למי שיש פופקורן ושעה פנויה- אלונה עולה את הזיק, החל מ19 דקות:
https://www.youtube.com/watch?v=KnwDhlhpo5Q
הלוואי עליי הנחישות שלה. אני הסתובבתי ברגע שנהיה קשה.
Printable View
למי שיש פופקורן ושעה פנויה- אלונה עולה את הזיק, החל מ19 דקות:
https://www.youtube.com/watch?v=KnwDhlhpo5Q
הלוואי עליי הנחישות שלה. אני הסתובבתי ברגע שנהיה קשה.
לא ראיתי אבל אם עלתה אז כל כבוד לה, ממש.
עם אנדורו אבל זה לגמרי הגיוני לעלות את הזיק, אפילו אני עשיתי את זה.
עם אדוונצ'ר זה סיפור אחר לגמרי.
וכמו תמיד באופנועים, יש גם את השאלה איך האופנוע הגיע למעלה: כל אופנוע אפשר להעלות בכל מקום, בהינתן מספיק כח אדם.
בדקתי איתו ואכן, DR Big.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ehudzeelim
מדהים בכל קנה מידה.
Sent from my HD1903 using Tapatalk
מבלי להקטין מגודל ההישג, בל נשכח שהזיק משנה פניו מעת לעת.
החלטתי לרדת מהחוצה לאדוומצ'רים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
הולך להיות חם ברמות כאלה שזה סתם סבל ולא הנאה.
אני בכלל חושב שכדאי למארגנים לבטל את האירוע, או לרכב בלילה.
כמות המים שצריך לסחוב עלייך היא גבוהה. בנוסף, רוכבים מתחילים לא מבינים שהגוף מאבד לא רק מים אלא גם מלחים ושתית מים בלבד זה לא מספיק. אפשר להתייבש, להתעלף, לקבל כאבי ראש וסחרחורות אם לא משלימים גם מלחים לגוף.
בכל מקרה, אני פרשתי.
אם בסופ"ש יהיה נעים, נחשוב (אני וחבר עם T7) מה עושים.
אף אחד שם לא עושה את זה לצורך הרכיבה או הטיול, במתכונות שהם עושים אין שום הנאה, הכל שם זה וואסח אחד גדול כדי להגיד הייתי/ השתתפתי/ איזה כיף היה (כשבעצם סבלו רוב הזמן) אבל אלה החיים שאנשים חיים ב2024, העיקר התמונותציטוט:
נכתב במקור על ידי sgill
אתה מתאר לא מעט אתגרי אינדורנס. גם הפריז דקאר הוא כזה. אף אחד לא משתתף בו סתם בשביל הכיף.
Sent from my SM-F916B using Tapatalk
לי אין שום בעיה עם זה.
יש כאלו שרוצים לסבול ולעלות בכל מחיר, וזה בסדר גמור.
ולו רק בשביל האמירה עלינו את מחמל...
הבעיה מבחינתי שהטכניקה שלהם היתה ממש גרועה.
לשבת במקום לעמוד ללא שימוש בכלל בקלץ.
ללא שימוש בתנופה ועוד ועוד.
לא קראו בכלל את השטח.
חפרו אותו עוד ועוד.
וזה כבר מהווה דוגמא רעה לכולם.
במיוחד כשמפרסמים זאת.
לפחות תטרחו ללמוד את הטכניקה הנכונה ותנסו לישם אותה.
לא כל אחד גרהם גרוניס, אבל לפחות ללמוד את האלף בית.
אני לא מדבר כמובן על רמת העבירות, רמת העבירות ברכיבות האלו שואפת לאפס, כולה על שבילים שטוחים וכבישים למרות הצילומים
אני מדבר על כמות האופנועים בקבוצה (כמה עשרות בקבוצה והם יוצאים בכמה כאלה) עם כמות אבק בלתי נסבלת וקצב התקדמות של צב
אבל כל אחד ומה שעושה לו את זה
"כל אחד ומה,שעושה לו את זה". בול.
יש אנשים שאוהבים להרגיש חלק מקבוצה גדולה. אולי זה גם נותן להם בטחון ביציאה לשטח. להכיר עוד רוכבים. לצחוק בהפסקות. מוכנים לסבול את המחירים של אבק והמתנות מזעזעות. לא הקטע שלי אבל אני מסוגל להבין את זה. גם את הבחירות שלי, הן בdr650 והן ברכיבות הבדד יש הרבה שלא אוהבים. לגיטימי.
לגבי אלונה והעלייה, נהניתי מאוד לצפות. לפני הכול כי, נו, בחורה. ועוד על אופנוע. ועוד על אופנוע אנדורו. ועוד על אופנוע אנדורו במעלה זיק. ועם חיוך חמוד. ועם רוח לחימה חיובית.
אז חפרה קצת עם הצמיג האחורי. בואו. אני והחברים שלי עם רכבי 4x4 העתקנו ממקומם הרבה יותר קובים של אדמה.
ועם העזרה, עדיין אני מעריך מישהי שעלתה את זה פי מיליון מאשר שאני עליתי עם 4x4. אצלי אין בזה באמת שום הישג אישי. זה בסה"כ שהשקעתי כסף בשיפורים הרלוונטיים. כל קוף עם ההיילקס שלי יעלה את הזיק. פה מדובר על כושר גופני, ואינספור שעות של אימונים תובעניים ואינטנסיביים, ונחישות. כבוד.
לגבי לעלות את הזיק (או כל עלייה אחרת שמגרדת את הגבולות שלך) : יש בעיניי ערך גדול בלסמן לעצמי שעליתי משהו כזה עם אופנוע. כל הצלחה כזו מגדילה משמעותית את מנעד המסלולים שאני מרגיש נח להיכנס אליהם עצמאית. זה חשוב לי. חשוב לי גם לא להיעזר חיצונית בדיוק בגלל זה. בירידה של המרזבה השותף שלי לטיול רצה להתקרב לעזור. ביקשתי ממנו שיתרחק, בדיוק בשביל התחושה שאני יודע להתמודד עצמאית עם אתגרים כאלה, מה ששוב, יגדיל לי את מנעד המסלולים הרלוונטיים עבורי. אני משכיב את האופנוע ברצון בעליות והולך לעזור לשותפים שלי להרים את האופנועים, אבל לא מוכן שיעזרו לי אחר כך להרים את שלי.
לא הצלחתי לעלות בזיק, בינתיים. גם בזה יש ערך. לעזור לעצמי לדעת להעריך את היכולות העכשוויות שלי, וגם לראות שלא קורה כלום מלנסות דברים קשים, עם הפעלת שכל. זה משהו שבעבר לא הייתי עושה.
לטייל בקבוצה גדולה, של ג'יפים או אופנועים היא חוויה מסוג שןנה אבל חוויה בפני עצמה.
פעם בשנה עם אופנוע, ופעם בשנה עם ג'יפ אני מחפש "אירוע" גדול להצטרף אליו בשביל החוויה.
הטיול השנתי של קבוצת הרנגלרים למשל, 300 רנגלרים במדבר, חניון לילה, רעש ובלאגאן, אבל אם באים מוכנים לזה, החוויה טובה. גם לראות מה אחרים עשו עם רכב שהוא כמו לגו ושוק האפטרמרקט עצום זאת חוויה.
עם האופנוע, חשבתי על האופנובה שיצא לפני שבוע ולא יצא לי, אז התפקסתי על החוצה ובטילתי בגלל החמסין שמגיע.
בשאר הטיולים אני מעדיף קבוצה קטנה של חברים טובים, עם יכולות דומות והיכרות של שנים שעושה את הטיול חוויה אחת טובה.
עוד מצמד הלך, חמישה מטרים מסיום העלייה המערבית לתל גודד.
מזל שיש לי אשת חיל סבלנית לשטויות שלי. באה כל פעם לחלץ אותי בלי לקטר.
https://imageshack.com/i/poIqgnUbj
חנן, הגג״ש הקדמי שלך בגודל המקורי 16?
בזמני המעבר ל15 בdr650 אצלי עשה רק טוב כולל למצמד
אמנם אני כמעט לא עשיתי עבירות עם האופנוע,
וגם לא העמסתי עליו יותר מדי משקל,
אבל גמרתי מצמד אחרי כ80,000 ק"מ. בטוח שאתה לא מגזים עם השימוש בו?
לצערך, חובה הורדת משקל דרסטית מהאופנוע או/ ו יחסי העברה איטיים יותר (שן אחת פחות מקדימה בתור נסיון זול - לא דורש החלפת שרשרת)
מגזים, בטח מגזים, אבל זה מביא תוצאות ברמה של שיפור דרסטי מיום ליום. משהו שמעולם לא חוויתי.
אתם מנסים לפתור בעייה שאני לא מכיר.
אני טוחן את המצמד, בממוצע כ20 דקות ביום על נקודת ההחלקה חוץ מטיולי סופ"ש, והוא נטחן.
אין תלונות.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי מיכה100
אני חושב שהייתי עד לאירוע המדובר.
אפריל 1993, הארוע היה חוצה ישראל הראשון עם טרקטורונים לטובת כתבה בידיעות אחרונות שאירגנתי עם גיל מלמד שהיה אז כתה הרכב של העיתון .
באותו יום המקטע היה מבית גוברין לצופר ורמי גלבוע הצטרף כאורח אפילו.
כל יצרן העמיד 2-3 כלים ונהגים. ימאהה אז היו מאוד נוכחים ורז עבד עבורם.
הביאו לו איזה XT סגולה, לא זוכר עם 600 או 350.
מה שאני זוכר זה שהוא הפך את הכלי לאחור בכמה נסיונות ונעזר באנשי המסע שתמכו בו ובכל הטרקטורונים מלבד ילד אחד צעיר מאוד שהגיע עם אביו מצופר והיה היחיד שעלה שם בעצמו ללא שום התערבות.
https://youtu.be/s9xypLwRL-I?si=we5ABG7XjrLvLiJt
מעלה זיק מצולם מדקה 59. זה חומר ערוך (קרדיט למוטי אלדר על העריכה).
זה שימש למטרות תיעוד אישיות של משתתפי המסע.
Sent from my iPhone using Tapatalk Pro
בוסט של נוסטלגיה..
לנעם (האח) היימן היה אז XT350 אומלל שנאנס בברוטאליות בכל מיני תחרויות וארועים, אולי מדובר באותו אקזמפלר.
בכל מקרה וכאמור, ההעפלה המדוברת של רז את הזיק היתה עם DR Big.
ה 350 הייתה של האחות בכלל אם כבר מדקדקים…
Sent from my iPhone using Tapatalk Pro
עם יחס העברה איטי יותר כמו שן אחת פחות מלפנים העומס שיורד על הקלאץ' להזיז את הגלגל האחורי יקטן והמצמד יתחמם קצת פחות בשימוש זהה ויחיה יותר, אבל אם אתה מתעקש על להשאר על היחס המקורי והאופנוע הזה, לפחות תפשיט אותו מהמשקולות לפני שאתה הולך לעשות סשן טכני.ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
אין על האופנוע משקל מיותר (חוץ מהרוכב) . זה רק נראה כאילו יש. מקסימום אפשר להוריד ק"ג אחד של הכסא המתקפל. זה לא מה שיעשה את ההבדל לקומבינציה של של רבע טון.
חנן זה במקום כל הקלאצ'ים שלא החלפת בהיילקס כבר חצי מליון קילומטר :)
(נזכרתי בקלאץ' שהחלפת ב309 ששאלת לפני שנים. ואולי אני לא זוכר נכון?)
חנן קלצים לא צריכים ללכת בכזו תדירות.
באופנועי אינדורו אפילו היצרן ממליץ החלפה יזומה רק אחרי כ 200 שעות.
וזה בתנאי תחרות...
אז משהו אתה עושה לא נכון, ונראה לי שהמשהו הזה הוא גלג"ש גבוה מדי למשקל ולמה שאתה רוצה לעשות.
אתה מחליק את הקלץ הרבה כי אין למנוע מספיק כוח יחסית למהירות האופנוע.
אז אתה מעלה טורים ומחליק את המצמד, וכך מקבל כוח במהירות נמוכה.
זה מצוין לעבודה בנקודות מסוימות בעליות קשות בעבירות טכנית.
זה לא טוב לעבודה שיטטית כל הזמן.
במקרה כזה פשוט מגדלים גלגש אחורי, לא סיפור.
אין מה לעשות הכל פשרה ואתה לא יכול לקבל הכול.
אז לא תוכל לשייט ב 120 על הכביש. לא נראה לי שזו השאיפה שלך לאופנוע זה
עשיתי שיפט מקצה לקצה כשקניתי את האופנוע הזה, מבחינת ההתייחסות לעבודת המצמד.
בעבר התייחסתי לזה כמו בכל רכב רגיל והחלקת מצמד היתה אירוע סופר קצר, בהגדרה.
מכיוון שראיתי את העצות כאן, וגם הדרכות מהעולם, התחלתי להשתמש בצורה מאוד אינטנסיבית במצמד.
התוצאות הטובות הן ששיפרתי את היכולות שלי בעבירות טכנית לאין ערוך. ממש שמיים וארץ. זה ביחס לעצמי. גם ביחס לחברים שמטיילים אתי זה שם אותי במקום טוב, גם כשאני עם עוד אדוונצ'רים וגם כשאני עם חברים עם צרצרים קלילים, דו וארבע פעימתיים.
התוצאות הרעות הן שהמצמדים נשרפים.
בבחינה של שני המצמדים שנשרפו רואים שהעובי של שבע דיסקיות החיכוך כמעט ולא ירד, ממש כחדשות, אבל הן השחירו לחלוטין ודיסקיות המתכת הכחילו/השחירו. דיסקית החיכוך החיצונית מתפרקת מהחומר שעליה ונשארת חלקה.
ראיתי תיאור זהה מפורומים בעולם לגבי הדגם הזה, בשימוש דומה של עליות טכניות איטיות וארוכות.
וזה בערך מה שאני עושה כמעט בכל בוקר שהוא לא סופ"ש. בסופ"ש אני מטייל ואז מדובר באירוע מגוון של מאמצים. בבקרים אני עולה עליות איטיות וארוכות של מאות מטרים פער אנכי. מעט מאוד קילומטראז', אולי 12ק"מ בבוקר, וכעשרים-שלושים דקות של החלקת מצמד. אם מכפילים את זה בחמישה חודשים זה יוצא המון שעות של החלקה.
אז באופן לא מפתיע מסתבר שהדיאר הוא לא אופנוע אנדורו :)
אני לא יודע איך זה באופנועים אחרים, דו וארבע פעימתיים, אבל פה המצמד לא מקבל השפרצה יזומה של שמן (אני יודע שלפחות בחלק מהקטומים למשל יש דיזה ייעודית של שמן למצמד) , אלא החלק התחתון שלו נוגע בשמן שבתחתית האגן.
בשורה התחתונה, המצמד מתחמם. הוא לא נשחק- הוא נשרף.
יש כמה אפשרויות:
לא לשנות כלום. להחליף פעמיים-שלוש בשנה מצמד. לא נורא. עולה כמו צמיג, ולוקח טיפה יותר זמן להחלפה מצמיג. התחלתי לנסוע עם דיסקית חיכוך ספייר. להחליף את הדיסקית החיצונית שמאבדת את החומר שעליה יקח פחות זמן מגרירה.
לשנות יחס העברה. כמו שכתבתי בתחילת הדרך, אני שוקל את זה. אני מברר עכשיו את האופציות לרכישה כדי להתנסות. הגג"ש הקדמי המקורי הוא 15T ויש לרכוש 14T וגם 13T. הגג"ש האחורי המקורי הוא 42T ויש לרכוש עד 50T.
יש לזה כמובן טריידאוף. למרות שייעוד האופנוע מבחינתי הוא לא נסיעה על הכביש, אני עושה את זה בטיולים. לפעמים 20ק"מ ולפעמים 200, כמו בטיול בחוה"מ סוכות כשחזרתי מאילת על הכביש עד למכונית עם הנגרר בשדה בוקר.
לשחק עם זה כל מעבר מהכביש לשטח - לא יקרה. אני לא בן 20. אין לי כח לזה.
להפסיק עם המשחקים האלה, או לקצר את העליות. אני כבר ברמת רכיבה מספקת כדי לטייל בכל מסלול 4X4 שבא לי. שיפור רמה מכאן והלאה זה רק בונוס. אני יכול להתמקד בעליות של 50 מטרים, ולא להתעקש על עליות של 300-3000 מטרים. פה זה המקום להודות שאני נהנה מהאימונים האלה, והם לא רק לצרכים פרקטיים.
לעשות הפסקות יזומות לקירור תוך כדי העלייה.
לשחרר מצמד לחלוטין - לרכוב יותר מהר. אולי זה יבוא עם הזמן. בכל מקרה, אני לא דוחק בזה, וזוכר כל הזמן שרפידות מצמד זולות משמעותית מעצמות.
אתה מן הסתם יודע איך לעשות תיקון חירום זמני למצמד בשטח. אני גם מניח שבסוזוקי לא צריך כלי עבודה רבים או מיוחדים.
אסף.
אתה רק שוכח שהמצמד טבול בשמן מנוע. זה אומר ששמן המנוע שלך מלא בטינופת שיוצאת מהמצמד. טוב זה לא עושה לשמן, ובטח שלא למנוע.
בנוסף, יחס ההעברה של הדי אר בהילוך ראשון הוא לא כזה מהיר, ולמנוע יש המון מומנט (יחסית). על מדרגות מסוימות ובולדרים אפשר וצריך אולי לשחק עם הקלאץ', אבל בעליות ארוכות , גם דרדרתיות, מעולם לא מצאתי בזה צורך.
לא שוכח. מכיר.זה מה יש. מחליף שמן ומסנן פי שש מהתכיפות שהיצרן קבע.
זה, זה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
חנן לעלות עליות בחצי קלץ' ומהירות זחילה זו לא טכניקה נכונה, אלא משהו שעושים אך ורק כשאין ברירה יותר טובה.
קלץ' קונטרול זה חשוב לצורך יצירת ושימור אחיזה במצבים גבוליים, או כדי להחזיר את המנוע לרצועת הכח. אבל כל אלה הם מצבים רגעיים.
השאיפה שלך צריכה להיות צבירת מומנטום, עמידה על האופנוע ואפילו מעבר להילוך שני.
לא משום שזה יותר מהר אלא משום שככה האופנוע מתנהג יותר טוב, יותר נשלט ופחות מושפע ממכשולים.
לפחות שלוש מהעצות שניתנו בעמוד האחרון הן חזרתיות. ניתנו כבר בעבר בשרשור הזה ממש. מן הסתם גם המענה לא ישתנה.
לגבי לעלות להילוך שני עם אדוונצ'ר במעלה הצפוני של תל גודד, אם אני אראה מישהו עושה את זה, אני אקנא מרחוק ואאחל לו בהצלחה. אני לא שם. יתכן שלא אהיה שם אף פעם.
מיכה, אתה כנראה מדמיין לעצמך רוק קראולינג עם רגליים נגררות על הרצפה, ומה שאני עושה זה ממש רחוק מזה, אבל זה גם לא ה20 קמ"ש ומעלה שצריך בשביל לשחרר מצמד לחלוטין בDR650 בהילוך ראשון ושהוא לא יחנק בשיפוע של 25 אחוז שמשולב במדרגות אקראיות.
להזכיר לכם שרק לפני כך וכך תגובות רשמתם: "תזיין את המצמד. זה לא מה שאתה מכיר ממכוניות. הוא יעמוד בזה" ? לא בשביל להתנצח אתכם ולהראות שמישהו טועה, אלא כדי לומר שוב שיש כאן מורכבות והרבה טרייד-אופים.
בצד החיובי אני יכול לציין שלמרות עשרה חודשי אימון ברמות אתגר ואינטנסיביות שבעבר לא חוויתי, ובלי לפתוח פה לשטן וכו', עוד לא חוויתי אפילו שריטה או חבורה קלילה מההתנסויות. זה עולה לי במצמדים? שיזדיינו המצמדים.
לעלות שם בהילוך שני עם עם אופנוע אדוונצ'ר עם מצמד משוחרר? (35-40קמ"ש) מי הראשון שמדגים לי את זה? בכמה פלטינות הוא זכה עד שהגיע לרמה הזו?
- - - Updated - - -
כן. הוספתי שלשום לתיק הכלים רפידת מצמד בודדת, להחליף את זו שמאבדת את החומר שעליה. יש בוקסות 8, 10, 14, וזה כל מה שצריך.ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
אך טבעי הוא לצפות שעם ההתקדמות שלך ברכיבה תהיה יותר פתוח לעצות שלא קיבלת בעבר..
זכותך המלאה להמשיך לשרוף קלצ'ים, אבל אתה הופך טעות לאידאולוגיה.
הדבר הנכון הוא להוסיף שן או שתיים מאחורה וללמוד לשחרר קלץ קודם כל בהילוך ראשון ואחר כך נראה. גם בתל גודד.
ואגב, למרות שאני פותח כאן פה ואני אצטער על זה:
במהירויות האלה, בהינתן רוכב שקול וממוגן כראוי לא באמת שוברים עצמות כל כך מהר. זה מנסיון רב ומהיכרות עם הרבה מאוד רוכבים.