דרור,
דנה 30 של סיקס אינו זהה, וחלש מאשר דנה30 של סופה.
ב-JK, (לא רוביקון), הסרן הקדמי הוא רוורסקאט או רגיל?
Printable View
דרור,
דנה 30 של סיקס אינו זהה, וחלש מאשר דנה30 של סופה.
ב-JK, (לא רוביקון), הסרן הקדמי הוא רוורסקאט או רגיל?
בכנות, לא יודע.
ב-YJ/סופה זה רוורסקאט, אז הוא חזק יותר כשנוסעים קדימה, שזה רוב השימשו מין הסתם. אבל חלש יותר באותו פער כשנוסעים אחורה.
אני זוכר שב-TJ חזרו לחיתוך רגיל. מה קורה ב-JK ?אין לי מושג. בשנה הבאה נראה מה יהיה ב-JL.
בכל מקרה, לטעמי האישי הסרן הזה גבולי ו-31-32 זה הקצה שלו למי שרוצה לנסוע בג'יפ כרגיל, כולל לחיצות, בלי לפחד משבירות. עם 33 כבר צריך יותר התחשבות ויותר מיומנות כדי לא לשבור.
ואהה - את "הגבול" לא קבע משרד הרישוי היהודי. זה משהו שקבעו היצרנים עצמם. שימו לב שרוב הג'יפים וה-SUV ים בעולם, מגיעים מהיצרן שלהם עם צמיגים במידה 31 פלוס מינוס. אם 33 ומעלה היה כל כך טוב, זו היתה מידה מקורית. לא כך? אז תנו קצת קרדיט ליצרנים.
אני צריך להסביר לך מה אתה מוכן או לא מוכן? זה תמצית הטיעון שלך? הוא מגוחך. מה שבעיניך "לא נהיג" - עובדה שכן נהיג עבור הבעלים של אותו ג'יפ. ועוד אחד. ועוד אחד. וגם אני בסיקס שלי, שלא משנה בכלל מה עשיתי או לא עשיתי איתו - היה נהיג וסבבה מבחינתי. לך לא טוב? תפאדל. אבל אתה באמת נובח על עץ במקרה הזה של צמיגי 33 על סיקס/סופה. זה עובד, בלי שינויים, עם שינויים קטנים, או שינויים גדולים, כל אחד לפי טעמו וחשקו וכיסו ומה שבא לו טוב בעין ובשטח. זה המהות של ג'יפ אמיתי. אין חוקים.
ואגב, אם אני הייתי כותב "בלתי נהיג" היית מאשים אותי בהספקת תחמושת ל"שונאינו" - מזל שברור לכל בר דעת שאתה מקצין את הטיעונים שלך בכוונה לרמות לא הגיוניות. וחבל לחשק את עצמך כל כך חזק, לא יהיה נעים ביום שבו כן תחליט לעלות מידת צמיג :rolleyes:
בעלי הג'יפים האלה בעצמם מספקים את התחמושת ומודים שהם מתנהגים גרוע אם לא מסוכן ןשהם ממילא מיועדים לטיולים ומתאימים לשטח בלבד ולא לכביש.
ולצערך יש לזה חוקים וכללים ועוד איך (לא חוקי מדינה/רישוי אלא מגבלות הנדסיות) וכולם כאן יודעים שאתה יודע טוב מאוד לא רק את החוקים האלה אלא גם שאני צודק - ומתווכח כאן לשם הויכוח. גם אסף, אוטוריטה גדולה ממני וגם ממך בתחום הזה, אומר לך שאני צודק - ואתה ממשיך.
כאמור - אפילו היצרנים לא משתגעים על זה והצמיג הכי גדול שתקבל מהם הוא 31 פלוס-מינוס. אם 33 ומעלה היה כל כך טוב, הוא היה הסטנדרט.
אתה זה שמתווכח סתם. אני נסעתי על 33 מתכוון לשים צמיגים כאלו על ג'יפ הטיולים שלי. ואם הייתה לי התלבטות זה האם רק 33. ואגב, משיקולים זהים לשלך, רק עם קצת פחות רגש, אני אסתפק ב33.
יצרני הרכב? כולם כולל כולם מוכרים את הרכב בשביל נסיעת כביש וצריכת דלק. הם מחויבים לתקני צריכת הדלק. הרכב בנוי בשביל זה.
ואגב, אתה סותר את עצמך... כשנוח לך אתה פוסל את ההשכלה ההנדסית שלי כתיאורטית ולא רלוונטית, ופוסט אחרי זה הטיעון שלך הוא ש"מהנדסי הרכב" קבעו אז מי אתה שתגיד אחרת. שזה אגב שורת המחץ של פקידוני משרד התחבורה האהובים עליך.
בדיוק נמרוד. בדיוק ככה. דווקא לנוכח השכלתך ההנדסית אני מתפלא שאתה מתעלם ממשהו כל כך בסיסי. אפשרות של כשל מכלולים ופגיעה ביכולות הדינמיות בגלל גלגל גדול מדי.
וכולם יודעים שהג'יפ שלך על 33 בעיקר עמד.
כשתיסע עליו 20K ק"מ בשנה, כל שנה, תוכל לחלוק תובנות. עד אז, הוא יתנהג אותו דבר גם עם צמיגי 44' או 52'. כי כאמור - פסל סביבתי לא בדיוק כושל/נשבר ואין לו בעיות התנהגות כלשהן.
- - - Updated - - -
ואגב פקידונים - לא טענתי משהו נגד החוקים, אלא כנגד ההתעללות שלהם ללא אבחנה גם במי ששומר על החוקים האלה.
לא גדול מדי, אלא גדול יותר. ב6.5% בדיוק.
לצורך הפשטות של הדיון, נגיד שאפשרות של כשל והתכונות הדינמיות נפגעות. בכמה? ב6.5%. ולעומת זאת היתרונות בעבירות - גובה, מרווח גחון, וכו' - משתפרים בכמה? ב6.5%. זה הכל. לא דרמה גדולה. לא לפה ולא לפה.
אם זה היה רכב יומיומי שעושה 20K בשנה, לא הייתי שם צמיגי 33, וגם לא 31, ובכלל לא ג'יפ... היתה מכונית ליסינג בשביל זה. ג'יפ טיולים פתוח אצלי עשה - ויעשה - אלפי קילומטרים בודדים, בגיחות מענגות להר חורשן, וגיחות ספורות ומענגות עוד יותר לנגב. בלי ברזנט, בלי דלתות, בלי רדיו, בלי מזגן. זה אני. אתה נוסע בג'יפ בן 20+ ביום-יום בפקקים וסידורים ועושה 20K בשנה - אני בטח לא ממליץ לך על 33, כי זה מתאים לי. אתה לא אני. אבל אתה חביבי - מי אתה שתטיף לי - או לאחרים - מה טוב?ציטוט:
וכולם יודעים שהג'יפ שלך על 33 בעיקר עמד.
כשתיסע עליו 20K ק"מ בשנה, כל שנה, תוכל לחלוק תובנות. עד אז, הוא יתנהג אותו דבר גם עם צמיגי 44' או 52'. כי כאמור - פסל סביבתי לא בדיוק כושל/נשבר ואין לו בעיות התנהגות כלשהן.
אני עונה לשאלת תם, שהגדיר במדויק את מה שהוא עושה עם הג'יפ שלו.
להחזיק ג'יפ רק כתחביב, וביום-יום לנסוע בפרייבט (או לקבל את הפרייבט מהעבודה, עדיף) זה אידיאלי. אבל לא כולם חיים ככה. וגם ג'יפ טיולים נוסע 200+ ק"מ על כביש לכל כיוון. נכון?.... אז אם הג'יפ צריך להיות טוב בשטח אבל גם נהיג וסביר על הכביש, צמיגי 33 ומעלה יפגעו בתכונות התנהגות בסיסיות שלו. בזה גם אתה מודה. ואגב - כמעט כל מי שעובד עם הג'יפ שלו בשטח (ואני פוגש רבים כאלה, כי גם אני עובד בשטח בסופ"שים) לא מגזים עם גדלי צמיגים ולא אוכל את סיפורי המעשיות על כמה 33' זה טוב. כי אמינות ועמידות חשובות לא פחות מעבירות אבסולוטית.
ואם רכב מסוים מגיע עם סרן שבמקור נועל צמיגי 27' (רנגלר YJ) הפער כבר אינו 6% אלא 22%. במקרה של סופה הצמיג המקורי הוא 29' אינץ' כלומר הפער הוא "רק" 14%. זה משהו שמרגישים. לא רק בביצועים אלא גם באמינות ועמידות מכלולים. גם 31' לצורך העניין, כבר חורג מהמקור בכמעט 7%. אבל זו מידה אופציונלית מהיצרן, כלומר חריגה שמבחינת היצרן היא עדיין קבילה.
לדעתי החוכמה היא למצוא נקודת איזון. לטעמי האישי בלבד - ג'יפ (סיקס או סופה) על 31 (שגם הם גדולים מהמקור ומעמיסים על מכלולי הרכב) עם מתלים טובים ושתי נעילות נמצא בדיוק על נקודת האיזון הזו מבלי להיגרר להשקעות כבדות. גלגל גדול יותר הופך את הג'יפ ליותר ויותר חד מימדי, על חשבון תכונות אחרות. כולל בשטח - או שידרוש השקעה כספית כבדה. אז תחשבו טוב טוב.
לעשות רק חישוב של הבדלי קוטר באחוזים לדעתי מטעה .חישוב כוחות דינמיים של הבדלי רדיוס מסת הסוליה תניב תוצאות גרועות הרבה יותר,לעניות דעתי הצולעת.
ברור.
אבל לא ירדתי לרזולוציות כאלה.
תחושת התחת מלמדת שההבדל לרעה גדול. מאוד.
ברור טל, כתבתי במפורש - "לצורך הפשטות של הדיון". רוצים לדבר הנדסית? מהנדסים לא שופכים אלפי מילים גבוהות ואיומות ומזעזעות ובלתי-זה- ואיום ונורא וחרה-בלבן (הכל ציטוטים). במציאות, זה עוד עלייה אחת במידה. ככה וככה יותר ס"מ, ככה וככה יותר ק"ג.
רוצה לרדת לפרטים? בבקשה.
גם הרוחב משפיע - לטוב ולרע. לטוב - כי נפח האויר גדול יותר לא ב6.5% כפי שמשמתע מהקוטר בלבד... אלא ב45% - שזה כבר הרבה מאד - כשלוקחים בחשבון את הרוחב המוגדל. המחיר? כמובן, משקל גדול יותר. בכמה? תלוי ביצרן. צמיג שטח מלא 31/10.5 בין 20-25 קילו, צמיג 33/12.5 +27-30 ק"ג.
לעניין העומס על הציריות, המשוואה פשוטה - המומנט על הצירייה גדל לפי הרדיוס. 6.5%. זה לא המון. תעשה לג'יפ דיאטה של 6.5% והאפקט יתבטל *
לגבי הטרנספר, דרישפטים, גיר - אם תיקנת יחסי העברה, ו4.10 לעומת 3.54 זה יותר מתיקון, העומס עליהם לא גדל. בכלל. למעשה, העומס על הטרנספר עם 4.10 ו33 קטן יותר מהעומס על הטרנספר עם 3.54 ו31. כן דרור, אם אתה עדיין עם יחסי העברה מקוריים - הטרנספר שלך והדרישפטים שלך עובדים יותר קשה משל גיתאי.
לעניין היגוי - אני חושש שזוויות ההיגוי לא מתוקנות ברוב הג'יפים המוגבהים בישראל. בסיקס שלי זוית קסטר הייתה קרובה לאפס. גם בסבן עכשיו הזוית היא כמעט אפס. אנשים חיים עם זה, כנראה מבורות. אני הייתי בור, מודה. הצמיג הגדול מחמיר את המצב. צריך להקפיד ולתקן - בלי קשר לגודל הצמיג.
------------------------------------------------------------------
* משקל, משקל... אם אני אשמור על המשקל הקל והמקורי של הסבן, בלי להעמיס עליו את כל העולם, והוא יהיה קל יותר ב30%, נניח, מסופה ארוכה - זה כאילו שבעל הסופה יתקין דנה 44 קדמי (זה בערך החוזק הנוסף בציריה של דנה 44 על דנה 30). וזה בלי להוציא שקל, ובלי להוסיף את המשקל הנוסף של הסרן עצמו. מי שכן למד הנדסה והפנים, מבין שלא להעמיס משקל שווה בדיוק לשפוך כסף על שיפורים.
אף אחד לא המליץ לפות"ש על 33. את התשובה הוא קיבל מזמן.
אני בניגוד אליך לא ממליץ על שום דבר כמשהו אוניברסלי. כל אחד ומה שמתאים לו.ציטוט:
להחזיק ג'יפ רק כתחביב, וביום-יום לנסוע בפרייבט (או לקבל את הפרייבט מהעבודה, עדיף) זה אידיאלי. אבל לא כולם חיים ככה. וגם ג'יפ טיולים נוסע 200+ ק"מ על כביש לכל כיוון. נכון?.... אז אם הג'יפ צריך להיות טוב בשטח אבל גם נהיג וסביר על הכביש, צמיגי 33 ומעלה יפגעו בתכונות התנהגות בסיסיות שלו. בזה גם אתה מודה. ואגב - כמעט כל מי שעובד עם הג'יפ שלו בשטח (ואני פוגש רבים כאלה, כי גם אני עובד בשטח בסופ"שים) לא מגזים עם גדלי צמיגים ולא אוכל את סיפורי המעשיות על כמה 33' זה טוב. כי אמינות ועמידות חשובות לא פחות מעבירות אבסולוטית.
מבחינת היצרן של הסיקס והסופה הישראלים, גם 33 מידה קבילה, עם שינוי יחסי העברה ומעבר בדיקת בלמים סטנדרטית במכון רישוי.ציטוט:
ואם רכב מסוים מגיע עם סרן שבמקור נועל צמיגי 27' (רנגלר YJ) הפער כבר אינו 6% אלא 22%. במקרה של סופה הצמיג המקורי הוא 29' אינץ' כלומר הפער הוא "רק" 14%. זה משהו שמרגישים. לא רק בביצועים אלא גם באמינות ועמידות מכלולים. גם 31' לצורך העניין, כבר חורג מהמקור בכמעט 7%. אבל זו מידה אופציונלית מהיצרן, כלומר חריגה שמבחינת היצרן היא עדיין קבילה.
לפסקה האחרונה, כשאתה מתנסח כמו בן אדם, אני מסכים עם כל מילה. זו אכן נקודת איזון מצויינת. אבל גם קצת מתחתיה וקצת מעליה יש עוד נקודות איזון שמתאימות לשימושים שונים ולג'יפאים שונים, עם השקעות קצת יותר גדולות או קצת יותר קטנות.ציטוט:
לדעתי החוכמה היא למצוא נקודת איזון. לטעמי האישי בלבד - ג'יפ (סיקס או סופה) על 31 (שגם הם גדולים מהמקור ומעמיסים על מכלולי הרכב) עם מתלים טובים ושתי נעילות נמצא בדיוק על נקודת האיזון הזו מבלי להיגרר להשקעות כבדות. גלגל גדול יותר הופך את הג'יפ ליותר ויותר חד מימדי, על חשבון תכונות אחרות. כולל בשטח - או שידרוש השקעה כספית כבדה. אז תחשבו טוב טוב.
נמרוד,אני כיוונתי יותר לאנרציה של המסה כתלות במהירות הסיבוב ובמרחק מהציר.
אם זה בהאצה,תאוטה או שינוי כיוון שלה-היגוי וכו׳ .
מתנצל על התגובה הארוכה... זה מסכם את כל מה שאני חושב על הנאמר פחות או יותר.
טוב, האמת לא חשבתי להגיע למקום הזה, אבל נגררתי בעל כרחי, אז אגיב.
ושיהיה ברור - שום דבר לא אישי כמובן, הכל הכל לעניין הדיון הטהור :)
ה"חבר הטוב" שדרור מדבר עליו, אם לא ניחשתם עדיין, אז "הילד הזה הוא אני".
ואם הגענו למקום הזה שאני אמנם לא מת עליו, אני מוכן כבר ללכת עם זה ו'להתפשט' בשער בת רבים כדי להסיר טעויות והטעיות (לא במזיד, חלילה).
ובכן, ריישית תודה על הקומפלימנטים. עכשיו לדברים שעליהם אנחנו חלוקים. ועוד איך חלוקים.
את הסופה שלי קניתי אי שם בתחילת 2005, זבל עופות אמיתי שעבר אונס קבוצתי אכזרי בחברת השכרה והגיע אלי במצב שבקושי היה ראוי לאכילת כלב. אם היה שמן אמיתי במנוע ההוא באותה חברת השכרה, לצורך העניין, אני צנצנת.
בריישית ברא אלוהי הג'יפים את הסופה שלי על צמיגי 31. ואני רק עברתי מסובארו סטיישן 4X4 עם ספק-מנוע (ולכן לא שבר מעולם גם כשהתעופף באוויר כמו נחום תקום) והתחלתי ללמוד את יכולותיו של מנוע אמיתי (גמור אמנם, אבל הגמור של הסופה הוא החלום ליל קיץ של הסובארו'ס ההן) - והמעלה היה תוהו ובוהו ובתקופה הראשונה שברתי שתי ציריות רעבע-געלט, וחושך על פני ארנק.
עד כאן שתי ציריות שלושה מעלות וארבע 31, מי יודע. אני יודע, ועוד איך יודע.
נרכשו ציריות חדשות אצל ספק ידוע, מה נקרא "מחוזקות" כשאז עוד לא הבנתי שרק הצלב גדול יותר אבל הכלובים אכולים על-החשבון.
עוד טרם שינפחתי ל-33 כבר תקלה בצירייה - יום אחד היה יום, ובנסיעת כביש תמימה (בדרך לתפוס שטפון) שומייע דפיקות. דפיקות בצירייה, דפיקות בנפש יהודי הומייה. יורד ומגלה שאחת מכוסיות-הצלב פשוט נשרה לה (כנראה אחרי נשירת הסי-קליפ), סתם כך בכביש. עוצר בצד, מחליף צלב ותשועת הרינג כהרף עין. אני מזכיר - צמיגי 31 הנעימים והנאהבים, בחייהם.
מהר מאד גיליתי שזו היתה רק ההתחלה.
תוך זמן קצר שינפחתי כאמור ל-33 המשוקצים (נדמה לי שהלכתית חל על צמיגי 33 גדר "מוקצה" בשבת, בעוד שאם נגע ב-31 פטור). אבל סדרת השבירות - או יותר נכון נשירת הכוסיות האמורה - המשיכה והמשיכה באי-גיון גמור.
האם יש לזה קשר כלשהו לגודל צמיגים? בעוונותיי לא הספקתי להשכיל בפקולטה להנדסת מכונות (עדיין...), אבל גם יהודי פשוט כמוני סובר, אפילו לשיטת המחמירים, שלא נצפה קשר כזה.
לאחר זמן הסתבר, מול הספק, שאמנם היתה סדרת-ייצור שלמה של ציריות כאלה שנמצאו פגומות.
באג או לא באג בברזל? קראו לזה איך שבא לכם, אם לא "באג" אז גם "חיפושית" בסדר מצידי, העיקר שיהיה שווה ל"דפוק מלידה" ולא ל"דפוק מעודף גומיה".
אגב, לפני כמה שנים כשרכבת ההנעה אצלי עוד כללה קרון עלוב בשם 231, נדרשתי להחליף שרשרת בלאי. יום אחד שוב היה יום (מפתיע), הלכתי לאותו ספק לקנות שרשרת חדשה מייד אין יו אס, ולקצר את הסיפור - התברר שהיתה סדרת ייצור שלמה של שרשראות 231 פגומות... אז קניתי מספק אחר של יצרן אחר והכל היה פיקס. סתם כדי לסבר את האוזן שיש דבר כזה "באג" ולא רק בתוכנה. אבל אם אפשר להאשים את הגומי, אז למה לא. מזכיר לי שתמיד מאשימים את היהודים ממשבר הסאב-פריים דרך התאומים ועד לצונאמי בפאסיפיק. בשביל מה אלוהים ברא את היהודים\את השלושים-ושלוש אם לא בשביל זה?
מאז שבירת הצירייה האחרונה, שכאמור נבעה מפגם בייצור, עברו חלפו להן 8 שנים מעניינות. מעניינות כי למטה לא נשבר שום דבר, וכי למעלה תקלות לא היו חסרות. הג'יפ הזה האכיל אותי מרורים מכל כיוון אפשרי, ולפעמים בו-זמנית, ולימד אותי מכונאות ברמה שרק יהודי נ(ב)ודד באמצע הנגב יכול ללמוד. ועוד איך לימד.
היו תקלות התנעה וגמגומים כמה שרק רציתי ואפילו יותר, היו כשלים בקפיצים (פתחתי פה בזמנו שרשור על ספק מסויים שעשה עבודה זבל, ולאחר לחץ לקח אחריות וקיבל ממני חזרה את כל הסט על הרצפה תמורת הכסף), היו תקלות חשמל מפתיעות שהבטיחו לי חיים מלאי עניין ברגעים משעממים של הנאה מטיול סטנדרט, רחמנא לצלן. היה תענוג.
עדיין מדי פעם - גם אחרי הפרוייקט הגדול - הג'יפ הזה מזכיר לי שאיתי הוא עוד לא גמר (ע"ע סיפור הסביבון בנחל לבן, , מיסב אחורי שזכר היטב את אשר עשה לו עמלק ליד יריחו והחליט לקרוס ללא התראה, וטרי טרי רק היום רק היום - רצועת אביזרים חדשה מפירמה איכותית, שלא הספיקה לרוץ 2,000 קילומטר בחייה הקצרים וכבר נגדעו באיבם, כשגיליתי ביום שישי האחרון חריץ באורך כ-20 ס"מ לאורכה בקטע מסויים כאשר כל הגלגלות חלקות וישרות כמו פלס... פאק בייצור? מזל טינופת)
אז כן, הסטטיסטיקה בג'יפ שלי היא הזוייה. מודה.
קשר לגודל צמיגים? יוק. נאדה. גורנישט. זילץ'. עפר ואפר.
דרור מדבר על סטטיסטיקה של שבירות בג'יפ שלי, אבל הסטטיסטיקה היחידה הרלבנטית לדיון הזה היא צירייה ששברתי ליד יריחו (ה'מחוזקות', זוכרים?) אחרי כשמונה שנים 'מצ'עממות' מאז ההתעסקות האחרונה עם צירייה, ויותר מעשר שנים מאז השבירה האמיתית האחרונה - שהיתה, כזכור, על 31 בכלל.
אבל אם אפשר לעשות פופוליסטיקה על גבי נתונים שאינם רלבנטיים, כדי לתת תמיכה לתפיסה מסויימת מאד, אז עושים.
עכשיו ל'דובדבן שבקצפת' - הטיול האחרון שלנו למנשה.
לא אכנס לפרטים מייגעים ומיותרים, רק אקצר ואומר שלפני הטיול בדקתי, כרגיל, את הג'יפ שלי בשבע עשרה עיניים, וראיתי באחת הציריות (ההיא שהחלפתי בשטח ליד יריחו, צירייה ספייר מג'יפ אחר בקבוצה) משהו שלא אהבתי. בואו נאמר שאילו הייתי מתעלם או מגרז לא היה קורה כלום וככל הנראה לא הייתי שובר כלום בטיול הזה, לא קשור ל"עמוס" או "לא עמוס", ואז גם לפולני לא היה פתחון פה למרות ההתאמצויות שלו.
אבל ברוב יקה-פוציותי לא התעלמתי, פירקתי על השולחן ועשיתי מה שעשיתי, וממש לפני סגירה התברר לי למרבה האכזבה שמישהו בהסטוריה של הציריה הזו הרס אותה בעבודה לא מקצועית, ממש כך. אז לא החלפתי בחדשה אלא פתרתי את הבעיה מקומית - אגב, בדיוק כפי שפתרתי בעיה זהה בג'יפ של דרור חודש לפני כן. רק שאצל דרור עשיתי עבודה מושלמת שמחזיקה, ואצלי פספסתי בקטנה - מה שהביא גם הפעם, למרבה הצער והיגון, לנשירה של הסי-קליפ שבעקבותיה נשירה של כוסית-צלב שבעקבותיה שבירה - וכל השאר הסטוריה.
עגום? מאד.
קשור לצמיגים ומילים מפוצצות על עומסים? אפילו לא בשיט.
ואם הזכרנו עומס אז מילה על ה'אותיות הקטנות' שמאחורי הסיפור של דרור על הג'יפ שלי: מדובר בג'יפ שרוב המשקל שלו הוא על נדל"ן - צמיגים, כלוב 6 נקודות, כננת, ג'ריקנים וכאלה. את כל המיטלטלין ברוטו אני מעריך בלא יותר מ-100 קילו, רובם ככולם מאוחסנים נמוך; במהלך הפרוייקט המדובר יישמתי תכנון העמסה שונה ממה שהיה עד אז, והצלחתי לפזר משקל באופן מאוזן (מישהו נורא אוהב פה את המילה הזאת :p) לאין ערוך. גם השבירה האחרונה התרחשה כשהג'יפ היה מאוכלס בנהג בלבד, לידיעת המתרשמים מה'עומס'.
אז דרור יכול להתפאר שאצלו זה עובד ואצלי זה כשל, אבל זה רק מפני שהוא זכה ועשיתי אצלו עבודה מדוייקת ונכונה יותר ממה שעשיתי בג'יפ שלי. וזו כבר חכמה קטנה מאד. ושוב היהודים\הצמיגים אשמים בהכל - בפיגועים, בתאומים, בטבעת אבטחה שעפה, ברצועה שנחתכה...
מזכיר לי באופן מעורר דאגה את "זבוב בלי רגליים לא שומע". אבל אני כמובן כל הזמן מתחבא מאחורי "תירוצים" ובדיסוננס פתולוגי "מפחד להודות באמת". האמת, כבר מזמן לא חיברתי שעון לחץ לאגו הישראלי המקומי שלי. אולי הגיע הזמן.
עם ובלי קשר לאגו שלי, אני מוצא לנכון לחזור שוב ולומר פה: גם בעלי 31 שוברים בקבוצה שלנו, ועוד איך שוברים. והסטטיסטיקה בפירוש לא עומדת לרעת נעולי ה-33, חד משמעית. אחד הנהגים שלנו, כשנסע על 31 שבר like a hell מכל כיוון אפשרי וכיום כשהוא על 33, וסגנון הנהיגה שלו נשאר בדיוק כמו החיוך השובב על פניו פלוס כננת פלוס ג'ריקנים פלוס כלוב מסיבי פלוס צוות שופלים-על שתיים - עוד לא שבר כלום. אז מה? אני לא גוזר מזה מסקנה מדעית, אבל גם לא אונס את העובדות כך שיתמכו בהשקפת עולמי. אני פשוט נאמן להן ונזהר ממסקנות יהירות, זה הכל.
עכשיו משהו על היגוי.
אכן, ההיגוי של הג'יפ שלי אינו פאר היצירה. אמרתי והודיתי בכך כבר מההתחלה, אין לי מה להתכחש ולא במה להתבייש. נכון, צמיגים גדולים לא משפרים היגוי, אבל זו תהיה חצי-אמת בלבד להאשים אך ורק את הגומיות המתועבות; הג'יפ שלי משלב, בנוסף, גם מרכז כובד גבוה, וגם מתלים רכים שמזכירים את האמריקאיות של האייטיז, שגם ההיגוי שלהן לא היה משהו משהו. לשם ההמחשה, ממש לאחרונה לקחתי את דרור לסיבוב בשטח באזורנו, ותוך כדי שאלתי אותו על איזה לחץ האוטו נוסע עכשיו לדעתו. רמז לבאות: "שיכוך זעזועים פנומנלי" אמר הפולני, סוף ציטוט.
כשהסגרתי את הנתון המסמר שיער37 PSI הוא לא האמין למשמע אוזניו. הג'יפ מגהץ את פני השטח כאילו אין מחר.
אז השילוב של כל אלה באמת לא תורם להיגוי של פרארי, אבל במבחן התוצאה אני נוסע על הג'יפ הזה 11 שנה, אלפי קילומטרים על כביש בדרך אל- ומ-, עם אנשים וציוד ואחד כלב גדול, ואני מרגיש איתו כל כך טוב שאני לא מתכוון לשנות כלום, רק שיישאר ככה. הברזל ואני, שנינו חתיכה אחת.
לא נהיג? הגדרה של דרור, לא בעיה שלי.
הג'יפ נהיג, הג'יפ נוסע היטב, עובר טסטים במסלול כמו כולם, ועד היום לא הכזיב טפו טפו. ואגב, ככל שהגוף שלי זוכר, גם כשהוא נעל 31 וקפיצים מקוריים מזעזעים-תרתי-משמע, הוא לא היה מודל לחיקוי בתחום ההיגוי, בלשון המעטה... לא כולם זכו כנראה לג'יפ מהודק כמו של דרור, ולפעמים נסתרות הן דרכי בורא המכונות האלה. אני לא מחדש בזה שום דבר למי שמצוי בז'אנר.
בעניין המושג הטחון "מאוזן", כל אחד משרטט את גבול האיזון לפי הצרכים שלו. אילו הייתי מגהץ איתו ביומיום אספלט יותר מכורכר, סביר להניח שהייתי מעביר את הקו לכיוון הכביש, ואילו הייתי בונה אותו לתחרויות אקסטרים אז... הנקודה ברורה.
אני לא מקבל את הטוטליות המיליטנטית בסגנון "אתה לא מודה באמת נקודה" או "אז תעבור לארבעים אינץ' וזהו" או כל הצהרה אחרת בסגנון. זה פשוט לא רציני, ואפילו קצת יומרני לקבוע שמי שלא הולך בתלם שלך הוא בבון ישראלי שחצן ואילו אתה אבי אבות האיזון (ועוד לא דיברנו על האיזון הנפשי ומי מדורג איפה :p).
ומילה אחרונה על המילה, גם היא חביבת הקהל, "מקורי".
אני מזהה מגמה לא-לוגית בעליל, שבה המושג "מקורי מהיצרן" לפעמים מגוייס לטובת טענה כזו או אחרת, ולפעמים בדיוק ההיפך.
זו טריפה וזו נבלה.
הנכון הוא, לעניות דעתי, להבין ש"מקורי" לא תמיד שווה ל"נכון", "מוצלח", "מתאים" וכן הלאה. לרוב אולי כן, אבל בהחלט לא תמיד.
כבר היה לי על זה ויכוח פה לא מזמן בהקשר אחר.
תבינו, אני לא מקדש לא את המקור ולא את המשופר, אבל אני משתדל לתת לכל אחד משניהם את המשקל הראוי לו.
האם דנה 60 מאחור לעומת דנה 30 מלפנים לשירות צמיגי 29 - זה סט-אפ "מאוזן"?
האם קפיצי עלים תחת הסרן, זו הנדסה ראויה לג'יפים?
האם פנסים ראשיים המופעלים ישירות מהמתג, ללא ממסרים, זו הנדסה ראויה?
האם תכנון גג המתכת של הסופה, שחותם מנוי קבוע אחת לשלוש שנים אצל מר חלודה, הוא נכון?
ואיך היינו ממציאים את הבדיחה על "סופה-עם שעונים-עובדים=רנגלר" ללא הכרטיס המודפס העלוב שמספק את לוח המחוונים?
רוצים עוד? אולי כמה דוגמאות מריקולים לפרייבטים שלנו, או שהבנו את הקטע?
ואגב, זכיתי למצוא כמה שגיאות מפורשות אפילו בסכמות חשמל של היצרן. סתם קוריוז.
אז חשוב לזכור שמאחורי כל תכנון יש בני אדם, עם שיקולים שלפעמים הם זרים למה ש"נכון", או שהם בגדר פשרה בין כמה צרכים סותרים, ובסופו של דבר גם תכנונים שנבחנו במעבדה במשך שנים לפני שהושקו לאספלט הכביש - אינם חפים מבאגים.
לכן אני מאד לא אוהב, וגם לא מתרשם, מאמירות כמו "היצרן הגדיר עד 31" - בדיוק כמו שאני לא מתרשם מהנדסת ג'יפ הסופה - שהוא אמנם יצירה מוטורית מפוקפקת בעיניי באופן שבו הוא יצא מהמפעל בנצרת - אבל הג'יפ האמיתי הטוב בעולם.
אם תבדקו אצלכם את היחס בין:
זמן הטיול בשדה
(זמן תיקון תקלות מכניות / אחרות + זמן כתיבה על תיקון תקלות כנ"ל)
= תקבלו קבוע בעייתי :-)
תנסו לתקן את היחס הזה ותראו שפתאום הכול מסתדר
דרור אני מצטער על הדוגמאות עם שמות אנשים, זה לא עובד אצלך.
אני בא לפתח את הדיון. אתה צודק לגמרי שאם מגדילים צמיג צריך להתייחס למערכת, להבין ולהתאים אותה. אבל זה לא ברור מאליו שחובה לשפוך כסף.
דוגמא ראשונה
אותו ג'יפ סופה בדיוק:
א. צמיגי 31 ויחס העברה 3.54:1 (מקורי של סופה)
ב. צמיגי 33 ויחס העברה 4.10:1
העומס על הציריות גבוה יותר בג'יפ ב'. אבל העומס על המכלולים שמעבר לציריות - גלי הינע, גיר, טרנספר - קטן יותר בג'יפ ב'!
משמעות - במקום לחפש טרנספר 241, החלף יחסי העברה ל3:73, אם לא 4:10. אתה תוריד עומס על טרנספר 231 הנוכחי שלך (שעשה עבודה לא רעה עד עכשיו) ותקבל בונוס של יחס העברה קצר יותר, זריז בכביש וזוחל קצת יותר טוב בשטח. העלות דומה. שווה מחשבה.
דוגמא שנייה
שני ג'יפים CJ. אחד 7 קצר ופתוח, אחד 8 ארוך וסגור. נגיד שאחד שוקל 1250 והשני 1,700 קילו (אל תתפסו אותי על הקילו) הבדל של 35%.
ההבדל בחוזק ציריה של דנה 30/35 לעומת דנה 44 הוא 44% (חישבתי עכשיו, וזה קצת יותר ממה שזכרתי בראש).
אז הג'יפ הקטן הוא כמעט עם סרן דנה 44 בהשוואה לגדול. המשמעות - תשמרו על המשקל! כל דבר שאתם שוקלים למגן, להוסיף, להעמיס - לחשוב טוב אם צריך. במיוחד אם בונים ג'יפ למבחני עבירות שבו המכלולים שלו יעבדו על הקצה.
נחזור לדבר אישית...
אני יכול להגיד לך שפירקתי מהג'יפ שלי כבר 80 קילו של מיגוני פלדה ואלומיניום מיותרים לגמרי. מדרגות צד, מיגון גחון לפני גשר הגיר המקורי (משהו מטומטם ומכוער, מן רשת של צינורות פלדה). מיגון מיכל דלק מסיבי וכבד ביותר, וזה כשכבר יש מיכל דלק מסיבי מרותך מפלדה. מיגון אלומיניום לחזית, מיותר לגמרי בג'יפ עם סרן חי. ברזלים מוזרים שחיברו את שני השאקלים הקדמיים ביחד.
בנוסף הורדתי מתא המנוע מיזוג אויר קומפלט (שגם ככה לא עבד), ועוד קומפרסור שני מיותר שהיה אמור לשמש כמדחס, ואת כל יחידת הHVAC הקדמית (שגם לא היתה מחוברת לכלום). אני אשתדל לא להוסיף יותר ממה שצריך, כן להוריד איפה שאפשר (בגשר הגיר אני מוריד 9 קילו), וככה, בלי להוציא כסף - למעשה, אני חוסך כסף - אני ממש מחזק את הציריות בעוד אחוז ועוד אחוז, ומגיע למצב שבו הג'יפ שלי עם 33 שקול מבחינת חוזק מכלולים ויכולת בלימה, ואולי אפילו עולה על, ג'יפ ארוך, סגור, וממוגן היטב על צמיגי 31.
דרור כתב -אבל עם משקל כזה, העבירות, האמינות והשרידות יורדות בהתאם.... ביצה ותרנגולת.
נכון מאד, ביצה ותרנגולת... אבל אפשר לקחת את זה לצד השני - להפסיק להעמיס את הג'יפ בכל פריט ציוד אפשרי, העבירות, האמינות והשרידות יעלו בהתאם, ויהיה פחות צורך בציוד.
גיתאי, זו היתה ה- תגובה הכי טובה שקראתי פה אי פעם...
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
יכולותי הספרותית מצומקות לעומת יכולותיך בתחום הזה, אבל כבעלים של סופה-ארוכה-סגורה-מתכת בשנים האחרונות, עם דנה 60 מאחור ואיזון נגדי של 30 מלפנים, התקפי חלודה בגג ומפסק האורות ישיר הזרם לפנסים, קלעת בול למה שאני יודע ולמה שאני חושב שאני יודע. מקווה שבחודש הקרוב הגג יתחלף ל ברזנט ויפתור את בעיות החלודה, אבל זה כבר לא קשור לצמיגי 33....
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
בהחלט גיתאי אתה כותב נהדר והלואי ותכתוב יותר.
סגנון משובח
ייתכן שזה קשור לשלושים ושלוש וייתכן שלא, אבל חלה עליך חזקת האשמה כל עו"ד לא הוכחת את חפותך.
קבל טיפ השווה מליונים: בהחלפה לברזנט תדאג לכלוב טוב ולחיבור הברזנט מלפנים אל הכלוב ולא אל החלון כנהוג בתע"רנו, כדי שתוכל להפיל חלון על המכסה. זה אחד ה- אם לא ה- שתעשה לסופה הבלתי-מאוזנת שלך.
כפי שבוודאי הבחנת, על צניעותי - גאוותי.
אם אתה רוצה שאכתוב עו"ד תדליק את הפולני. אנחנו אוהבים להתקוטט בחול.
מה להחליף? זה גם שאלה של עלות ותועלת.
בדיוק כששוחחתי עם גיתאי היום, הוא העלה טיעון מעניין - עלות של סרן אמריקאי מחוזק קומפלט (כמו שאני חושב שצריך עם צמיגים גדולים) גבוהה בהרבה מעלות החלפת ציריות שבורות (שזה מה שהוא עושה). האם נכון? אכן נכון. לא היתה לי תשובה לזה. למעט העובדה שהוא כבר כל כך מתורגל ומיומן, שאתה לא מספיק לגמור סנדביץ בזמן שהוא החליף ציריה....
אתה אומר להחליף יחסי העברה - גם אני בדעה ש-3.73 או 4.10 זה טוב, גם עם צמיג 31. אבל אין לסופה תקינה שום בעיה אמיתית של זריזות וביצועים עם היחס המקורי וצמיגי 31. לעומת זאת, קורונה ופיניון של דנה 30 הולכים ונהיים קטנים ודקים יותר ועם פחות שיניים, ככל שיחס ההעברה נמוך יותר, וככל שהיחס נמוך יותר, גם יותר מומנט נכנס לציריות. נכון?.... נכון. ובינתיים, את בעיית ציר היציאה החלש בטרנספר 231 לא פתרת.
עכשיו - כמה יעלה להחליף מה?
טרנספר 241 כולל ייצור דריישפטים מתאימים אצל גרינגראס או דומה, לדעתי אפשר לסגור את הסיפור ב-3.5-4K (התקנה עצמית).
יחסי העברה 4.10 זה כבר סיפור גדול יותר: מאחור כנראה אין בעיה עם הדטרויט לוקר. אבל מקדימה, יש מצב שהנעילה (בולסטר פניאומטית, שזה כמו ARB, מחליף את כל הקייס) כבר לא תתאים ונצטרך קומבינה בצורת חריטת טבעת-ספייסר או לעבור לקייס שמתאים ל-4.10 ולנעילה אוטומטית - שאני ממש לא נגד, אבל זו עוד הוצאה ובתכל'ס אני מאוד מרוצה מהנעילה של בולסטר. אז לא יודע כמה ניתוח כזה עולה, וגם ההתקנה זה כבר עבודה סיזיפית (כשמתקינים לבד) או יקרה (במוסך שיודע לעשות את זה, ולא כולם יודעים). בשורה התחתונה זה יהיה יקר יותר לדעתי.
כמו שאני מדמיין את הג'יפ הזה - אני רואה אותו עם טרנספר 241 וגם יחסי העברה קצרים יותר בסרנים וזה עוד לפני שאני חושב לעבור לצמיג 33. אם היתה אפשרות לעבור לגיר חזק עם הילוך ראשון עמוק, לא היה צורך לגעת בכלל ביחסי ההעברה, גם עם צמיג גדול. אבל גיר זה כבר סיפור יקר....
אגב, כשאני אומר "סרן אמריקאי מחוזק" אני מתכוון לסרן G2 CORE44, שהוא תואם דנה 44 אבל הרבה יותר חזק (למעשה חזק כמו דנה 60 אם לא יותר) וכמובן מותאם ל-YJ (רוחב כללי, תושבות לקפיצי עלים ומעגל חלוקה שמתאים לגלגלים של סופה), שכולל האוזינג מחוזק, ציריות כרומולי כולל החיצוניות, צלבי CTM, יחס העברה לפי בחירה ונעילה לפי בחירה (ויש מבחר נעילות - אוטומטיות או נשלטות. כל השמות הגדולים והמוכרים). הכל מגיע מורכב קומפלט ומכוון פיקס ויש לזה יבואן ושירות בארץ. נשאר רק להרכיב על הג'יפ (כלומר, נשאר לזכות בלוטו, כדי שלא יישב לי על המצפון שפוצצתי על סרן קדמי סכום ששווה לחצי משווי האוטו כולו... ורק אז להזמין...)
עם סרן כזה, מי משחק בצמיגי 33 בכלל?... עולים ישר ל-35 ואפשר לתת בראש וללחוץ חופשי, כמו שצריך בסופה.
ברור שהאוטו יהפוך לחד מימדי, יתנהג רע בכביש, לא חוקי וכו'. אבל לפחות לא יישבר.
משקל:
אכן, ב-CJ ובסופה אין צורך בשום מיגון. זה בולשיט ומשקל מיותר ומה שהיה מודבק אצלך זה רק חלק מהדאווין של בעל הג'יפ הקודם. אל תשכח שפעם סבן היה סמל סטאטוס. ג'יפ הדאווין המושלם. גשר חיבור בין נדנדות קדמיות מוארכות היה מקובל מאוד לפני 20-30 שנה... על תקן של "מוט מייצב", כי פתאום גילו שג'יפ מוגבה מתנהג מה זה רע... את השטות הזו העתיקו מהאמריקאים החכמים שיודעים הכל הכי טוב, סתם לידיעתך.... גם אני קיבלתי בתחילת 1990 את ה-CJ5 שלי עם דבר כזה. לא הבנתי אז הרבה, אבל היה לי ברור שזה לא צריך להיות שם...
אנחנו בקבוצה לא ממוגנים כלל ואין שום בעיה עם זה. כי לא צריך.
למה ביצה ותרנגולת? כי אנחנו נוסעים למקומות לא סימפטיים ורוצים להיות מוכנים לכל תרחיש. מצד שני, אם היינו קלילים אולי לא היינו שוברים ולא היה צורך בכל הציוד הזה.... אבל ציוד חילוץ וציוד-עזר לעבירות אנחנו כן צריכים כי אנחנו מתמודדים לעתים במקומות בלתי עבירים בעליל (מי אמר ואדי אל עין). בנוסף, אנחנו גם עמוסים באנשים. יש לנו המון אורחים בטיולים האלה, והאורחים האלה לא באים סתם להתארח ולהינות מהחוויה. הם נקרעים בכיוונים ובהזזת סלעים - תשאל את סביון, ואת אומי, ואת לינגל, ואת מנדל.... הקיצר - כל ג'יפ כזה סוחב מלבד נהג וכל הציוד, גם איזה 250-300 ק"ג של בני אדם, מינימום.
באופן אישי:
אין לי מזגן כי בג'יפ פתוח לא צריך. ואני גם לא רוצה.
לטיול כזה אני סוחב 2 ג'ריקנים מלאים מים, מכשיר קשר וכננת שתמיד על הג'יפ, מכפילי כוח, רצועות, שאקלים, כבלים מאריכים לכננת (לקח מהכינונים ארוכי הטווח בזהרת אל טובייק - אני מצוייד ביותר מ-100 מטרים כבל פלדה וזה רק מה שיש אצלי. יש עוד אצל אחרים) , ארגז כלים גדול וכבד (30 ק"ג בערך), מלחציים, גרזן, את חפירה, פק"ל שמנים ונוזלים, ברגייה, ערכת תיקון פנצ'ר, שק"ש, ערכת בגדים להחלפה, ערכת קפה וכמובן צידנית עם קצת אוכל והרבה בירות. כמובן שגם כל מיני חלפים: חיישן קראנק, צינורות מים, משאבת מים, משאבת דלק, שני סטים נדנדות לקפיצים, חבל סנפלינג מגולגל ועוד כל מיני דברים קטנים (נשק, תחמושת וכו'). הכל מצטבר למשקל לא קטן. פעם היה גם פאקט סיגריות, לפחות מזה נפטרתי. תודה לאל. ואהה - יש לי עוד כננת שצריך לתקן ואני מפנטז על התקנה אחורית שלה.....
כל הכלים האחרים בקבוצה נושאים כננות, אבל יש כאלה שסוחבים יותר ציוד ממני. יותר חלפים, גם חלקים כבדים כמו ציריות, שרשרת לטרנספר וכו', וגם כלי עבודה וציוד חילוץ כבד כמו אמצעי ריתוך, הייליפטים, כננת טירפור (חתיכת ארגז, בערך 50 ק"ג אם לא יותר), שפאלות האלומינום הגדולות של צביקי, מקדח סלעים, ג'קים הדראוליים....
למעט ארגזי כלי העבודה, כמעט ואין כפילויות וברוב המוחלט של הצעצועים האלה כבר השתמשנו, ויותר מפעם אחת! פשוט כי היה צריך... ברצינות. וזה כי חוק מרפי לתקיעות בשטח קובע שמה שלא הבאת - זה בדיוק מה שתצטרך.
עכשיו לך תעמיס את כל זה ב-CJ7......
עוד שרשור על נושא שלא יהיו בו הסכמות לעולם ...
השאלה שנשאלת כאן , האם כולנו מגיבים מתוך ניסיון או מתוך "שמעתי" , "ספרו לי" , "תאורתי" "מכיר מישהו שהיה לו" וכו' ?
הדעות תמיד יהיו לכאן או לכאן , בסופו של יום מה שנוח ומתאים לי לא בהכרח נוח ומתאים לאחרים ... ומה שנוח ומתאים לאחרים לא בהכרח נוח ומתאים לי ...
מה שבטוח , ולעניות דעתי , מתוך 16 שנים עם הג'יפ נתקלתי בלא מעט תאוריות "הזויות" בארצנו הקטנה ...
עברתי לא מעט בעניין צמיגים , יחסי העברה והתאמות שונות בנושא (מי שמכיר אותי יודע) ... אני יכול להגיד שכמעט 80 % מהדעות יש בהם פגם לדעתי במיוחד מאנשים שמביעים דעה מתוך תאוריה ולא התנסו בסוגיה , נאמר באחת התגובות לפניי שיש לרובנו נטייה לא "להודות" בטעיות אלא להצדיק את מעשנו ובכך להטעות את האחרים ואני מסכים עם זה ,
שינוי גודל צמיגים אם נעשה עם מחשבה נכונה אין שום סיבה שלא יעבוד מצוין כמו כל דבר שרוצים לשנות ,
אחרי 8 שנים עם 31 עברתי ל 33 , 5 שנים עם 33 הספיקו לי וקיבלתי תיאבון, בשנתיים האחרונות נוסע עם 35 ,
להגיד שזה היה חכם לעבור ל 35 ? ממש לא ... למרות שעשיתי את כל השינויים לפי הספר , אם זה שינוי יחס העברה , סרן 44 עם ציריות כרו מולי ומערכת בלימה משופרת .
מה שכן יכול להגיד , המעבר מ 31 ל 33 זה אחד השיפורים הכי נוחים והכי יעילים שהיו לי , גם כשהג'יפ שימש אותי כרכב ראשון (60 K ק"מ בשנה) , הגיפים האלה בנויים למידה הזו לדעתי , שלא נדבר על שיפור העבירות ...
נ.ב - בשנתיים הראשונות עם 33 עם יחס העברה מקורי(סיקס) ודנה 30 , הרכב נסע אבל עצלן בעליות ,
עברתי ליחס 4.10 , היה סבבה , הלהיט היה 33 עם יחס 3.73 .
מסקנה : אם יכולתי היום לחזור ל 33 , הייתי חוזר אתמול ולא היום ...
למה אתה לא יכול לחזור?