Printable View
אם היית מסגר אז היית שם לב שאת המתלה מזגנים מרתכים בברזל שחור שעובר גילוון קר, אבל זה בקטנה.
מסגר הוא לט רתך זה נכון אבל אני חושב שאם אתה היית מסגר אז כנראה שהיית די מובטל. החוכמה היא לא לדעת מה ואיך לרתך אלא גם מה ואיך לא לרתך ולא לרתך סתם. ורק לידע כללי, כשאלה הולך לרתך מבנים אז בדרך כלל יש לך מהנדס על הראש שאמור לבדוק את העבודה שלך.
איש ידידי, אף פעם לא אמרתי שגל חייב להיות בין +/-,ציטוט:
נכתב במקור על ידי איש
אלה - שחשיבות הגל הריבועי היא משמעותית הרבה יותר במעבר קוטביות בכדי שזמן ההחלפה
בין הקיצוניות השונה יהיה מהיר על ציר הזמן, כלומר שלא תהיה הרבה זמן על קרוב ל-0 אמפר כי אז כל הסיפור הזה ירצד ויקרקש הרבה.
אבל אם הגל נשאר בקוטב אחד ויורד קצת ליניארית ולא בצורה "חדה" ו"ריבועית" בין 100 ל60 ל100 ל60 אמפר, זה פחות "טוב"
אבל החשיבות של זה פחותה.
זה כל מה שאני אמרתי.
יוסי - אני התרשמתי שאתה מתאר צורך בפריצת התחמוצת בריתוך נירוסטה ע"י מניפולציות מסויימות (בדומה לאלומיניום), ובנוסף צורך בפונקציות מתקדמות אחרות, כשתאכלס אף אחד אחר פה לא מכיר ו/או חווה את הצורך בזה.
ולכן נכתב מה שנכתב.
שימו לב שעידו עדיין לא כתב תאריך ושעה. אמרתי לכם שהוא מפחד :cool:
למען הסדר הטוב .
מטמטיקה זה מעולה , אבל אנחנו עסוקים בריתוך וברתכות .
בעולם הריתוך המושג גל מרובע אינו קשור לפולסים אלה לריתוך בזרם חילופין AC ולכן הויכוח אנחנו לא בכיתת מטמטיקה .
אני לא נפגע מאף אחד פה אז אין צורך להתנצל זה דיון וכול עוד שומרים על הכללים הכול בטוב .
ים אני עומד מאחורי מה שכתבתי ויוסי נתן תשובה ולכן יכול לבוא מתי שירצה .
עידו
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
מיכה - אני באמת מתנצל אם פגעתי בך או במישו אחר שעוסק בתחום.
כל הסיפור הדימיוני הזה לצערי מתקיים בהרבה מקומות
יוסי, גם אם לא הבנתי כלום ממה שאתם כותבים פה (אני ממסגר לעצמי בלבד בחצר האחורית שלי. למדתי תוך כדי התנסות ועוד קצת מספרות) , אני רוצה לתת לך לייק על הכתיבה המושקעת, הסבלנות והניסוח.
בכלל, דיון מאלף, גם אם עובר מעל רובנו. סחתיין למשתתפים, רק תשאירו היעלבויות בצד.
Sent from my SAMSUNG-SGH-I537 using Tapatalk
אני לא אומר שאתה טועה אבל בעלי מקצוע חרא יש בכל תחום. פשוט לפי ההודעה שלך זה כאילו שכל מסגר צריך תואר שני בריתוך ומטרולוגיה וזה פשוט לא נכון. עובדה, על כמה מבנים שמעת שהתמוטטו בגלל ריתוך? בכל מקרה במבנים יש ביקורות ובדיקות ואפילו צילומי רנטגן אם צריך. וכן, לרתכי מבנים יש בדרך כלל הסמכה כי אחרת הם לא מקבלים את העבודה.
אני מדבר על עבודה מסודרת, מוסדית בעיקרה, ולא על מישהו שבנה מחסן ורוצה להוציא כמה שפחות ואין לו מישהו על הראש שהוא חייב לו דין וחשבון.
שכן שלי, מסגר, היה צריך להוציא תעודת הסמכה בשביל לקבל עבודה על בניית הארקה לגשר.
התגובה הקודמת לא נכתבה מהמחשב ולכן נקטעה באמצע
הנה התגובה המלאה :
מיכה - אני באמת מתנצל אם פגעתי בך או במישו אחר שעוסק בתחום.
קל מאד להעליב כשכותבים טקס בלי להשמיע את טון הדיבור. נראה לי שבשביל זה יש סמיילים.
כל הסיפור הדימיוני הזה לצערי מתקיים בהרבה מקומות ואני חווה את זה מדי פעם. בבקשה אל תתפס לקטנות, (גלוון לפני גלוון אחרי). המצב בתעשיה די עגום מבחינת שימת הדגש לפרטים לאיכות ולגמר העבודה ובמקרה שלנו, לפעמים זה מוביל לסכנה. שוב אני מדגיש - אני לא מתכוון למישהו ספציפי בטח לא למי שכותב כאן , שואל ועונה על שאלות. אבל כשתראה מסגר, שחותך עם דיסק עם משקפי שמש וסיגריה בפה גם אתה תזדעזע. (יש מי שיגיד שיש לו משקפי מגן ופילטר לנשימה ;-) )
עידו, אני באמת מעריך את העמידה מאחורי המילים שלך, האם אוכל להעביר את הזכות הגדולה למכר משותף של שנינו ? (רמז- משפחת נועם) אני פשוט באמת בתקופה קצת לחוצה בחיי. אני אגיע בהזדמנות לשתות קפה ולראות בעיניים את אחד האנשים שבזכותם נכנסתי לעולם הזה (אמיתי לגמרי עידו)
קצת עלי - חלק מכירים את יוסי סימה, חלק מכירים את הילד (ניק שנדבק לי, די בגללי, בעולם הזה של הג'יפים והברזלים) הפעם הראשונה שהחזקתי רתכת זה במשחקים שלי עם בני על החיפושיות , אחכ פתרונות לצרכים קטנים בעבודות שיפוצים, אחכ עבדתי בתור מסגר במסגריה שבאמת שילמו לי מעט אבל למדתי המון מאותו מסגר דתי. הוא היה מרביץ בי תורה ומסגרות כל יום. לאחר מכן עבדתי בתור שוליה וסנג`ר של ארנון ורפי ברוק סוליד. כמות הידע והנסיון שרכשתי מהבחור הגדול הזה הייתה אדירה ואני תמיד הייתי צמא לעוד. כבר מהרגע הראשון התרתכתי לרתכת וביחד ריתכנו כל כך הרבה דברים שאת חלקם אתם רואים בספורט המוטורי, בכבישים ובפייסבוק
היום אני עצמאי שממסגר דברים קצת יותר מעניינים מסורגים, או יוצא החוצה לימים של ריתוכים , או שאני מייצר חלקים יחודיים לג'יפים , ולרכבי מירוץ במוסכים או בכל מקום שהרכב נמצא (לפעמים זה גם עולה ככתבה טכנית פה באתר) קורה שאני משתמש בידע שלי כמסגר בעולם הריתוך וקורה גם הפוך . בכל מקרה אני תמיד מפעיל את הראש ומשתדל להוציא את הטוב ביותר שבי. כי ריתוך זה בעיקר הבנה של התהליך ושל מה שרואים מתוך הקסדה. אני לא רתך טיג ואין לי הרבה נסיון בזה אבל כן הלכתי ללמוד באופן מקצועי ואני ממשיך ללמוד ולתרגל בכל הזדמנות שנקראת בדרכי.
שיהיה לנו יומקסים
ואני מוסיף -
אני לא אומר שצריך תואר שני בשביל להיות רתך אבל אני חושב שלא צריכה ליפול גם מרפסת אחת , אף פעם!
להיות מסגר / רתך חובב זה מצויין וכיף ואפשר לעשות את זה בבית בצורה מושלמת בלי לימודים ובלי כאבי ראש
אבל כשאדם מחליט לקחת את המקצוע הזה ברצינות לדעתי רצוי ללכת ללמוד ולתרגל ולהבין את התהליכים.
אני לא אומר שאני יודע הכל , אבל זה הרבה יותר מקצועי לדעת לענות על שאלות שנשאלות בשטח ולשם אני כל הזמן חותר.
סתם דוגמה קטנה - צריך או לא צריך לעבור קורס עבודה בגובה ?
כל אחד יכול לעלות על סולם או להפעיל במה מתניידת , אבל מנסיון כואב מאד , היום אני יודע שזה לא רק רצוי אלא גם חובה .
ושוב אני מדגיש - כשאתה בבית , בונה לעצמך דברים הכל בסדר, אבל כשמקצוע מסויים הופך להיות העיסוק העיקרי שלך - תשקיע ותתמקצע כמה שאתה יכול
אותו הדבר בכל המקצועות האחרים - למה עו"ד צריך תעודה ?
תן הצצה מעבר לים - בארה"ב , ריתוך הוא מקצוע מאד מכובד שלומדים אותו 4 שנים על כל ענפיו + סטאז' + עיוני. תשאלו את עצמכם למה ? (תשובה : דם)
זה לא אומר שאנשים לא מרתכים בבית. זה כן אומר שהאמריקאים הבינו שזול (בדברים כאלו) זה בד"כ לא הכי טוב .
יוסי הפרס שלך אתה יכול לעשות בו ככול העולה על דעתך .
עידו
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
תראה, אני עשיתי קורס ריתוך גם לאלקטרודה וגם לטיג ויש לי הסמכה בטיג, עשיתי מבחן ועברתי.
כשאתה עושה דברים כמו שאתה עושה, סרנים, חלקי רכב וחלקים כאלו אז כן. צריך לדעת לרתך כמו שצריך ולהבין משמעויות. אבל לדעתי לא כל מסגר, בטח מסגרות כללית פשוטה, חייב תעודת רתך מומחה. אני עוד לא שמעתי על מרפסת שנפלה בגלל ריתוך. מה שקרה בגנדי היה בגלל מחסור בברזל ביציקה, עד כמה שהבנתי מהתשקורת.
בקשר לעבודה בגובה, אני לא עובד בגובה כי אין לי הכשרה מתאימה ופחד גבהים. במקרה שאני צריך עבודה בגובה אני קורה לחבר מסגר שיש לו הכשרה ונסיון.
מנורות נופלות בחתונה, תיקרות קורסות בחתונה, גשר קרס במכביה.
חלונות ואריחי קרמיקה נופלים על אנשים.
צינורות נפט מתפוצצים במדבר.
כל יום מת אדם מתאונות בגובה.
אנשים נהרגים בתאונות דרכים ממעקות שלא מותקנים כהלכה.
ועוד לא הגענו ליום הדין שבו תהיה רעידת אדמה רצינית.
פשוט המזל שלנו שבאזור שלנו אסונות טבע רציניים לא פקדו אותנו.
מעניין איך יראו כל אותם מבנים/מזגנים שרותכו בצורה פושעת.
אבל כמו שאומר הישראלי המצוי "סמוך עלי יהיה בסדר".
Sent from my D6603 using Tapatalk
*** אזהרת חפירה ***
בריתוך MAG יש שני מצבי התנהגות ,
1. ריתוך קצר בזרמים נמוכים שבו החוט נוגע במתכת מתחמם ואז קורס לתוך איזור הריתוך וחוזר חלילה , בשימוש ב CO (שהוא MIG) זה המצב היחיד שקיים , אחד החסרונות שבמהלך קריסת החוט מושלכים גיצים מהשלולית המותכת , כמו כן התהליך המחזורי יוצר פחות אחידות בריתוך והחוט נוטה לחורר את המתכת בריתוך פחים דקים (למרות שהנ"ל משמש בהצלחה לריתוך חומר דק).
2. SPRAY TRANSFER, בזרמים גבוהים (ושימוש בגז אציל או תערובת בגלל יכולת המוליכות שלו לחשמל) נוצרת קשת רציפה בין הדיזה לחומר המרותך והחוט נמס עוד באוויר ומושלך בטיפות קטנות אל השלולית המותכת, התהליך הזה מתבטא בריתוך חלק ואחיד ללא גיצים כמעט, בגלל אופי הריתוך ניתן לבצע אותו רק במצב מאוזן , כמו כן הצורך בשימוש בזרם גבוה מגביל את הריתוך לחומר עבה (אם כי הזרם הוא גם פקטור יחסי לעובי החוט) .
יש גם מצב ביניים GLOUBLAR TRANSFER שבו החוט הופך לטיפות גדולות ויש פחות רציפות מ SPRAY TRANSFER.
כדי להנות מיתרונות הSPRAY TRANSFER בשימוש בחומר דק וריתוך בפוזיציות ריתוך שונות פותחו רתכות הפולס , בעצם פולס העוצמה המשתנה מעביר במהירות בין מצב קצר למצב SPRAY TRANSFER וכך ניתן לחומר מספיק זמן להתקרר בין פולס לפולס וכך ניתן לרתך חומר דק או בצורה אנכית מבלי שהתפר יגלוש מטה ומצד שני בזמן "הקרור" אין הפסקה של הריתוך שעובר למצב קצר.
אל תתבלבלו בין פולסים בTIG שמשמשים גם לצרכים של עוצמה אבל גם לשינוי קוטביות להשגת מטרות שונות כמו מירכוז הקשת והסרת שכבת תחמוצת .
באופן מעשי רתכות פולסים נותנות תוצאות ריתוך מעולות ואסטטיות בנירוסטה ואלומינים בצורה מהירה ובלי צורך בהכשרה ממושכת כמו בריתוך TIG , החיסרון הגדול הוא המחיר האסטרונומי שלהם .
ברתכות רגילות שימוש בתערובת עם חמצן או CO באחוזים נמוכים משפר מאד את יציבות קשת הריתוך ומקטין את תופעת השפרצות הגיצים.
אגב בריתוך נירוסטה יש צורך לאזן בין הצורך לחמם את החומר כדי לקבל היתוך טוב לבין חימום יתר שפוגע בחסינות להחלדה שנפגעת לא דווקא מהתחמצנות בחימום אלא משינוי מבנה הסריג ובריחה של ניקל או כרום מהשכבה העליונה של התפר.
פסיבציה מחזירה את שכבת התחמוצת לאיזור הריתוך ע"י שימוש בחומצות או תהליך אלקטרו כימי משולב.
יש לי עוד שאלת חידוד קצרה -
האם תערובת עם 2% חמצן דורשת איזה שהיא התאמה של הציוד לעבודה עם חמצן או שה% בתערובת נמוך מידי ?
כלומר צינורות ייעודים, אטמים, וכו...
כי כרגע אני מתכנן לעבוד ציוד הארגון הרגיל שיש לי.
אני יודע שלחמצן טהור יש ציוד משלו ואסור לערבב אותו עם ציוד אחר.
אחרי שיגמרו החגים האלו.....אתחיל לקדם את העניין.
(הליצן עם הסינר בתמונה = לא אני)
קובץ מצורף 101957קובץ מצורף 101958
לא מצריך שום שינוי וסת ארגון רגיל .
עידו
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
כפיים לכל המשתתפים, למדתי ועוד איך. רוצה עוד :)
במחילה לסיכום, בריתוך טיג של פחי אלומיניום דקים 0.5 מ"מ ואולי פחות, בקושי מצליח לא לגרם לקצוות העובד לקרוס. הייתי שמח להמלצה/טיפים/תערובת גז מומלצים כדי לצמצם את התופעה למינימום.
תצמיד נחושת לחלק האחורי של הפח באיזור הקצוות .
עידו
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
אז החפירות בסוף השתלמו...
קובץ מצורף 102261קובץ מצורף 102262
ללא ספק מדובר בסטאפ שלא סולח לכיוון לא מדוייק. הסוויט-ספוט הוא בטווח צר יותר.
קצב הניגון של הרתכת הוא איטי וקצת גס יותר, אבל זה בהחלט עובד בסדר.
עוד דבר שקורה הרבה יותר הוא התכדררות של קצה החוט כשהרתך קצת יוצא מאיפוס.
לגבי איכות התפר מבחינת התנגדות לקורוזיה - ימים יגידו, זה חשוב מאוד פה.
בימים הקרובים אחפש תירוצים לרתך נירוסטה ברצינות ואמשיך לעדכן.
תודה רבה לכל מי שסייע במציאת הפיתרון...
ים לתפרים אין התנגדות לקורוזיה , מחויב פסיבציה .
עידו
רגע, אני רוצה להבין...
אתה אומר את זה במיוחד על התהליך הזה של הריתוך במיג ב98/2?
או בכלל ?
כי את זה שהמהדרין שמים את משחת הקסם אחרי הריתוכים, אני מכיר...
אבל אני לא משתמש קבוע בזה כי תאכלס עד היום לא ראיתי החלדה חריגה של ריתוכי נירוסטה שעשיתי, בסביבה נורמלית.
אשמח לשמוע עוד על התהליך בשביל מתקנים שעומדים בתנאים יותר קיצוניים (חום,PH וכו...)
בנוגע לריתוך עצמו - היום שמתי לב בנוסף שהשיטה הזאת רגישה יותר מהרגיל גם לזיהומי שומן (בפלדה רגילה זה מתקבל יותר בהבנה).
איזה פלב"מ ואיזה חוט?ציטוט:
נכתב במקור על ידי kd2
לכול סוגי הריתוך , לגבי התעליך רשום על הקופסה .
וזה לא משנה איזה סוג פלב"ם זה ,תמיד צריך פסיבציה לאחר ריתוך .
המהדרין שולחים את המוצר לפסיבציה בטבילה או אלקטרו פוליש .
עידו
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
[QUOTE= .
וזה לא משנה איזה סוג פלב"ם זה ,תמיד צריך פסיבציה לאחר ריתוך .
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk[/QUOTE]
Never say always.
באופן תיאורטי אם תהליך הריתוך תקין, אין צורך לבצע פסיבציה בפלב"מ.
באופן מעשי אין לי הרבה ניסיון בריתוך בפלב"מ אבל. איפה שכן יצא לי להתעסק בזה, למשל ריתוך צנרת פלבם 316L בטיג לאסדת הפקת הגז (שבוצעו לפי מפרטים מאד מחמירים) לא הצריכה פסיבציה לאחר הריתוך וגם לא ריתוכים של דברים קטנים בבית של פלבמ לא מזוהה עם אלקטרודה 308.
למה אתה קובע בכזאת נחרצות שזה חובה?
תכניס חתיכה כזו לתא מלח ותבין .
וגם לאחר פסיבציה \ אלקטרו פוליש כבר נתקלתי בחלודה על נירוסטה 316.
עידו
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
הנירוסטה עד עכשיו היא ללא זיהוי, אני סתם לוקח חתיכות ומשחית ארגון לשווא.
החוט 316.
אגב אני מתרשם שריתוכים שעשיתי בסתם אלק' 308 לפני 5-6-7 שנים הם העמידים ביותר שעשיתי בנירוסטה.
אולי זה כי הם מתקררים בסביבה מוגנת יותר...
ריתוך באלקטרודות נירוסטה יחסית עמיד בקורוזיה באמת מהסיבה שתארת , גם ראוים שהצבע של הריתוך מבריק ונראה כמו נירוסטה , אבל הצדדים של התפר בדרך כלל חוטפים קורזיה כי הם לא מוגנים בזמן הריתוך , ולכן צריך פסיבציה גם בריתוך אלקטרודה .
עידו
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
ברשותך, אחלוק עליך ע"י הסבר מאד כללי :ציטוט:
נכתב במקור על ידי עידו לוריה
למיטב ידיעתי אין קשר בין ההגנה בזמן הריתוך לבין קבלת קורוזיה באזור התפר:
-פלב"מ היא מתכת העמידה בקורוזיה בגלל שיש בה כרום. מעל 10-12% כרום מתחילה הגנה מקורוזיה.
-הסיבה שפלב"מ מתחיל להחליד היא שרמת הכרום יורדת (באופן נקודתי, או אזורי).
-הסיבה המרכזית לירידה באחוזי הכרום נקראת סנסיטיזציה- התרכזות של כרום באזורים מסויימים ככה שאזורים אחרים נשארים עניים בכרום ומתחילים להחליד.
הגורם המרכזי הגורם לסנסיטיזציה הוא אחוז פחמן גבוה (במתכת האם או בחוט המילוי)- לפחמן יש נטיה להתחבר עם הכרום וליצור קרבידים מסוג Cr23C6- שישה אטומים של פחמן מתחברים עם 23 אטומי כרום! (מעט פחמן מתחבר עם הרבה כרום) הקרבידים הללו מתרכזים באזורים מסוימים בחומר (במרכז גבולות הגרעינים) ומשאירים את האזורים שמסביבם עם אחוזי כרום שאינם מספקים הגנה מקורוזיה.
הפתרונות לתופעה הם:
1. העלאת אחוז הכרום (במתכת האם או בחוט המילוי)- שימוש בפלבמים עם אחוזי כרום גבוהים.
2. הורדת אחוז הפחמן (במתכת האם או בחוט המילוי)- האות L המשוייכת לחלק מחוטי המילוי או הפלבמים (כמו 304L) מסמלת Low carbon.
3. שימוש בפלבמים 321 או 347- אשר להם הוסיפו מסגסגים מייצבי פחמן (Nb, Ti) אשר מפריעים לפחמן להגיע לכרום ולהקשר אליו.
מבחינת תהליך הריתוך:
1. שמירה על חום מושקע (heat input) נמוך.
2. שמירה את טמפ בין זחלית (interpass) נמוכה.
3. קירור מהיר בטמפ' שבהם מתרחשת היוצרות הקרבידים.- פחות זמן=פחות קרבידים= יותר כרום מפוזר בחומר ומגן עליו.
כמובן שישנם עוד גורמים להיוצרות קורוזיה (מכירים את הנושא של לא לערבב דיסקים/מברשות/שולחן עבודה שנגעו בפלדת פחמן עם פלב"מ?)
וכמובן שפסיבציה עוזרת אבל בתכנון נכון של חומרי הגלם ותהליכי הריתוך אני מאמין שאין בה צורך.
דוד