה ללא ספק עמוד האש מול המחנה עוד בימים שהשחזתי רגליות ב-RR .
כתב ועורך מצויין , ודמות מפתח בתחום המוטורי.
אהב את מה שעשה עד הרגע האחרון.
כמה עצוב כמה כואב. יהי זכרו ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים.
כל כך מצער שתרבות הנהיגה הקלוקלת בארץ המתיחסת אל רוכבי דו גלגלי כאויר גבתה קורבן נוסף.
לא נתפס, פשוט לא נתפס...
אדם גדול לכל הדעות ובכל המובנים
הייתי בהלם כאשר סיפרה לי ידידה שהאופנוען ששמענו ברדיו שנהרג הוא טל.
יצא לי להכיר אותו במסגרות של תחרויות העבירות אותן קיריין.
יהי זכרו ברוך !!!
את טל הכרתי לפני הרבה שנים כאשר רכבתי על טרקטורנים בקבוצת " אביב סוכניות " איש נעים שקט ובעל ידע , את הקרינות שלו בתצוגות שערכנו באוטומוטור אני זוכר עד היום ,תמיד ידע להקשיב לכול אחד וגם לחלוק את הידע שלו עם כולם, קשה לעכל את גודל האבדה , היתי ממש בשוק כאשר חבר סיפר לי אתמול על מותו של טל , יהי זכרו ברוך .
תנחומי לכול משפחת הרכוכבים ולמשפחתו בפרט .
עידו
לא "אחד מ" אלא "ה", עיתונאי הרכב מספר אחד בשפה העברית. מדען רכב. בפעמים הספורות שנפגשנו הרגשתי יראת הדר, שלא שמורה אצלי להרבה דמויות... אני זוכר בתור ילד על אופני BMX את התגלית הזאת של מגזין אופנועים בקיוסק היחיד שהיה אז בישוב שבו גדלתי. הציפיה לתחילת כל חודש, לקנות את הגליון החדש, לקרוא את דבר ה"אורך" ואז את המגזין כולו, מכריכה לכריכה, היא אחת מחוויות הילדות המעצבות שלי. מי חשב אז על לעשות מנוי, לא כל שכן על אינטרנט...
הדמות של טל שביט, עיתונאי, עורך, יזם, איש טכני, היתה מקור השראה ליצירת ג'יפולוג. יהי זכרו ברוך.
קשה מאוד לעכל
עוד בתור ילד ונער הייתי קורא בשקיקה את כל הכתבות שלו. ומגיע לארועים אותם הוא פרשן בעיקר ארועי המוטוקרוס, אני חושב שלטל שביט יש חלק חשוב בחינוך המוטורי בארץ.
יהיה זכרו ברוך
אדם ואופנוען גדול היה תרתי משמע!
מחלוציי עיתונות הרכב ובפורט המוטורי בארץ - ידוע עוד מימיי 'טורבו' של שנות ה שמונים, דרך 'אוטו', 'מוטו', ערוץ הספורט ועוד מגוון מדיות.
היה לעונג לקרוא לשמוע ולראות אותו.
יהי זכרו ברוך.
פגשתי את טל אישית כשהייתי חייל בסדיר ב-91. הוא היה מג"ד במילואים ואני חובב אופנועים מושבע.
לא האמנתי לכבוד שנפל בחלקי. כל כך התרגשתי שהחתמתי אותו על גיליון מוטו של אותו חודש.
כשמכרתי את אוסף הגיליונות שלי שמרתי לי את גיליון מס' 1 ואת הגיליון ההוא עם החתימה.
עצוב...
איזו אבידה.
לא הכרתי את טל אישית, אבל גם אצלי, חלק גדול מהעיצוב המוטורי שעברתי במשך שנים רבות על אופנועים שונים, נבע מפרי עטו של טל, טל"ש, האורך.
עד היום אני מצטט אותו מהכתבה הראשית בגליון מס' 2 של מגזין מוטו - "בכביש אל תהיה צודק, היה שפן". עד היום וכנראה שתמיד זה יהיה נכון. נזכרתי שוב בכתבה הזו לפני כחודשיים, כשקראתי את המאמר שלו ב- Ynet - קסדת חצי? - העיפו אותה מחוץ לחוק
כנראה שלפעמים כל אמצעי הזהירות, ההכנה, האימון והמיומנות לא מספיקים, וצריך לזכור את הכותרת הישנה הזו. עבור האורך זה מאוחר מדי ...
סעו ורכבו בזהירות.
נדב.
יהי זכרו ברוך.
סער.
יהיה זכרו ברוך
כואב הלב , פשוט מתפוצץ ! איך אגדה שלמה נגמרת ברגע אחד ...
כל פעם שאני שומע על מקרה שכזה ועל אחת כמה וכמה לאחד הרוכבים הכי טובים ומנוסים שיש לנו
לא יודע ... ,פשוט לא יודע למה אני עדיין על הביג ומתקשה לקבל החלטה ולמכור . זאת כנראה דרך חיים
ודברים נוספים שקשה להסביר אותם .
כמו שכתוב לי בחתימה האישית one life one chance , כי לך תדע מה יהייה מחר .
תנחומיי והשתתפותי בצער המשפחה .
שחר.
לזכרו של ידיד ותיק
זוגתי צלצלה אלי-"יוסי תכנס לאינטרנט מהטלפון שלך--אני בדרך אליך וראיתי תאונה עם רוכב אופנוע והוא מוטל בצד_היא היתה בדרך אלי-שוב אישפזו אותי לצערי-
מהר מאוד הגיע טלפון מידיד שסיפר לי שפגעו ןהרגו את טל-
הכרתי אותו בשנות השבעים כאשר בא אלינו לדפוס לברר וללמוד עלויות של הפקת מגזין רכב=השנים הובילו אותנו למחוזות שונים ומידי פעם נפגשנו לשיחה זו ואחרת-
לפני כמה שנים הגיע למושב בו גרתי והקשר התהדק-
היינו יושבים במעבדת המחשבים שלי בשעות הקטנות של הלילה עם כוס קפה מהביל,
הגעתי הערב הביתה מבית החולים והנה אני כותב על ידיד והמסך מעורפל מדמעה כזו או אחרת
יהי זכרו ברוך
יוסי