ילדים. כן דרור, ילדים.
אז פגשת שניים ונראה ששניהם מאשימים את אמא (המבוגר האחראי, כמו בכל משפחה..) שהם לא יכולים לשחק בבוץ ולהתלכלך...
Printable View
ילדים. כן דרור, ילדים.
אז פגשת שניים ונראה ששניהם מאשימים את אמא (המבוגר האחראי, כמו בכל משפחה..) שהם לא יכולים לשחק בבוץ ולהתלכלך...
אני חייב לציין שאני כבר די הרבה זמן עם סוג של SUV יפני והילד עדיין מעדיף דיפנדר פתוח...
לעניין עצמו, אתם עושים תחרות מי יותר נבלה? דיסקו או גראנד?אממ... תחרות צמודה, לדעתי בסופו של יום הדיסקו יתפרק יותר, אבל תכלס בישראל לדיסקו יש רק יתרונות על הגראנד(חוץ מכוח מנוע)
ארז, בהנחה שהתגובה שלך היתה ללא ציניות
אני ועוד רבים אחרים נשמח לשמוע מה יש לך להגיד על שתי הנבלות הללו
אהלן בני... אני אף פעם לא ציני, זו אחת מהבעיות שלי בחיים, הרצינות יתר( זו וזה שבגלל שאני כלכך נאה אנשים לא תופסים אותי ברצינות)
לגבי הגראנד, אני עם ברנרד כאן, אם כבר אז ללכת על הV8, פשוט כי הוא יותר כייף.
מבחינת אמינות יש כאן תחרות ריצה בין קטוע רגליים לעיוור... 2 המכונות האלו מאוד רחוקות מההגדרה של אמינות, אני יכול למלא דפים שלמים על כל אחת מהם מבחינת בעיות, אם הייתי חייב לתת שורה סופית אז ללא ספק הדיסקברי פחות אמין, אבל שוב ברמת חוסר האמינות של שניהם זה לא ממש משנה בעיני.
2 הרכבים כבר ישנים ומאוד חשוב על הרכב הספציפי שנפלת עליו, האם טופל נכון? האם יצא ביום הנכון מהמפעל?( נכון במיוחד לדיסקו), אם שופר,איך ומה? וכו'...
החסרונות של 2 הרכבים ידועים ורשומים על גבי הפורום הזה , בגראנד זה בעיקר חוסר בשילדה( ויש עם זה בעיות לח'ברה שעושים הרבה שטח), סרן קדמי חלש וסרן אחורי חלש ובעיתי, יש פתרונות, בארץ פחות זמינים ולא זולים.
צמיגים 31" זה המקסימום שהסרנים האלו יקבלו בהבנה, משם ומעלה זה עניין של כמה הנהג עדין ובעל רגישות לרכב.
חשמל, איכות הרכבה בלה בלה בלה ... בקיצור רכב אמרקאי מהדור הישן(חרא)
בדיסקברי הסרנים גם חלשים וגם להם יש פתרון לא זול, אבל הוא יותר זמין בארץ.
להפוך את הדיסקו לרכב שטח יעלה הרבה פחות מהגראנד, מערכת מתלים שתתן לך 31" ואולי גם קצת יותר עולה פחות מחצי להערכתי מהגראנד, למרות שזה לא שהחלקים של הגראנד נדירים בארץ יש הרבה יותר חלקים ללנדרובר, והמחירים של חדשים ברוב המקרים זולים יותר( תחלופיים).
גם הדיסקברי לא מזדקן בכבוד ורובם מתפרקים מבפנים ממש כמו הגראנד, אבל לטעמי הדיסקברי נוח יותר בשטח, מרווח יותר( אני בקושי נכנס לגראנד), יש לו יתרון משמעותי בנסיעה מהירה בשטח, מבחינת עבירות הם דומים בהנחה ששניהם משופרים דומה.
בקיצור לגראנד יש יותר כוח, הוא יותר אמין (שכמו שכתבתי ,זה לא אומר כלום), הדיסקברי נוח יותר לדעתי יהיה זול יותר לבנות ממנו רכב טיולים או מכונת עבירות(תלוי מה אתה אוהב), אבל הוא לא אמין ולא יהיה יום שבו לא תהיה לך בעיה איתו...(מרובם בעלי דיסקברי מאוד מהר לומדים להתעלם).
ב2 המכונות האלו בולטת אהבת הבעלים אליהם, אני קורא לזה סינדרום האישה המוכה, דרור קורא לזה רכבים עם אופי...
ארז יכול לספר לך שמבחינת שלדה, לדיסקו פשוט יש אחת... הגראנד נקרע פשוטו כמשמעו,
איכות החומר של הדיסקו זוועתית (הכל, מתכת ,פלסטיקה , חשמל, גומי) של הגראנד לא מדהימה אבל הוא לוקח בהרבה נקודות.
לדיסקו מנוע בנזין חלש ופרמיטיבי יותר, יש לו הזרקה לכל אחת מחטיבות הצילינדרים ולא נקודתית לכל צילינדר, הוא גם צורך יותר דלק באופן מורגש .
הדיסקו כבד משמעותית וזה מורגש .
הדיסקו מרווח משמעותית וזה יתרון אם אתה לא גמד כחוש .
לדיסקו זרועות רדיוס ארוכות יותר.
על פניו לדיסקו יש פוטנציאל שיפור גבוה יותר לעבירות מבחינת מתלים, אם נתעלם מהעובדה שניתן לרכוש קיט זרועות ארוכות עם תת שלדה לגראנד. זמינות חלפים גבוהה לשניהם .
לא נראה לי שפספסתי משהו מהותי , אם אתה לא גבוה מאד או כבד מאד תהנה יותר מגראנד משופר מאשר מדיסקו משופר, זו כבר דעה אישית סובייקטיבית.
נראה לי ש"קצת" נסחפו בו עם מאבקי עדת גיפ ועדת לנד רובר...
אם נחזור לשאלה הראשונה שפתחה את הדיון...
הרינג לא משפר הגרנד כן..
הרינג עולה חצי מהגרנד.
עכשיו השאלה היא היכן להכניס את הכסף, וזה משהוא מאוד אינדוודואלי.
אולי בכלל הקונה לא צריך בכלל את כל השיפורים?
במידה וכן, לעניות דעתי עדיף ללכת על רכב שכבר שופר ולחסוך את כל כאבי הראש.
אשר למלחמת גיפ מול מלנדרובר.. זו מלחמה ישנה והאמת די חסרת טעם.
פעם כשהרכבים היו חדשים, אולי היה ענין של מי יותר אמין.
היום ברכבים בני 20 הכול תלוי במצב האקזמפלר.
אשר למה עדיף, ענין של טעם אישי.
היה לי דיסקברי 98 ואחריו בפיגור של חצי שנה גראנד 98 , שניהם V-8 בנזין, שניהם עם כ 150 אלף ק"מ , שניהם הגיעו אלי סטנדרטיים ושמורים ללא שטח ,ברמת הגימור הגבוהה ביותר.
מבחינה מכאנית - מתלים גמורים בשניהם , סרנים בעייתיים בשניהם . המנוע הגיר וכל מה שמסביב להם היו במצב מושלם בגראנד, ככה גם במשך כל שלוש השנים שהחזקתי אותו הכל היה מקורי. ABS התקלקל כתוצאה מהתייבשות צמת החוטים של המחשב בתוך תא המנוע.
אצל הדיסקברי לעומת זאת - שפע של חפשים ודפיקות, חיישנים יקרים שדרשו החלפה, מערכת קירור שקרסה -רדיאטור התפוצץ במאמץ המטורף שדרשה איזו גבעונת בחולות פלמחים , צנרת גומי גם של הקירור וגם של ה"כ שהלכה , נזילות בשפע כמובן , רדיאטור חימום פנימי שדלף ובוטל, על הדרך הוא חורר לחלוטין את רצפת הרכב, מפלג שהלך , ממירים קטליטיים הלכו (יש שם שניים ) .
מבחינת אבזור וכו' - גג נושר בשני כלי הרכב, המיזוג האחורי בדיסקו גרם לריקבון סביב חלונות הצד בגג. כל המתגים , החלונות , הגאג'טים בגראנד היו שלמים ועבדו ללא דופי, בדיסקברי הכל התפרק (מתגים, פלסטיקה, מנגנוני חלונות ומושבים חשמליים, חלונות בגג) . מושבי העור בגאנד היו עמידים הרבה יותר .
למען הסר ספק - כשיש ברירה, אני את המכוניות המשומשות שלי קונה רק לאחר סלקציה קפדנית - ק"מ נמוך, הסטורייה מתועדת ומוכחת, שמורים ביותר. זה היה הדיסקאברי הכי שמור ויפה שראיתי אי פעם. לקחתי איתי את ארז לבדיקה וגם הוא ראה איזה דיסקו אחד או שניים בחייו.... בדקתי עשרות דיסקו בנזין לפניו, זה היה יוצא דופן לטובה וסגרתי עסקה במקום.
את כל העניינים שתיארתי למעלה חוויתי בתקופה של חצי שנה בלבד. הרכב הזה נמכר בהרבה מעל מחיר הקנייה שלו , אחרי בדיקה יסודית שביצע גרשון במשך חצי יום , הוא אמר לקונה שהיה בעל דיסקברי וותיק בעצמו, שזה הדיסקו השמור והתקין ביותר שיוכל להשיג... אני אגב מסכים איתו לחלוטין.
הדיסקברי שהיה מטופל ומכוייל, צרך כ 1 ליטר לארבעה ק"מ . במצב סטנדרטי , כל המערכות תקינות . בלחץ הוא גירד 1 ל 5 .
גראנד צ'רוקי מוגבה מאד, צמיגי שטח - צרך כ 1 ליטר ל 5 עד 6 ק"מ . יכל גם לגרד 8 בנסיעה רגועה וחסכונית של נהג מסורס.
מנוע המאגנום 5.2 יצא לשוק ב 92 , אז מה אם הבלוק של אביו הרוחני תוכנן באמצע שנות השישים, הוא מפיק 225 כ"ס מורגשים ביותר.
ביואיק 215 אלומיניום שנמכר לבריטים ב 65 , בתצורת 3.9 הוא זהה לחלוטין ל3.5 העתיק רק מוגדל, גרסת ההזרקה של הדיסקו 1 היא סוג של TBI שתי נקודות ולא רב נקודתית עם מע' הצתה נפרדת . היא עלתה על הריינג' ב 89 ועברה לדיסקברי 1. הוא מפיק כ 182 כ"ס שחצי מהם ערקו כנראה.
על מערכת ההזרקה ניתן ללמוד מהקובץ הזה :
http://www.tvrwedgepages.co.uk/maint_fuel_injection.pdf
אפשר להבין גם די מהר למה התצורה הזו היא לא חסכונית...
ברנרד, אולי אתה מתייחס למנוע שהוצג ב 95 יחד עם הניו-ריינג' , בעל נפח זהה אמנם, אבל שונה מאד במבנה הפנימי ובמערכת ההזרקה וניהול המנוע שהיא אכן רב נקודתית , זה נקרא 4L , היה קיים גם בדיסקו 2 מוציא כ 190 כ"ס.
הדיסקו בעל משקל ריק של 2025 ק"ג והגראנד 8 1770 ק"ג , הI6 שוקל 1620 ק"ג.
על איזה עוד עובדות אתה רוצה להתווכח ?
מתלים גמורים ב 150 אלף ק"מ אחרי 10 שנים זה לא נדיר , גם לא לרכב יפאני . קפיצים מתעייפים, בולמים נוזלים, גומיות מתפוררות .
לא סבלתי מריבוי תקלות בדיסקברי באופן יחסי , אני פשוט בדקתי מה לא בסדר ותיקנתי . הדיוט לא ידע שהמפלג אצלו לא תקין, שהקריאות של חיישן זרימת אוויר מעידות על סיום חייו , שחיישני החמצן חלשים וכו' - אם לא יבדוק את המכלולים האלו באמצעים המתאימים עפ"י ספרות היצרן. כשישבר לו משהו ויעצור את הרכב , הוא יתקן . אני מכיר לא מעט אנשים שמשוכנעים שהרכב שלהם פרפקט , למרות שרק מלהסתכל עליו מק"מ אני מקבל פריחה...
הרדיאטור שהתפוצץ בנסיעה וה"כ שהשפריץ את נשמתו על המדרגה במעלה דקלים זה כבר סיפור אחר, איכות ייצור ירודה , שלא לדבר על מיכל העיבוי המפורסם...
כן זה היה דיסקברי יוצא דופן לטובה ! מדובר במושגים יחסיים , תיכף תגיד שנזילת שמן על רצפת אולם התצוגה גם מעידה על רכב לא שמור. ..
אם אני לא מדייק, תקן אותי בעובדות , לא בנפנופי ידיים.
אתה לא באמת חושב שהמנועים האלו לא עברו שינויים מהותיים במהלך 40 שנה.
הזרקת לוקאס אלקטרונית , עובדת בשני פולסים לכל צד של ה V בכל מחזור עבודה - כל פולס מפעיל 4 מזרקים באותו צד בו זמנית ,כאשר רק שניים מתוך 4 צילנדרים נושמים בכל פעם, אתה יכול גם לשים שם 80 מרססים וזה לא משנה. העניין הוא שההזרקה היא לא ישירה לתוך חלל השריפה של כל צילינדר בנפרד במהלך היניקה שלו . ריבוי המרססים ומבנה הצ'יימבר הבולט מעל המנוע נועדו לייצר תערובת דלק אוויר הומוגנית ככל האפשר, זה עדיין לא משנה את העובדה שזה בסה"כ קרבורטור משוכלל ומבוקר יותר.
ההבדל בין ה 3.9 ל 4 הוא ענק , זה כמו להשוות בין מנוע של 258 של סיקס עם TBI לבין מנוע 242 של סופה, יודע מה - אפילו יותר שינויים במבנה הבלוק ומייסבי הקראנק.
נתתי לך סולם, למה לא השתמשת בו ?
כן אתה כנראה גמיש מדי, זה כמו ארז והלהקה אצלך במושב האחורי או בלעדיהם.
לצריכת הדלק התייחסתי כאשר מדובר באותו נהג ואותו סגנון נהיגה, כלי הרכב היו תקינים.
ואם לחזור לנושא המקורי -
לדעתי לא ריינג' דיזל , לא גראנד 4L ולא גראנד V8 משנת 93 . עבר זמנן של המכוניות האלו , זה לחובבי קלאסיקות ולמחפשי צרות בלבד . ההרפתקאות שלי עם כלים כאלו התרחשו לפני אי אלו שנים כשהיו סביב גיל 10 ולא 20 .
אני לא נעלב , סתם משועמם.
נמאס לי, כל פעם לשנות את הצבע.
אז ככה.
לגבי שיטת ההזרקה, תגיד...
זה שהמערכת לא מזריקה לכל צילינדר ביחס למהלכו אלא כל שניים נגדיים, זה עדיין לא TBI.
ההבדלים הם לא גדולים ובטח לא כמו בין המנועים שהזכרת.
החלפת מייסבים ושינויי מינורי של הקראנק, הוא לא שינויי מהותי.
הבעייה העיקרית במנועים האלה (לנד רובר) היא לא החלקים הנעים אלא יציקות האלומיניום של הבלוקים והסליבים והשידוך בניהם. לבד מזאת, המנועים האלה לא יותר מיושנים מהממוצע.
השינויי המהותי היה בשנת 2001-2. אז החלו בדיקות איכות אולטרסוניות ליציקות (ובקשר למערכת הניהול, ב-1999, עם הכנסת BOSCH להנהלת המנוע).
וכן. יש הבדל אם שמים 80 מרססים.
פה כל צילינדר מקבל רסס דלק ישירות לתא ההצתה ואפילו כמה שהוא צריך.
נכון שזה בזבזני (אבל אז זה היה מקובל) שיש עוד שני צילינדרים שמקבלים דלק בלי לעשות עבודה אבל שניים מקבלים מה שהם צריכים ישר לגרון, בלי תלות בסעפת יניקה מתוחכמת/מסובכת.
והמבנה הזה לא מיועד לתערובת, רק לאויר.
או שאנחנו באמת לא מדברים על אותו מנוע...
וכן.
אני חושב שאחרי 150000 קמ', מי שלא החליף/תיחזק את המתלים וכל הקומפוננתים שלהם, לא תיחזק טוב את הרכב ואני לא הייתי קורא לו שמור באופן יוצא דופן אלא מוזנח, ללא נזקים משמעותיים.
החלפה יזומה, במיוחד של רכיבים אלקטרוניים (שמתים ללא אזהרה - בכל המכוניות) ,היא תמיד דבר מבורך.
להחליף את הרכיבים שציינת, אחרי 150000 קמ' ועוד ללא כל בעייה גלוייה לעין, אלא כצעדי מנע - תעודת כבוד ליצרן המכוניות.
צריכת דלק וגימגומים למינהם מהווים רמז טוב לבלאי של רכיב כזה או אחר (הריינג' 2002, שהיה מצויין, קיבל זריקת מרץ, לפני חודש, אחרי החלפת פלגים), במיוחד אחרי 150K.
ובכלל, אם כך, מה היה לא בסדר בדיסקברי שלך, שקבלת כזו רתיעה ממנו?
משקל.
הבדל של 200 קג' אולי משמעותי לאוטו משפחתי בינוני פלוס, לא לבהמה שסוחבת לפחות עוד 300 ב"שיפורים" ובטח לא בין דיסקברי לבין גראנד משופר מתלים.
לכן המרתי משקל "מפעל".
שיפור מתלים לדיסקברי (ניקח את "31 שהזכיר ארז) לא מוסיף דבר למשקל המקורי.
שיפור דומה של הגראנד, במיוחד עם תת השילדה הנדרש במקרה של LONG ARM, מוסיף כמעט 100 קג' - ואני לא מדבר על פגושים ומתלה גלגל, שכבר גבולי למיקומו בתא המטען...
כך שמשקל מקורי קטן יותר, כמו פה, לא מדבר אלי יותר מידי.
שלא לדבר על זה שטעית לחלוטין בקשר לארז והכלבים - זה רק ארז. בלי הכלבים (טוב אולי צ'יוואווה).
ואצלי ואצל הריינג' 2002 לא נוזל שמן בכלל וגם לא נזל בקודם (1996) וגם אצל אחותי לא נוזל.
אני אשאל את החבר עם הדיסקברי בנזין מה קורה אצלו.
ובעצם, בקשר לסדר ההזרקה, אני חושב שזה עובד על כל שני צילינדרים ביחד ובכלל לא לפי צד A וצד B. כל שניים "מקבילים" מקבלים הזרקה והצתה ביחד - כך אני זוכר מהריינג' 1996 שלי..
תפסת אותי בדרך למחסן, באמצע ריתוך. אני אגמור אותו ואבדוק.
וזה גם אמור ל"ניפנופי הידיים" והעץ - תמיד מוכן ללמוד ולהודות בטעות.
מכרתי את הדיסקברי בעיקר כי מישהו היה מוכן לשלם לי עליו 10% מעל מחיר הקנייה , כעבור חצי שנה של שימוש , בזמן שהמחירון נשחק ב 10% , הטסט התקרב וכל העניין הזה קרה בטיימינג טוב - למעט תיקונים שלא עלו לי יותר מדי, לא התחלתי להשקיע בשידרוג הרכב והייתי בספק רב לגבי רצוני בכך. לא התחברתי לרכב , לא נהנתי מהנהיגה בו, הפחידה אותי איכות החומרים שלו. אני משוכנע עדיין שזה רכב שבחיים לא גומרים לתקן.
בבקשה תמשיכו:D מזמן לא נהניתי כך ודוקא אני מעדיף טיוטה!!!!
ושלא תבינו לא נכון, כל רכב מגיע למצב כזה בסופו של דבר, אבל לא בכזו מהירות. אני משוכנע שאת הפאג׳רו 98 שיש לי כבר שנתיים אני אחזיק לפחות עוד 3 שנים בהוצאות תחזוקה וmtbf סבירות וזה בלשון המעטה. מבחינתי שילך אח״כ לגריטה- את השווי שלו בספרים אני מוחק כבר כעבור שלוש שנים.
טויוטה.
מיצובישי.
כופרים!
אני משחית זמני לריק.
איפה ההנהלה, איפה.
וזו לא שאלה!
(בדרך מהמחסן, לגג. להמשך הריתוך..)
טויוטה עד 2000 זה כמו פאג׳רו Q, רק עדין יותר, פריך יותר ויקר הרבה יותר. יודע מה - ניתן לו קרדיט על הקוילאובר הקדמי ומהלך מתלה אחורי עדיף, גם מרגיש קצת יותר זריז למיטב זכרוני.... בשנתיים האחרונות כמעט סגרתי פעמיים על קניית לנדקרוזר 80 מאמצע שנות ה 90. אגדה של רכב, לנדקרוזר אורגינל ולא רק רוכב על השם ועושה כאילו. שני הכלים האלו עברו בין 250 ל 300 אלף ק״מ, הם היו במצב סטנדרטי ללא שטח, שניהם באותו צבע אפילו..., שימשו כרכב יומיומי למעשה , הרבה שנים אצל הבעלים המוכר. שתי ערימות של חרא אחת אחת. לראשון הצעתי 100 אלף ש״ח וסירב בתוקף, בתוך שנה הוציא על הרכב עשרות אלפי ₪ בהחלפת גיר, סרן קדמי , שיפוץ מכלולי מנוע ומה לא. בסוף מכר אותו לאחרונה ב-85. השני רוצה 80 על ערימת חרא גדולה לא פחות, 270 אלף ק״מ , נוזל כמו מסננת, גיר לא תקין, מנוע לא תקין, חפשים ורעשים שהיו מביישים פורד מודל T , קרוע ולעוס מבפנים, אין מתלים. אבל אני חייב להודות שאחרי החלפת כל החלקים בערך , כנראה שאפשר יהיה להנות ממנו מאד, אם ישאר כסף לתדלק 1 ל 3 ....
מנסיוני הדל למדתי שההבדל בין היפנים לאמריקאים\אנגלים הוא שבעוד בגיל 20 כולם מקרקשים ומתפרקים אחרי כ"כ הרבה שנים של שטח, הוא שהיפנים נוסעים ובאמת שלא משנה כמה מזניחים אותם, אני רואה רכבים של בדואים(הם קונים כמעט ורק יפני) פשוט מתפוררים אבל נוסעים בלי סוף, בניגוד לאמריקאים(אנגלי עוד לא היה לי) שצריכים טיפול מונע והשגחה כל הזמן, כי אם לא, תתקע.
ד"א, למרות כל זה, ביום מן הימים אולי אני עוד יקנה איזה גראנד V8...
הו כןן... תמשיכו, תמשיכו..
ברנרד יקירי.
צר לי להגיד אך אתה חי בסרט, המנועים בגראנד, גם ה V8 וגם ה 6 טורי לועסים ויורקים כל דיסקברי V8 ולו רק בגלל גיר הZF האוטומטי הנורא והמסרס ששתלו בל.ר.
למרות הדעות הקדומות, מערכות החשמל והגדג'טים שבאמת חשובים לחיי היום-יום בגראנד שורדים את השנים בכבוד וללא תקלות מהותיות,
מאוד נדיר שגראנד, גם אחד שאינו מתוחזק כלל וגם אחד שלא מטופל בתחזוקה מונעת יתקע את בעליו באמצע הדרך בהמתנה לגרר. מהבחינה הזו הוא יותר דומה לסופה ולסיקס, רוב הבעיות ניתנות לתיקון במקום, מה שאי אפשר לומר על הרכבים היפניים למשל....
מלבד זאת מדובר כאן על רכבים שלטוב ולרע משאירים חותם עמוק בנפש בעליהם, אצל חלקם צלקת כואבת ואצל האחרים געגועים עזים לימים מאושרים.
דבר אחד בטוח לגבי הגראנד, אין אחד שלא מתגעגע אליו, פשוט זה רכב שיש לו את זה..( נכון ניר?)
רמי ,נראה לי שגם אתה מתגעגע לקודם:p
אשתי מתגעגעת, טוענת שלא הייתי צריך להחליף ולא שהייתה משתמשת בו - היא רק נהגה קצת בטיולים ובבור..., הצטרכתי 7 מקומות והחלפתי. היום הייתי קונה או בונה רכב חדש יותר , נניחwj , אני לא בעניין של יישור קו מכאני לרכב ישן.
טוב, זה מצריך חזרה לצבע...
וגםף החושך הגיע ואי אפשר לרתך והגמדים באמבטיה, אז...
קודם כל ולפני הכל, שירשם בפרוטוקול ושיהיה ברור: אני לא "מחזיק" מהמנועים של לנדרובר ובפרט מנועי ה-V8 שלהם. נקודה. סימן קריאה!
לא ברור לי מדוע מישהו קיבל את הרושם הזה.
אני אומר כאן בפרוש ובאופן שאינו נתון לפרשנות, לגבי הכוונה/דיעה שלי - המנועים האמריקאיים עדיפים וטובים יותר מכל מה שהמטומטמים האנגלים שתלו בלנד רובר.
ואני שוב אומר, השש בטור האמריקאי הוא דינוזאור מוכחד שמלבד פשטות ושרידות, שמאפיינת (כמעט) את כל מנועי הברזל של הדור ההוא, אין בו כלום.
לא הספק ביחס לנפח. לא מומנט ביחס לנפח/מס' הצילינדרים. לא נצילות/חיסכון. לא שקט ולא כלום.
אגדה - כן.
אייקון - כן.
מורה דרך - נגיד.
היה טוב לזמנו אבל עכשיו הוא מת/לא מיוצר ועם סיבות טובות.
זהו.
ואחרי שעברנו את השלב הזה:
עכשיו, יפני.
טוב, יפני זה סיפור אחר לגמרי, ניר ואיתמר וניצן:rolleyes:.
זה כמו לקנות אייפון ולא איזה אנדרואיד.
זה סגור ותלויי לחלוטין ביצרן - הרבה לא ניתן לעשות וגם מי רוצה בכלל. חבילה סגורה. מקסימום איזה קייס מצוייר ואפליקציה יבשושית שאישר הבוס. אין שיפורים ואין זהות.
כולם אותו הדבר.
קצת קוסמטיקה של מגינים ופגושים.
סה"כ עושים את העבודה אבל כך גם הסיריון..
אנדרואיד- אין אחד שדומה לאחר.
מערכות הפעלה, מסכים, שפות, מודמים, הכל. הכל אפשר לשנות/לשפר א י ך ש א ת ה ר ו צ ה.
אז ברור, שמי שמחליף מערכת הפעלה כל יומיים (כדי להתאי את קוצו של היוד למשתמש) צריך לצפות לאיזו קריסה, מדי פעם אבל אתה לא FUCKING תלוי במה שהיפני הקטן בטויוטה/מיצובישי (והחיקויים הקוראנים) החליט בשבילך - בד"כ חיקוי של האצולה האנגלית...
כשמתעייפים ומזדקנים, קונים משהו יפני, שגם אם רוצים, אין הרבה מה לשנות ובסה"כ נוסע לא רע -ומקנאים בכל הצעירים עם האנדרואידים שכל הזמן משנים ל"בדיוק איך שהם רוצים את זה, כי ככה החלטתי..אני":cool::cool:
אה, כן.
והחבר'ה האלה, לא בדיוק קונים את היפנים שלהם ויש להם גם הרבה חדשים, חדשים - גם לא בדיוק שלהם.
וגם החלפים בזול, מאותו מקור..:(
נכון מאוד ברנרד יש לי אייפון, ולא הייתי מחליף אותו באף מכשיר אחר כמו שלא הייתי מחליף את הדימקס שלי, כנראה יש כאלה שמתאים להם להיות כבולים ליצרן(התרגלתי) וכאלה שלא :)
איתמר.
הכל בסדר.
לכמה מחברי הטובים ביותר יש אייפון.
לכמה אני עצמי המלצתי על אייפון - אלה הדרישות שלהם וזה מה שהתאים להם.
או כמו שאני אוהב לצטט, את הארי קלהאן (לא. לא הציטוט הזה. האחר): A good man always knows his limitations.:):)
ניר בתור בעלים של פראדו שנת 2000. אני מטייל עם חברים עם פגרו...הטויוטה שלי עם 320 אלף ק"מ. השבוע נשבר לנו קורונה. בסרן האחורי. מעבר לזה הוחלף ברכב מיסב ימני קדמי ומשאבת הגה....וזהו. ( שימוש ברכב ביום יום וטיולי עבירות ברמה טכנית קשה)
חברים שלי עם פגרו שנת 98/2000 ושניהם בהפרש של שעות גמרו מנוע ב 270 אלף ק"מ. להגיד שהטויוטה פריך? עדין יותר? צרי לי, אני חולק על דעתך. מנסיוני עם הטויוטה האמינות עושה את שלה. ההוצאות שיש לנו על הטויוטה מצחיקות לעומת מה שחברים שלי עברו עם הפגרואים שלהם...בעוונותי אני מחזיק גם גרנד שנת 98 עם מנוע 4.0 ( הטויטה של הזקן שלי ואצלו כבר 5 שנים ואין כוונה למכור אותה) אין בכלל ספק שאני לא לוקח פגרו או טויוטה על פני הגרנד שלי.. כמו שכתבו פה זו שריטה...
לא נפתח כאן עוד חזית בין פראדו לפאג׳רו q , זה מיותר ולא מעניין. מה גם שאני מסכים לחלוטין שהיפנים הם כלים גנריים שאי אפשר למצוא בהם ייחוד ובטח שאין לי עניין להגן על כבודו של יפני כזה או אחר. את הפאג׳רו מצאתי במקרה לחלוטין אגב שוטטות ביד2 ותוך שעתיים בערך הוא היה בבעלותי. כלי עם 150 אלף ק״מ , יד ראשונה , מטופל לפי הספר, מזגן כפול, נעילה אחורית, פלטות גחון וסף, צמיגים 31״. כל זה ב 45 אלף.... מה יש לחשוב בכלל. תמורה לכסף . חרשתי בחיפוש אחרי טויוטות 120 צעירות אמנם אך לפחות עם אותו ק״מ ואפילו כפול, במחיר גבוה פי 3 עד 5... טירוף. אני היום עם 175 אלף וגומע כ 15k בשנה , לא רואה שום סיבה שהמנוע לא יעשה פי 3 מזה באופן שבו אני מטפל בו . מוכן גם להתערב על כך, אבל כנראה שעד שאגיע ל 270 אמות משיעמום. לא צריך לנסות לשכנע אותי שעם רכב בן מעל 10 שנים ומאות אלפי ק״מ סביר שתאכל חרא בדליים - אני משוכנע.
טל..
תאמין לי שאתגעגע לWJ יותר.
ואם יש געגועים לישן זה בשני דברים בלבד.
1. הגמישות המופלאה של הרוביקון אקספרס בשטח, תענוג.
2. רעש המנוע.. אין על השילוב של מנוע V8 ואגזוז פתוח.
בכל השאר WJ בליגה אחרת.
חח...בהחלט לא. הפראדו שלנו נקנה לפני 5 שנים. יד ראשונה מחברים שלנו שלא ירדו איתו לשטח. קנינו אותו עם 150 אלף והים הוא עם 320 אלף. אצלנו הוא עושה שטח כי אצלנו בבית מאמינים שרכב 4X4 נועד לטיולים לא למדרכות...שלנו עדין מטופל לפי הספר ולכן למרות היותו בן 12 הוא מפגין אמינות טובה. כן, למרות שהקורונה נשברה שבוע שעבר. ( אבל בינינו רכב עם 320 אלף שעושה שטח ומטופל כמו שעון אין מה לעשות גם זה קורה. לגבי לנדקרוזר 120....אישית לא הייתי מחליף את הפראדו באחד כזה. הוא פחות אמין, פחות קשוח, לא מה שאני מחפש. לגבי הגרנד. שלי נקנה עם 64 אלף ק"מ לפני כמעט שנה. הוא עמד משנת 2004 עד כמעט 2010 עם התליית רשיונות. הייתי צריך להחליף צנרת וגומיות ולבצע יישור קו. הכיסא עור קרוע בצד הנהג וההגה קצת דהוי. מעבר לזה השקעתי בשתי נעילות והגבהה 2.5 אינץ. הכל קניתי יד שניה כך שהעלות הייתה יחסית נמוכה בערך רבע ממה שהיו עולות לי שתי נעילות והגבהות חדשות.
אז כן אני נוהג ע רכב בן 14 שנה אבל שנראה ונוסע כמו חדש. אבל הכי חשוב ברמזור ג םהמנוע 4.0 ליטר המיושן הזה מעלה לי את אותו חיוך דבילי ע הפרצוף... אני גם יכול להגיד שתבתור ילד בן 35 רווק הוא בהחלט מסובב ראשים יותר מהיפנים...
בנוגע לעבירות תשמע אני עם צמיגי 245.70.16 ולא 31 ועם שתי נעילות והגבהה של 2.5 הוא פשוט בלתי עציר....( מנסה לא לבדוק את זה יותר מדי...)
אם הפגרו שלך ידני ומנוע 2800 יש לי חבר עם 400 אלף על אותו מנוע...האוטומטים פשוט גמרו מנוע באמת בהפרש של שעות...
בכל מקרה אני רואה שאתה כמוני וכמו הזקן שלי...בהחלט יודע איך לבחור מה לקנות. אם אתה עובר בעמק יזרעאל אתה מוזמן לקפה.
ואני, אחרי הסופה, רוצה רק שקט.
באגזוז בסופה התקנתי מפצל עם פרפר, לפני המשתיק - משיכה בידית ויש Free Flow. לגמרי.
דווקא הוסיף המון כוח, בסל"ד בינוני-גבוהה. והרעש.. תענוג.
עכשיו.. שקט. ועוד אומרים שיש איזה חור באגזוז, איפשהו..
חוצה מהעייסק הזה.
מה אתם אומרים על הדני הזה?
רק נרשם וכבר עשה כזה בלאגן..
ויכוחים.
ונוסטלגיה.
וגעגועים.
פרובוקטור!!