נכתב במקור על ידי
דרור ברלי
חברים, כולכם צודקים. אבל.
קורפל אולי לא ג'יפאי, אבל הוא כן עיתונאי שיודע לעשות וידאו. זה מקצועו.
סטנדאפיסט?... בדרן?... שחקן נפלא?... מבלי להיות בראד-פיט הוא מדהים מול מצלמה?.... כן. הוא איש מבריק, שנון וקורע מצחוק, שעובר מסך כפי שאף אחד מאיתנו לא יודע או יכול. והוא יודע להעביר כל נושא, ולו המשעמם והיבש ביותר, ולהפוך אותו למעניין וכיפי! בזה הוא מנוסה ומקצוען לחלוטין. זה מקצועו. באותה רמה כפי שג'וי מקצוען בשטח.
ומבלי להיות שם, אבל כמי שמכיר טוב את תהליך העבודה מול צלמים ומול וידאו ובכלל את ג'וי מהפוזיציה של מדריך נהיגת שטח ואנחנו מכירים בדיוק "רק" 30 שנה - כשעושים וידאו כזה, יש הרבה בימוי והרבה קאטים וכל פריים מצולם שוב ושוב ושוב ועושים כל מיני דברים לכבוד הדרמה וה... איך נקרא לזה?.... "ניראות"?...
אם ג'וי היה שם לבד עם האוטו הזה, כל אוטו בעצם, אני חותם לכם שהיה נוהג בו קצת אחרת. לא מחפש פוזות ודרמות אלא עובד חלק וזורם וטכני, כמו רובוט, בדרמה מינימלית וביעילות מקסימלית.
וזה כל מי שיש לו קצת יותר מכמה שעות נסיון, יודע שתמונות דרמטיות של גלגלים באויר מצטלמות נורא יפה ועושות המון רושם, אבל לא בדיוק מעידות על יכולת עבירות אבסולוטיות.
העלייה המדוברת עם ההצלבות היא לוקיישן נהדר לדרמות ולצילומים. בפועל - רכב שטח אמיתי עם סרנים חיים ומתלים שבאמת עובדים, נגיד רנגלר/סופה/סיקס/צ'רוקי XJ/ZJ/WJ/היילקס עד 97'/ג'ימני/דיפנדר (האמיתי)/דיסקברי 1-2/פטרול וכו'.... לא מייצר שם דרמה, כי כל ארבעת הגלגלים שלהם נמצאים כל הזמן במגע כמעט רצוף עם הקרקע גם כשמפילים אותם לחריצים הקשים ביותר שם. המרכב נשאר מאוזן ורק המתלים נפתחים ונסגרים והם פשוט זוחלים עד למעלה. אין דרמות, התמונה הרבה פחות מרשימה. לא עוצרת נשימה, לא מעניינת, לא שווה וידאו עבור קהל שלא מבין שטח.
כמו שגיא ציין - את העליה הזו דאסטרים סטנדרטיים מהחנות מנשנשים בלי מאמץ ובלי להרגיש. חד משמעית.
גם ג'יפ רנגייד, הפיאט המחופשת הזו (אפילו לא טרייילהוק. סתם לימיטד AWD הבסיסי המעפן, כן, זה עם הפגוש הקדמי הנמוך) זחל עד למעלה עם גלגלים מתנפנפים באויר בלי לעצור ובלי לגרד כלום. הנהג היה אולי מנוסה מאוד, אבל המכוונת שלו, אללה יסתור, היתה קצת היסטרית.... ועבר בקלות. הכל מתועד.
כמובן סובארואים על כל מגבלותיהם הידועות (גיר רציף, פגושים בולטים, צמיגי חתך נמוך בקוטר לא מרשים) - וכאן מדובר כבר במאות רבות של XV , פורסטר ואאוטבק שירדו ועלו שם ללא נזקים, בהדרכות בשש השנים האחרונות לפחות אצלי. יש ים של תמונות.
לא, זה לא קל להם כמו לדיפנדר הזה כי מרווח הגחון שלהם קטן יותר, קוטר הגלגלים שלהם קטן יותר בחמישה-שישה אינצ'ים שלמים מהדיפנדר הזה, בקרת המשיכה שלהם יעילה פחות, אין להם הילוך כוח.... מצד אחד אסור להם לנסוע מהר מדי כי הם ייחבטו ויתנפצו ומצד שני קשה להם לזחול כי אין להם LOW (הדאסטר גם ידני והראשון שלו אולי קצר אבל לא מספיק קצר וצריך להחליק את הקלאץ' וזה יותר קשה לנהג), ומצד שלישי אסור להם לעצור את המומנטום כי יהיה להם קשה יותר לצאת שוב מהמקום!... והכי חשוב - הנהגים. הם בודאות פחות מקצוענים מג'וי!....
כל התנאים לרעתם - אבל כל זה רק מעצים את ההישג שלהם. עם הכוונה מבחוץ, קבוצות שלמות שלהם עולות שם כמעט בכך יום שישי. זו עובדה מוגמרת. יש תמונות ויש סרטונים.
המערכות בדיפנדר עובדות לא פחות ממדהים.
1. נעילות: אממה, זה המחשב מחליט איזו "נעילה" "לנעול" ומתי. הוא זה ש"נועל ומשחרר". כן, לעתים לפרקי זמן של שניות או חלקי שניות. כל עוד הוא מרגיש שיש מספיק אחיזה ומשיכה והרכב מתקדם ולדעתו אין צורך ב"נעילה", הוא לא "נועל"! או משחרר "נעילה שננעלה" רק לפני חצי שניה.
2. מצלמות: בדיפנדר החדש, לכאורה גם כיוונים מבחוץ נחוצים פחות, כי הרכב מצויד במערכת מצלמות מרשימה שמציגות את כל מה שקורה מתחת לגחון הקדמי שלו. תיאורטית, הנהג יכול לראות בעצמו היכן להניח גלגל קדמי בדייקנות. "תיאורטית" מפני שהמסך לא מול עיני הנהג אלא במרכז הפאנל הקדמי וצריך להסיט לשם מבט. יש מין הסתם עיוות קל בזוית הראייה (בדומה למראה פנורמית) ואלה דברים שצריך להתרגל אליהם. ככל שהנהג ותיק ומנוסה יותר ו"אולד-סקול" עם עשרות שנות נסיון על כלים של פעם מברזל ללא כל מיני גאדג'טים כאלה, כמו חלק גדול מאיתנו, (כמובן כמוני וכמו ג'וי), כך קשה יותר להתרגל....
וכמובן עדשות המצלמות שבאופן טבעי ומתבקש מתלכלכות מדי פעם באבק ובוץ וצריך לזכור לנגב אותן.... (על אמינות המערכות אני לא מרחיב כרגע. זה לנדרובר עם כל מה שמשתמע, תבינו לבד... גם באירוע ההשקה במסלול הסטרילי בוינגייט הן שבתו מדי פעם ודרשו ריסטארט...)
כדינוזאור שטח שחי אי שם במאה הקודמת, אישית אני תמיד אהיה נגד אלקטרוניקה ברכב שטח בפרט ונגד טכנולוגיה חכמה בכלל, ואישאר בעד נעילות אמיתיות מברזל (אוטומטיות או נשלטות) וכמובן בעד כיוונים מבחוץ.... וכאן מי המכוון של ג'וי בסרטון?... קורפל! שכאמור איננו איש שטח מנוסה ואני מהמר שכיוון את ג'וי (כנראה שלא בכוונה) לאותו מצב קצת לא נוח בתוך החריץ שמי שמכיר את החריץ הזה יודע שאין לדיפנדר בעיה אמיתית להמשיך קדימה ולהיחלץ ממנו, אבל כן שם יש סכנה של התגלצ'ות הצידה על דופן המרכב ונזק פח לדלתות ולכנפיים וזה כבר יהיה חבל. במקרה של סופה ישנה עם צמיגים שבולטים החוצה מהבודי? למי אכפת. לא קרה כלום.... אבל במקרה של רכב הדגמה של יבואן שעולה 600,000 שקל? בעיה. לא לעניין.
צמיגים - הקוטר קובע! ולא תאמינו באיזה מכשולים העברתי רק לפני שלושה ימים.... שברולט טראוורס AWD!!!
זו היתה הדרכת נהיגה לקבוצה של בעלי רכב כזה שרוצים לטייל איתו בשטח. לכאורה רכב לא מתאים, בעיקר בעיית זויות מרכב. בפועל, ככל שהגלגל יותר גדול (גם בטראוורס חישוק 20 וצמיג בקוטר 32') כך המכשולים יותר קטנים והוא "פוסע" עליהם יותר בקלות. עם אלקטרוניקה יעילה והקפדה של המכוון (אני) לא לנגוף פגושים וגחון, הטראוורס על צמיגי הענק שלו טיפס בקלות במקומות שכלים שלכאורה קצת יותר מתאימים ממנו אבל עם גלגלים קטנים יותר, פרפרו והתקשו יותר, ואפילו אני הייתי סקפטי ביותר אם בכלל יצליח לזוז ממקומו. אב להוא פשוט נסע. עובדה. גלגל גדול מקטין מכשול. תשננו את זה כמו תוכים. זה ה-א'-ב' של ג'-ד'.
קוטר הצמיגים בדיפנדר הוא 32' וזה מספיק גדול לכל צורך שפוי וגם קצת מעבר ברכב טיולים. אבל החתך הנמוך של הצמיגים הוא בעיה כי אנחנו חוששים להוציא אויר, כדי לא לגרום נזק לצמיג, ואז פחות גומי אוחז בקרקע. מצד אחד - יותר משקל על כל ס"מ רבוע של גומי, "נועץ" את הצמיג אל הקרקע חזק יותר. מצד שני, בפועל, פחות גומי מקיים מגע עם הקרקע. פחות קוביות ננעצות ומקיימות מגע, אחיזה ומשיכה בקרקע. ועל סלעי הגיר מכוסי הפודרה הדקיקה והחלקלקה של הר חורשן הוא עלול להחליק. מה שלא יקרה בצמיג בלחץ נמוך יותר שיותר קוביות גומי שלו מקיימות מגע עם הקרקע. אלה עובדות שהוכחו מה שנקרא, תכל'ס בשטח. צמיג על גבי סלע. וזו הבעיה של צמיגי חתך 60 ברכב כמו הדיפנדר שהם טעות קשה. ברמת מחדל של היצרן. של הרבה יצרנים. של כל היצרנים בתכל'ס. כאילו, אפשר להוציא אויר - אבל אז הצמיגים יתפנצ'רו. הבטחה שלי.