למי שהספיק לראות ולדאוג - תודה על הדאגה, הכל בסדר, חזרה לשגרה...
אסף.
Printable View
למי שהספיק לראות ולדאוג - תודה על הדאגה, הכל בסדר, חזרה לשגרה...
אסף.
יופי
לא נעים לצחוק עליך אז רק מזל טוב שהכול במקומו... ;)
שמח לשמוע, וקדימה עידכונים!
ולא לשכוח צילומים במקביל.
בשעה טובה , עכשיו אחרי זה אין תירוצים .
עידו
לכבוד פתיחתו של תת הפורום החדש, העברתי את הדיון הזה לנוף חדש.
ולא יכולתי שלא לחשוב מחשבה חצי פילוסופית על זה שכמו שאפשר להעביר את הדיון, ככה עם קמפר אפשר לבחור איפה לגור ליום או יומיים, ולנסוע למקום חדש כי בא...
אגב, כמו שאתם רואים השיפוץ די נגמר ובשנה האחרונה אנחנו רק מטיילים ונהנים מהקמפר. היינו איתו בהמון מקומות, ולקראת הקיץ הוא שוב התחיל לעשות סימני עייפות. המושב שלפני די הרבה זמן ספג מים והתחיל להתנפח, כבר ממש מתפרק ואני עובד עליו עכשיו, על בניית החלק התחתון של מחדש עם מסילות נשלפות לכירה.
המקרר שבאופן סופי ומוחלט הוכרז כביזבוז מקום - הזמנתי TECים כדי לבנות מחדש, אבל לדעתי זה עדיין לא ממש יעיל ואני חושב על לבנות לו מערכת קירור אמיתית...
ומשום מה, פרוייקט המזגן שוב הופך לרלוונטי.
העיקר שלא יהיה משעמם
אסף.
לגבי מזגן - שקול להשתמש במזגן "יחידה אחת". קומפקטי מאוד, חסכוני בחשמל, דורש מעט התקנה ובחורף - אפשר להשאיר אותו בבית.
שקלתי. אבל זה צורך יותר מדי חשמל ולא מקרר בנסיעה. אני מכין קיט מזגן שמבוסס על קיטים שנמכרו בשנות ה70 לדילרים של VW בארה"ב, אבל עם מדחס יותר מודרני, ואולי אני גם אשחט יחידת פורמולה להתקנה על התקרה. בכל מקרה, עוד חזון למועד.
את ה 18000 BTU לשעה שהם בערך 5~6 קילוואט או 7 כ"ס, יותר קל לי להוציא מהמנוע כשהוא עובד, מאשר מהאלטרנטור (שלא מסוגל לספק כזה הספק חשמלי) או מפנלים סולריים (צריך פי שלוש שטח ממה שיש לי על הגג כדי להפעיל מזגן)
אסף.
קובץ מצורף 78058קובץ מצורף 78057קובץ מצורף 78056קובץ מצורף 78055קובץ מצורף 78054קובץ מצורף 78053קובץ מצורף 78052קובץ מצורף 78051קובץ מצורף 78050
קובץ מצורף 78059
תמונות מוטיבציה בשביל עצמי...
טיול שטח ושני לילות קמפינג בהרי ירושלים, קמפינג בחוף (הדייגים) פלמחים, גיחה לירקון...
אסף.
מחר יוצאים לטיול, אז הלכתי לעשות הכנות.
המצב הוא שהמקרר מפורק לחתיכות (החלקים הגיעו ואני מתכונם להרכיב אותו מחדש), המושב הבודד מפורק, מנוסר, ותיבת מגירה לחלק התחתון שלו בבנייה...
אז עם שני אלו אין מה לעשות, התחלתי לסדר, החלטתי לחבר במקום השעון של המטוס שעונים אנלוגיים למד לחץ ומד חום. בשביל להיות בטוח שהכיול של השעון הדיגיטלי נכון ולא הוא מה שמשגע אותי. החלפתי גם יוניט לחץ שמן לחדש כדי להיות בטוח שגם הוא תקין.
הקטע הבא לא לבעלי קיבה רגישה...
לפעמים אני חאפר. יש שיאמרו שיותר מלפעמים, אבל באמת, רק לפעמים. צריך איזה משהו שיתפוס את שני השעונים, התייעצתי עם הדרמל, הוא אומר שנחתוך משהו. יש מחשבה על שבלונה לחיתוך של החורים, אז אני נזכר שזרוק אצלי לוח שעונים של נגמ"ש, רק בלי השעונים. אל תשאלו.
בשלב הזה עזבתי את הדרמל, והלכתי על כלים קצת יותר כבדים... מה אני אגיד לכם. התוצאה מרהיבה. וזה כבר ירוק אז לא צריך לצבוע...
קובץ מצורף 80133קובץ מצורף 80134קובץ מצורף 80135קובץ מצורף 80136קובץ מצורף 80137קובץ מצורף 80138
אחרי זה התפנתי להעמיס את הציוד, וכשהגעתי לגגון, יצא ממנו ג'וק. מהחלל שמתחת לפיבר. בגדול, אני מבין שאין מה לעשות נגד לכלוך שנכנס לשם כשהרכב חונה לא מכוסה בחוץ. אבל ג'וק?
בקיצור... דבר אחד הוביל למשנהו... ומכאן לשם... מה חסר?
קובץ מצורף 80139קובץ מצורף 80140קובץ מצורף 80141
אגב, מתחת לגגון רק שתי נקודות חלודה משמעותיות, לא לטיפול כרגע, אבל טוב שראיתי.
מחר הגגון הנקי, משופץ, ועם מערכת נקודות עיגון חדשה - יהיה מורכב.
חג שמח
אסף.
בדיוק בשבילך:
Home Is Where You Park It
אז בעניין הגגון...
מצב הפיברגלס ממש טוב, אין סדקים ואין כלום. עוד יהיה צריך צבע חדש ואז אני איישם עוד שכבת פיבר, אבל בינתיים מה שהיה דחוף זה נקודות עיגון (הישנות נשברו כמעט כולן)
הפעם אני הולך על משהו קצת יותר מסיבי..
שלב התכנון, עם שאריות של חומרי גלם שיש לי:
קובץ מצורף 80421
השתמשתי בסרגלי פלדה עם הברזה ל 3 ברגי M8 בתור החיזוק הפנימי:
קובץ מצורף 80422
ומלמעלה, מהצד החיצוני, זה נראה ככה:
קובץ מצורף 80423קובץ מצורף 80424
בגג עצמו, במקום הניטים שהחזיקו את הגגון עד כה, הכנסתי אומים עוורים, אחרי ניקוי החורים וכמות די גדולה של זפת מגומם לאטימה:
קובץ מצורף 80425
וההרכבה של האמבטיה עם ברגים, בכל חור נוזל אטמים אנארובי של קטרפילר (יש חומר זהה של לוקטייט, אני מניח שהם היצרן המקורי) החומר הזה הוא גם דביק:
קובץ מצורף 80426
וככה זה נראה כשהכל מוכן, מועמס, וקשור לסופ"ש של קמפינג בחוף בית ינאי:
קובץ מצורף 80427
וטיזר קטן לנגרות של המושב שהתחיל להתפרק:
קובץ מצורף 80428
אסף.
אני לא יודע אם זה בזכות השעונים שהחלפתי, או בזכות החורף שהגיע... אבל כבר לא מתחמם.
אם אתם זוכרים "בפרקים הקודמים ב..." היה לי רעש של פיצוצים מהאגזוז, בסגנון של "חור באגזוז".
ככל שהרעש התחזק, גבר החשד שאחד הצילינדרים של ראש שמאל מפציץ משסתום הפליטה ישר לאוויר העולם.
בני, ממרחק של כמה מטרים, כשנפגשנו בבית ינאי, קבע שצריך לבוא אליו לליפט, כי צילינדר 3 לא אוטם לסעפת הפליטה.
אז קבעתי תור לליפט של הד"ר בני אי שם ביהוד, בבוקר יום שישי.
כשהוא עובד על אחת החיפושיות על הליפט השני, אני פירקתי את סעפת הפליטה. כמובן, רק אחרי שהראש התקרר מספיק, במשך שתי כוסות קפה, כדי שאחד הגוז'ונים לא ייקח איתו מזכרת של אלומיניום מהראש. תבינו, כל פירוק של הסעפת מהראש הוא הימור. האלומיניום כל כך פריך שלא חסר הרבה שלא יישאר חומר מסביב לגוז'ונים שגם ככה הם כבר מוגדלים.
ואכן, על האטם של הסעפת בפורט של צילינדר 3 סימני פיח.
הבעיה היותר גדולה היא שהחור כולו, נראה כאילו עם השנים הותך בו מספיק אלומיניום כדי שהוא כבר לא ייהיה אובלי, אלא יותר עגול, וקטן יותר מהאטם. בכל הפעמים הקודמות, שוכב מתחת לרכב, לא ראיתי את זה, וההכנסה של האטמים נעשתה במישוש.
בהתייעצות משותפת נשלף הדרמל, והתחלנו לבנות מחדש את החור בראש, מרחיבים אותו ובודקים עם האטם נחושת עד שהוא נכנס. אני משחיז, בני מגיח לרגע להעיף מבט נוסף - זה חשוב כי כל טעות כאן היא קריטית, וככה מתקדמים לאט לאט. נזהרים. השחזה של יותר מדי - הלך הראש. וראש זה דבר יקר. אנחנו לא רוצים אירוע מתדרדר.
הרכבה.
מפציץ. אפילו יותר ממקודם, עכשיו גם מצילינדר 4.
טוב, יצאתי חמור, לא החלפתי את האטם שלו.
עוד שתי כוסות קפה. מחכים שיתקרר. מפרק את הסעפת. מחליף אטם. מרכיב.
מתניע.
מפציץ.
עוד פעם מחכים שיתקרר.. הפעם רק כוס קפה אחת... מפרק את הסעפת... שיט. לא חיכיתי מספיק כנראה. מכירים את ההרגשה הזו של אום שלא נפתח ואז יוצא קל מידי אבל לא חלק, עם מין תחושה כזו של אלומיניום נקרע...??
אז מברז נכנס לפעולה, וגוז'ון חדש שבמזל נשאר לי, עם הברגה מוגדלת.
מדידה של עומק הפורט - בצילינדר 4 הוא 19 מ"מ, בצילינדר 3 הוא 21 מ"מ. מרוב משחקים ובניות - וכנראה אני לא הראשון - הוא עמוק יותר, לא פלא שהוא לא אוטם. הסעפת עוברת למשחזת סרט, ליישור שני הצינורות לאותו מישור. כדי להתגבר על ה2 מ"מ המיותרים בני מציע אילתור, ואני מסכים, רק שלא ישמעו על זה בגרמניה... שני אטמי נחושת זה על זה. עובי האטם הוא 2 מ"מ.
בפקולטה לרפואה בוולפסבורג זה לא היה עובר, אבל אנחנו בקליניקה ביהוד. שבמדינת היהודים. במזרח התיכון. אזייתים.
כבר ערב, כל חברי מפגש מועדון החיפושיות מגיעים למוסך של הדוקטור, מקום המפגש האלטרנטיבי לימי גשם, ואני מרכיב את הסעפת בפעם הרביעית היום.
מניעים. וואלה הרבה יותר שקט. עוד צריך לאטום את הפלאנג'ים של האגזוז, אבל זה כבר לא נשמע כמו הפצצה. הצלחה. אחרי שנאטום את הצנרת נדע עד כמה.
אז תודה גדולה לבני - ד"ר באג. מכונאי וחבר, ואיש יקר.
ובשבת נסענו כולנו והקמפר לטעום בתחרות הבישול האיטי. טוב, לא לטעום, לאכול. אני לא יודע לבשל, בטח לא לאט. אבל לטעום כן.
לקינוח הכנתי פופקורן, עם האספקה שנמצאת בארון האוכל של הקמפר. אבל לא היה לי נעים אז חיכיתי שהתחרות תיגמר. אחרת הייתי מנצח. אבל היה כיף. שבת ביער. בשביל זה יש קמפר...
הנסיעה עברה בנעימים. ממש מרגישים שנוסף קצת כוח, אחרי הגדלת הפורט. הטמפרטורות נעימות, אבל שוב - אולי זה בגלל שחורף. או שהחלפתי את השעון. מי יודע... צריך לטייל יותר עכשיו, רק ככה נדע.
אסף.
קובץ מצורף 81024קובץ מצורף 81032קובץ מצורף 81031קובץ מצורף 81030קובץ מצורף 81029קובץ מצורף 81028קובץ מצורף 81027קובץ מצורף 81026קובץ מצורף 81025קובץ מצורף 81033
הג'ינג'ית שלחה סרטי וידאו וסופר 8 משפחתיים (של המשפחה שלה... ) להצלה על גבי מדיה דיגיטלית. עד כאן הכל צפוי, כולל אינסוף שעות של סרטים שבטוח יש להם ערך מסויים אבל לא בטוח מהו.
כרגיל במקרים כאלו, בעלי הנוסטלגיה מנגנים את הסרטים ומדי פעם מצביעים על המסך וצועקים "היי, הנה דוד ...! תראו איך הוא נראה צעיר!, מה שלא מרשים את הסובבים שלא מכירים את הדוד, אף פעם לא הכירו אותו, וכנראה גם לא יכירו אותו, צעיר או זקן.
מדי פעם, כמובן, יש פנינים. כמו כל מיני אנשים שאנחנו דווקא כן מכירים, לבושים למבוכתם באופנת שנות ה70 או גרוע מזה, אופנת שנות ה80...
ואז, תוך כדי סרט שכותרתו "טיול לואדי מילק" משנת 1986, קלטתי בזווית העין משהו ירוק. נחשו מי הכוכב האמיתי של הסרט..?? הופה.. עכשיו זה מעניין.
אז ערכתי את הדקות הטובות ביותר שלו...
http://vimeo.com/81278215
http://vimeo.com/81278215
אסף.
היום הוא נראה יותר טוב.
ושוב... יותר מדי זמן לא עדכנתי.
אבל זה לא שלא היה מה.
היתה, כזכור, חלודה מתחת לחלון הקדמי. היה לי די ברור שמדובר בנקודות חלודה בודדות, וכנראה מתחיל להתפתח חור. זה הזמן לטפל, לפני שיהפוך לאסון (והאזור הזה בהחלט מועד לאסון).
מוטי הציע עזרה, וכך שמתי פעמיי לסככה של מוטי בבוקר שישי. בתוך הסככה, לצד מהקרמן, הבאגי, ושלושה טרנספורטרים, הצלחנו למצוא מקום גם לקמפר. פירוק הפנל העליון של הדשבורד, חיתוך הגומי הישן והחלון בחוץ.
שחור בעיניים.
קובץ מצורף 85019קובץ מצורף 85018קובץ מצורף 85018
קובץ מצורף 85015
קצת ניקוי עם מברשת מסתובבת. ועוד יותר שחור בעיניים.
קובץ מצורף 85016קובץ מצורף 85014קובץ מצורף 85017
מוטי, שיש לו לא מעט רקע בנפחות, מנסה לייצר טלאי צורתי. אבל זה לא הולך כי זו צורה רב מימדית. אני בודק בזריזות, ומתברר שפרופיל שמחליף את כל הלמטה של מסגרת החלון עולה 30 פאונד באנגליה. עזוב אותך משטויות, מוטי. נזמין.
ניקוי, צבע יסוד, צבע עליון (שקניתי בבוקר בטופ-קולור בספריי. איזה דבר נהדר) ומכניסים את החלון חזרה למקום עם גומי חדש. נראה טוב, אבל חייבים לסדר את החור. נכנס לרשימת הדברים שצריך להספיק ומהר.
קובץ מצורף 85013
שבת.
זוכרים את הנקודות של החלודה על הגג? יש לי כבר צבע יסוד ועליון תחת היד, אז נשייף, נמלא, נצבע, ונראה מה. לא מדובר במקומות נראים לעיון, אז חשוב רק למנוע מהחלודה להמשיך ולהתפשט, פחות חשוב שיהיה מבריק ויפה. עד לפחחות ה"אמיתית" לפחות.
אז התחלתי בנקודה של צד הנהג.
רגע... לא הזמנתי את הדגם עם הסאנרוף...
קובץ מצורף 85020קובץ מצורף 85021
הצד השני דווקא היה שטחי מאוד, באמת ברמה של ניקוי וזהו.
בינתיים, כשאני מברר מאיפה להשיג חתיכת פח לסגור את הסאנרוף, פירקתי את החלון האחורי. גם כאן יש שני חורי חלודה קטנים. את השמאלי סגרתי בכמה פיקים של ריתוך ועוד קצת בונדו.
את הימני בפיק אחד, החלקה טובה ושוב קצת חומר.
על הכל צבע והרכבתי את החלון עם גומיה חדשה. נראה טוב, ויחזיק שנים (אני מקווה).
קובץ מצורף 85022קובץ מצורף 85023קובץ מצורף 85024
לא מצליח להשיג חתיכת פח קטנה, אז חתכתי מפחית של רכב קירור אוויר אחר (לא מספר איזה, שלא יהרגו אותי) שיש לי זרוקה בחצר.
לריתוך עצמו הגעתי כבר בלילה, וכיוון שאני ממש לא הרמה של חלק מהחברים כאן, בתוספת העובדה שלילה, זה בטוח סגור טוב, אבל נראה לא משהו... כאמור - זה מקום שלא רואים אז פחות חשובה האסטתיקה, וגם מבחינתי מדובר בעזרה ראשונה אז יש לי תירוץ לוותר קצת לעצמי.
קובץ מצורף 85025
בינתיים הקמפר חוזר לגור בעיר הגדולה. וכאן אני חייב לשתף אתכם בחוויה. באחד הימים אני יורד מהבית והחניה הכי טובה ברחוב - פנויה! מהר מהר העברתי אליה את הקמפר, וכאן - דילמה.
מצד אחד, יש לי את החניה הכי טובה ברחוב. זין אני זז ממנה.
מצד שני, בשביל מה הבאתי את הקמפר לעיר? אם לא בשביל להסתובב איתו ולהנות ממנו?
דילמה, כאמור.
קובץ מצורף 85026
עברו ימים ושבועות, והגיע היום שבו החלטתי לבנות מחדש את הכיסא הקטן של הקמפר מאחורה. כזכור המקורי ספג מים והתנפח. התחלתי בתכנות של משהו חדש עם מגירה, ואפילו בניתי בסיס, אבל בזמן שלא היה שם כלום דווקא נהנינו מאוד מהמרחב שהתפנה.
אז החלטתי על תכנון חדש - כיסא מתקפל, בסגנון קולנוע.
קובץ מצורף 85027
שבת בבוקר, ולא יודע, לא בא לי טוב התכנון. אז התחלתי למדוד, ולבנות, ובסוף יצא מעולה. נשאר לחבר כמו שצריך ולהדביק פורמייקה...
איזה קטע. משפץ רכב. עושה נגרות...
קובץ מצורף 85028קובץ מצורף 85029קובץ מצורף 85030קובץ מצורף 85031קובץ מצורף 85032קובץ מצורף 85033
ובשישי הקרוב, אם לא יהיה יותר מדי גשם...מפגש מועדון החיפושיות ומקוררי האוויר מבית פולקסווגן (הופכים נהגים למכונאים משנת 1937)כולם מוזמנים. עם תחפושות בבקשה.
הארצי
השנתי
בנתניה (??!! )
אסף.
ועדו איך יהיה גשם.
יטטפטף עליכם מכל חורי החלודה.
לא חבל על התחפושות?...
וחוץ מזה אני חוזר מחו"ל בשישי אחה"צ...
יאללה, תדחו בשבוע. רק ברכה תצא מזה.
לגבי החניה, נוהל חניה חמה, האישה מביאה את הרכב השני, אתה יוצא-היא נכנסת, והפוך כשחוזרים, השכנים ישנאו אותך.
היה לי שכן שהרחיק לכת והיה מחנה קטנוע באלכסון על חניה שלמה כדי לשמור לעצמו חניה. (משפחה של חצי רחוב כולם מפחדים ממנו)
לגבי המפגש, יש דיבורים על זה, אעדכן כשיוחלט לדחות....