לא..
Printable View
יש כללי אצבע. תכף נגיע אליהם.
ויש אמירה - תופעה - אופנה - של להוריד כמה שיותר. אני יודע שזו טעות כי מי שכתב "לא עושים ניסויים" פשוט טועה. עבירות רכב קרקע ומכניקת אחיזה של צמיגים הם נושאים שנחקרו המון, אבל ממש המון.
הורדה מסיבית מדי לא מאפשרת לנהוג במהירות נורמלית, הלכה למעשה יוצרת קרעים בדופן הצמיג, דופקת את האחיזה כי מרכז המדרס באוויר ולא על הקרקע, מורידה את מרווח הגחון ופוגעת גם בנוחות הנסיעה.
כללי האצבע שאפשר למצוא בספרות הם להוריד ללא פחות מ 50 אחוז מלחץ הניפוח הרגיל בכביש, וגם זה בבוץ או דיונה עמוקה או אם כבר שקעת. לדרכי עפר / כורכר מורידים 10-15 אחוז, 20 אחוז אם לא נוסעים מהר, ולסלעים עוד טיפה. מעניין לראות לאילו לחצים מכויילות מערכות ctis ואני מוכן לרמוז לכם שלא מדובר במספרים חד ספרתיים.
אני אישית אחרי הרבה נסיונות ממליץ להעזר בכללי ה"קוביות" שפירטתי במדריך לקביעת לחץ אויר בצמיגים. זה עובד.
אסף.
ואני רק אוסיף לדברי הצדיק :-)
מי שמשתמש בצמיגים שונים מהמקוריים, צריך לזכור את שתי הכתבות האלו (של הצדיק) -
http://www.jeepolog.com/forums/conte...C%D7%A7-%D7%90
http://www.jeepolog.com/forums/conte...A2%D7%A9%D7%99
קודם כל צריך לעדכן את הערכים לפי הצמיג החדש (מידות ו \ או סוג), ההוצאת אוויר בירידה לשטח מתייחסת לערכים האלו.
כלל ספירת הקוביות לא תמיד עובד כי לכל מיני דגמי צמיגים יש קוביות בגדלים ומרווחים שונים.
בצמיגים שונים יש עוביי דופן שונים. לא כל צמיג מקבל את ה"לחיים" הפחוסות באותו לחץ.
לדוגמה, בצמיגי 31', טויו MT שהוא צמיג כבד עם דופן מאוד חזקה, מצריך הורדת אויר ממושכת יותר ללחץ מעט נמוך יותר מה-BF-MUD KM2, על מנת לקבל "לחיים" ולהתחיל לעבוד כמו שצריך.
להוריד כמה שיותר? לא. לא תמיד. זה באמת הורס את הצמיגים. מוריד מרווח גחון.
בסופה פתוחה שעמוסה בכ-200 ק"ג ציוד והיום על BF-KM2, אני נוסע בכביש בלחץ 30 מלפנים ו-32 מאחור. (בימי הטויו נסעתי על 27 מאחור ו-25 מלפנים). אלה ערכים שלדעתי אופטימליים לצריכת הדלק בכביש מבלי לפגוע יותר מדי בנוחות (עליה אחראים קפיצים טובים). כשאני נכנס לשטח אני מוציא החוצה את כל הונטיל ל-15 שניות. למה 15? ככה. כי זה "רבע דקה" שקל לי לזכור ומנסיוני, זה נוח לי. הלחץ יורד ל-20 PSI מאחור ו-18 PSI מלפנים וזה מצוין לטיול נינוח - נוחות הנסיעה והאחיזה משתפרות מאוד, הצמיג מקבל קצת "לחיים" אבל עדיין לא תחת סיכון וזה גם מאפשר התנהלות זהירה על כביש אם במקרה אין תחנת דלק עם משאבה תקינה בסביבה או שאני מתעצל להוציא קומפרסור...
אם זו זחילת סלעים, אני ארד ל-12-13 PSI. במכשולים שטומנים סיכון כמו מדרגת המרזבה, או בדיונה, ארד ל-10PSI.
פעם אחת ירדתי עם הטויו ל-7PSI בטיפוס של זהרת-אל-טובייק כי שם זה היה קריטי - 200 ומשהו מטרים של ג'בל בזוית של כמעט 30 מעלות, אדמה רטובה חלקלקה עם עשב רטוב... צל"ש או טר"ש, הצלחה (עם הרבה זיעה קרה) או איבוד אחיזה, התהפכות והתגלגלות ארוכככככה למטה... זה עבד, אבל האחיזה של הטויו בשטח היא באמת משהו מעולם אחר. אני בספק אם ה-BF שהם מעולים לפי כל קנה מידה, משתווים לביצועים האלה.
ואגב חתכים - בזמנו נחתכה לי הדופן המשוריינת של הטויו כבר בטיול הראשון שלהם. חתכון קטן, לא רציני, חיצוני בלבד, הצמיג המשיך לתת עבודה עוד הרבה זמן - אבל זה לימד אותי שאין בעולם אף צמיג שחסין בפני הדברים האלה - תמיד יימצא זיז סלע חד שיפצלח לכם את הדופן כמו תער של מנתח. ראיתי את זה קורה לשני צמיגי קופר STT בצד ימין של רכב שנסע לפני באחד הטיולים - שחיטה של ממש.
תסלחו לי עם הכללי אצבע.. אבל יש הרבה יותר מדי משתנים בשביל שתהיה פה אמת אחת.
סוג הצמיג, רוחב הג'אנט, סוג השטח שיכול להשתנות כל 10 מטר... תוריד 40% לחץ בקרוסאובר עם צמיגי כביש בשטח וסלעי ונראה לאן תגיע.. תוריד 60% בסיקס שלי באותם תנאים וסע לשלום. תוריד 80% בצמיגי קריפי קרולר של מקסיס עם ג׳אנט בידלוק וכנראה שתהיה בסדר.
כללי אצבע זה טוב כשאתה חדש או עוד לא מכיר את הסטאפ שיש לך. כשצוברים ניסיון לומדים שאפשר למתוח את הכללים הרבה יותר רחוק מהתו״ל.. וזה נכון לכל אספקט בתחביב הזה.
אני אגב כתבתי ״הכי הרבה שאפשר״ ולא ״כמה שיותר״ , עם הדגמה קצרה למה הכוונה.
אם מורידים ללחץ של פנצ׳ר שבו הדופן מרוחה על הקרקע ומרכז הצמיג מתקפל פנימה - זה אומר שאי אפשר... אבל 10-20% מלחץ מלא בכביש נשמע לי מעט מדי בכל מקרה. נהגי הסופות הצבאיות שהיו מתלווים אלינו במילואים נסעו כמדומני על 45psi ו 35 psi , הם אמנם לא הרסו צמיגים, אבל כל עליה חולית בשטחי באלי״ש הייתה מפרקת להם טרנספרים ושאר ירקות, כנ״ל בלייזרים ועוד קודקודים שהיו מגיעים עם רכבי ה- ב׳ שלהם ולא מורידים מספיק אוויר.
אני גם זוכר היטב את המסקנות החכמות שהופקו אחרי כן - סופה ובלייזר זה חרא. בשטח רק גיפ אמריקאי ( ג׳פס) ...
גם אני למדתי להתייחס לכל ה"מסקנות החכמות" של כל מיני גאונים במדים בעירבון מאוד מוגבל.
וזה גם למה התו"ל עם הקוביות לא תמיד מסתדר לי.
קוביות אף פעם לא יצא לי לספור.
להוריד דקה- דקה ומשהו אוויר דרך וונטיל מכל גלגל, או השוס הכי גדול שפעם ירדנו כאן על מי שהזכיר אותו -
להוציא וונטיל ולחכות עד שמתחיל לשרוק. זה אף פעם לא זייף והוריד במהירות את כל הצמיגים ללחץ דומה ורצוי מבחינתי.
בדיוק ישבנו וצחקנו בטיול האחרון על כל הדברים המדעיים כביכול שנכתבו כאן לפני 20 שנה והפכו לתורת אלוהים חיים...
אני סופר קוביות בבטן.
קובץ מצורף 120485