מי לא...??ציטוט:
נכתב במקור על ידי נדב ש.
(מוזר)
אסף.
Printable View
מי לא...??ציטוט:
נכתב במקור על ידי נדב ש.
(מוזר)
אסף.
תעלו כבר תמונות.
חפרתם
Sent from my SM-A520F using Tapatalk
הוא בסך הכול רוצה ללמוד איך לא להיתקע
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
חברים אני לא מעלה תמונות של אחרים. ירצה יעלה, לא ירצה גם טוב.
אין גם איזה משהו מרגש, רכב בתוך שלולית קטנה עם בוץ מעט חלחלק. לא משהו להמשיך להתעכב עליו.
Sent from my POCOPHONE F1 using Tapatalk
Party poopers
Sent from my LON-L29 using Tapatalk
מהבאסה ,
אני יוצא עכשיו לתקוע את הרכב בבוץ ,לצלם ולהעלות פה תמונות[emoji39]
Sent from my SM-A520F using Tapatalk
נו ?
Sent from my iPhone using Tapatalk
[emoji38][emoji38][emoji38][emoji38][emoji38]https://uploads.tapatalk-cdn.com/201...d05835a4c0.jpg
Sent from my SM-A520F using Tapatalk
לא זה. אני מחכה לארוע של היום במעלה רמון ....ציטוט:
נכתב במקור על ידי אביב3
Sent from my iPhone using Tapatalk
גיא, תנשום עמוק ותחזיק את המוסר השכל שלך בבטן עוד יומיומיים... אנשים עוד לא בבית אפילו.
ועם גישה כזו ספק אם ישתפו
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
אני סקרן לגבי העליה הזאת שרבות דובר בה לאחרונה.
זה הכל.
כוונותי תמימות לחלוטין.
Sent from my iPhone using Tapatalk
אין לך מה להיות סקרן.
היית עולה בה ולו רק בגלל שאין לך ביצים
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
מתכוון שאין לי ביצים לעלות בה ....ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
Sent from my iPhone using Tapatalk
לא, הוא מתכוון שיש לך רכב בלי ביצים ...
גיא,
לא הייתי שם כבר למעלה משלוש שנים, אבל בשעתו עשיתי את המעלה הזה (עליה וירידה) עם ה GV, כמה פעמים.
2-3 מקומות שמצריכים קצת הכוונה ועבודת קלות, אבל לא משהו שהדסטר שלך לא ראה.
לא יודע מה קרה שם היום, אבל בכל הטיולים שלנו, יש מקומות שרגע של חוסר ריכוז או תשומת לב, ואתה מתיישב.
נתקעתי אתמול בבוץ ליד גן נר רכב בודד, היו קוליסים די עמוקים מוצפים במים נכנסתי עם הגלגלים לתוך אותם קוליסים אך אחד מהם סרב לשתף פעולה וזרק אותי הצידה שם נתקעתי בתלולית בוץ שעטפה את הגחון, לאחר נסיונות עצמיים כושלים בחנתי את השטח וחפשתי עיגון לכננת, העץ היחיד שהיה בסביבה היה רחוק ובזוית שנראתה לי עקב חוסר נסיון עם כננת כקיצונית מדי, פניתי לקבוצת הווטסאפ בועז מיד פתח קישור לקבוצה וקיבלתי פניות גם בפרטי, תוך כדי החלטתי בכ״ז לנסות להגיע לעץ הרחוק , רצועת העיגון וכבל הכננת הגיעו בדיוק לקצה כשהצלחתי לחבר בינהם, להפתעתי על אף שמשיכת הכננת הכניסה אותי לעומק הביצה ועל אף הזוית המטורפת הצלחתי להגיע לחוף מבטחים.
כשקניתי את הג׳ימני וראיתי את הכננת אמרתי לעצמי ׳שיהיה׳, הנסיון הקודם שלי עם ג׳פים כלל טיול בחבורה לכולם היו רצועות שנשלפו מפעם לפעם אף על פי שאלו היו שנים רבות לא ראיתי צורך בכננת, לתקופה הנוכחית שכוללת בעיקר טיולים ברכב בודד כנראה שכננת הינו צורך הכרחי, למרות שאין לי ספק שהאנשים הטובים מקבוצת הווטסאפ היו באים לעזרתי.
תודה לכולם.
המקום שונה למדי ממה שאתה מתאר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
מדרגות, בולדרים גדולים וזוויתיים.
אין לו ביצים אבל יש גחון נמוך ולכל האורך...ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
Sent from my Mi MIX 2 using Tapatalk
זה לא נושא הדיון מה יש לי ואיפה הביצים שלי ( בארנק של אישתי )ציטוט:
נכתב במקור על ידי tallevi
ואם כבר .. לדאסטר יש גחון יחסית שטוח בלי דברים שמזדקרים .. והמינימום שלו סביב 25 ס"מ מקדימה. מצד שני אין לו low והוא לא נועד למכשולים ולשטח אמיתי.
ואולי יש מקום לפתוח דיון על מה הגישה הנכונה ( האמר או רנגלר ? שטוח או עם ביצים ? מתלים או סרנים ? ) אבל זה בטח לא פה.
אני אשמח לדעת מה היה שם ואיך קרה שרכב שטח אמיתי שמיועד להתקיל מכשולים אמיתיים כמו למשל מעלה רמון נאלץ לחילוץ .. ומה היה בחילוץ.
זאת המטרה של השרשור הזה.
אפרופו שטוח, חילוצים ונזקים: התחתית של חלק מהרכבים החשמליים וההיברידיים החדשים, חלקם קרוסאוברים, שטוחה להפליא, מתחילת הרכב ועד סוף הרכב משטח מתכת/פלסטיק אחד אחוד.
זו התחתית של הסוללה. מנסיון עשיר בנושא: פגיעה במשטח היפה הזה מובילה לאובדן אטימות של המארז, כניסת מים, והשמדת המארז כולו. במקרה הטוב של ההיברידיות זה יגמר ב40000 ש"ח. חשמליות? שלא נדע.
לכל רכב שטח זה יכול לקרות, גיבור ככל שיהיה, וזה לפני שאפילו מתחילים לדבר על תקלות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי גיא
בנחל עדשה, אחרי שהצ׳רוקי צלח בגבורה מעברים אימתניים, דווקא בקטע קישור נסחפתי לשפ"צ לא נעים וקראתי לחבורה לחזור ולסייע. זה אמנם הסתיים בעזרת מכוון מיומן ובלי משיכה אבל בלעדיהם לא הייתי מעז ובוודאי שלא הייתי מכוון נכון.
חילוצים זה חלק מכללי המשחק בשטח וגם עם רכב גיבור זה בסדר ולגיטימי. מעדיף להזהר מאשר להסתכן בגלגול ...
זה לא הופך את הצ׳רוקי לפחות גיבור, והעובדה שהוא גיבור לא מונעת/תמנע ממנו להיות מחולץ במצבים מסויימים. הכל בסדר.
נשמע כמו פוטנציאל מסחרי שיווקי חדש חברות השיפורים... מיגון תחתית לרכבים חשמליים היברידיים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
אספיר, גתוס, רסטה... ביזנס חדש
...נכתב מהנייד, סליחה על השגיאות
ציטוט:
נכתב במקור על ידי erezgur
יהיו יותר מכוניות חשמליות, יתחיל צורך.
יהיה צורך, יהיה ביקוש.
יהיה ביקוש, יהיה היצע.
דרכו של עולם.
------------------------------------------
איך רכב שטח נתקע במעלה רמון? בקלות. באותה נקודה גם אני התיישבתי פעם על הביצה. ודנה 60 זו חתיכת ביצה.... אבל אז, בסופה הירוקה, היה לי הייליפט... הרמתי את הסופה, הנחתי אבן מתחת לגלגל וזהו. 5 דקות.
ואיך זה קורה גם לרכבי שטח גיבורים? זה לא השטח ולא האוטו, זה הנהג.
השטח הוא נתון. גם האוטו הוא נתון. ועכשיו צריך לדעת מה לעשות עם שני הנתונים האלה.
ולא שהנהג לא יודע לנהוג, אלא משהו אחר לגמרי - כי זה כבר לקראת סוף המעלה ואתם בטוחים שזהו. סיימתם בהצלחה. אבל כל עוד זה לא נגמר באמת, זה לא נגמר - במעלה רמון יש 4 נקודות סו-קולד "בעיתיות". לא שכל היתר זה משחק ילדים... יש בולדרים ומדרגות והצלבות ודרדרת ובורות וחריצים ופיתולים ושיפועים תלולים, הכל מכל טוב. אבל אחרי שעברתם בשלום את שתי הנקודות הבעייתיות הראשונות, יש מין ירידת מתח. פיתול חד שמאלה, והעסק נראה כבר לא נורא בכלל ובמיוחד כשמטפסים ונמצאים בתנועה ללא מכוון ולא רואים כל כך טוב, דווקא שם ממתין האתגר השלישי: כמה בולדרים נבזיים שאם לא בחרת את הקו הנכון בדיוק של סנטימטרים, או שסתם שבריר שנייה של חוסר ריכוז וחוסר דיוק, אתה מתיישב שם ביניהם. מתיישב ממש טוב ולא יכול לזוז עוד. לא אחורה ולא קדימה. לא ימינה ולא שמאלה. גם עם רכב הרבה יותר גיבור ומפחיד ונעול מרקסטון. גם אם אתה מאוד מנוסה.
ולהבדיל מכל אלה שבחוסר אחריות מטורף (לטעמי בלבד) קופצים ראש לתוך ביצות ושדות מוצפים ונחלים זורמים בשיאו של יום גשום במיוחד, בידיעה ברורה שזה ייגמר בתקיעה/צלילה ובחילוץ ספקטקולרי, כאן זה משהו אחר לגמרי שמתחיל בטיול תמים ולגיטימי לגמרי שלמעט פנצ'ר גם עבר להם ללא תקלות מיוחדות, אבל נגמר בתקיעה ובחילוץ. והיי - זה בסדר גמור! זה חלק מהמשחק של טיולי שטח. מי שלא מתאים לו בלת"מים כאלה, שלא יטייל בשטח! שיחליף תחביב.
זה קרה לרבים וטובים, כמו לבוזי אתמול. זה יקרה מתישהו גם לכם. אז אל תתהו ואל תשאלו שאלות תמימות. נכון, יש קבוצת החילוצים בג'יפולוג ויש את תופעת טבע הנהדרים ועוד התארגנויות מבורכות, אבל מוטב שתתכוננו לזה מראש ולא משנה איזה רכב יש לכם - ובעניין הזה יש לי תובנות מהחילוץ הזה שלמעט התנאים מסביב שהיקשו (חושך, קור מטורף, אין קליטה בטלפון) בסך הכל ובהינתן האמצעים הדרושים (הייליפט, שאקלים, עוד ידיים עובדות ועוד רכב חזק שיאבטח וגם ימשוך כשצריך) לא היה קשה מדי.
אבל קודם כל ניתן לבוזי את הכבוד לספר איך הכל התחיל ואיך התנהל ואיך נגמר.
דרור,
בתור מישהו מהצד (אורח לרגע רואה כל פגע),
לא היתה שם שום אפשרות להרים את הרכב עם ג'קים (במקביל/לסירוגין/בהחלפות או בכל שיטה אחרת)?
קשה לי לדמיין סיטואציה שבה בשום פנים ואופן לא ניתן להכניס ג'ק. עם או בלי הגבהה מאולתרת.
היתה אפשרות.
היה להם ג'ק בקבוק מכני רגיל אבל הוא כשל ולא הצליח להרים את האוטו.
היה להם גם ג'ק עגלה קטן, שהיה קצת קשה למקם באופן יעיל ובכל מקרה לא היה מצליח להרים מספיק גבוה. בין הבולדרים שם יש כמה בורות של חצי מטר ויותר.
היה רכב נוסף (דיסקו TD5) שהיה יכול למשוך אחורה, אם היו לו נקודות ריתום.... אבל לא היו לו.
ולקשור רצועה לסרן קדמי של אוטו שבעליו רוצה שגם ימשיך לנסוע, זה לא חכם באנדרסטייטמנט...
הנקודה הספציפית קשה לתמרונים ובחושך כשלא רואים הרבה, זה יכול להיגמר גם בהתהפכות.
גם שאקלים לא היו, אבל זה פחות קריטי. נדרש הייליפט. וכשהוא הגיע, נפתרו הבעיות.
ואני מקדים את המאוחר... תנו לבוזי לספר ואחר כך אוסיף מהזוית שלי.
תודה.
אם בוזי ישלים את התמונה זה אומר שאתה יכול להפסיק לענות להצקות שלנו ולהתפנות לכתוב את הכתבה על הjl שבטעות הסגרת את נוכחותו....
;) ;) ;)
דווקא יש לי מה לומר על החילוץ הזה (גם אני לא הייתי מצויד כמו שאני חושב שצריך, פשוט כי לא הייתי עם הסופה) אבל סבלנות.
ולגבי JL... חלום של ג'יפ. הכי טוב שיש. תתחילו לחסוך.
גם עליו יש לי כמה השגות, אבל שההשגות הקטנות האלה יהיו הצרות של כולנו...
חברים. לא מתייחס ספציפית למקרה האחרון, אלא כללית.
נא לא ללחוץ על החברים לספר. ירצו, נשמח ללמוד. לא ירצו - לא חובה.
אנחנו לא רוצים שמי מהחברים יחשוב פעמיים אם להשתמש בקבוצת החילוץ כשנדרש.
לביא
סבלנות. אני מבטיח לספר כשאתפנה.
Sent from my Redmi Note 5 using Tapatalk
אז ככה: מעשה שהיה, כך היה. או: פאק בכוננות - קיבלת שבת.
מעלה רמון הוא בדיוק מה שדרור תיאר כמה תגובות לפני. מעלה לא ארוך במיוחד, לא הכי קשה, בסה"כ מעלה לא קל אבל עביר לחלוטין.
אז מה כן? יש בו כמה נקודות שדורשות הכוונה מדוייקת והצלחה בנסיון הראשון. שילוב של מדרגות סלע שחלקן חלקות מאוד ולא מספקות אחיזה טובה, וחלקן חדות ברמת סכנת אובדן צמיג, יחד עם שיפועי צד מתונים ובורות עמוקים שלפעמים מלאים בהרבה אבנים לא יציבות ולפעמים פשוט ריקים, מייצר מצב שבו כישלון במעבר המכשול, יגרום לנזק או לתקיעה שהרכב לא יוכל לצאת ממנה בלי עזרה חיצונית.
חוץ מכל זה יש את העניין הפסיכולוגי של הנהג - אחרי רצף של אי-אילו מכשולים שהנהג עובר בהצלחה, הוא עלול לפתח הערכה מוטעית לגבי מכשולים נוספים, לגשת אליהם מבלי להתייחס אליהם ברצינות הראויה, ואז ברגע של זלזול במכשול - להיתקע ביג טיים.
אז מה היה? את רוב המעלה עלינו עקב בצד אגודל, עם הכוונה חיצונית משובחת, פה ושם קצת בנייה, הכל מאוד באיזי, באיטיות ובשליטה. במכשול שבו התיישבתי, כנראה היה קצר בתקשורת בין המכוון לביני. בגלל שיפוע הצד הגלגלים האחוריים החליקו הצידה, והסרן האחורי התיישב על סלע משונן שתפס אותו בשלוש נקודות. הרכב לא היה מסוגל לזוז, לא קדימה ולא אחורה.
בחינת המצב הראתה שגרירה אחורה תקרע את האגזוז, גרירה קדימה לא תתאפשר או תעשה נזק עקב סלע שהיה ממוקם לפני הצינור השמאלי של הסרן האחורי. החלק הקדמי של הרכב, מהטרנספר לקדימה, היה ממוקם בלי שום בעיה או הפרעה. פה ושם נגעו בסלע גם המדרגות והמיגונים, לא ברמה שמנעה תנועה, אבל כן מנעה גישה לאזור הבעייתי - מתחת לסרן האחורי.
אז מה עושים? מרימים ומכניסים אבנים מתחת לגלגלים האחוריים. ראשית היה צורך לפנות לא מעט אבנים בגודל כדורגל. אחר כך כבר הצלחנו להכניס את הג׳ק מתחת לסרן, אבל הי - לשכב מתחת לזנב הרכב, מאחורי הגלגלים, ולהרים את הסרן, בזמן שהרכב בעליה ושיפוע צד - עלול להיות מסוכן. אם הרכב יתחיל להתדרדר - מפעיל הג׳ק ידרס, וזו לא היתה אחת ממטרות הטיול. לא ניתן היה לאבטח ע"י קשירה מלפנים, כי הרכב הנוסף היה מאחור ולא היתה אפשרות לעקוף. לכן, תפעלנו את הג׳ק מלפנים, כאשר יד המפעיל עוברת מתחת למדרגת הצד שכאמור בעצמה נחה בחלקה על סלע.
בקיצור, אחרי הרמה קטנה והוספת אבנים, עדיין לא זזה רברס. וגם לא קדימה. ניסינו להרים שוב - וכבר לא היינו בטוחים אם הג׳ק התקלקל, או שהבסיס שלו פשוט שוקע תוך כדי שהוא מקבל את הצורה של הסלעים שמתחתיו.
ידעתי שמה שיפתור לי את הבעייה בעשר דקות - זה הייליפט. השמש כבר היתה נימה וחצי משפת המכתש, התחיל להיות קר וחשוך. בחושך לא רואים טוב, בקור לא מתפקדים טוב, ובסה"כ כל המשתתפים היו שלמים ובריאים, הרכבים תקינים, היה לנו ציוד לינה מדוגם, אוכל, מים ואש לעוד יומיים ובאופן כללי, שום סכנה לא ריחפה מעל ראשנו (אם מתעלמים לרגע מנשותינו שחיכו בבית, כן?). לא היה לי שום רצון לגרום לנתונים האלה להשתנות. אמנם לא היתה קליטה סלולרית, אבל סברתי שאוכל להסתדר לילה ראשון בלי פייסבוק.
הגיע הרגע לקחת החלטה: להקים מחנה ובבוקר לשלוח את הרכב השני במורד המעלה להביא הייליפט, או לקרוא לחילוץ.
בינתיים אחד ממשתתפי הטיול הצליח למצוא נקודה שיש בה בדל קליטה סלולרית, לשיחות בלבד. ניגשתי לשם, שלפתי מהטלפון שלי את מספר הנייד של ידידי בועז אברהמי, מסרתי לו את מיקומינו, מה אנחנו צריכים (הייליפט! ורצוי גם ליפט מייט או דובון) ואת העובדה שאנחנו לא בשום סכנה או מצב דחוף אחר. הודעתי לו שאין לי קליטה ואני לא אוכל להיות בקשר, וביקשתי ממנו לחפ"ק את האירוע.
זה היה הזמן ללבוש בגדים תרמיים, מעיל, כובע ג׳יפולוג ופנס ראש, לעשות עוד סיבוב של קומקום תה ולחכות. בין בדל קליטה אחד למשנהו, למדנו שיש קבוצת ווצאפ ערה שמחפשת פתרון, ברלי קיבל אישור מהפקח, הוא בדרך אלינו ומנסים לאתר הייליפט.
כשהגיע ידידי היקר דרור, הודעתי לו בחגיגיות שמעכשיו הוא מנהל את הארוע. דרור הגיע מלמעלה, והציע למשוך את הרכב התקוע כלפי מעלה. סירבתי, כי לא רציתי לגרום לנזקים. לחלץ רכב תקול ממעלה כזה, יהיה הרבה יותר מסובך, לא יורים עלינו, בשביל מה להסתכן? בחנו את האפשרות למשוך את הרכב לאחור, ואז גילינו שלדיסקברי שמאחורי אין אוזני גרירה. בכלל. לא מלפנים ולא מאחור. ואיפה השאקלים שלי בעצם? בדיעבד חיכו לי ליד דלת הבית, לא העמסתי אותם לרכב. לדרור היו שלושה שאקלים, השתמשנו בהם ע"מ לעגן את הרקסטון לרכב שלו לטובת בטיחות.
במקביל הגיע איש יקר, דניאל ממצפה רמון. לדניאל לא היה הייליפט בבית, הוא הפך את העולם וקיבל הייליפט בהשאלה, ירד את המעלה והביא את ההיליפט. מפה זה כבר היה קל: מסתבר שהג׳אנטים של הרקסטון, שלא אחת זכו לכינוי "מכוערים", מתאימים במיוחד להרמה באמצעות הייליפט, בלי שום אמצעים נוספים. פשוט מכניסים את שן ההיליפט בין החישורים ומרימים. הרמה של 30 ס"מ, כמה אבנים טובות מתחת לגלגלים האחוריים, הורדה מבוקרת, הילוך ראשון ואני למעלה.
השתמשנו בכישורי ההכוונה המעולים של דרור ויכולת שרירינו לסחוב אבנים, בשביל להעלות את הדיסקברי, קיפלנו את הציוד ויאללה הביתה.
כמה מילים על הייליפט:
אינספור מילים נכתבו ונאמרו על הייליפט. הוא גדול, הוא כבד, הוא מסורבל, הוא לא אוהב אבק וקשה מאוד לאכסן אותו ברכב בצורה בטיחותית, שלא תחמיר תוצאות של תאונה, אם חו"ח תתרחש. על אחת כמה וכמה ברכב שגם משמש ביומיום כרכב משפחתי. בשימוש לא נכון הוא יכול לגרום לנזקים כבדים בגוף ולרכב, כלי מסוכן ללא ספק.
אבל מה? במהלך 25 השנים האחרונות, היו לי לפחות 4-5 מקרים שבהם הייליפט היה הפתרון היחיד, גם כשבחלק מהמקרים היתה כננת תקינה בנמצא. האם זו סיבה טובה לנסוע עם הייליפט לכל טיול? כנראה שרוב האנשים לא עושים את זה, עובדה שבזמן אמת היו באזור לא מעט מטיילים ובעלי ג'יפים, ולאף אחד לא היה.
מסקנות:
1. להמשיך להביא לטיולים כמויות גדולות מדי של מזון, מי שתייה, חומרי בעירה, נייר טואלט וכיוצ"ב. כשאתה לא רעב, לא צמא ואין לך מניעה להישאר עוד לילה בשטח - אתה חושב נכון ובשיקול דעת, לא תעשה טעויות של "אין ברירה".
2. לתקוע בטלפון עוד סים, של חברה סלולרית נוספת.
3. הייליפט! ביררתי אפשרות לתפור אותו ישר לעצמות, כמו ברוך עם המגפיים, אבל אשתי מתנגדת. מכל מקום, החל מהטיול הבא, יהיה הייליפט אחד לפחות בשיירה. נדאג למתקון מתאים. אם אי פעם מדרגות הצד המקוריות יכנעו להתעללות שלי, אבנה מדרגות צד מתאימות להרמה עם הייליפט. עד אז.... ג׳אנטים מכוערים בת*ת שלי. אפשר להרים באמצעותם את הרכב וזה שווה הכל.
4. שאקלים. פה פישלתי, אין מה לומר. נתתי לעצמי עונש: עוד שבת בשטח.
5. בעל הדיסקו ידאג לאוזני גרירה בריאות.
6. בג׳יפולוג גולשים אנשים מדהימים. אני גאה להיות חלק מהקהילה הזו.
רשאים אש.