תגובה: חקר כשל במוט רדיוס – ג'ימני
זה כבר שינוי של המתלה ל 4-link , וזה סיפור אחר.
אסף.
תגובה: חקר כשל במוט רדיוס – ג'ימני
אגב, מהתמונות נראית איכות ריתוכים נוראית... קקי של ציפורים כמו בכיכר אורדע ברמת גן.
תגובה: חקר כשל במוט רדיוס – ג'ימני
אמיר חוץ מהתת שלדה שבאמת נראית חובבנית הקיטים האלו נראים טוב, הריתוכים, הצבע , החלקים המגלוונים, אפילו נראה די מסיבי וגם מהלכי המתלה מרשימים ביותר.
לצערי הסדר של התמונות התבלבל.. ואפילו אחת נמחקה, בבקשה אסף: פתרון יותר אלגנטי לחיבור האחורי.
http://i01.i.aliimg.com/photo/v0/101...oint_Style.jpg
תגובה: חקר כשל במוט רדיוס – ג'ימני
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
שגיא S
האם מיסב במקום בושינג בחיבור לשלדה יתרום במשהו ?
הפוך גוטה, למיסב אין גמישות או יכולת לספוג אנרגיה מעצם היותו עשוי מחומר קשיח. להבדיל מבושינג שעשוי מחומר פלסטי עם אלסטיות. מיסב במקרה טוב יתעוות ויפסיק לזוז, במקרה הפחות טוב יתבקע.
דבר אחד שאני לא מבין - גם אם נשים מוטות רדיוס מחומר מתכתי מאוד חזק שלא יתעקם בהצלבות בשילוב זעזוע רציני - זה לא אומר שהם פשוט יעבירו את האנרגיה הלאה אל נקודת הכשל הבאה (במקרה הזה השילדה ..) מעצם העובדה שחומר קשיח לא סופג אנרגיה כמו חומר עם יכולות אלסטיות?
תגובה: חקר כשל במוט רדיוס – ג'ימני
דווקא נראה שהבנת מצוין, זה פשוט יותר מתסכל להחליף כל שני וחמישי מוט/ות מאשר לגרום לסדקים בשלדה. כמובן שלאורך זמן גם היא תיסדק אבל עד אז כנראה שהרכב כבר לא יהיה בבעלות ה"סודק" או לחילופין, ימצאו פתרון הולם גם שם.
תגובה: חקר כשל במוט רדיוס – ג'ימני
כתבתי בדיוק על זה, זאת ההודעה שנמחקה לי לפני יומיים, אמיר תודה על ההצלה:
אוסף של פשרות, רכב מקורי הינו אוסף של פשרות וגם רכב משופר הוא אוסף של פשרות.
זאת הנחת יסוד בסיסית כשנוהגים\קונים\משפרים רכב לצורך מסויים ותמיד חשוב לזכור את זה.
ארצה להתייחס דווקא לסמוראי סלילים,
הסמוראי האחרון בעצם היה קונספט לג'ימיני, תצורת מתלה דומה עד זהה עם הבדל קטן.
לפחות חצי עשור של עבודת שטח וכמה ידיים נוספות מראות סימני עייפות שעוד לא נראים בג'ימינים חובבי החניות התל אביביות.
..ולא, אני לא מדבר על הזרועות, אלא על הבושינגים שהתעייפו ונדרשו החלפה. בגלל עלויות יחסית גבוהות של הבושינגים המקוריים לא מעט מעדיפים להחליף לפוליאוריטן עם אורך חיים ארוך יותר כביכול.
מבדיקות שאני עשיתי גיליתי שהפוליאוריטן קשה יותר, פחות גמיש וכתוצאה מכך גם עובד קשה יותר אז גם הוא מתעייף ומייצר חופשים ונדרש להחלפה לא פחות מהגומי המקורי.
בהשוואה עם בוקסות דומות בשוק מרכבים אחרים גדולים וכבדים יותר, כדוגמת הדיפנדר והדיסקברי גיליתי כי הגומי המקורי מאפשר תנועה גדולה יותר, הבושינג עצמו גדול יותר והבורג והמוביל קטנים יותר מהדיפנדר.
כלומר יש יותר הבושינג המקורי של סוזוקי מאפשר טווח תנועה גדול יותר מבוקסות המצויות ברכבים גדולים הרבה יותר.
ההנחה שלי היא שזה מכוון בעקבות זרועות קצרות יותר וגיאומטריית מתלה "מרוסנת יותר" בסמוראי לעומת הדיפנדר.
לכן גמישות הבושינג היא רלוונטית מאוד למחקר והיא לא תמיד תגרום לכשל בזרוע (למרות שהזרוע אצלי בסמוראי התעקמה משילוב של מהלך מתלה מעט גדול יותר ושימוש בפוליאוריטן)
במקומות אחרים בעולם כמו אוסטרליה אתה תשמע מחובבים ומאנשי מקצוע קריאות אזהרה משימוש בפוליאוריטן!
דוגמא לכשלים: מחלה של הסמוראי, תושבות זרועות הרדיוס מהסרן האחורי נוטות להיקרע מהסרן.
(אני חותם שרוב בעלי הסמוראי סלילים כבר נתקלו במחלה או היד הקודמת כבר טיפלה בבעיה)
https://lh5.googleusercontent.com/-N...0820103386.jpg
https://lh5.googleusercontent.com/-P...0820103387.jpg
https://lh5.googleusercontent.com/-W...0820103388.jpg
https://lh3.googleusercontent.com/-K...o/DSCF0404.jpg
ומהפורום: http://www.jeepolog.com/forums/showt...ושבת-מוט-רדיוס
למדנו דבר או שניים ארבע שנים אחרי...
בנושא מיסבי קצה בחיבור לשלדה: (פתרון אגב שקיים במוצרי מדף גם לג'ימיני וגם לסמוראי סלילים)
אין ספק ששימוש במיסב קצה מסוג כזה או אחר יאפשר יותר תנועה למתלה..
אבל ברכב שאוסף הפשרות הנדרש הוא גם התנהגות כביש בטוחה וצפויה לא בטוח שזה מה שנדרש.
מיצב הקצה יעביר הלמים ישר לתושבת השלדה, יתנגד פחות לגלגול ועוד... בעוד שמיסב מקורי "יבלע" חלק מהתדרים וישמור את המרכב מאוזן יותר בסיבוב.
פתרון דומה לזה שאסף הציג כבר נראה על ג'ימינים ברחבי העולם, יש קיטים כאלו בתאילנד ואוסטריה (אלו התמונות שהעלתי בהודעות הקודמות).. ורבים הממליצים על הוספת מוט מייצב אחורי כדי לשמר את היציבות בכביש.
צריך לזכור מה המשימות אותן הרכב צריך לבצע, אנחנו לא כל הזמן מטפסים על סלעים, אנחנו גם נוסעים עם הרכב ביומיום או בדרך לטיול, אנחנו מוסיפים משקלים לא מבוטלים על הרכב מעלים את מרכז הכובד, עושים שבילים מהירים, נוסעים בבוץ, מעטפת הביצועים של הרכב משתנה לגמרי לעומת המקור.
היו על זה ויכוחים כבר ובכל זאת, בעבירות מהלך מתלה זה לא הדבר הכי קריטי, בטח לא ברכב קצר וקומפקטי כל כך שבעל יכולת תמרון עדיפה תמיד נתיבים פחות בעייתיים, יציבות בשבילי בוץ מהירים גם היא חשובה לדוגמא.
או אפילו באתגרי עבירות, לפעמים דווקא רכב עם מהלכי מתלה גדולים מאוד ודרגת חופש גדולה במערכת המתלים יובילו לרכב שמאוד מסוכן להתנהל איתו באתגרי עבירות קיצוניים בגלל מרכב קופצני ולא מרוסן והתנהגות לא צפוייה, לא פעם אני רואה רכבים עם מהלכי מתלה עצומים שמתקשים להוריד את הכוח לקרקע..
תגובה: חקר כשל במוט רדיוס – ג'ימני
לגבי מיסב קצה - הוא יודע לעבוד בזוויות של, למשל, 15 מעלות לכל צד, לעומת 3-4 מעלות לכל צד של בושינג גומי עם מהלך גדול.
אז זה אומר שהוא נותן לזרוע להסתובב סביב צירה יותר מהבושינג המקורי.
אבל עדיין - ו לא הבעיה העיקרית. הבעיה כפי שכתבתי קודם, היא שבהצלבהזרוע אחת רוצה לעלות והשניה לרדת. אבל החיבור הכפול לסרן מאלץ אותם להישאר מקבילות. כאן הגמישות של הבושינגים היא כל מה שמאפשר את התנועה, ובסופה יש פיתול של המוט. אז המיסב אכן מקטין משמעותית את הפיתול של המוט עד מקום מסויים - אבל הבעיה הבסיסית נשארת.
תוסיפו לזה בעיות אינהרנטיות למיסבי קצה - הם דורשים תחזוקה, הם מהר מאוד מתחילים להרעיש ולדפוק, והם מעבירים הרבה יותר "רעשים" והלמים לשילדה. אגב - שימוש בבושינגים "למטה" ומיסבי קצה "למעלה" הוא די טוב לריסון חלק גדול מאותם רעשים, אבל כשאפשר (למשל ב 4 לינק אמיתי) אני מעדיף לעשות שימוש בבושינגים "למעלה" ומיסבי קצה "למטה" כי התצורה הזו משקיטה ומבודדת יותר טוב את המתלה מהשלדה.
אסף.
תגובה: חקר כשל במוט רדיוס – ג'ימני
לדעתי הבושינג גומי המקורי יודע גם לעבוד בטווח קרוב ל-30 מעלות, בטח לא 3-4 מעלות.
מעבר לזה יש בושינגים מגומי יותר רים מהמקור..
חוץ מלחזק מכלולים (זרועות רדיוס, מוטות פנהרד והיגוי) אין מה לגעת מעל הגבהה של 2", רק VirtualLift וצמיג הכי גדול שהמכלולים יצליחו להחזיק.
תגובה: חקר כשל במוט רדיוס – ג'ימני
תגובה: חקר כשל במוט רדיוס – ג'ימני
אורי,
בושינג פוליאוריתן ופינים מתגרזים.
פחות גמיש מגומי, אבל ביטלת את סוגיית הבלאי כמעט לגמרי.
Slowly..
