סתם לצורך העניין, דיסקברי 3/4 או פג'רו bk לא שונים מהותית ועדיין בתפיסה של חלק מהציבור נחשבים רכבי שטח יותר לגטימיים מה wk2, בורות ודעות קדומות?
Sent from my YAL-L21 using Tapatalk
Printable View
סתם לצורך העניין, דיסקברי 3/4 או פג'רו bk לא שונים מהותית ועדיין בתפיסה של חלק מהציבור נחשבים רכבי שטח יותר לגטימיים מה wk2, בורות ודעות קדומות?
Sent from my YAL-L21 using Tapatalk
יש לי חבר בפייס - (mahir king למי שמכיר) שנוסע על פאג'רו.
בעיניי - מלך.
עושה עם הג'יפ דברים ברמה של רוביקון..
כל פעם שאני רואה סרטונים שלו אני מתפעל ממנו.
הנהיגה שלו מדוייקת להפליא, עדינה, איטית וסופר מדוייקת. אין שם גרם לחיצה מיותר על הגז.
תכלס תמצית השרשור הזה היא ... הנהג.
ככל שהאוטו יהיה יותר עדין הנהג צריך להיות יותר טוב (או לוותר על חלק מהמכשולים)
אין מה לעשות. 80% נהג... 20% רכב
נהג טוב ישרוד מכשולים גם עם רכב עדין וחרא נהג ישבור גם ציריות של סופה.
ההבדל ה"קטן" הוא לטובת הדיסקברי שעדיין עם שלדת סולם...
בעיניי צ'ירוקי, גראנד צ'ירוקי וכו' בלי ערמת שיפורים ושידרוגים זה רכב שמשמש את ה soccer mom בחו"ל, תבינו מיזה מה שבא לכם.
אני מטייל עם חבר בעל דיסקו 4 בשנה+ האחרונה שנוסע איפה שאני נוסע, ז"א לא מקצר ולא עושה מעקפים, כל המסלולים המוכרים, ערוד, רמון, עשוש(ודורון, למרבה הפלא הצמיגים שלו שרדו, שורדים, ונראה שישרדו עוד), רמה"ג כולל בוץ וכו' וכו', בינתיים מה שאני רואה זה רכב סטוק(למעט מיגון תחתון וצמיגים דורטרק מידה מקורית) שעושה מה שדיסקו 2 משופר ומושקע עושה....
בין היתר בשיירה לנדקרוזר ופראדו נעולים כפול.
נדב
שילדה אחודה ברכבים האלה זה יתרון ולא חיסרון, מרכז כובד נמוך ומשקל עדיף, גם אני מטייל עם הטוארג אחרי סיקסים, אינדיאנים משופרים ורנגלרים, היכן שהם נוסעים גם אני נוסע ברכב לא משופר בכלום למעט צמיגי שטח, אז מה זה אומר שזה טוב? זה לא.. עדיין מרגיש הרגשה חרא של חוסר ביטחון ופחד מנזקים.
שוב.. הרכבים מהמשפחה הזו טובים בתור רכב יום יומי שמסוגל לעשות שטח ברמה סבירה, לאנשים שלא מוכנים או לא רוצים ללכלך ידיים בגריז מתחת לרכב, ולא מעוניינים יותר ברכבים עם צרות בטסטים, מאכרים וכל היוצא בזה.
לטיולים בעלי אופי של עבירות קשה הייתי מחזיק רנגלר, שום דבר אחר.
Sent from my YAL-L21 using Tapatalk
ה-WK2 מבוסס פלטפורמה של רכב כביש-שטח גרמני (מרצדס ML/GLE, בעצמו מבוסס על E קלאס שזו מכונית סאלון. הכי כביש שאפשר) והוא מייצג את התפיסה הגרמנית שמשותפת גם לטוארג ולקאיין ולב.מ.וו X5, אודי Q7 וכו' = SUV מהיר ומענג לכביש. נולד לבלוע מרחקים גדולים על אוטובאנים בנוחות מקסימלית ובמהירויות גבוהות עם יכולת טובה מאוד (עד מצויינת לעתים), לתקל מכשולים מזדמנים בשטח לא מאתגר מדי.
למי שהלייפסטייל שלו מכתיב להגיע לאתר הסקי באלפים עם כל המשפחה + מגלשיים על הגגון, בלי להתרגש מכבישים חלקים, או לגרור סירה לחופשה שנתית, או לפעמים לצלוח כמה שבילים בוציים מאחורי האחוזה פה ושם - זה באמת אחלה רכב. אבל אם רוצים לשמור על שלמותו לאורך זמן, חשוב לדעת שהוא לא באמת נועד לחיות בשטח של ממש. רק לטעום ממנו פה ושם ולא יותר מזה.
מה כמריר מה.... אתם צוחקים?..... בשבילי הדיונות של חלוצה, כניסה תמימה למדי לסכין תמימה למדי חיסלה פגוש קדמי כולל כל מיני חתיכות פלסטיק פנימיות שבתוכו + רדיאטור + מצלמת רדאר, בשלושה כלים בזה אחר זה. אחד לימיטד ושני טריילהוק. שניים עברו תיקון רדיאטור מאולתר והמשיכו בטיול, אחד דידה לכביש וחזר הביתה על גרר כי לא הצלחנו לסתום את הפציעות ברדיאטור הנוזל עם פלסטלינה אפוקסית והוא התחיל להתחמם. עלות נזק כולל בכל רכב: 55K שקל...... לא טעות. 55,000. במילים: חמישים וחמישה אלפי שקלים. מחירי מוסך יבואן כמובן.
יהיו כאלה שיגידו "לא נורא, יש ביטוח" - כך שהעלות האמיתית לבעל הרכב היא "רק" איבוד הנחת היעדר התביעות בשנה הבאה... זה נכון, אבל גם אם כספית זה נזק קטן בהרבה בהשוואה ("רק" ארבע ספרות ולא חמש...) זה עדיין לא מעט כסף וכן מפח נפש לא קטן. או שאני טועה לחלוטין בגלל דפוס החשיבה התפרני שלי שלחלוטין לא רלוונטי למי שמרשה לעצמו רכב ב-400,000 שקל....
הדיסקו 3/4 מציג תפיסה דומה, אם כי פחות דינמי בכביש ויותר מכוון לשטח, עם מתלים בעלי מהלך ארוך יותר, מרווח גחון עדיף וזויות מרכב עדיפות. אבל הוא סובל מצמיגי חתך היפר-נמוך מגוחכים ממש - הם ירוטשו הרבה לפני שה-WK2 יחבוט פגוש או מפתן או רדיאטור. בנוסף הוא מורכב ועתיר אלקטרוניקה אפילו יותר מה-WK2. מטיול אחד לפני הרבה שנים אני זוכר דיסקו 3 שבכל חצי שעה בערך הדליק את כל אורגני האורות האפשריים ופשוט סירב להמשיך לנסוע, וכמו מחשב תקול/מוכה וירוס, כיבוי האוטו והתנעה מחדש העניקו לו שוב פלוס-מינוס חצי שעה של חסד.... וחוזר חלילה. אבל זה מקרה בודד שהייתי עד לו וקשה לי להכריז שכולם כאלה, או מתי בדיוק המורכבות הטכנית המיותרת ומוניטין האמינות הקלוקלת של המותג יעצרו אותו. מה שבטוח זה שכל עוד הכל תקין ופועל, חווית הנסיעה המפנקת, גם ובעיקר בשטח, היא בהחלט ברמה משל עצמה. ולמען ההגינות זו אמירה נכונה גם לגבי-WK2.
פעם קראנו למכוניות כאלה "מפלצת מוצצת"... ואפילו לא ידענו עד כמה צדקנו. הבעיה אינה בכלים חדשים שעלו לבעליהם מאות אלפים ועלויות נזקים כמו שתיארתי מכוסות על ידי הביטוח (ואם לא - לבעלים יש יכולת כלכלית לשלם), אלא כשהם מזדקנים ומחליפים ידיים. ואני בכוונה לא נכננס לענייני איבוד ערך וכו' (אלה מכוניות שמפסידות מערכן עשרות אלפי שקלים רבים בכל שנה) שימו לב - טוארג מסוף שנות ה-2000, רכב SUV פרימיום מפואר ברמה הגבוהה ביותר, במצב מעולה, יחליף ידיים בסכום נמוך משמעותית מזה שנדרש - ומשולם - עבור סופה פתוחה בת 25....
התקשר אלי מישהו ושאל אם שווה לו לקנות ב.מ.וו X5 דור ראשון ב-20,000 שקל. טוען שהאוטו יפה ובמצב מצויין. "שווה"?... מה זאת אומרת "שווה"?.... ממתי אוטו כזה, בן 20, נמדד במונחי כדאיות כלכלית?... מבין השורות והמילים הבנתי שהבנאדם כבר החליט שזה מה שהוא רוצה, אם לא חתם כבר על זכרון דברים ונתן משהו על החשבון בדרך להעברת הבעלות בדואר, ועכשיו צריך רק את החיזוק החיובי האחרון כדי להרגיש טוב. למה לבאס אותו?... אמרתי לו שמה יש לו להפסיד?... 20K שקלים זה לא מעט אבל גם לא סוף העולם. שייסע וייהנה כמה שהאוטו יכול - וברגע של תקלה רצינית/יקרה מדי ימכור בהפסד נסבל/יעיף אותו לפירוק. מה שבטוח - אם לא ינסה, לא יידע.
אבל לא כולנו זורקים ככה כסף. רובנו רוצים להחזיק ברכב קצת יותר. מוכנים להשקיע בו סכומים סבירים כדי לשמור על תקינותו ולהנות ממנו לפחות שנה-שנתיים. האם מי שרוכש מפלצת מוצצת ב-100,000 שקל למשל, יכול לעמוד בעלויות תחזוקה ותיקונים שיידרשו לאחר שימוש אינטנסיבי בשטח?... זו השאלה שצריכה להישאל! אני טוען שמה שמוגדר כ"אוטו לעשירים" כשהיה חדש ועלה אז חצי מיליון שקל, נשאר אוטו לעשירים גם כשהוא בן 15 ושווה ביום טוב 30,000 שקל. כי האוטו אולי כבר זול יחסית, אבל מחירי החלקים, התיקונים וטיפולים נשארים בשכונה של הפרימיום.
זה החומר האמיתי למחשבה. ושלא תגידו אחר כך שלא הזהירו אתכם.
דרור, ברשותך סייג לתאוריית הרכב לעשירים.
גם ה ZJ/WJ נולדו כרכב לעשירים ועד היום משלמים אגרה לקטגוריה 7 אבל מחיר החלפים שלהם והאחזקה הוא נמוך יחסית לקטגוריה.
מה שמאוד חשוב הוא כמובן יצרן הרכב ושוק התחליפים והשיפורים שיש לו ולכן בקטגוריית עלות אחזקה של רכבי יוקרה משומשים ג׳יפ כנראה בעלת יתרון מובהק מול כל תחרות אחרת.
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
WK2 שונה בתכלית מה-ZJ/WJ.
כל הלייאאוט והתפיסה שונים.
Jeep תחת בעלות דיימלר שינו אז כיוון לטובת תפיסת רכב הפרימיום כפי שמקובלת אצל יצרנים גרמניים.
אף אחד לא יחלוק שבכביש, WK2 לועס ויורק בזלזול - וזה באנדרסטייטמנט - את כל הגרנדים שקדמו לו וללא ספק גם כל Jeep אחר לאורך כל שנות קיום המותג.
אבל אנחנו כאן בעניין של שטח. זו מהות קיומו של המותג Jeep. כי אם אני רוצה מכונית פרימיום לכביש, יש עשרות רבות של הצעות יותר קורצות וסקסיות מגרנד צ'רוקי. כולל בצד השני של אולם התצוגה שלו-עצמו בהרצליה....
בשנה הבאה ימלאו 10 שנים ל-WK2 הראשונים בשוק. מחירי היד שנייה/שלישית/רביעית שלהם כבר נגישים לחלוטין גם לאלה מבינינו שאינם נכללים תחת הגדרה של "עשירים". ההתלבטות שנקרא כאן בפורום בעוד שנה-שנתיים תהיה "מה לקנות באותו סכום?... גרנד צ'רוקי 2011 או סופה 94?..." הם עלולים להתפתות. ורצוי שיידעו למה הם נכנסים.
צמיג מצויין לדעתי, כמעט ואין מותגים ששורדים במידה הזאת שמשותפת לעוד רכבים.
מי שמפחד מנזקים זאת בעיה... נזקים תמיד היו ותמיד יהיו למי שמטייל, אם לא היום אז מחר, אם לא בפעם הזאת אז בפעם הבאה.
ולדרור, מי שקונה רכב ב 100k או מעל צריך שיהיה לו גם סכום דומה בכיס השני של המכנסיים.... זה מה שאני אומר לכולם, וזה נכון לכל המבחר רכבים שיש בסכום הזה בשוק, נכון יש אמינים יותר ואמינים פחות, בסוף זה עיניין של אקזמפלר כזה או אחר ועוד 90% מזל, לדוגמה של הגרוע מכל שאפשר לחשוב עליו- מנוע של דיסקו 3/4 לא שונה בעלות שלו ממנוע של לנדקרוזר או כל השאר, וכו' וכו'.
מצד שני מה רע לקחת מפלצת מוצצת ב 20k וחלילה קורה משהו מהותי לקחת עוד אחד במחיר דומה בתור תורמת איברים.. צריך לחשוב קצת מעבר לקופסא דרור, סופה לא תתאים לכל אחד, ולא כולם הם דרור ברלי, כמו כן צריך להבין שהחלקים הופכים לזולים ככל שהרכב מתיישן, כל עוד שמדירים רגליים ממוסכי היבואן כמובן.
לגבי jeep למשל, בארהב מי שמחזיק zj זה מקסיקאנים באריזונה, הם לא ישלמו הון על חלקי חילוף, אותו הדבר לגבי הגרמניות המזדקנות, רובן התגלגלו למזרח אירופה, פולין, רומניה ומדינות חבר העמים, שם אין כסף ויש חלקי חילוף זולים להדהים, אפילו יותר מאלו של הסופה שלך..
Sent from my YAL-L21 using Tapatalk
ה WJ שלי נהדר והוא בהחלט בעיקר לשימושי שטח,
אך חושב לוותר על רכב אחד (כרגע יש שלושה רכבים בבית) ולשלב רכב משובח לנסיעה יום יומית ועדיין גם להיכנס לשטח במגבלות של הרכב כמובן... לא מצפה שיהיה WJ אך רוצה שיישאר כמה שיותר קרוב
וה WJ שלי הוא עוד בגבול הטעם הטוב מבחינת המידות שלו (׳׳4 וצמיג 32)
אולי טוארג הוא בכלל הכיוון כמו grand, אבל לצערי לא מכיר יותר מידי מידע על הטוארג
השוק של הרנגלר מרחיק אותי - לא מרגיש נכון לשלם את הסכומים שמבקשים
ואם כבר הזכרת את עניין האספנות - מה זה נותן לשמור אותו עד האספנות?
Sent from my iPhone using Tapatalk
אספנות= עלות אגרה שנתית וביטוח מצחיקים מול מגבלה לנסיעה בימי חול בין 0700-0900 בבוקר.
כל דור שתתקדם תקבל רכב נעים יותר בכביש ופחות בשטח עד כדי רכב שלא ממש מתאים לשטח ב WK2.
אם חשוב לך לשמר יכולת שטח טובה אל תוותר על ה wj שלך.
עולם הולך ונעלם. תשקול היטב
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94
אם שאלת על נושא אספנות , אבל זה מעשי יותר כאשר הנדון הוא רכב שלישי , מעבר לאגרות הזולות , אתה נשאר עם רכב שהיה שלך x שנים ואתה אמור להכיר את ההיסטוריה שלו וכל בורג ובורג , מה עוד שאתה מציין שהרכב הנוכחי כבר שודרג והוא קשוח מהמיועד. אני אוהב פחות את נושא הקניה/מכירה , לכן sj413 LWB בן 33 שאצלי 14 שנה ,גם בתקופה שהיו לי היילקס/דימקס 4X4מהעבודה ,לא ויתרתי עליו והקפאתי לו רשיון למשך 3-4 שנים.וגם כי שיגע אותי טסט חצי שנתי.
אנחנו לא מתווכחים כאן על מכוניות, אלא על תפיסת חיים שלמה.
גם לא על אמינות טכנית, אלא על הבטחון להיכנס לשטח ולצאת ממנו בחתיכה אחת ואיך האוטו ישרוד טיולי שטח.
חלקים לא הופכים לזולים ככל שהם מתיישנים אלא כפועל יוצא של תפוצתם. בעולם ובארץ. מה שיש בכל פינה כמו זבל - יהיה זול. אינדיאנים ישנים כמו XJ ו-ZJ בארה"ב, הם דוגמה מצויינת. מה שנדיר, יהיה יקר. חלקים לטוארגים בישראל למשל.
כשהאוטו מורכב, מסובך וגם נדיר = יהיה יקר להחזיק אותו.
ובאמת לא כולם דרור ברלי ולא בנויים להתכלב בג'יפ פתוח מתוך אידיאולוגיה. אבל גם לא כולם רמי סלומון. כמה אנשים אתה מכיר, שיבצעו פעלולי יבוא אישי מחו"ל על כל חלק שהרכב שלהם צריך? או שמתעקשים לנסוע דווקא בטוארג כי הם צריכים להוכיח משהו - אז ירכשו שני רכבים - אחד לנסיעה ואחד לחלפים שיעמוד בחצר מאחורי הבית וישמש כתורם איברים (יש טוארג אחד בצפון שנראה ממש טוב ועומד עקום על כריות אויר מפונצ'רות כבר כמה שנים, למי שרוצה). אנחנו צוחקים כאן על אלה שרוצים סופה אבל זה לא יקרה לעולם כי המפקדת שלהם לא מסכימה... בחיאת, כמה נשים אתה מכיר, שיסכימו שבחצר בית החלומות שלהן, בין הדשא לדק, תיזרק גרוטאה מעלת אבק, חצי מפורקת, של טוארג?....
עכשיו, כשמסתובבים בשוק לא מעט טוארגים וכלים מקבילים ב-20K, זו בדיוק ההגדרה של מלכודת לפתאים. זה לא רכב רע במהותו, אבל הוא כן מורכב להחריד, לא כל מוסך יודע להתעסק איתו והחלפים שלו עולים כמשקלם בזהב. מי שיתפתה לרכוש אותו כנראה לא בנוי - מנטלית וכלכלית - לחיות איתו ולתחזק אותו. לחלוטין גם לא מבין מה המשמעות של לקחת רכב כזה לשטח.
וכן, אני מסכים שמי שרוכש מפלצת מוצצת יד-שניה ב-100K, צריך לדאוג שיהיו עוד 100K זמינים בצד בכל רגע נתון. כי כלי רכב מודרניים מורכבים לא מיועדים לתחזוקה עצמית ולשרוד עשרות שנים - לא כי הם לא אמינים, (גם אני חושב שאבסולוטית דיסקו 3/4 בן 5 על כל תקלותיו האמיתיות או המדומות, עדיין יותר אמין מסופה בת 25) אלא כי כל התפיסה שמאחוריהם היא להשתמש כמה שנים ואז לרכוש חדש. המציאות הכלכלית בישראל שהופכת רכב למוצר כל כך יקר מכתיבה שאוטו מחליף הרבה ידיים חי וכמה כמה מחזורי חיים (וזה למה מכוניות חסונות, פשוטות ואמינות מבוקשות כאן יותר ושומרות ערך טוב יותר) ולהבדיל מרכב ישן ופשוט, מפלצות מוצצות מודרניות כאלה מציגות לא מעט מגבלות כשהן נדרשות לעבוד במתאר עוין כמו שטח, ומציבות אתגר תחזוקתי לא פשוט ולא זול כשהן מתיישנות. זה הסיפור. ומי שלא מבין אותו, ישלם. והרבה. עכשיו השאלה מי בנוי לסיפור כזה.
ה ZJ בארהב נמצא אצל מקסיקנים כרכב א אבל בתפוצה מאוד גבוה כרכב שלישי או רביעי לשטח אצל המון אמריקאים שקונים אותו ב 1000-3000 דולר ומשפרים.
אני חבר בקבוצת FB שמונה כמעט 9000 חברים בעלי ZJ בעולם ותענוג לראות את הכלים המלוקקים שם מכול העולם.
לטעמי ה ZJ ואחיו האינדיאנים בשנתנונים 95-04 עם שני סרנים חיים זו הפלטפורמה המנצחת היחס כיף/עלות.
מפתה להתקדם בשנתונים אבל המדרגה הבאה שמספקת רף כיף דומה היא הרבה יותר יקרה - הרנגלרים.
Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94