שניצל מלוף אחלה דבר.
[אם נתעלם מהמקורים,ציפורניים,נוצות,שיער,קישקעס]
פירורי לוף על פסטה חמה מטובלת בבנדורות-הולך לא רע.
Printable View
שניצל מלוף אחלה דבר.
[אם נתעלם מהמקורים,ציפורניים,נוצות,שיער,קישקעס]
פירורי לוף על פסטה חמה מטובלת בבנדורות-הולך לא רע.
על טילי לוף שמעתם?
לוקחים כמה קופסאות סגורות שמים במדורה ומתערבים על כל דבר:
מי הכי גבוה
מי עף לכיוון שבחרת
תוך כמה זמן יהיה שיגור
וכו' וכו' כיד הדימיון...
בחצר של המסייעת היתה לנו מרגרמה בתור פסל.
עם קצת חנ"ה וכיוון גס היית מצליח לירות קופסאות לוף לצד השני של הבסיס-
מודה שבד"כ ניסינו לפגוע בש"ג אבל גם הקמב"ציה אכלה לא מעט מזה...
אנחנו בהיאחזות היינו עושים סחר-מכר עם בסיסי הטירונים של גולני (על ציר מחולה-בקעות): הם נתנו לוף וקיבלו מדים ושאר אוצרות מהרס״פיה.
צריך להאכיל את הכלבים איכשהו לא?
גם מי ש״איחר״ בימי ראשון לאוטובוס תמיד פיספס את ארוחת הצהריים המפנקת שהכין טבח רגע לפני היציאה לשבוע בבית: לוף מטוגן או נקניקיות של הר ריכרד לוי..
לפני כארבע שנים חבר בפורום פרסם לוף פג תוקף למסירה.
http://www.jeepolog.com/forums/showthread.php?t=40154
קיבלתי ממנו כ 50 קופסאות, כשהיעוד היה עבור הכלבות שלי.
ברוח הנוסטלגיה הכנתי גם איזה "מעדן" צבאי בבית פעם פעמיים כדי שהילדים שלי יטעמו.
טעמו, אכלו, אפילו נהנו. אבל הם ילדים, מה הם מבינים באוכל...
להפתעתי, כל מיני חברים שבאו לבקר אותי התחננו לקבל קצת לוף .
עוד יותר להפתעתי, הם אפילו לא היו "מהירוקים" , והחשיפה שלהם ללוף במהלך הצבא היתה אפסית. לך תבין.
הגדיל לעשות הבן של השכנים שהיה גונב מהמזווה של אמא שלו קופסאות טונה ומנסה להחליף איתי על לוף...
הכלבות שלי , לעומת המפונקת של דרור, אכלו את הלוף בתאווה, ונבחו "לוווףףף לוווףף " זמן רב אחרי שנגמר המלאי...
בברכה,טושי
וואלה מדהים שיש שריונרים בכל מקום..
ואת הסיפורים של לוף על הממסרת אני מניח שמכירים. בכל מקרה גם לנו בגדוד (בנפח) היתה כלבה שהיתה מסרבת בתוקף לאכול לוף. היתה כלבת אשפתות שחורה,
אבל לוף היא לא היתה מוכנה לאכול.
עופר
ג'יפ זה המשך ישיר וטבעי לטנק... לא?? אנחנו על המפה ונישאר במפה! (גם אם גנץ יסגור אותנו.... :( )
אפרופו אוכל צבאי, יש עוד כמה היילייטים... BEST OF THE 90s
כמו שניצל שעיר (מישהו הבין מה הסיפור של השערות ביצה בשניצל הצבאי??)
ביצים קשות שעושים במים רותחים שאח"כ הופכים לתה
טוסט גבנצ (שנגנבה בהרואיות ע"י תורן מטבח) על תנור ספירלה
בורקס "חגיגי" עם רוטב צהוב לא מוגדר, לעתים עם קוביות לוף קטנות...
ניסוי יפה בפסיכולוגית המונים בעידן האינטרנט. עד המודעה #27 זרם התודעה השלילי שהתחיל את השרשור הזה סחף את כולם. בא חנן והפך אותו ב180 מעלות. מהודעה #29 ועד #39 צצו כל חובבי הלוף והם רק מגבירים את המחמאות, עוד מעט יקום פה מישהו וישבע שזה הדבר הכי טעים בעולם והוא מוכן להחליף פילה עגל טרי קילו לקילו תמורת קופסאות לוף.
דעתי האישית? אני אוהב את המתכון של מבקר המסעדות שגיא כהן:
(מתוך הצדעה ללוף עכבר העיר)ציטוט:
עכשיו, כשצה"ל החליט להוציא את הלוף ממנות הקרב, זו אולי הזדמנות אחרונה מבחינתכם להתקין אותו לפי המתכון החביב עלי: קוצצים בצל דק-דק, מטגנים עד שמזהיב, מוספים את תוכנה של קופסת לוף אחת. מערבבים היטב. מטגנים עד שהעיסה כולה מקבלת צבע חום-זהוב, עוטפים בנייר עיתון ומשליכים לפח.
אני לא התחלתי שלילי.
רק דירגתי את קופסאות הדרעק לפי טעמי.
ה"מחבת" שלי מכיל את כל ארבעת הסוגים. ככה שאף אחד לא מקופח.
עם קצת השקעה, אפשר להוציא מהלוף משהו טעים. במצבו הגולמי מהקופסה, זה זבל שלא ראוי למאכל אדם ומסתבר שיש גם כלבים שנגעלים ממנו... אבל אם כולנו שרדנו את זה ומדברים על זה בנוסטלגיה, אולי זה לא כזה גרוע.
יוסי כבר זרק פה רמז, וכולנו יודעים לאן זה הולך... "מלך הלוף",תחרות בישול מקופסאות שימורים... ואלוהים ירחם על השופטים :)
שנת 91, חג כלשהו, חבר לצוות ואני לאחר שחזרנו ממארב באיזור כאוכבה מצאנו במטבח קופסאות גפילטע פיש והתחלנו לטחון בהנאה.
לאחר כמה דקות מגיעים שאר חברי הצוות ומתחילים, כמוכם, לבאס לנו את התיאבון עם אמירות על כמה שזה דוחה.
לא להאמין, אבל תוך כמה דקות בוקי, החבר, מצטרף למקהלת המקטרגים.
אני בעד הקיטורים האלה. זה משאיר לי יותר.
אם יש דבר יותר נורא מלוף, זה להריח מישהו שאכל שבוע שלם לוף ממנת קרב בלי להתקלח בשטח.
היתרון היחידי בלוף הזה, זה שכשהיית מטגן אותו לא היית צריך שמן, כי הוא היה עטוף בשכבה מגעילה
של גריז לבן.
ת'אמת גם לא היית צריך סכין. פותחים משני הצדדים, המכסה העליון זה הסכין והתחתון זה תחתית המעלית.
רק מה, לך תנקה את הג'יפה מהידיים אחרי שפרסת 10 קופסאות ונגמרו המים בעוקב.
טוסטים רק על תנור סולר, תנור ספירלה זה לפ"פית.
אותו תותחן שמנמן שסיפרתי עליו באחת התגובות הקודמות היה מין בחור חמד שכזה. נחמד, אבל מסריח ברמות על.
לא רק שאכל בולי ביף ולוף בכפית, קר, ישר מהקופסה, על הבוקר - ולא רק שהיה מאוד שמן ולכן גם הזיע בכמויות מסחריות ולכן תמיד היה חמוץ ומסריח - ולא רק שתמיד פיזר את כל התיק שלו על המיטה ותמיד ישן על הריצפה - אלא גם שנא להתקלח. אולי התבייש שיראו את הצמיגים שלו, מי יודע. אבל השיא שלו היה 17 ימים. שבעה עשר ימים ללא מקלחת. בחום של הבקעה.
עכשיו תוסיפו לזה טונות של לוף ובולי ביף שהוא טחן ותבינו איזה ריח נדף ממנו.
עכשיו רק נשאר לזווג בין חובבי הלוף לחובבי הג״פס..
Sent from my iPhone using Tapatalk 2
עכשיו נזכרתי שהיה דווקא פתרון לריח של הלוף בתוך המנת קרב.
אבל רק לריח מהפה. הסוכריות מנטה הכחולות של עלית. זה גם
היה במקום משחת שיניים. את החיידקים בפה זה בטוח הרג.
לכל מי שמודאג, המפעל של ריכרד לוי לא רק פשט את הרגל,
דאגו להוריד אותו לגמרי. היום יש שם חול ואיסכורית מסביב.
ולחשוב שכשהייתי קטן סבתא שלי הייתה קונה אצלם פסטרמה.
דרור
גם אני אוכל לוף .
גם אני אוהב בשר קר בקופסאות .
אני לא משוגע על הלוף אבל במשך השנים למדנו לאוהב אותו ולעשות ממנו מזון טעים .
לגבי הבשר .
לזה יש טכניקה מיוחדת מוציאים את הקופסה מהחמישיה משאירים אותה שתתקרר עד כמה שאפשר
במיקרה ואתה פותח אותה כשחם אסור להפוך אותה
זה מבטיח שכל השומן יהיה למעלה ואז אתה פשוט מקלף אותו וזורק
נשאר לך כמה חתיכות בשר קר טעים .
וכל מה שנשאר מהחמישה אוגרים בכל מיני תאים בכל רכב שיש בסביבה
וכשחסר אוכל \ סתם רעבים \ סתם עושים החלפות עם יחידה אחרת
אז תמיד יש זולות להחלפה .
אני נותן פלחי תפוחי עץ תמורת פלחי אשכוליות .
ובאותו ענין של ריכרד לוי
יש איזה מוזיאון בבת ים הגיעו אלי במיוחד לקחת קופסת לוף
שיהיה כתוב עליה ריכרד לוי ( מתברר שזההיה מיוצר בעוד כמה מקומות ) .
יש עוד " מעדן מחריד " שלמדתי לאכול מהבדויים בסיני
את הסרדינים לא אכלנו היינו עושים החלפות עם הבדויים .
הבדויים היו מבקשים לימון ( לנו בדרך כלל היה לימון )
ואז ראינו שהם לוקחים קופסת סרדינים סוחטים לתוכה לימון ואוכלים
ואללה זה טעים
יללה שיהיה לכולם בתאבון
איציק
אתם מה זה כפויי טובה (:,, תתבישו !!!!
סדר הפעולות הנכון לאכילת הלוף היה כדלקמן :
פותחים קופסת סרדינים,,לא מורידים את כל המכסה(חשוב להמשך)
לאחר שגומרים את הסרדינים,,משאירים את השמן בקופסא.
מניחים על מדורה קטנה.לשמור על אש נמוכה ואחידה (:
חותכים את הלוף לפרוסות,,ומניחים בזהירות ( שתי פרוסות בכל פעם) במחבת המאולתר.
את הטעם הזה לא אשכח לעולם,,,,,הולך נהדר עם ריח הגוויות של במצרים בסיני.
.
לוף זה משהו שסחרנו בו עם הצדלניקים במוצב שומריה, מי בכלל חשב לאכול את זה ? :)