מסע ליומיים שלושה - משבטה - לבורות לוץ ומשם חזרה דרך נחל עקרב.

בועז,
שים לב
אין קשר בין הסירים לצלחות
2 חומרים שונים לגמרה.
טוב יש קשר....שנייהם פותחו ע'י קורנינג ושם הדימוי נגמר.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

מספיק פספוס אחד, ובולדר שמתחבא מאחורי דיל, כמי שקרה לחיים, שישבית הרבה רכבים.
לזה התכוונתי.

---

מספיק פיספוס אחד, שמשבית גם טנקים, על ציר נוח לכאורה.... מי כמוני יודע.
הספיק פיספוס אחד, טעות בשיקול דעת, שהטביע את הטיטאניק... את קפטן סמית כבר אי אפשר לשאול. הדגים סיימו לכרסם את עצמותיו כבר לפני 102 שנים.
איך אמר אינשטיין? "לשני דברים אין גבולות. ליקום ולטימטום האנושי. לגבי היקום אני לא בטוח."

אף כלי רכב בעולם לא חסין טעויות או שנייה של היסח דעת. חיים גם אוהב לנסוע לבד וברכב בודד, וזה תרחיש שמצריך היערכות אחרת לחלוטין ברמת לקיחת סיכונים ואני לא מזלזל בנסיונו ובתובנות שלו.

אז כדוגמה קיצונית, לואדי אל עין לא הייתי לוקח שום SUV למרות שזה אפשרי, כי הסיכויים לנזק גדולים מדי.
אבל לנחל חורשה אני לא אחשוש לנסוע גם בגראנד ויטארה חדשה. סטנדרטית. וזה יהיה טיול בכיף.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

לנחל חורשה אני לא אחשוש לנסוע גם בגראנד ויטארה חדשה. סטנדרטית. וזה יהיה טיול בכיף.

---

מקורית בלי מיגון?
אני חושב שהגזמת בהערכה.
הרכב הזה גבוה במעט מלא מעט פרייבטים, מה שיגרום לך לנסיעה ״מוד חיפוש בולדרים״, בחשש תמידי לניגוח פלסטיקים ומכלולים, ופוטנציאל הנזק לרגע של חוסר תשומת לב/עייפות גבוה בהרבה.
דברים שלרכב של חיים יהיו שקופים.

לא לזה נראה לי שהתכוונת בהגדרת ״טיול כייף״.

נכון הוא בהחלט יכול לעבור את המסלול, בחתיכה אחת, אבל עם הרבה עבודת נהג, ולפעמים עם בנייה וסילוק מפגעים.

כן. מקורית. לא ממוגנת. תתפלא. זה אוטו הרבה יותר טוב ממה שחושבים.
ובהחלט נכון שצריך יותר תשומת לב בנהיגה. סביר להניח שהקצב יהיה קצת יותר איטי. יכול להיות שתצטרך לצאת מדי פעם ולהזיז איזו אבן.
אבל אפשר, ואפשר להנות, ולא צריך לפחד או להיות קיצוניים. לא מדובר במסלול עבירות.

ומה זה "נהיגה בכייף"?... מהירות גבוהה?... סאטלה מנומנמת?... לחלום אי אפשר. גם לא עם היילקס גבוה. תמיד יהיה איזה בור או אבן בולטת שמחייבים התייחסות. כל רכב ומגבלותיו/התנהגותו האופיינית. בנהיגת שטח צריך עירנות גבוהה כל הזמן. זה חלק בלתי נפרד מהמשחק.

חיים, קורנינג אפשר לקנות אצל יצחק בכפר סבא.

Sent from my GT-N7100 using Tapatalk 2

אין...אין... רק כאן אפשר למצוא דיון על מסלול לטיול, עבירות וכלי אוכל בסטייל- נהדר!!!

דרור זרקת רעיון (יש לי G.V07)שאני חושב להפוך לביצוע בטיול יום ההולדת באוקטובר, שהפך מסורת החל משנה שעברה.
אז כמה שאלות מקדימות: כמה זמן לחשב משיבטה לבורות לוץ- חצי יום/ יום מלא?
יש אפשרות להגיע לנחל חורשה מנק׳ דרומית יותר על כביש 40? האם יש חניון לילה בתוואי של המסלול?

וכמובן בשמחה, מי שרוצה ויכול בסוף שבוע האחרון של אוקטובר או זה שלפניו, להצטרף אלינו מוזמן בכיף.

אני אוהב להיכנס מבורות לוץ ונחל אלות.

יש את החניון בבורות לוץ. הוא סחוף רוחות ולרוב לא תהיה בו לבד. אבל מצד שני הוא מסודר. יש בו פחי אשפה, שירותים נקיים ומים זורמים וזה חשוב.
רוצה משהו מבודד ואינטימי יותר? אני אוהב את החניון בנחל עקרב. נכנסים ימינה (צפונה) בשביל אדום על כביש 171 (צומת הרוחות-הר חריף).

למדבר יש את הקצב שלו ואני לא אוהב חיפזון... לכן אני ממליץ לחשב יום מלא - מהבוקר עד לפנות ערב - כדי לנסוע בניחותא, לעצור כשמתחשק והכל בלי לחץ ועם מספיק זמן ספייר אם מתחשק לנוח קצת יותר, או חס וחלילה לטפל בתקלה. אל תשכח שבאוקטובר כבר יש לך קצת פחות שעות אור.

שלא תחשוב שבגלל שהמלצתי ו"הרגעתי" שהרכב מתאים אז אפשר לזלזל במסלול הזה! - הוא לא פשוט. תצטרך לפתוח עיניים טוב טוב כדי לא לגרד את האוטו. מצד שני - זה מסלול מדהים ביופיו ובאווירת "סוף העולם" שלו. הר הנגב הגבוה הוא האיזור שאני הכי אוהב בנגב - הריחוק, הבידוד, השקט, הריח (למדבר יש ריח אופייני וכאן זה בולט. תפתח חלון, תסגור מזגן, תיסע לאט, תקשיב לחצץ מתחת לצמיגים ותנשום עמוק...)

הערה: עם כל הכבוד ויש כבוד - אל תיסע לבד. GV זה לא ל"ק 75 ואתה לא חיים רכס.

עכשו ניכנסתי לפאניקה מהרעיון שיש סוגים שונים של קורנינגים ,מהמחוסנים לנצח ועד השבירים כחרסינות.

זה ממש עינין רציני מכדי להשאיר אותו לחובבנים. לקח לי יותר מעשרים שנה בשטח כדי ללכת על הקורנינג שלא איכזב ,ועכשו נכנס לי פחד אמיתי מרכישה חדשה של זיוף סיני.

מי יכול לבצע בדיקה נכונה של ספק אמין לקורנינג הניצחי. המחיר לא חשוב.

אין לי בעיה לרכוש כאלה ולבצע ניסויי עמידות אכזריים כדי להבטיח איכות בלתי מתפשרת. הצילו ומהר.

חיים הפתרון כבר ניתן לך
יש ב ebay כמות לא מבוטלת של קורנינג מהדור הישן
זה מוגדר וינטג..
עלויות לא גבוהות המשלח כמובן יקר, אבל אם קונים כמות זה יוצא סביר
בכלל לא מבין מה ההתעקשות על צלחות זכוכית
מה רע בפלסטיק??
נכון קצת פחות סטייל, אבל חיים לך יש סטייל יותר מכולנו יחדיו, תוכל להתפשר בנקודה זו לא?

זה לא סיני חיים, Correlle זה הקורנינג שאתה יכול לקנות היום. יכול להיות שג'ו צודק והקורנינג של היום פחות טוב ממה שהיה פעם, אבל זה מה שתמצא בחנויות, בארץ ובארה"ב.

מצד שני... יש לאשתי, לאחותה ובעיקר לחמותי סטוק של קורנינגים חלקם בני שלושים ויותר. תמורת המחיר הנכון יכול להיות שיהיה ניתן לשחלף משהו בסתר? זה סיכון מאד גדול אפילו לכתוב עליו פה בפורום, אתה יודע :rolleyes:

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ASIS

אין...אין... רק כאן אפשר למצוא דיון על מסלול לטיול, עבירות וכלי אוכל בסטייל- נהדר!!!

דרור זרקת רעיון (יש לי G.V07)שאני חושב להפוך לביצוע בטיול יום ההולדת באוקטובר, שהפך מסורת החל משנה שעברה.
אז כמה שאלות מקדימות: כמה זמן לחשב משיבטה לבורות לוץ- חצי יום/ יום מלא?
יש אפשרות להגיע לנחל חורשה מנק׳ דרומית יותר על כביש 40? האם יש חניון לילה בתוואי של המסלול?

וכמובן בשמחה, מי שרוצה ויכול בסוף שבוע האחרון של אוקטובר או זה שלפניו, להצטרף אלינו מוזמן בכיף.

---

אני הייתי מוותר על שבטה וכל האזור הצפוני של תא השטח הזה, שמורכב משטחי אש של צבא היבשה, טחון ומופצץ, ומתרכז בחלק הדרומי - בערוצים שמטפסים לעבר הר רמון. אלות הוא היפה ביותר, אבל יש את חורשה, וסרפד, ועקרב, ודורבן, וניצנה, ויתר. כמו אצבעות שיורדות מהשפה של מכתש רמון. אתה יכול לעלות ולרדת הלוך חזור, ברובם יש שבילים ברורים של הצבא והם קלים יותר מאלות וחורשה המערביים. אתה יכול לחנות בר בשטח מחוץ לשמורת הר הנגב, כלומר ברוב תא השטח הזה, בקצות הצפוניים של האצבעות האלו, או כמו שדרור הציע בחניון דורבן/עקרב.

המסלול הזה של עקרב-יתר נראה לי מתאים מאד למה שאתה מחפש ואתה יכול לאלתר על בסיסו.

אני אוהב לעשות את בורות לוץ-אלות וחורשה ולהוסיף קצת "פלפל" (פלפל חריף לכל הדעות) בדמות עליה דרך הבוסתן להר חמרן, מנוחה קצרה ותצפית לעבר סיני מראש הר חמרן ליד גרוטאות הנ"נים, ירידה ל"אמבטיה" וטיפוס לצד השני, שפ"צ קצרצר אבל מפחיד וירידה לכיוון באר חפיר. משם לעלות לנסיעה חווייתית על קו הרכס שמזכירה רכבת הרים לכיוון נחל רסיסים, כניסה לקטע של 3 ק"מ שכולו חגיגת עבירות טכנית מאוד וירידה לכיוון שבטה - אבל זה כבר לא לגראנד ויטארה וגם לל"ק 75 יהיה לא פשוט כי הוא קצת מגודל לתמרונים הצפופים שם. את מנוחת הסיום של יום כזה אני אוהב לעשות באחת החורשות בסביבה. יש בשבטה ויש קצת רחוק יותר בבאר מילכה ומשם - אם נשאר זמן, אז סע קצת בנחל לבן היפהפה. אין זמן? אז יאללה, על כביש 211 הביתה.


אני מסכים שכל שבילי איזור שבטה לא כייפיים לטיול. זה לא רק שהכל טחון ומופגז ומלא נפלים - מדובר על קילומטרים של שבילי פודרה בעומקים בכמויות שהרבה מעבר ל"לא נעימים", ומעבר לנזק אפשרי למכלולים מכניים (הפודרה מצליחה לחדור לכל מקום, אחרי נסיעה שם צריך להחליף מיד את מסנן האויר) זו פודרה שגם יכולה להיות מסוכנת בגלל נפלים שככל הנראה עלולים להסתתר בתוכה. תשתדל להימנע מהקטע הזה.

מחזק את הערתו של דרור בנוגע לנפלים, סכנת נפשות וזאת אני אומר מחוויה לא נעימה בה כמעט ועליתי על נפל פגז בשעות בין הערביים... ובשום מצב אסור לנוע בתא השטח הזה בלילה מחשש אמיתי לעלייה על נפלים.
מי שעובר בנחל סרפד, מוזמן לכבד את זכרו של יאיר פלד.

זכור לי במעומעם מתחילת שנות האלפיים, מקרה של ג'יפאי בשם צ.ב. שעלה עם ויטארה בצבע תכלת על משהו שהתפוצץ - אולי פצצונת נ.א. מפגז מצרר - באזור הר רסיסים.

אני דווקא זוכר רימון רסס לא?

אני גם זוכר את התמונה עם הסימונים באדום לפגיעות וכמות הנחשים שהשתמשו בהם כדי להחזיר את הצמיגים לחיים עד הכביש.

עד נחל רסיסים פגשתי הרבה פגזי טנקים או 155 מ''מ - לא יצאתי למדוד קוטר. משהו כמו שמונה נפלים שנראו ממש טריים מהחודשים האחרונים.

יכול להיות שהם כבר ריקים מחומרי נפץ שמכרו הצעירים לחמאס.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי רכס חיים

עד נחל רסיסים פגשתי הרבה פגזי טנקים או 155 מ''מ - לא יצאתי למדוד קוטר.

---

אין מה למדוד

פגז טנק (כל הגישטל קומפלט) הוא בגודל פגז 155 (רק ה"קליע").........

sent from TIZ EL NABI

בגדוד 12 לא לימדו אותנו תותחנות. בקושי קיבלנו 7.62 מ''מ ,ונילחמנו על כל כדור.

פגז טנק הוא 105 או 120 במרכבה החדשות

ארטילריה זה 155 ו 175

מי מודד ?

חיים ובועז, ברצוני להודות לכם מעומק הלב על המידע בנוגע לצלחות קורל.
קראתי את השרשור והאמנתי בערבון מוגבל..
גם דקות גם בלתי שבירות גם לא נשרטות, ואפילו לא מאוד יקרות (אם קונים אותם היכן שבועז הציע)
בקיצור קפצתי לחנות.
הצלחות ה"זולות" הם אכן בחמישים אחוז הנחה, מה שמביא את המחיר לכ 20 שח לצלחת.
עממי לכל הדעות.
מה שכן מדובר על צלחות עם עיצוב.. בעיתי משהו (-:
לגפאים מסוקסים זה כמובן לא משנה, לרעיות שלהם, זה כבר סיפור אחר....
קניתי כמה אקזמפלרים, רק כדי לבדוק אותם, תוך כדי ידיעה שאקבל על הראש.
ואכן קיבלתי, מיד הם הכרזו במוחרמות מחמת מיאוס.
אבל ניסינו אותם, רק כדי לראות מהם שוות.
על אף העיצוב הבעיתי זוגתי התרשמה מאוד מהמשקל הקל, נוחות השטיפה, ומכך שהם אינם מתחממות.
בסופו של דבר סוכם שבבית בשימוש יום יומי ובלי שאף אחד יראה נאכל מהם.
וכאשר יגיעו אורחים, נוציא את הצלחות היפות (והכבדות).
שלא יובן לא נכון, יש סטים של צלחות יפים מאוד של קורל.
אבל הם לא במבצע, והעלויות שלהם מאוד גבוהות.

מוני ואחרים,
יש גם יפות או סבירות במחירים של עד 30 שח לצלחת ויש כמובן אפשרות להזמין מחול.
בשביל לרכוש יפות במחיר סביר צריך לחפש בסבלנות ולעקוב אחרי מבצעים.
לפעמים יש זנבות של פחות מסט שלם ומבחינתי זו גם הזדמנות כי אין לי בעיה שלא כולם יראו אותו הדבר


JEEP GC V8 98 IR 3.5
Honda 300ex

במחירים כאלו אני מעדיף צלחות טיטניום.....

אסף.

בבקשה... גם אותם אפשר להשיג במבצע :-)

http://bit.ly/1tDMj93


JEEP GC V8 98 IR 3.5
Honda 300ex

אם כבר אז כבר... בשביל אניני צלחות אמיתיים, רק snow peak.

אסף.

צלחות פלסטיק קשיחות רב פעמיות, 5 שקלים לצלחת ממדף המבצעים בסופר יוחננוף..
בלתי שבירות, קשיחות ועושות את העבודה..

אני עם דורון...לא נשברות, לא מתחממות...וקל לניקוי.

כבר 12 שנה אני משתמש בצלחות פלסטיק. האמת עושות את העבודה מצוין, רק צריך להיזהר לא לקרב אותם למדורה יתר על המידה.
אבל יש איזשהו שלב בחיים בו האדם מחפש קצת יותר סטייל...
צלחות טיטניום הםגם מאוד יקרות וגם ממש לא סטילסטיות.
אחרי הכול הם צלחות פח מפוארות :-)
אחרי כמה שנות טיולים אני בטוח שגם בהם יופיעו סריטות.
אולי קצת יותר לאט מצלחות הפלסטיק.
צלחות הקונינג הם משהו אחר לגמרי, אפילו המכוערות בינהן יפות בסדר גודל מפלסטיק שלא לדבר על פח
ואתה מקבל הרגשת זכוכית ביד.

רק 12 שנה לצלחות פלסטיק? יש חדרי אוכל בצה"ל שאת אוכל בהם מצלחת שמשה דיין שטף בטירונות!

Sent from my Nexus 4 using Tapatalk

הצלחות טיטניום שבועז העלה, קטנות ביחס לצלחות רגילות, משמעותית.

מה ההבדל במשקל ביחס לזכוכית רגילה/ פלסטיק עבה?