https://imageshack.com/i/pnTqMKWHj
יש באותה קבוצה עוד מגוון של סרטוני יוטיוב ואינסטגרם שמעניין אותי לבדוק.
יש ספר הדרכה שאני קורא, בגרסת קינדל. How to ride off-road motorcycles של גרי להפלנטה.
Printable View
https://imageshack.com/i/pnTqMKWHj
יש באותה קבוצה עוד מגוון של סרטוני יוטיוב ואינסטגרם שמעניין אותי לבדוק.
יש ספר הדרכה שאני קורא, בגרסת קינדל. How to ride off-road motorcycles של גרי להפלנטה.
גם אני נהגתי לצאת לבד אינספור פעמים, בעיקר למדבר. אותו רעיון - מעדכן חבר על המסלול כולל שעה ונקודת סיום משוערת. זה אחרת, הטיול גם זה נצרב חזק יותר והקצב שונה.
לרוב אני מחליט על טיול ספונטנית וקשה למצוא פרטנר למדבר מעכשיו לעכשיו אז ההחלטה כמעט תמיד היא לצאת למרות שאין שותף.
מעניין לקרוא חנן, תמשיך לעדכן.
אגב עלית ממעלה קצרה או מהמעקף?
קובץ מצורף 145573
בחרתי בעלייה הקלה יותר, מסומנת באדום.
קיבלנו השבוע 36 שעות חופש. ניצלתי את יום החופש שנפל עליי לטיול עם קבוצה של 12 רוכבים גיבורים. מערד, דרך ציר הגז, הר קומות, לירידה בעזגד. נחל אמציה, אביה, ואז דרך המרפסת של הצין למעלה חצרה ולכביש. קצב מהיר. מהיר מהקצב הרגיל שלי. העדפתי לרכוב הפעם בחבורה כי המכשיר הלוויני שלי בתפקיד בחאן יונס.
במעלה חצרה ראיתי אחרי השניים הראשונים שעברו, גיבורים הרבה יותר ממני, שזה הולך למלחמה, כבר היה שלוש אחר הצהריים. וזה היה לקראת סיום מסלול והחלטתי לא להילחם. נפרדתי וחזרתי לבד לכביש.
בסרטונים של אחרי ראיתי שהמלחמה אכן היתה קשה, חלק עברו כאילו הם על כביש שש, חלק עלו בעזרת חברים שדוחפים, וחלק עלו כשהכידון הופקד בידי הרוכבים הטובים יותר.
https://imageshack.com/i/poQLyuZvj
https://imageshack.com/i/pnaIxaZVj
צילם: טדי הרוש
https://imageshack.com/i/pmPApcyxj
היה מעולה.
https://m.facebook.com/story.php?sto...ibextid=9R9pXO
הכוונה למעבר חצרה אני מניח? https://amudanan.co.il/#!wiki=P531075ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
אם עליתם את הר קומות הצפוני אז מעבר חצרה זה בקטנה, לא?
אתה צודק. לגבי הר קומות שניים-שלושה עלו, עוד כמה נלחמו וחזרו, והשאר עקפו- אני ביניהם.
הצעה שלי: כשהארץ תשקוט, תן לעצמך מתנה כמה שעות אימון עליית מדרגות עם מדריך רכיבה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
מבטיח לך שגם אתה תגרד אחרי זה בראש בנסיון להיזכר מהו 'מעלה חצרה' :).
כבר יצרתי קשר עם מדריך. קיבלתי הצעה לתרגול פרטי. מחכה לתום המלחמה, אבל נראה. אני לא סגור במאה אחוז שאני מעדיף את זה על פני תרגול עצמי למשך אותן שעות, על האלמנט שאני מעוניין לשפר.
בסה"כ הצלחתי עד כה להתקדם בצורה שמשביעה את רצוני.
בקונסטלציה אחרת הייתי כנראה מנסה לעלות, ולהערכתי גם מצליח בסיכויים של יותר מ50 אחוז.
אבל בסטטוס הנוכחי, של חופש קצר מתפקיד לחימה, כשכל פציעה ולו קטנה עלולה להשבית אותי, ומעבר מכשול לשם המעבר שלא מוביל להמשך מסלול משמעותי כלשהו, החלטתי שלא נכון לנסות, ואני שמח גם בדיעבד על ההחלטה.
ת"ש:
https://imageshack.com/i/pnTDrXe0j
בשבועיים האחרונים אני ישן במקום יפה בדרום הארץ ובשעות היום מטייל בחאן יונס עם האמר פתוח.
אז החלטתי להביא אליי את האופנוע, ואני מתרגל כאן בערב ובבוקר מה שאפשר במסגרת מגבלות המקום והתנאים. הערב היה בסימן דרופים, וקצת טיפוסי מדרגה מהמקום.
אתמול הצלחתי לצאת רחוק יותר לאחר הסיבוב היומי בחאן יונס, ולשוטט עם הDR בנחל הבשור, מאיזור צאלים ועד החציה שלו את קו השפד"ן, בואכה רעים.
https://imageshack.com/i/pma8K9uzj
https://imageshack.com/i/pm618Zpdj
https://imageshack.com/i/poJBD2GPj
הבוקר אני מתארגן לטיול בנחל גרר, עד הצהריים, ואז חזרה לפעילות מבצעית.
השבועיים האחרונים יצאו לי טוב, לגוף ולנשמה, והאופנוע מוסיף המון, גם לגוף וגם לנשמה. אפילו הפגישות עם הקב"ן נפסקו ביוזמתי.
אחרי שנתקלתי פעם אחת בסגירת מתלה קדמי במעבר שני חריצים צמודים, ועוד מספר פעמים הגחון נתקע בקרקע כשהפרונט פגש עליה גבוהה, החלטתי שהגיע הזמן לבצע התאמה. הזמנתי סט קפיצים קדמי ואחורי מותאם למשקל שלי ושל הציוד.
יש משהו מרתק בלנסוע על אופנוע.
כאשר אתה על האופנוע, הפוקוס שלך הוא על הרכיבה נטו.
אין לך שום אופציה אחרת, מי שלא מרוכז ברכיבה נמרח על הקרקע.
מצד אחד מאוד מפחיד.
מצד שני מאוד מזכך, אתה יודע על מה להתפקס.
"זן ואומנות הרכיבה על אופנוע"
כן כן, החלפתי מילה.
Sent from my SM-N986B using Tapatalk
הספר הזה הוא הסיבה שהתחלתי לרכב על אופנוע לפני 34 שנה.
הרבה ממנו התישן והפך להיות "אלטה זאכן", סוג של פלוסופיה בגרוש.
מתאים בול לשנות השבעים, לא להיום. לטוב ולרע העולם רחוק מאוד ממה שהיה אז.
דבר אחד לא השתנה, חווית הרכיבה על אפנוע..
בעיניי הוא לעולם לא יתיישן, מדובר תאוריה אלמותית, עד היום בהרבה סיטואציות בחיים אני נזכר ברעיונות ותפישות שנכתבו בגאונות בספר הראשון,ציטוט:
נכתב במקור על ידי מוני אורבך
ממליץ אם עדיין לא קראת את הספר השני שלו, "לילה", שבעצם משלים את התאוריה ("המטאפיסיקה של האיכות" בשמה הרשמי),
ולדעתי במובנים מסוימים אף עולה על הספר הראשון.
זה בדיוק העניין, בעינך...
תן לי לנחש שאתה בן 40 צפונה.
גם בעיני הוא לא התיישן, אבל אני תוצר התקופה ההיא.
אני מבין ומעריך את התאוריה ולכן גם חושב שהיא רלוונטית לי.
אבל היא לא רלוונטית לדור הצעיר.
להם אין דיכוטומיה בכלל, אין להם עולם רוח עולם טכנולוגיה, יש להם צרות אחרות.
עולם הטכנולוגיה והרשתות החברתיות בלע אותם לחלוטין.
אין להם זמן לחזור על מהות החיים או על זן או על אומנות תחזוקת האופנוע.
הם כל הזמן התעסקות של מה כתב מי איפה ואיך להגיב לו.
מי המשפען הבא ומה הטרנד הבא.
הם מרגשים ריקנות, ועוד איך, אבל אין להם זמן או לחשוב למה..
אבל אנחנו חוטפים את השרשור של חנן
לגבי הזן, אין לי מושג. ניסיתי פעמיים לקרוא כדי להבין על מה הרעש, ולא צלחתי יותר מעשרה-עשרים אחוז.
לגבי הדור הצעיר, זה שאני רואה כל יום בחאן יונס, אנחנו נוטים להמעיט בערכם. כמו הורינו לפנינו, וכמו סבינו להורינו, אבל הם חכמים, ומתוחכמים, וחברים טובים, וערכיים, ומשכילים, ונלחמים כמו אריות, ולומדים ומצליחים.
במיוחד בתקופה כזו - שלו נעליכם. אנחנו דפקנו הכול, והם מצילים הכול.
שלא יובן לא נכון, אין לי שום דבר נגד הדור הצעיר.
אני כל יום עובד עם סטודנטים (שהם בהגדרה דור צעיר)
יש להם יתרונות וחסרונות כמו לכל דור, והם שונים מאיתנו.
זה לא שאנחנו הינו כלילי השלמות, וגם הם לא.
מה שהעסיק אותנו בעבר שונה לגמרי ממה שמעסיק אותם היום.
הם מסתכלים על העולם בדרך שונה מאיתנו, פער הדורות קוראים לזה.
ועל כן ספר כמו זן ואומנות תחזוקת האופנוע יהיה כמו סינית בשבילם.
בכלל לא יבינו את החפירה..
שלא לדבר שגם בדור שלנו היו הרבה שלא הבינו על מה ולמה החפירה (=:
לא חושב שזה תלוי גיל או מציאות שהשתנתה,
זה מה שיפה בפילוסופיה.
אם הדור הצעיר יכול או לא יכול לקרוא את זה בלי להשתעמם זה עניין אחר,
לדעתי הדור הצעיר עולה בהתפתחותו וביכולותיו על הדורות הקודמים, אני רק משווה מה אני ידעתי בגיל 10 ומה הם יודעים בגיל הזה,
מדובר ברמות אחרות לגמרי (לטובתם..) כך שמבחינה אינטלקטואלית אין לי ספק שמי שיש לו את היכולת (הפיזית/סבלנות) לשבת ולקרוא ספר, ייהנה מאד גם בימינו.
ובהקשר הזה אני אומר לחנן, כל ההתחלות קשות וזן ואמנות אחזקת האופנוע הוא דוגמה קלאסית לכך..
אכן ההתחלה משעממת וגרמה גם לי לוותר בניסיון הראשון, אולי גם הייתי צעיר מדי וחסר סבלנות (גיל 16)
אבל בדיעבד אני חושב שפירסיג עשה את זה בכוונה כדי "לסנן" את הקוראים.. בהמשך הספר מתחיל לזרום הרבה יותר.
אז שווה לנסות לצלוח את המכשול הראשון..
מצד שני אני רוכב גם היום על אופנוע שהיה מיושן כבר בתקופה שהספר נכתב, אז קחו את דעתי בע"מ ;)
וכמו שמוני אמר, חרגנו..
הייתי מודאג מעניין קוד המהירות לצמיג האחורי שלא תואם לרשיון. לא מצאתי צמיג שטח ראוי לשמו עם קוד מהירות S או יותר.
אז ראשית, מצאתי צמיג תואם לדרישות: קונטיננטל tkc-80. אומרים שאורך החיים שלו קצר מהסטנדרט. 3000-5000ק"מ. לא נורא. הזמנתי. גם ככה לmt21 הנוכחי לא נשארו יותר מ30 אחוזי חיים.
אפרופו, ראיתי שבצמיגי המיטאס e-09 דקאר, שנראים על פניו אגרסיביים וטובים, קוד המהירות והעומס לא מופיעים בפועל על דופן הצמיג אחרי סימון הגודל. יתכן שזה כיוון מעניין אם הקונטי יאכזב.
שנית, שחררו אותנו היום ל48 שעות חופשה. בדרך לבית עברתי דרך מכון הרישוי בלי להכין כלום באופנוע. עבר. עם הצמיג וקוד המהירות הלא תואם. עם ידיות מתקפלות. עם לוחית רישוי במצב רעוע שביקשתי להחליף ולא היה להם, ועם פנס הלדים (יש עליו הטבעה dot/sae כחוק).
בבית המתינו לי הקפיצים המחוזקים:
https://imageshack.com/i/pmt7ImNGj
מחר ממתינה לי הדרכת רכיבה בהר חורשן, פרטית, לפי מיפרט הישגים שהגדרתי בצורה מפורטת עם המדריך שאני רוצה להגיע אליהם.
מחזיקים אצבעות למדריך.