את הצופר הוצאתי ובאמת אחרי זה הנירות כרית אויר ההתראה הכתובה בלוח נרגעו אבל אחרי עשר דקות זה חזר ומאז כרגיל קופץ כמניעים אבל עדיין לפעמים זה לוקח לו כמה דקות לפני שזה קופץ שוב
Printable View
את הצופר הוצאתי ובאמת אחרי זה הנירות כרית אויר ההתראה הכתובה בלוח נרגעו אבל אחרי עשר דקות זה חזר ומאז כרגיל קופץ כמניעים אבל עדיין לפעמים זה לוקח לו כמה דקות לפני שזה קופץ שוב
הידית הזו ב 827 ש"ח וקצת מהניילונים אצל אורן.
אני חייב עדכון, אבל אין לי תמונות (נמחקו לי חודשיים של תמונות מהטלפון, אז יש רק תמונות "לפני" שהם לא באמת מעניינות) - את התושבת של המנוע שהבטחתי שאני אחליף, אכן החלפתי בחלק החדש והמשופר. והוא גם צהוב ומגניב.
הפירוק של הבוקסה מתוך התושבת היה לא קל, אבל בסוף עם משחזת אצבע ועל ליפט (יותר קל מלשכב מתחת לאוטו) נשלפה הבוקסה המקורית מהתושבת, והחדשה, הצהובה, נכנסה ברגע.
וואוו. איזה שקט. כמה אין ויברציות. מכות גז? בלימות? שום דבר לא גורם למכות מכיוון יחידת ההנעה. ת ע נ ו ג !!
בינתיים זה מחזיק כבר חודשיםם שבהם אני נהנה לנהוג חזק כמה שאפשר עם המכונה הזו (עם הטויו החדשים - אני מהיר יותר ב 20 ~ 30 קמ"ש ואפילו יותר מזה לעומת הקלבר מצ'יינה שהיו מורכבים קודם) והתושבת לא זזה ולא נמעכת כמו שחששתי שאולי עלול לקרות (היא מיועדת ליחידת הנעה קלה יותר).
בקיצור - מומלץ.
אסף.
סחטיין אסף על התיעוד המפורט,
אני צריך גם להתחיל לעבוד על הפריבט שלנו מתישהו ,
כבר קניתי חיישן חמצן באיביי (אחוז קטן מהמחיר במוסך) ונישאר להרכיב...
רק עכשיו ראיתי את השרשור המעניין הזה.
אז אני מוסיף משהו קטן בהקשר של הגיר (זהו גיר מאוד מפורסם ודי ידוע לשמצה. AL4).
צירפתי קישור לפורום שכן העוסק בהחלפה עצמית של השסתומים, כפי שציינת אסף כמה הודעות אחורה בשרשור.
http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=455457
לידיעתכם.
עופר
R1R ב-307SW אוט' זה משהו שצריך לצלם :)
זה צמיג שתוכנן לעבודה קשה ואחרי מספר קטן יחסית של heat cycles הגומי מתקשה ורמות האחיזה יורדות דרסטית גם אם הצמיג נראה חדש.
מה שכן הוא נראה בן #@$ ! ורחב יותר בפועל מהמידה המוצהרת שלו וקשה לעמוד בפיתוי..
האחיזה שלו ברטוב הפתיעה אותי לטובה , ציפיתי שיהיה ממש גרוע אבל הוא בסדר.
הוא דורש זמן התחממות , הוא לא פרוגרסיבי ועל המגבלות צריך להזהר איתו כי ניתוק האחיזה הוא פתאומי.
אחרית דבר..
אחרי 7 שנים של שירות נאמן, הלביאה הלכה למקום שאליו מכוניות כמוה הולכות כדי למות, לפתח תקווה.
זה התחיל בחתך לא גדול, אבל עמוק. תוצאה של קרב קצר אך עיקש עם עמוד מדרכה עירוני.
החתך נראה קל במבט ראשון, אבל הוא היה עמוק ממה שנראה, מחייב החלפה של כל הסף הימני, מכנף לכנף, והיא לא יכלה אלא לוותר. טובי המכונאים לא הצליחו להציל אותה ממלתעות הטוטאל-לוס, והיא כבר לא איתנו.
נוחי בשלום במגרש הפירוקים. תודה לך על שנים של עבודה נאמנה בתנאים קשים. נתגעגע.
אסף.
וואו איזו תפנית בעלילה!! אני חושב על קניית רכב משומש, וכל השרשור הזה חשבתי "וואלה, סביר...". כמה אפשר ללמוד. וכמה אני מעריך את הסיקס בלי הסולונוידים ובלי ה com2000 הזה... העיקר שכולם בריאים. נהנתי לקרוא