יאללה. צודק - אכן חביב.
אחרי שהגמדים יעיפו אותי, באמת אפשר אולי לקנות כזה משומש, להרחיק את הכסאות לאחור, להגדיל את הצמיגים, להתקין סופרצ'רג'ר ולהחליף לקפיצי אויר...
Printable View
יאללה. צודק - אכן חביב.
אחרי שהגמדים יעיפו אותי, באמת אפשר אולי לקנות כזה משומש, להרחיק את הכסאות לאחור, להגדיל את הצמיגים, להתקין סופרצ'רג'ר ולהחליף לקפיצי אויר...
המחיר לנצח יהיה נושא לויכוח, כי מחירי המכוניות בישראל, כל המכוניות, פשוט לא נורמליים. הזויים.
אפילו המכונית הכי זולה בשוק, סוזוקי אלטו, עולה 52,000 שקל שזה המון כסף. 11,000 אירו. 13,000 דולר. המון כסף בשביל מה? חתיכת פחנוע. הוא אמין ו...זהו.
משפחתית יפנית ממוצעת עולה 130,000 שקל, 26,500 אירו, שזה 33,330 דולר. בערך.
איזה מכוניות אתה קונה בוורהיס, ניו ג'רזי, בסכום כזה?
כמה עולה טויוטה קורולה או מאזדה 3 אצלכם?
הג'ימ ני הוא רכב נתון. הוא קטן והוא צפוף. הוא בסיסי מאוד בכביש אבל הוא מעולה בשטח ומאוד מהנה.
הוא מיועד ללקוחות מאוד מסויימים - צעירים/ות, רווקים/ות, שרוצים ממנו משהו מאוד מסוים - לנסוע בשטח כמו גדול במחיר קטן - ואת המשהו הזה הוא מספק במנות גדושות. אז נכון שהמחיר ה"קטן" הוא גדול מאוד, אבל מכוניות אחרות שמספקות את אותה סחורה כבר עולות בין פי 2.5 (רנגלר) לפי 4 (דיפנדר שעוד נמכר כאן). אפילו פאקינג טנדר יפני , רכב עבודה 4X4 הכי פשוט, עולה אצלנו רבע מיליון שקל! זה לא נורמלי!
הבעיה מתחילה כשלקוח שצריך משהו אחר לגמרי, מתפתה ובוחר באוטו שלא מתאים לו. ואלה הרוב! ואז הוא מתחיל ליילל שהאוטו חרא, לא נוח, לא מתאים. אני משוכנע שגם אצלכם רוב האנשים קונים מכוניות מהבטן.
מי שקונה עם הראש ולא עם הבטן, בהתאם לצרכים ולא בגלל איך שזה נראה או שאר שיקולי תדמית ופוזה, אולי היה עושה עיסקה טובה יותר.
אבל, למזלנו יש עדיין המון אנשים שאוהבים מכוניות ואוטו הוא מבחינתם תחביב ואהבה, והם מוכנים לשלם בשביל זה - אני מבין אותם לחלוטין, שייהנו. גם אני כזה. בשבילם יש מכוניות שעושות טוב על הנשמה ולא רק לוקחות מנקודה א' לנקודה ב'.
ג'ימני הוא אוטו כזה בדיוק. הוא עושה טוב על הנשמה. הוא עשה לי טוב על הנשמה ביומיים שבילה אצלי, למרות שהוא לא הכי פרקטי. הוא גרם לי לחייך כמו אידיוט.
ואם נחזור לדיבורים על כסף.... מכוניות עולות בישראל פי 2 מאצלכם אם לא פי 3. המשכורות בישראל כמחצית מאצלכם. מכונית חדשה אצלכם זה משהו רגיל וטבעי, בהישג יד ובר השגה. בישראל זה סוג של חלום.
אז הבעיה לא בג'ימני אלא בחיים בישראל. מי כמוך יודע...
למי שמחפש רכב כביש עירוני, הג'ימני ממש לא הכתובת. כל מה שנכתב בביקורת על מגרעותיו נכון.
הג'ימני לדעתי, הוא הרכב לכל אוהבי השטח. לכל מי שמחפש ג'יפ אמיתי עם יכולות שטח אמיתיות יחד עם הנאה שבנהיגה במחיר הזול ביותר.
אם כל רכבי המיני הזולים המוצעים למכירה עולים בסביבות ה- 65K - 75K ש"ח אז רכב עם 4X4 , עם שלדת סולם, ועם כל יתר המכלולים מטבע הדברים יעלה יותר.
אם המחירים בארץ היו כמו בחו"ל, המחיר של הג'מני היה סביר וכל הדיון על העלות היה מתייתר.
הוא דווקא מצוין בעיר כי הוא מתאים לכל מי שרוצה "לשבת גבוה", עם כניסה ויציאה קלות ועם שדה ראיה מצוין. גיר אוטומטי ומידות זעירות מקלים מאוד על התמרונים והחניות. וזהו. מכאן ואילך זה רכב שטח קטנטן עם כל הפלוסים והמינוסים.
דרור אתה סיכמת את כל נושא העלות בצורה מצוינת.
זר (ברנרד) לא יבין זאת.
בגן העדן שלו רנגלר רוביקון חדש עם שיפורים עולה 40K דולר שזה בעברית 150 אלף שקל.
ליטר בנזין עולה 2 שקל (ועכשיו עוד ירד).
יתר על כן ברנרד בכלל לא חי בעיר אלא בסברביה, שם לכל בית יש חניה פרטית, וליד כל קניון מקומות חניה בשפע.
בשבילו לקנות גימיני קטן ב 120 אלף שקל נשמע טרוף מערכות (ובצדק).
בשביל מי שחי בארץ, וחי במדינת תל אביב (וגם בחיפה או ירושלים) זהוא לא רק רכב שטח מצוין אלא רכב ערוני מעולה.
הוא נכנס לכל חניה בקלות, ובגלל הגובה שלו ניתן בקלות לעלות איתו על מדרכות, וכל מני חניות מוזרות אחרות..
יושבים גבוה וזה נותן שליטה טובה וראות מצוינת לכל מני נבלות שמנסים להכנס בך.
ואז מגיע סוף שבוע, והוא הופך לרכב שטח מעולה.
אלטרנטיבות ? נכון יותר זולות ב 30K וזה הרבה, אבל הגימיני נותן הרבה יותר ולעניות דעתי שווה את זה.
כל הפחונים הנידים הללו מאוד פריכים, חניה לא טובה או אחרי מספר שנים והם הופכים לגרוטאות.
גימיני מורכב טוב וחזק. הוא יחזיק הרבה אחריהם.
שלא לדבר על זה שגימיני מחזיק מחיר הרבה יותר טוב מכל פחנוע שצולל ב 15K כבר בשנה הראשונה.
לי היה גימיני, והאמת מצטער שמכרתי..
למה מכרתי? לחץ חברתי, חד וחלק.
כל מי שראה אותי בו אמר לי מה אתה ילד בן שלושים, אין לך כסף למשהו יותר גדול ?!
מבאס להיות זקן )-:
בתגובה הקודמת שלי התכוונתי לכך שמי שעושה את רוב הנסיעות שלו על כביש, רכישת ג'מני מיותרת. הכותב כבר מנה את כל המגרעות שלו בסביבה הזו. לנסיעות בעיר, עם כל זה שהוא קצר, נוח לתמרון וגבוה, ההוצאה לא שווה. ב- 50 - 60 אלף שקל פחות מעלות ג'ימני, תרכשו מיני ותשמרו את ההפרש למשהו אחר. הג'ימני נועד ממש לאוהבי טיולי השטח.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
תשמע.. הרשה לי לחדש לך !
האם היה בבעלותך גימיני, או שמע אתה ניזון משמועות בלבד ?
לי היה גימיני, ומה לעשות, לא עלינו חי בחיפה, וליתר דיוק הדר עליון.
שכונה ותיקה (משמע בתים בני 60 ומעלה) ציורית מאוד וצפופה מאוד.
למה צפופה, כי כשבנו אותה לא היו לאנשים רכב פרטי אלא נסעו באוטובוסים בלבד.
לכן הרחובות צפופים מאוד, והחניה יקרה מפז (במיוחד בשעות הערב).
אז נכון אפשר לחנות 200 מטר מהבית וללכת ברגל, אבל רבאק מעצבן.
אין ספור פעמים נדחסתי עם הגימיני בחניות מוזרות ודחוסות (מרחק של סנטמטרים לרכב הבא)
חצי על המדרכה חצי על הכביש, או עולה על מדרכות גבוהות מאוד (השפה לא אחידה) היכן שהפריווטים פחדו לעלות.
אם היה לי מיני זולה היא היתה מכסחת את כל הגחון, איך אני יודע, לזוגתי יש מיני כזו, היא פשוט לא חונה היכן שאני חניתי בכיף.
הסתובבות בעיר פשוט כפית, אתה גם קטן וגם יכול לעלות היכן שמיני לא יכולה לעלות, נהנה משני העולמות.
עכשיו יש לי פראדו קצר..
לחיוב אני אגיד שמספר הקילומטרים שאני הולך מדי יום גדל באופן משמעותי (לפחות עושים כושר)
גימני כרכב עירוני טהור הוא פשוט מעולה, מנסיון !
ברנרד, קבל תיקון זה אני שמחפש (שלמה) ולא שמיל...
בעוונותיי, באחד האמשים שחיפשתי להחליף, תמיד מחפש לגוון מוטורית, שקלתי לרגע ג'ימיני חדש (כשעוד נמכר כאן), מה אומר - זה לא זה אפילו למי שנהג עקום בדיפנדר כמוני - פשוט גרוע יותר מדיפנדר.
לא יודע כלום לגבי יכולות השטח ואפשרויות השידרוג - אבל יש ג'יפון חדש בשכונה ה"דאסטר" של דאצ'יה - להיט מכירות באירופה ומחיר התחלתי אפילו זול יותר מהג'ימיני. מעניין לשמוע חוות דעת המומחים לגבי יכולות השטח של ה"דאסטר".
לגבי המחיר - אינשטיין כבר אמר הכל יחסי ויחסית לארץ הוא זול.
אז כדי שלא תדאג, אני בעל ג'ימני 2010 כך שאני לא נזון משמועות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי מוני אורבך
וכן, אני מודע לכך (מנסיון אישי), שבעיר הג'ימני גבוה, ונוח, ומתמרן, ועדיין למי שלא רוכש אותו בראש ובראשונה!! לטיולי שטח, אני בדעה
שחבל על ההוצאה. בשביל גבוה, נוח ומתמרן בעיר חבל להוציא פי 2 מעלות מכונית מיני רגילה.
ראשית - התנצלות.
מצטער. אכן התכוונתי לשלמה. לא יודע איך יצא לי שמיל...
שנית - תזכורת.
תזכורת לכל אלה ששכחו (או פיספסו את הפתיח של אותו שירשור מפורסם, שקצת הזנחתי - יתוקן השבוע..).
אני נמצא בגולה בסה"כ שנתיים ושלושה חודשים - יענו, עדיין לא שכחתי מה זה לחיות בארץ ועדיין לא השתנו לי קני המידה ועדיין לא ניתן להתמש נגדי בביטול של "זר לא יבין"...
על העץ הזה אין לכם מה לטפס, כשאין לכם טיעון רלוונטי...
(כמעט) כל מה שדרור ותמיר ומוני אומרים נכון - רכב קטן, שמידותיו "תפורות" על עיר או מקומות שהחנייה בהם מצומצמת.
והוא עובר (כמעט) בכלמקום בשטח (בתנאי שאתה נוסע לאט... מאוד לאט).
אלה הפלוסים ה... די יחידים שלו.
מבחינת תיכנון המרחב הפנימי שלו, ביחס למידות החיצוניות, הוא הכי גרוע שיש - אתה יושב כמו בכיסא של גן ילדים, את הקלאץ' (בידני "העדיף") אתה מפעיל בתנועת כף הרגל/אצבעות במקום דחיפה עם כל הרגל, את ההגה אתה מסובב בתנועות של אנגליה שמחזיקה את ספלון תה-אחה"צ - במיוחד אם יושב לידך מישהו ואם תתחוב כרית, לתמיכה בגב התחתון (החסרה!) תצטרך לסובב את ההגה בתנועות עפעפיים.
בשטח - הרכב קשה כמו קרש. גבוה יחסית לרוחב שלו והיתרון הגדול ביותר שלו (בתצורתו המקורית - לא מדבר על שיפורים, שמעלים את המחיר בעוד הרבה אלפים) על יתר כלי רכב 4X4 בגודל מלא הוא שניתן להרים אותו ביד ולא צריך הייליפט.
ואל תתחילו לציין, בסעיף השטח, את האחזקה הזולה - אוטו קטן = אחזקה זולה וזה נמדד וצויין בעניין ה"עיר" ושם החזקתו יקרה יותר מסופר מיני "רגילה" ולו בגלל מחיר הקנייה.
אל תשוו שטיול עולה לך 200 ש"ח (דלק) ולא 600 ש"ח - אתה גם מקבל נוחות וקיבולת של 200 ש"ח.
זה שיש כאלה שקונים אותו, למרות כל החסרונות (הרבים מספור) ובזכות היתרונות (המעטים - מצא חן בעיני שעלייה על מדרכה גבוהה בעיר, זה אחד השיקולים...) זה ברור.
לבריאות. אחלה. מראה על סידרי העדיפויות ומצויין שמצאתם רכב שיענה בדיוק על אלה שלכם.
אבל אל תעשו מהאוטו מה שהוא לא.
- הרכב איטי ומגושם ולא יציב (ומסוכן, בנושא זה).
- כרכב עירוני - צריכת הדלק שלו, יחסית לגודל ולמשקל די גרועה (ותפסיקו להשוות לפאג'רו קצר או רנגלר - הם לא באותה שורה ואפילו לא באותו ספר).
- הרכב קשה, כאילו לא היו לו מתלים בכלל.
- הרכב צפוף בצורה קיצונית, ללא כל פרופורציות לזמנים שלנו (לקחו מרחב נתון (ופיצפון) ובלי שום מחשבה (מלבד זאת שמבחוץ יראו שיש "מרחב" בין המושבים) חילקו ל-4 מושבים, כמעט שווה בשווה, שזה אומר שלאף אחד אין ממש מקום (אם אני לא טועה, גם המושבים שלו קצרים, לטובת האפקט הויזואלי של "יש מקום" - נדמה לי שהשוותי פעם, כששקלתי לקנות).
- גם תא מטען אין - ודרור הגדיר יפה.
- לרכב שני סרנים חיים - שבנינו, מלבד פתח לשיפורים קלים יותר, במקרה שלו (רכב קטן וקל), אין להם שום יתרון על מתלים נפרדים ואם משפרים... המון כסף ואז באים לידי ביטוי החסרונות של היותו קטן וצר וגבוה.
- לרכב שוק שיפורים - בהסתייגות של הסעיף הקודם.
- הרכב חמוד.
עכשיו - אם הוא זול, יחסית להכנסה לא למתחרים, זה אחלה פתרון.
אבל הוא לא.
לדרור לא נמחק החיוך במשך יומיים שלמים.
סביר להניח שגם לי זה היה כך.
החיוך היה נמחק אחרי שבוע, כשנגמרת ההתלהבות וצריכים להתחיל להסתדר עם התכשיט.
זה כמו הבלונדינית "הביצועיסטית" שעדיף שלא תדבר "אחרי" - להיות איתה שבוע בלאס ווגאס זה מדהים אבל מי באמת רוצה לקחת אותה חזרה הביתה...
אז אולי זה מתאים למוני לקלל בעלייה של פרוייד, כשרוכבי האופניים עוקפים אותו, ולהתנחם שהמדרכה הגבוהה, ליד הבית תהיה פנוייה ו.. זה שווה.
או לאותה ילדונת שקיבלה מתנה מאבא או "אבא הסוכר" שלה.
או לצעיר שאומר שכשיהיה גדול יהיה לו רוביקון.
או להוא שמשכנע את עצמו שזה רכב חדש ואמין ועדיף כזה על משומש באותו מחיר (בלי להיכנס ל"מה אפשר למצוא ב-124K").
או לכל היתר שמעדיפים להתמקד בשני היתרונות ולהתעלם/לחיות עם אלף החסרונות..
אבל הוא לא זול ולא נותן תמורה ולא "מציאה".
רכב נישה שכל נסיון לתמחר או להסביר למה "כן" - לא רלוונטי.
מחקתי.
לא יודע למה נשלח פעמיים - מצטער.