מה הלאה (מעבר ושינוי בגיל 30)

זה בחינם : http://kivunim.huji.ac.il/






ואם לא עזר ,
אולי תשים קצת כסף ולך לייעוץ תעסוקתי .

להכוונה תעסוקתית שתעזור לך למקד כיוון והתאמה של עצמאית מול שכירה, תחום עיסוק וכו'. להכוונה ניתן לפנות למכונים כמו: אדם-מילא, מכון הדס, JobCoach, שנהר, Decide ומאמנים אישיים עסקיים (האחרונים יכולים גם לאמן בכיוון של הקמת עסק - צהרון, הדרכת חיות???).



מי נותן את הייעוץ התעסוקתי?

פסיכולוג תעסוקתי הוא אדם בעל תואר מוסמך בפסיכולוגיה. תנאי מוקדם: לימודים לתואר בוגר בפסיכולוגיה כמקצוע ראשי או מורחב במחלקה לפסיכולוגיה במוסד אקדמי מוכר בארץ או ברמת לימודים שוות ערך, בחו"ל. על הבוגר ללמוד לתואר מוסמך בתחומי פסיכולוגיה תעסוקתית, ייעוצית, חברתית, תעשייתית או ארגונית,

30 זה עדיין צעיר והכל פתוח .
אם עדיין אין לך ילדים ואפילו לא בת זוג - קבל את עצתו של ברלי וטוס מכאן למדינה אמיתית . תגיע לסדנת שיפוץ גיטרות שמתעסקת בדברים שמאתגרים אותך, תציע את עצמך לעבודה בחינם.
תלמד שם כמה אתה עדיין לא יודע כלום ותתמחה . בניגוד לכאן - שם תוכל להתפרנס בכבוד אם אתה חרוץ ומוכשר . תכיר בחורה מקומית ותקבל אזרחות.

אני לא טוען שכאן אי אפשר ״לעשות כסף״ ולחיות טוב, אלא שזה לא משהו שלומדים באוניברסיטה ואם היה לך את זה כנראה שכבר היית יודע. *

אני חושב שכבר הבנת שעליך להתפרנס מעבודות שישתמשו בכישרון שלך וזה עבודת שחזור / עיבוד חומר. אחרת אתה בשכר מינימום.

אם אתה מבין את ההשלכות של להיות שכיר במדינתנו - אומר חיים בלחץ כלכלי מתמיד, לך על זה, מאחל לך שתגיע לשכר הממוצע בישראל - כ 9,600 ש"ח. אני מעריך שגם להגיע לזה יהיה לא קל.

אין דרך קלה להגיד את זה, כמו רוב הישראלים, אקדמאיים או לא, בעלי מקצוע או לא, החיים די קשים כאן (ניסוח עדין משהו). יש לך מזל שיש לך ידיים טובות רק מזה תתפרנס.

צחי יש משהו שמטריד אותי, שאחרים כאן לוקחים כמובן מאליו - העניין הזה של תיקון גיטרות/עבודה עם הידיים/נגרות/שיפוץ - האם זה מה שאתה באמת רוצה לעבוד בו, או מה שיצא שעשית בעשר שנים האחרונות במקרה? יכול להיות שנמאס לך? בעולם אידיאלי, אחרי שזכית בלוטו ואין קשיי פרנסה, מה היית רוצה לעשות?

לפי מה שהוא רשם, וסליחה שאני מדבר בשמו, הוא מאס במקצוע הנוכחי כי אין אתגרים בארץ (לדבריו הרוב די בנאלי) ואין שוק מספיק גדול בארץ.

ואם אני זוכר נכון מהכתבות שלו על טיוליו עם הGV והכרותי עימו, יש לו בת זוג נפלאה, ולדעתי זה לא משהו שמונע מאדם לעזוב את הארץ לרילוקיישן, נהפוכו זה יכול רק לעזור אבל כל מקרה לגופו.

אגב צחי, האם בדקת את תחום הטריילרים בארץ ? בניה, שיפוץ ושידרוג של כלים כאלה מצריכה כישורים כמו שאתה מתאר שיש לך ואולי גם שם תמצא את המאה.

לשמחתי וגם לא לשמחתי בחרתי אחרי הצבא ללמוד מקצוע שאני אוהב ומאוד מתחבר אליו (בניית כלי נגינה) גם התגלגלתי ועבדתי בכך בתור שכיר רוב שנותיי מאז הצבא. התגלגלתי כך שרכשתי דירה בשלב מוקדם יחסית של חיי ופסחתי על שלב הטיול ולימודים אקדמיים (לטוב או לרע זה לא משנה כרגע).
הגעתי לתקרה לדעתי מבחינת רמת העבודות שמבוצעות בארץ ושניתן לנסות להתפרנס מהם. כרגע הבנתי שהרבה מהסיפוק שלי בחיים יכול להגיע מהתחביבים שלי (נגינה, טיולים ואולי גם לחזור לבנות כלים). אבל תחביבים עולים כסף ותחביבים של מבוגרים עולים לא מעט. אז כן... שטחי ככל שיהיה כרגע מעניין אותי למצוא כיוון שיכניס משכורת יפה או שיש לו פוטנציאל להתפתח לכזו. הכיוון חייב להיות עם איזה שהוא קשר אלי אבל באמת שאין לי הרבה מושג.
אם הייתם שואלים אם הייתי מוכן לבנות ולשחזר כלי נגינה למחייתי בידיעה שאני יכול להתפרנס מכך בכבוד תשובה הייתה כן בדיוק כמו שהייתי שמח לבחון מכוניות למחייתי אבל בעולמנו כרגע זה לא קורה.
ירידה מהארץ נשקלת כל הזמן למרות שכרגע שה לא נראה לנו כאופציה שאנחנו באמת רוצים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי GodsFather

לפי מה שהוא רשם, וסליחה שאני מדבר בשמו, הוא מאס במקצוע הנוכחי כי אין אתגרים בארץ (לדבריו הרוב די בנאלי) ואין שוק מספיק גדול בארץ.

ואם אני זוכר נכון מהכתבות שלו על טיוליו עם הGV והכרותי עימו, יש לו בת זוג נפלאה, ולדעתי זה לא משהו שמונע מאדם לעזוב את הארץ לרילוקיישן, נהפוכו זה יכול רק לעזור אבל כל מקרה לגופו.

אגב צחי, האם בדקת את תחום הטריילרים בארץ ? בניה, שיפוץ ושידרוג של כלים כאלה מצריכה כישורים כמו שאתה מתאר שיש לך ואולי גם שם תמצא את המאה.

---

אמיר אין לי מושג איפה להתחיל לבדוק כזה דבר.

צחי, אני לא מכיר אותך אישית, ועד כה לא התערבתי כי ידעתי שמה שאני אכתוב לא ינעם לך.
אבל נראה לי שאתה מתחיל להתברבר, ומשהו צריך להיות המבוגר האחראי כאן.
אז לפחות אני אכתוב את השני סנטים שלי, ואני מקווה שבאיזה שהוא מקום זה יחלחל.

אז כולם כתבו על ענין בעבודה, על קידום מקצועי ועל מסלול לעתיד כאילו שזה כל מה שחשוב בעולם.,
תתעורר בן אדם, אתה בן שלושים, בלי עבודה או מקצוע או תואר.
בעולם התעסוקתי היום, גיל 30 הוא גיל מבוגר שבו תופסים כבר כיוון.
בעולם ההי טק אתה אפילו נחשב מבוגר, כי בגיל 40 אתה כבר שרוף (אלא אם כן בנית לעצמך שם ומומחיות).

עד כה עסקת במה שנהנית (אני מקווה בשבילך) אבל די ברור שמה שעסקת בו אין לו עתיד בישראל (ואני חושד שגם במקומות אחרים בעולם).
הגיע הזמן להתבגר ולהבין שהעבודה שאתה עוסק בה לא בהכרח מענינת ומלאת סיפוקים.
אתה צריך לעבוד בשביל לאכול, ואם העבודה הזו בחלקה מענינת, אתה בר מזל.
מצטער על הבוטות, אבל חשוב שמשהו לפחות יציג לך את התמונה כמו שהיא.
אני אביא לדוגמא את מצבי אני.
אני אוהב את העבודה שלי, פשוט כך. היא מלאה אתגר ענין טכנולוגיה מתקדמת ועבודה עם אנשים סופר מוכשרים.
בכל יום יש משהו חדש תרתי משמע.
ובכל זאת לפחות 50% מהעבודה שלי מעצבנת ומשעממת (בממוצע)
ישיבות אין סופיות שבהם או שאני מציג סטטוס או שאחרים מצגים לי.
ישיבות "נו נו נו" שאני צריך לערוך עם סטודנטים והעובדים תחתי.
טיפול באנשים בעיתיים שצריך להעיף אותם מהעבודה (ולי זה לא פחות קשה מלהם)
טיפול בתקציב זה הנושא הכי מעצבן וקשה שאני צריך לעשות (לא מדובר על מספרים סתם אלא על פרנסה של אנשים)

אני חושב שהבנת את הרעיון...

רבאק תמצא עבודה שאתה יכול להתפרנס ממנה בכבוד, ותתחיל לעבוד!
תתפלל שלפחות 50% מהעבודה שלך תענין אותך.
לי נראה שאתה צריך להיות עצמאי, ומוסכניק או אינסטלטור יכולים להיות הכיוון בשבילך.

מצטער על הבוטות, אבל משהו צריך להיות המבוגר האחראי כאן.

אני עם מוני .
מאתגר ומבלבל אבל אתה מחפש תשובות אבסולוטיות ואין כאלה.
מה שברור שצריך לשים לחם על השולחן ולא - העצה שקיבלת על לעזוב את הארץ היא לא התשובה -
כי אם אתה מבולבל בארץ ,במקום מוכר- מה יקרה לאחד כמוך שם ?
זה אולי ישמע לך פשוט
אבל פשוט תרגיע.
אל תעשה מזה סרטים.
תמצא משהו לעשות שמדבר אליך ועוף על זה.
אני עבדתי 12 שנה במקום של מדדים ,חליפות וישיבות מנהלים, זונות שמנהלות את "משאבי האנוש" ואין לך אפילו חלון לחפש שמיים...
ועכשיו אני קמה בבוקר ,
נועלת את הבלנסטון המאובקות שלי, עובדת עם גופיה וכובע בשמש חמש שעות עם התאילנדים
לא ממש מקבלת משכורת
אבל יש לי אוויר ושמיים כמה שאני רוצה וזה מה שאני רוצה !
אי אפשר לאכול את העוגה ולצפות שיגיעו גם עוגיות....

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ishc

לשמחתי וגם לא לשמחתי בחרתי אחרי הצבא ללמוד מקצוע שאני אוהב ומאוד מתחבר אליו (בניית כלי נגינה) גם התגלגלתי ועבדתי בכך בתור שכיר רוב שנותיי מאז הצבא. התגלגלתי כך שרכשתי דירה בשלב מוקדם יחסית של חיי ופסחתי על שלב הטיול ולימודים אקדמיים (לטוב או לרע זה לא משנה כרגע).

אם הייתם שואלים אם הייתי מוכן לבנות ולשחזר כלי נגינה למחייתי בידיעה שאני יכול להתפרנס מכך בכבוד תשובה הייתה כן בדיוק כמו שהייתי שמח לבחון מכוניות למחייתי אבל בעולמנו כרגע זה לא קורה.
ירידה מהארץ נשקלת כל הזמן למרות שכרגע שה לא נראה לנו כאופציה שאנחנו באמת רוצים.

---

לימודים אקדמאים זה חרטא , לא הפסדת כלום . מחפש עניין באקדמיה ? תצטרף להרצאות שמעניינות אותך בתור שומע חפשי .
אני נמצא דור מעליך בערך ובגילך כבר הייתי נשוי + 3 עם שני תארים אקדמאים , וותק בשוק העבודה ושכר חלומי במונחים ישראלים - אז מה . זה לא מעמיד אותי היום במקום שונה משלך .

אנחנו (אם)נזכה להגיע לגיל פנסיה בערך בגיל 73 ולא נוכל להתקיים ממנה בכבוד , אני לא אפרט, אבל תאמינו לי - אני מבין בזה.
הסיכוי לשרוד בשוק העבודה עד גיל כזה הוא אפסי .
תחשבו על מחזורי הגיוס שלכם ותבינו כמה אנשים משתחררים לשוק בכל שנה ועל כמה משרות חדשות הם מתחרים (אנשים הרי לא פורשים משוק העבודה מרצונם ותקנים של פנסיונרים שפורשים ממקומות עבודה עם קביעות - פשוט מצטמצמים ) .

אקדמיה זה דרך להוציא ממך כסף (מההורים שלך) כדי שלאנשים שמתפרנסים מהאקדמיה תהיה עבודה , כנ"ל מכללות שונות שמתיימרות ללמד אותך מקצוע לחיים שאתה יכול להתעשר ממנו. אתה לא יכול להתעשר ממקצוע .

אתה בהחלט יכול להתפרנס בכבוד מבנייה ושחזור כלי נגינה או מכל נישה אחרת , אבל לא במדינה של 8 מליון נפש שמתוכם 4000 נגני גיטרה , 40 ירצו לבנות או לשחזר אחת ול 4 יהיה כסף לשלם על כך...

יש לך דירה ?!? ברכותיי ! אתה עשיר !!! טוס לאמריקה , תקנה בכסף הזה שני בתים (לא דירות) צמודים , תשכיר אחד מהם , תהיה לך אפשרות להתמחות במקום שמשחזר / בונה 10 גיטרות ביום חלש.

אל תשקלו - תסעו ! גם שם חלון ההזדמנויות הזה לא יהיה קיים זמן רב מדי , לא מחכים לכם שם.

השרשור הזה נהיה די מדכא :(

כולם אומרים אותו דבר בערך:
* מי שחי במשרדי הנאון לא טוב לו (כמו שכתבה טללים, אני מקווה שלא בכל המקומות זהה למה שתיארה)
* מי ששכיר מודאג שלא תהיה לו עבודה על גיל הפרישה, חי בלחץ כלכלי מתמיד ולא רואה עתיד לילדים שלו כאן.
* גם לעצמאים בוודאי לא קל.

בא בחור צעיר עם ידיים טובות ומתקשה בדרכו, אנחנו אומרים לו ןבצדק, תמצא עבודה תתחיל להתפרנס, תפסיק להתבכיין, כדי שיהיה כמונו... אני מסכים עם מוני לחלוטין, להתפרנס צריך לעבוד, עד גיל 30 נהנית אתה בר מזל, עכשיו ברוך הבא לחיים האמיתיים (באנגלית זה נשמע יותר טוב).

כמו שנאמר - מי ש 50% בעבודה עושה מה שטוב לו ואוהב, מזלו מצויין, הרבה אנשים הולכים כל בוקר לעבודה לעוד יום בגלל שצריכים להאכיל ילדים ולשלם משכנתא.

שמעתי לא מזמן משפט שאומר - החיים שלנו זה 20% אושר, כיף, סיפוק עצמי, 80% זה שגרה לא משהו (קצת קשה להגדיר אחרת). מזל שיש לנו ג'יפולוג ותחביב 4X4 כלשהו, זה כמעט 10% מה- 20% :cool:

השרשור לא מדכא , החיים כאן מדכאים את מי שמנסה לנתח את המצב...

כשאני רואה כבר שנים רבות אנשים שרק בשנות הארבעים שלהם מתחילים בכלל לחשוב על הקמת משפחה , לפני כן הם עסוקים בביסוס מעמדם הכלכלי תו"כ השארת פנאי להנאותיהם האישיות , אני מבין את גודל הברוך הצפוי לנו בעתיד -

צמצום מעמד הביניים , ילד אחד או מקסימום שניים כי א. זה עולה ביוקר ב. לאנשים קשה בגילאים הלה להיכנס להריון ג. לאנשים קשה בגילאים האלה לרדוף אחרי ילדים קטנים ולחתל תינוקות .
לעומת זאת אוכלוסייה נזקקת שממשיכה לצמוח באותו קצב, תקציב ביטחון שממשיך להתנפח .
מי יממן את כל זה בעתיד ?

תחסכו ככל האפשר היום , תפזרו את הכסף שלכם בבנקים שונים ברחבי העולם ובמטבעות שונים ... אולי אפילו תקנו מטילי זהב... לפחות שתוכלו לפרוש בחו"ל ...

ניר - מצבך טוב אם אתה מדבר על חסכון, הבחור מדבר על עבודה, לא נראה לי שיש הרבה חוסכים בשרשור הזה...

מצבי טוב ועושה רושם שגם מצבך , אני לא בוכה על עצמי למרות שאני מודע לחלוטין לכך שמצבי עלול להתהפך בתוך יום .

אם הייתי יכול להראות כאן את הדרך לצעירים ממני (בגיל או בנסיון) , כיצד להגיע למצבי , הייתי שמח . אבל האמת היא שזה די בלתי אפשרי בתקופה הנוכחית .

ישנם אנשים מבריקים , ישנם אנשים בעלי תעוזה ויוזמה, ישנם אנשים שיודעים למצוא את הדרך לנצל את חולשות המערכת ולמצוא חורים דרכם אפשר להרוויח - אני לא אחד מהם לצערי. אני הצלחתי להסתדר בדרך הכביכול מקובלת אז וגם היה לי לא מעט מזל . עדיין אני רחוק מלהרגיש ביטחון כלכלי ויציבות , אז מה הסיכוי למי שרק עכשיו מתחיל ?

ד"א , דווקא אותם אלפי צעירים שיוצאים לחו"ל אחרי צבא ומתמחים בלמכור בולשיט שעולה 2 סנט ב 100$ , עושים בית ספר לחיים האמיתיים . זה בדיוק כמו למכור אח"כ מגרשים חקלאיים ב 25K לדונם , דירה וויטואלית בקבוצת רכישה וכיוצ"ב ... דברים שאפשר להתעשר מהם , אתה יודע...

אל תיכנסו אתם לדיכאון כי אחרת מה יהיה עלי ;)

כמו שאמרתם היה לי מזל ועשיתי עד היום דברים שאני מאוד אוהב ועכשיו הגיע כנראה שלב של משהו קצת פות מהנה אבל יותר פרקטי. אז הנה פנייה לכל מי שיש לו איזה שהוא כיוון של עבודה אצלו/אצל מישהו שהוא מכיר וכו' אני אשמח לשמוע על כך.
ניר לגבי ירידה מהארץ. למרות הפיתוי הכלכלי ולמרות שיש לי אזרחות זרה זה כנראה לא יקרה, יש פה משפחה שחשובה גם לי וגם לזוגתי ואם לא עזבנו עד היום אני בספק אם נעשה את זה.

צחי, זה בסדר, זה לא אישי , הפנייה שלי מיועדת לכולם .

לא הייתי קורא לזה פיתוי כלכלי , כי זה לא שבחו"ל אתה תהפוך למליונר , זה רק ששם תוכל לחיות כמו מליונר בישראל ... אם רק תהיה לך פרנסה.

משפחה... אם אתה חשוב למשפחה שלך כפי שהיא לך - שתשחרר אותך . שלח לאמא כרטיס טיסה פעמיים בשנה , אבא בטוח מפרגן .

צחי, לפני עשרים ומשהו שנים כשנפתח לי חלון הזמנויות לעוף מכאן לאמריקה, עם ג'וב שחיכה לי כולל תקופת מה של תמיכה ועזרה עד שאסתדר - דיברתי כמוך. מה פתאום לעזוב, המדינה שלי, הארץ שלי, בלהבלהבלה.
עד היום אני בוכה ומצטער על זה.

שמע, אני בן 47. להגיד לך שאפשר להתפרנס בכבוד ממה שאני עושה? הצחקת אותי. הרבה קולגות שלי כבר עכשיו מצהירים שהם לא יישארו עוד זמן רב בתחום הזה. בגילי אני מוצא את עצמי מחפש כל הזמן חלטורות מהצד, ובהזדמנות הראשונה שתהיה לי להיכנס לכל מקצוע שהוא שיבטיח פרנסה יציבה (כולל אינסטלטור, למי שהזכיר את זה - ברור שיש בזה עבודה, הרי המדינה הזו מלאה בחרא עד האזניים) כנראה שאני אעשה את זה. בגילי גם לא יהיו יותר מדי אפשרויות...

התחושה שלי ממרום הגיל והנסיון היא שה"המדינה שלנו" שונאת אותנו - דווקא אותנו, את אותו חלק באוכלוסיה שעובד קשה, משרת בצבא, עושה מילואים, משלם מיסים, מחזיק את המדינה הזו על כתפיו הקורסות. ה"מדינה" (המינוח לא מדויק, כי המדינה זה גם אני ואתה. בוא ונאמר הממסד של המדינה, שאנחנו במפורש לא חלק ממנו) עושה ככל יכולתה כדי להמאיס עלינו את חיינו כאן. "מדינת ישראל היא האויב הגרוע ביותר של אזרחיה" זה ציטוט מפי בעלת תפקיד בכיר מאוד בשירות המדינה, שמכירה את המערכת מבפנים ויודעת בדיוק עד כמה הכל כאן רקוב ואיך כל העסק עובד.

מה לעשות, לא כל אחד הוא ביזנס מן בעל חושים חדים של חתול רחוב. יש אנשים שהם לא יזמים גדולים ונועזים ולא יודעים להפוך זבל לכסף, והם מה לעשות, הרוב. הרוב שצריך לעבוד קשה כדי להתפרנס. אבל מה שניר כתב כל כך נכון - עוד חמישים שנה כבר לא יישאר כאן מי שיעבוד ויילך לצבא. פשוט לא. אותו חלק גדול באוכלוסיה שנושא את המדינה על כתפיו, יילך ויצטמצם. יעשה פחות ילדים או יברח מכאן מיד אחרי הצבא. אם לא ייעשו כאן כמה דברים מאוד דרסטיים ודרמטיים ואולי גם לא הכי דמוקרטיים - לטובת מעמד הביניים - המדינה הזו תיגמר, כלומר תיפול לידי אלה שעושים הרבה ילדים אבל לא תורמים למדינה - לא בשירות צבאי, לא בעבודה, לא בתשלום מיסים. לאנשים האלה גם בדרך כלל אין כסף לקנות גיטרות עבודת יד.

לכן, כל עוד אתה יכול - ובגילך הצעיר יחסית, ללא ילדים, ועם סכום כסף זמין (אחרי שתמכור את הדירה) אתה יכול - טוס מכאן. יקבלו אותך שם בזרועות פתוחות.
קח את עצמך מכאן למדינה נורמלית, שקטה, שאין בה מבזקי חדשות כל חצי שעה ושלא זורקת חצי מתקציבה השנתי על ביטחון ואת החצי השני על הת"ש של הפולטיקאים ושאר בכירים. פשוט כדי להבטיח לעצמך ולילדים שיהיו לך - עתיד טוב יותר. עצוב לי לכתוב את זה, אבל זו האמת.

אני אוכל להרחיב בערב, אבל בגדול, לדעתי (אני כמעט בנתונים זהים אליך למעט זה שיש לי אישה וילדה, ולמדתי לימודים מקצועיים (תעודה) בשני תחומים שונים). תקרא טוב טוב את הפיסקה האחרונה של דרור בתגובה מעלי, ותיישם אותה כמה שיותר מהר.....
כאמור, בערב ארחיב יותר....

זה לא נכון להגיד שיקבלו אותו בחו"ל בזרועות פתוחות , במקרה הטוב יאפשרו לו להיכנס...

אירופה רקובה ומתפוררת , מוסלמית וגוססת , נראה לי שנשאר להם פחות זמן מלנו ,

קנדה מאד קרה , אוסטליה דווקא נראית לא רע מכמה בחינות , ארה"ב ברור שכן - אפשר לבחור גם את האקלים .

רק ששם יתנו לו לחיות .

כאן הממסד מנצל אותך וסוחט ממך כל טיפה , לא כי הוא שונא אותך - פשוט כי אין לו מישהו נוח יותר לסחיטה . זו לא אידאולוגיה אלא מציאות שקיימת כאן מאז קום המדינה והיא הולכת ונעשית קשה ככל שעולה הצורך בכסף ויש פחות עובדים שניתן לחלוב.

דרור אם הייתה לי הצעת עבודה בחו"ל כנראה שזה היה זרז רציני.
אבל אירופה אותי לא כל כך מעניינת, ושאר האופציות הרלוונטיות לי בעייתיות מכל מיני סיבות אחרות.

סבא וסבתא שלי מעולם לא יצאו לחופשה (הם ידעו שיש בית מלון מהסרטים בטלווזיה)
לא היה להם מכונית, הבית שלהם היה בדמי מפתח.
מה לעשות הם היו ניצולי שואה שהגיעו עם הבגדים וזהו פחות או יותר.
ההורים שלי חסכו אגורה לאגורה, וקנו בית ומכונית.
הם השקיעו את מרצם וכספם בחינוך של הילדים

ניר וגם דרור בהשוואה אליהם אתם חיים כמליונרים (ובזמנו הם היו רואים אתכם כך)
הם התכוננו לעתיד על ידי פנסיה וחיסכון של אגורה לאגורה, הם זה מה שאתם עושים?
החיים שלנו טובים בכמה רמת מזו של הורינו, כל כך טובים שאנחנו חושבים שמגיע לנו רמת חיים גבוהה.
סטקים איכותיים ווסקי סיגרים טיולי גיפים במואב, כל זה פשוט מחויב המציאות לא ככה??

נכון אנחנו חיים בארץ קשה, עם מיסים גבוהים ומלחמות.
אבל אם אתם חושבים שבארצות הברית או אוסטרליה יהיה הרבה יותר טוב אתם טועים.
שם תהיו ה"היהודי מישראל" גס וזר.
לא מאמינים, רק תסתכלו בסדרות הטלווזיה ה"איכותיות" לארצות הברית.
אף אחד לא יקבל אותנו בזרועות פתוחות, הרחוב לא מצופה בזהב שם.
תשאלו את גו (הוא בארץ) עד כמה קל להרוויח כסף שם.
אז נכון זו מדינה גדולה ויש מקומות שאתה יכול לקנות וילה עם בריכה בכלום כסף.
אבל שאלתם את עצמכם היכן בדיוק תהיה הווילה הזו??
גם בישראל אפשר לקנות וילה בזיל הזול (ירוחם לדוגמא, מקום מצוין להתחלת טיול)

צחי, אנחנו לא מכירים אבל אלה שני הסנט שלי - חייתי בחו"ל 5 שנים ולקחתי החלטה לחזור. יש מחיר לשלם (כנראה ששם היה יכול להיות לי אוטו יותר יפה ובית יותר גדול) אבל יש גם יתרונות, שהיום נראים לך כמובנים מאליהם (משפחה, משפחה ושוב משפחה). במקומך, עם ראש טכני וידיים טכניות, הייתי מחפש עבודה ב- QA בחברת היי-טק גדולה, לא צריך נסיון. מתחיל בנמוך, מתקדם שם ובמקביל משפץ גיטרות בשעות הפנאי. יש לי חבר מהצבא שמצא את עצמו תקוע ממש בגילך (עם ילד אחד), פנה לתחום ה- QA ומאז הוא פורח ומתקדם. נכנס להי-טק מהדלת האחורית, בלי לשבור את הראש בלימודי הנדסה ולא מצטער. הוא אולי לא יהיה עשיר מזה, אבל יש לו הכנסה קבועה ומעל הממוצע.

מוני, תודה על ההשוואה לסבים ולהורים שלך שחיו במציאות של לפני 60 שנה ו 40 שנה , התקדמנו מאז , השבח לאל...

ד"א גם האנשים העשירים ביותר באותה תקופה לא טסו לחו"ל , לא אכלו סטייקים ולא שתו וויסקי איכותי , כך שהפערים בין אלו שיש להם לאלו שלא , לא היו גדולים , בטח שלא נראו לעין. מכוניות לא היו לאף אחד, גם טלפונים לא , לגור מעל המרכז המסחרי היה חלום - כי לא היית צריך לסחוב סלי קניות רחוק מדי. לא עבדת במרחק שעה נסיעה מהבית , בד"כ אשתך לא עבדה בכלל , הילדים היו גדלים בשכונה ומקבלים מכות אם היו מפריעים לך לישון צהריים . נשבע לך שאני מוכן לחזור לתקופה ההיא ברגע זה - איכות החיים שלנו ירדה מאד במשך השנים האלה , למרות סממני הסטטוס שהיום ממילא לא נחשבים למותרות אלא לכורח המציאות.

אל תלך אחורה בזמן - גש לתחנה המרכזית הקרובה לאיזור מגוריך , צפה במהגרי העבודה מאפריקה שעבורם הזבל שלנו זה ערימה של זהב ששווה לחצות עבורה 5 גבולות ולהיאנס ע"י 50 בדואים . איזה כיף לנו !

לאכול סטייקים ולטוס לראשונה בגיל 40 לארה"ב זה משהו שאני לא מתבייש בו , היות שאני עובד מהיום בו השתחררתי משירות סדיר , תו"כ לימודים אקדמאיים שגם אותם מימנתי מכיסי (מענקים עוד לא היו אז ללוחמים משוחררים) . יודע מה -זה גם יצא לי יותר זול מלבלות שבועיים חופש במלון בישראל.

רוצה להשוות אותנו למישהו - סבבה !

תשווה אותי לברוקר עם וותק של 15 שנים בבית השקעות אמריקאי/אירופאי או אפילו תורכי ,
תשווה את דרור לכתב רכב מהשורה הראשונה בחו"ל , אפילו לא לג'רמי קלארקסון ,

ניר שום דבר אישי זה ברור לך.
אתה לא צריך להתביש בשום דבר שהרווחת אותו ביושר, נהפוך הוא אולי אפילו להתגאות קצת בהשגים שלך.
באותה מידה יכולתי לקחת את עצמי.
גם אני מרוויח הרבה יותר מהורים שלי יוצא לחו"ל מדי פעם שותה גוני ווקר גרין ליבל (הכי אהוב עלי)
מחזיק שני רכבי אספנות, ורכב שטח ליום יום יקר לקניה וגם לתחזוקה (הדלק אוי הדלק).
תיקרא שוב את מה שכתבת ותבין את שורש הבעיה.
יחסית להורים שלך איכות החיים שלה עלתה עשרות מונים.
יחסית לברוקרים בחוץ לארץ היא ירודה...
אז הכול תלוי ביחס למה אתה מודד.
האם כל הברוקרים בבתי השקעות אמרקאים או תורכיים עובדים 15 שנה.
לא בטוח..

זה לא שאני אומר שאנחנו חיים בגן עדן ואין מה לשפר.
אלא שאנחנו חיים לא רע ולא צריך להיכנס לדיכאון כמה רע לנו.

מוני, רמת החיים עלתה (המוחלטת לא היחסית) אבל איכות החיים ירדה .

אנחנו חיים בצפיפות גדולה יותר , גם המגורים , גם התנועה .
אנחנו מבלים הרבה יותר שעות בעבודה , יש לנו מעט מאד פנאי . אין לנו שום ביטחון תעסוקתי או יכולת לתכנן אפילו שנה קדימה.
יוקר המחייה היום - הוצאות בסיסיות - הרבה יותר גבוה ביחס לשכר.
משלמים פי 2 יותר מיסים .
הילדים דבוקים לנו לתחת עד גיל 14 , אח"כ רק לארנק ... אח"כ הם לא יעזבו את הבית עד גיל 40 כי אין שום מצב שיוכלו לקנות דירה משלהם או לשכור חדר.

שתה הרבה וויסקי היום , כי ימצאו את הדרך למסות אותו עוד יותר , יגידו שזה לטובתנו כי זה לא בריא לנו ... אני לא מהשתיינים וגם לא מהמעשנים , אז זו לא בעיה שלי :)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ניר ל

זה לא נכון להגיד שיקבלו אותו בחו"ל בזרועות פתוחות , במקרה הטוב יאפשרו לו להיכנס...

אירופה רקובה ומתפוררת , מוסלמית וגוססת , נראה לי שנשאר להם פחות זמן מלנו ,

קנדה מאד קרה , אוסטליה דווקא נראית לא רע מכמה בחינות , ארה"ב ברור שכן - אפשר לבחור גם את האקלים .

רק ששם יתנו לו לחיות .

---

אם אתה בא עם סכום כסף גדול, משמע - תיאורטית אתה לא הולך ליפול למעמסה על השירותים הסוציאליים, יקבלו אותך. תוכל להיכנס רשמית בדלת הראשית.
יש גם מקצועות נדרשים שמתקבלים ממש בזרועות פתוחות. לא יודע אם תיקון ובניית כלי נגינה הוא אחד מהם, אבל שווה לבדוק. לפעמים יש הפתעות.

בניו זילנד, היום, כל מקצוע שהוא לא רועה כבשים נחשב מקצוע מבוקש...

אסף.

אם אתה חושב שבארה"ב או מדינות אחרות לא יהיה לך רע אז אתה טועה.
אולי כרגע אין בארהב טרוריסטים או הרבה מהם אבל מצד שני אם אין לך ביטוח רפואי אתה תשלם המון המון כסף (כרגע אנחנו עומדים על שבעים אלף דולר לשהייה של בערך שבועיים) והמחירים פה של האוכל לא שונים בצורה מהותית מאלו שבארץ (סל קניה, לא בדקתי פר פריט). האמריקאים מאוד אדיבים אבל לך תתווכח איתם על זה שיש לך שני תינוקות ואתה צריך להפעיל את החימום...(הייתי צריך לקנות שני תנורים). או לגלות שגובים ממך מאות דולרים בדמי פיקדון שאתה לא יכול לקבל בחזרה.
וכמובן שלא לדבר על זה שכנראה שהדרך להתפטר פה הופכת להיות משהו בסגנון לקחת רובה ולרסס את כל מי שבמשרד.
אז כן, יש בכל מקום חרא, השאלה היא איזה חרא אתה מעדיף.

מיכה, בארץ אתה משלם כ 10% מהשכר ברוטו , עבור ביטוח רפואי וביטוח בריאות, שבמקרה שלי זה כ 18% מהנטו = משכנתא !

ומה אתה מקבל בתמורה ? שמגיל 67 (וזה עוד יעלה) תקבל קצבה שלא תספיק אפילו לתרופות שתצטרך בגיל כזה ?! שאם תצטרך סיעוד כלשהו יוציאו לך את הנשמה בבדיקות משפילות במשך שנים כי אולי תספיק למות בדרך ? תצטרך רופא מעבר לרופא משפחה ותיאלץ להמתין חודשים רבים ? שלא לדבר על תור לניתוח ....

מערכת הבריאות הציבורית הושמדה. אם אתה באמת צריך משהו אתה משלם פרטי. כמעט כל העובדים מחזיקים גם בביטוחי בריאות משלימים ופרטיים.

אני מבין מדבריך שזו הסיבה שאתה בארה״ב כרגע , הלא כן? *

בקשר לניו זילנד...
פעם גם אני פינטזטי לעבור לניו זילנד
ארץ מדהימה מבחינת טבע מזג אוויר ושקט הרבה מאוד שקט...
ואז ראיתי את הרכב התושבים (הרוב ממוצא אנגלו סקסי מיעוט מאורים ועוד אחוז קטן סינים)
ואז קצת חשבתי והבנתי לאן אני נכנס.
אם לא ידעתם אנגלים הם אנטישמיים לא קטנים, ומה שעושה את המצב יותר גרוע הוא שיש מעט מאוד זרים.
מתכון בדוק לזה שאף אחד לא ירק עליך מבחינה חברתית (וזה במקרה הטוב)
אחרי ששמעתי קצת סיפורים מאנשים שגרו שם הבנתי בדיוק מה המצב שם, וירדתי מהענין.
אם אתם רוצים קצת להבין את הלך הרוחות בניו זילנד כדאי שתראו את הסידרה top of the lake
ניו זילנד מצוינת למי שרוצה להתבודד בוילה שלו להיות כל הזמן בטבע
להיות חלק מהחברה הניו זילנדית.. די קשה