אל תזלזלו בגאווה לאומית.
מי שלא מכבד את עצמו, אל נא יצפה שאחרים יכבדו אותו.
ועכשיו אם תסלחו לי, אני הולך לעשות סדר בתמונות מרחיבות-לב של הגאווה הלאומית מכננת את דולר הסיוע.
Printable View
אל תזלזלו בגאווה לאומית.
מי שלא מכבד את עצמו, אל נא יצפה שאחרים יכבדו אותו.
ועכשיו אם תסלחו לי, אני הולך לעשות סדר בתמונות מרחיבות-לב של הגאווה הלאומית מכננת את דולר הסיוע.
אף שריונר שזכה להיות מוסב מגלילון לM16 קצר, בסדיר או במילואים, לא התקשר לכרמלה מנשה להתלונן.
נמרוד חביבי, כמה כדורים 'מבצעיים' יצא לך לירות ולא על מטרת דמות מקרטון? זה למה כולם מעדיפים משקל על אמינות. כלומר, מתי המעט שעוד יודעים בכלל מה זה גלילון. אבל תעשה גוגל על תלונות של חיילים אמריקאים על הנשק הזה (כן גם על דגמיו המשופרים) מול הקלאצ' ותגלה עד כמה אנחנו פה בני תרבות...
שמיל יקירי, אני מוכן לקבל בהרכנת ראש שכישורי הלחימה שלי נופלות מאלה של המשתלשלים ההוליוודיים מהליקופטרים, אבל תן את המינימום קרדיט שבתפעול מכונות אני מבין טיפה. ורובה הוא אפילו לא מכונה מסובכת מדי, שלא לומר טיפשה. אז איך העובדה שהפזצט"א שלי נופלת, אולי, מזו של עונדי הכנפיים הנכונות, קשורה להתרשמות שלי מבעיות האמינות של הנשק הזה?
עכשיו כמו שאומר ניר, אנחנו שואפים פה לדיון טכני ולא צהוב או על בסיס סיפורי פוגי, אז אני לוקח בחשבון שיכול להיות ונפלתי על נשק ומחסניות סוג ז', ויכול ויכול להיות שכל הגלילים שפגשתי במקרה כמעט ולא נתקעו, ויתר הסטטיסטיקה דבש. באמת יכול להיות. אבל אני באמת מנסה להבין את הנקודה של השוואה בין המכלולים וההשלכות על אמינות, ועוד לא זכיתי לחוות דעת מלומדת...
Sent from my SM-G850F using Tapatalk
גליל נופל מ m 16, והגלילון זו צרה הרבה יותר גדולה.
1. משקל הרובה. כמעט 2 ק"ג הבדל בין גליל ל m 16
2. משקל המחסנית, שהיא אמנם הרבה יותר מסיבית בגליל, אך שוב על חשבון המשקל.
3. הכוונת האחורית שעל מכסה הגוף הממש לא יציב. נשק שלעולם לא יוכל להיות מאופס ברמה טובה.
4. הרשף הנורא של הגלילון.
5. החלודה.
נכון שהאגדה מספרת על המעצורים ב m 16. אבל, שמירה על מחסניות תקינות, החלפה של שן חולצת ברגע של התקלה הראשונה תביא לתוצאות מצויינות.
היתרון האמיתי של הגליל הוא שיש לו חולץ פקקים בדורגלים. אחד הפלוסים המשמעותיים.
Sent from my SM-G900F using Tapatalk
טוב..
"גררו אותי, אז נגררתי"..
לי, ברוב השנה וחצי+ הראשונות בצבא, היו שני רובים. אחד גדול כזה, בתוך מנשא ייעודי, ואחד רגיל..
כשהחליפו לי את הרגיל מגליל ל-M16 מקוצר... הייתי מאושר.
וכמעט שלא היו ליתקיעות וכשהיו, זה היה בגלל המחסניות (שבכלל היו בנויות להיות "חד-פעמיות" ואצלינו החליטו שזול יותר למחזר..
והייתי רגלי כזה.. לא שריונר.
אח"כ.
אחרי הצבא, היה לי גלילון... אף פעם לא יריתי בו, מלבד מטווחים ותרגילים - גוש ברזל מגושם ושמן וכבד ולא ארגונומי...
גילוי נאות - אני לא מבין כלום בהבדלים המכניים בין הכלים... מלבד העובדות שאחד קליל ונוח ו"ידידותי למשתמש" והאחר... לא.
אבל הוא "שלנו" ולכן הוא הכי הטוב... כמו תמיד.
- - - Updated - - -
פטאטי... ולא הנשק.
מי שיודע לתפעל נשק אישי (רמז - זה לא שריונר) , M16 לא נתקע לו.
היחידות שיורות בחי \ אמת הכי הרבה, משתמשות ב M16, ואף אחד לא היה מסתכן סתם (בהנחה שיש משהו טוב יותר).
אבל כאמור צריך לשמור על הנשק הזה , וכמו שאנחנו אומרים על הרכבים שלנו, תשמור עליו והוא יחזיר לך.
רק בשביל ההיסטוריה.
בסדיר, אחד החברה השאיר גליליון על האדמה (בלילה), וזלדה נסעה עליו.
הכת (שהיתה מקופלת) התעקמה אבל הגלילון עצמו נראה תקין.
מאחר והנשק היה חדש, ונושא האמינות היה סיפור מפתח, החלטנו (הלוחמים המהוללים :() לנסות את הנשק (ולראות אם הוא עדיין יורה).
הגלילון רוקן מחסנית מבלי לעצור!
לא בטוח שמאג היה שורד את זה, וM16 בטוח שלא.
סתם אנקדוטה מהנסיון שלי.
חיל הים, קורס חובלים. קיבלנו גלילונים חדשים, מושחמים ויפים עם בקשה מהיצרן- לבדוק איך הכלי מתנהג בתנאים קשים.
אז עשינו איתו שחיית בוקר, כל בוקר, במשך 3 חודשים.
הגאווה הישראלית הזו קיבלה חלודה יותר מהר מהאצן הישראלי לאולימפיאדה. כמובן שניקינו, עם סקוטש ולפעמים עם ברזלית, מה שהסיר את שאריות ההשחמה והגביר את קצב החלודה. כל לילה רצתי עם תד"ל חול לכבוד החלודה של הבוקר.
בסוף מצאנו את הפטנט. למרוח אותו עם הרבה וזלין מהמרפאה. החובשת עד היום לא מאמינה מה החובלים האלה עשו עם הוזלין.
במילואים כבר קיבלתי m-16 מקוצר, עדיף פי מאה מהגאווה. רק כמו שכתבו כאן, להיזהר מהמחסניות החד פעמיות, זה יכול להיגמר רע בזמן אמת.
מחסניות חד פעמיות זה עוד מיתוס או צ׳יזבט, מישהו בחימוש הבריק פעם עם ההנחיה לטעון רק 29 כדור כדי לשמור על הקפיץ ולהאריך את חיי המחסנית ועוד מישהו חיבר לזה הסבר משכנע ... ההנפצה הזו שרדה דורות של לוחמים.
האמת היא שהאמריקאים מקבלים תחמושת בקופסאות קרטון ועושים שימוש חוזר במחסניות בדיוק כמו כולם, המחסניות יותר עדינות, אין חיזוק בשפתיים אז הן דורשות יותר תחלופה.
יש אצלי עד היום מחסנית שהייתה חדשה כשאילתרתי לה וו הצמדה לחגורה ושורדת כבר עשרים וכמה שנים עם 30 כדור, מתפקדת כמו חדשה , כי נשאתי אותה רק במנהלתית ולא התעללתי בה.
מעניין כמה כסף הלך לאיבוד במשך השנים כתוצאה מכך שהכדור האחרון בקופסה נשאר מיותם ... אז ניסו לחסוך ...
להלן יקרא "הבזנט".
ערימה של קומבינות בתקן ישראלי..
אין מעצורים..?? הצחקתם אותי.. משתמש בגלילון בעבודה ויורה בו פעם בחצי שנה (לא נשק ספציפי).
כבד, לא מדוייק ואין לי שום מושג על איזה אמינות אתם מדברים.. אני יורה כמו קלינט אסטווד- אחרי כל נקירה או שתיים צריך לדרוך מחדש ועוד כדור נופל לו לריצפה.
מעדיף את הM16 בכל מצב.
https://m.youtube.com/watch?v=xeeeFxA_9nA
צילום במהירות גבוהה של AK בזמן ירי, כל הגוף מתקפל, עוד סיבה שיש טולרנסים גדולים, דיוק באוטומט בכלל לא אפשרי בגלל תנועת המכלול הכבד .
לפחות AKM מפלדה רוסית הוא קל ולא מחליד כמו החיקוי הישראלי ...
לגבי הגאווה הלאומית - בולשיט אחד גדול. יחסי ציבור טובים של מנהל הפרוייקט (ישראל גלילי) שהיה פוליטיקאי טוב יותר מאשר המתחרה הישיר שלו (עוזי גל).
קשה למצוא הבדלים בין הגליל ל AK , זה העתק מאד מדוייק, בגלל זה שאלתי את המהנדסים כאן למה לקח כל כך הרבה שנים להעתיק אותו בשינוי מידות התחמושת.
אז מקוריות אין כאן (אם חותך תייל בדורגל שנשבר בנסיון הראשון וידית נשיאה מעאפנה לא נחשבים ... שניהם אגב נזנחו במשך הזמן) וייצור מקומי של כלי הנשק היה קיים גם עם הFN שיוצר כאן ברשיון וקיים גם היום עם גרסאות m16 שמיוצרות כאן לתפארת במפעל מקומי.
יוני, המגל שנועד להחליף את הקראבין המשטרתי ולירות תחמושת 030 והמיקרו- גליל, הם קומבינות לא מוצלחות אמנם, אבל לא דומות לגלילונים והגלילים המדוברים כאן שהיו אמינים מאד בדומה למקור. כמו שהm16 בלאי שצה״ל לקח וניסר בסדנת רכב לא מייצגים את הכלי המקורי.
אני לא יודע איך אפשר להרגיש ביטחון עם נשק שהבריח שלו לא קשור למכלול באופן ישיר.
לא הרגיש לי נח מעולם הידית ראצ׳ט הזו מהצד של ה M16.
מעבר לזה שהגלילון כשהוא מקופל קצר משמעותית מ M16 מקוצר.
מאחר ולא נאלצתי לצעוד עם הנשק מסעות אז מצאתי את הגלילון הרבה יותר אטרקטיבי.
גם הבריח מימין קורע פחות את הבגדים כשהולכים עם הנשק תלוי מאחור...
אני כנראה החיל היחיד שהחזיר m16 קצר ולקח גלילון בשימחה.
בלי שום שיקול של ציונות- נוחיות נטו
בתור אחד שירה בלא מעט השקין אוכל לומר שאיו נשר בלי מעצורים יש רק הבדלים ברגישות לסיבת המעצור .
עידו
i got gun in my head and it wont go
https://youtu.be/F9kXstb9FF4
????
אני זוכר שבקופסאות הקרטון יש 20 כדורים. אני טועה?
אז איך נשאר כדור?...
20 כדור בקופסה. זה בגלל שכשה-AR15 (הגרסה המוקדמת של M16) הופיע לראשונה במלחמת וייטנאם, המחסניות שלו הכילו 20 כדורים בלבד. אז קיבלת קופסת קרטון וידעת שהיא ממלאת לך מחסנית.
רוס"ר עם קצב אש כ"כ גבוה ו-20 כדור במחסנית?... כדי לייצר את אותה כמות אש, תצטרך להחליף הרבה יותר מחסניות. העיקר שהוא היה קל....
אחר כך עברו למחסנית 29/30 וכל נפילה על הקרקע או פזצט"א לא מוצלחת, דפקה את המחסנית הזו ויצרה עוד מעצורים. לעומת המחסנית עם 35 כדור ושפתיים מעובות בגליל/גלילון שהיה צריך לגרום לה טראומות של ממש כדי שתקבל לחיצה ותעשה בעיות. אגב מעצורים במחסניות - פעם ב... היינו מפרקים גם את המחסניות ועושים להן טיפול מיוחד. לא להאמין כמה ג'יפה נכנסת פנימה. זה גם חלק מהעניין.
אצלנו קראו בשם "בזנ"ט" דווקא ל-M16 הארוך. בתקופתי, M16 קצר היה נשק של קצינים ברמת המג"ד ומעלה בלבד, סוג של סמל סטאטוס. כל שאר הברזלנים בגדוד, כולל הסמג"ד, נשאו גלילון בלי להתבייש.
אין צורך לתאר את ה-M16 הארוך. נשק מדוייק ביותר במטווח סטרילי, אבל קצת אבק, קצת חול, והוא עצר. והאורך המוגזם שלו....
היה קשה להיכנס ולצאת איתו מכלי רכב, כולל רק"מ. בתקופתנו זה היה נשק של בנות, נהגים, טבחים ושאר אנשי מפקדה. הקרביים נשאו גלילונים.
החלודה היתה מעצבנת, מודה. אבל מהר מאוד לומדים להימנע ממנה. גלילון משומן לא מחליד. וגם ה-M16 צריך את מנת השימון שלו, אחרת ייתקע. ומשום מה, הנשק החליד הרבה יותר בטירונות, במקצועות ובצמ"פ. בפלוגה המבצעית הוא בקושי קיבל ג'ינג' אחד או שניים פה ושם. בסגל ובסמב"ציה הנשקים כבר לא החלידו בכלל, מעניין למה... כנראה היה לזה קשר ישיר להתעסקות הבלתי פוסקת בשפשוף הנשק. ככל שהקודקודונים האהבלים ישבו לך על הראש יותר ועשו לך יותר מסדרים, ככה שפשפת אותו יותר והוא החליד יותר. אוהו איך החליד. תתעסק בו פחות, הוא יחליד פחות. תן לו שימון טוב אחת לשבוע מבפנים ופעם ביומיים שפריץ קטן של שמן אקדחים מבחוץ, ניגוב קל בפלנלית וזהו. לא רק שלא יחליד בכלל, אפילו לא יכתים את גב החולצה.
היתה לגלילון עוד תכונה מלבבת - בעידן החולני וההזוי שבו לירות באויב זה אקט שיכול לסבך אותך קשות, הקת האדירה שלו היא נשק קטלני בפני עצמה.
אני אהבתי את הנשק הזה. הוא היה נשק טוב ואמין שהרגיש לי כמו המשך ישיר של היד ואני סמכתי עליו - כי הוא הוכיח את עצמו ברגעי אמת. ירה וגם פגע. זה הכל.
לגליל היו גם מחסניות 50 כדור.
בתקופתי היה אפילו קצין הנדסה פיקודי (פיני דגן) שהיה הולך עם כזו מחסנית בגלילון כדרך קבע.
והוא מן הסתם היה זכאי ל M16
התחמושת האמריקאית אכן הגיעה בקופסאות של 20, אבל רוב התחמושת שאני מכיר הגיעה מתע"ש בקופסאות של 30, בכל מקרה המספרים עגולים.
ניתן לייצר את המחסניות מפח, זה שוקל יותר וכנראה ישחק יותר את בית המחסנית.
גם הצבא האמריקאי עבר למקוצרים עקב שינוי אופי הלחימה והצורך לפרוק מכלי רכב ממוגנים.
אני חושב שהחובה לקרצף את הנשק והמסדרים התכופים, נועדו כדי ליצור הרגלי תחזוקה ושמירה על נקיון הנשק.
הנשק צריך להיות נקי ואת ההרגל הזה אני סוחב איתי עד היום. כבר כמה שנים אני יורה כל שבוע, לא בתנאי שדה לרוב, דואג לנקיון הנשק וכשמחסניות נופלות או מושלכות לקרקע חולית אני גם דואג לפרק ולנקות אותן. אין אצלי מעצורים מלכלוך או חוסר שימון.
אני רואה אנשים שמתאמנים עם אקדחים מושכרים מסוגים שונים ואקדחים של חברות אבטחה, הם ברמת בלאי גבוהה ומצב תחזוקתי ירוד, אז הם עושים המון מעצורים. מה זה מעיד על טיב האקדחים האלו ?
הייתי יוצא הביתה עם מחסנית ררנ"ט של 12 כדור וקת מקופלת שהסתירה אותה לגמרי.
קטן וקומפקטי ביותר, אידאלי לתגובה מיידית בטרמפ בעייתי או כנהג של ממוגנת כאשר הרעים יכלו לגשת ולפתוח את הדלת מבחוץ בכל רגע בהפתעה גמורה.
ואז היתה מחכה להם הפתעה משלי.
Sent from my SM-G850F using Tapatalk
בוא לים,
בבוקר, לפני היציאה לים מפרקים את הנשק, טובלים בחבית שמן, מרכיבים בלי לנגב, מניילנים ב3 שכבות של ניילון (עבה) וכשחוזרים מהים צריך מטיש ואזמל בשביל לפרק.
אפרופו, מזכיר לי שרשור אחר שלא הפסקתי לצחוק ממנו פעם - הניילון שלנו - גם החתולים שלך לא היו מוצאים איך להכנס.
ולגבי הM16 הארוך - כשפגשתי את אשתי לראשונה היא היתה עם אחד כזה, נראה ארוך יותר ממנה...
https://youtu.be/DvccUuJ0i-4
https://youtu.be/DvccUuJ0i-4
מישהו רוצה לנתח את הסרטון?
ברור שהנשק צריך להיות נקי ומתוחזק.
אבל שלושה מסדרי קירצוף ליום לטובת הדיסטאנס ושיגוע השכל, מייצרים רק נשק חלוד ותו לא. השחתת הנשק לשמה.
"מבחנים" מטופשים לגמרי.
בהחלט מתאימים לתקופה - 1994.
גם שפיכת המים והחול לא הותירה עלי שום רושם למעט לעג - כי אחרי החול לא היתה דריכה או פעולה מכנית אחרת, וכי המים לא היו מיד אחרי החול.
ירי באוטומט למטרת ירי בלבד - לא משרת אף אחד, אבל כבר אמרתי בתגובה 22:
ועכשיו גם ראיתי בסרטון מה שכבר שכחתי - גליל צריך דריכה מחודשת אחרי החלפת מחסנית.
אבל, תמשיכו.
עכשיו ברור לי לחלוטין שאני לא מבין כלום בשימוש בכלי נשק.
היפה הוא שיש בשרשור התייחסות פרטנית לרמת המיומנות בשימוש בכלי הנשק.
היו אגב, מספר שנים בודדות עד מאד של שימוש בגליל בחטיבות החי"ר. מעניין למה זה נפסק (אני יודע למה) ולמה איש מכם לא הזכיר את זה.
חוזר לשנת החורף שלי.
הצורך ברוס״ר ארוך היה לקח ממלחמת ששת הימים, כאשר העוזים לא התאימו לטווחי הלחימה והרומט״ים לא עבדו, אני מניח שאם m16 היה זמין אז ולא היה קיים חשש מאמברגו, לא היו טורחים. כמו כן לא היו מיוצרים כאן טנקים ומטוסים ( תיכף גם יספרו שהמרכבה היא הטנק הטוב בעולם והלביא זה בכלל חללית ....).
הגליל היה נחות מה ״גל״ שקישרתי אליו בתחילת השרשור, הוא קיבל ציונים נמוכים יותר, כבר התקבלה החלטה להצטייד ב״גל״ אבל רעיון מבריק ״לשחד״ את רפול בשני אבי-טיפוס, הפך את ההחלטה ועם רפול אף אחד לא היה מתווכח. המתנה הזו כמעט עלתה בחייו של בנו של רפול אגב...
בסופו של דבר הנשק כולל האפוד הוא כבד מדי, קשה לבצע ירי אחרי מאמץ, קשה יותר לפגוע בכללי, היו בו יותר מינוסים מפלוסים ביחס לאלטרנטיבה.
לכל הכלים יש בלאי ולהחלטה אם להזמין כלים חדשים מתע״ש או לקבל במתנה מהאמריקאים m16 בערימות, היה מן הסתם גם שיקול כלכלי.
אני שירתי במהלך תקופת ההסבה בסדיר, זוכר שאספו את כל המקוצרים מהיחידות העורפיות כדי להעביר ללוחמות, לא זכור לי ששום חי״רניק התלונן ומדובר בחיילים שהנשק הזה הוא כל מה שיש להם ביד וההבדל בין חיים למוות. אנשים שגדלו על מיתוס הגליל, הוכשרו עליו, לחמו איתו ונפרדו ממנו בחפץ לב...
״המבחן״ שהביא בועז מעלה חיוך... במיוחד הטמבל שצועד מול הקנה של הנשק הטעון אחרי שכבר הודגם ירי עצמאי עקב בישול.
קצב האש של ה m16 גבוה מאד ביחס לגליל, אם הייתה משמעות לירי אוטומאטי בקצב כזה אז היו מעבים קצת את הקנה כמו בגרסאות המאוחרות יותר שעברו לתחמושת שונה.
אין כאן חברה יותר צעירים שיכולים קצת לגוון עם השוואה למיקרו תבור ? הרי אלו כבר ממילא פאסה ...
אני לא מתיימר להבין כמוך ניר בנשקים וזה אפילו לא תחביב שלי אלא להיפך.
לכל אחד מהנשקים האלו יתרונות וחסרונות אבל תרשה לי לנחש שהבחירות היו על בסיס תקציבי מעיקרן.
אפשר לקבל נשק חדש מכספי סיוע ולמכור את הישן במזומן.
אולי אפילו מי שהחליט הוא אותו אחד שמכר שניה אחרי שהשתחרר....
אבל אלו באמת קונספירציות הזויות.
הרי אנחנו יודעים שבצבא מתקבלות תמיד ההחלטות הנכונות
טוב ניזכר גם בהיסטוריה 84, טירונות + גליל (היה זועה טול מהדורגלים) אפוד כבד נשק שדרש טיפול מועט, לאחר מכאן M16 קצר נשק נוח שדרש טיפול אוהב אבל לא איכזב מעולם.
תקופה קצרה אם מקוצרר מעולה לפריקה מהירה מרכב טיפול כמו M16
והיום אם הנשק הטוב בעולם (בלי נשק בכלל)