נכתב במקור על ידי
ד ו ר ו ן
ההכללה גסה מידי לדעתי.
איכשהו הרנגלרים באמת דומיננטיים ב״מועדון המליון״, וכן, איכשהו בצורה דומיננטית רוב חסרי דרך ארץ שאני רואה בשטח נוהגים על רכבים כאלו, אבל זו עדיין הכללה כוללנית מידי לדעתי.
אם זה מה שאתה רואה בצורה דומיננטית (אתה אמרת) אז כנראה זה נכון. פעם, עד לא מזמן אגב, גם סופות היו בקטגוריה הזו.
לא כל אחד יודע לרתך או לחבר 2 חוטי חשמל או אפילו איך סוגרים נכון בורג.
כאן אני יכול להצהיר חד משמעית - אם לא תדע לבצע בעצמך באופן סביר את המלאכות האלה, אין לך מה להתחיל להסתבך עם סופה או סיקס או כל ג'יפ אמיתי ישן אחר. כי עורך ייפשט ממך במוסכים. זו עובדה וזה מנסיון אישי. אז או שתלמד לעשות את זה או לפחות את הרוב - בעצמך, או שמהר מאוד תישאר ללא שקל על התחת ותיאלץ למכור את הג'יפ.
ורנגלר הוא פלטפורמה נהדרת לרכב טיולים שגם משפחה רגילה מוכנה לנסוע בו לטייל ולא רק כאלו עם עור חסין שברי צור בכפות הרגליים.
והם הולכים לסדנא כדי לדגם את הרכב לטיולים.
אכן, פלטפורמה נהדרת, אולי הכי טובה שאפשר.
אבל הרוב מדגמים במסגרת מירוץ חימוש פרוע ואני מדבר כאן על השקעות בסדרי גודל של שש ספרות. על כל רנגלר מדוגם לטיולים, אנחנו פוגשים עשרה שמדוגמים לעבירות קשה או שופוני, מה שבא קודם. חלק גדול מאלה שבנויים "כמו באמריקה" בקושי עושים שטח. שופוני נטו.
להזכירך,
זה בדיוק התפיסה הגורפת לגבי בעלי סופות עד שהרנגלר הופיע בארץ.
ראית שיירת סופות בשטח או שמתקרבים לחניון לילה שאתה נמצא בו, וישר נדרכת לראות מה מגיע כי זה אפס או מאה.. בבונים עם בוקסות או ״גיפאים״.
אשכרה ככה. הובלתי טיול בפסח והגענו לחניון מסוים להעביר את הלילה. כבר היתה בו חבורה לא קטנה של רנגלרים משופרים, ואני כבר חששתי מהמכלופיאדה שהולכת להיות שם בלילה, מוסיקה מזרחית בקולי קולות ובלגן. לשמחתי התברר שזו היתה קבוצה עם לא פחות דרך ארץ מהקבוצה שלי. היו שקטים ונחמדים, השאירו את החניון מבריק. תענוג. אין לך מושג כמה שמחתי להתבדות. ועדיין, תסכים איתי שתדמית בעייתית לא נולדת סתם ככה.
עד לפני שנתיים~ זה היה נכון גם לגבי מירוץ החימוש עם היילקסים ישנים, וזה עושה רושם שנרגע קצת.
נרגע קצת כי רדיפות משרד התחבורע כנראה עשו את שלהן. חלק מההיילקסים הללו שודרגו קדימה לרמה שגם בעליהם כבר החליטו שאלה כבר צעצועי-עבירות נטו, שבאמת לא מתאימים יותר לנסוע על כביש. הם קיבלו החלטה מושכלת ונבונה לדעתי, לוותר על רישוי ועל מלחמות סיזיפיות עם שוטרים ובוחנים וכיום הם מגיעים לשטח על גבי נגררים.
אחרים, קיצוניים פחות, שונמכו בחזרה למפרט חוקי פחות או יותר שמאפשר להם לנסוע על כביש איכשהו בלי להיעצר כל יום על ידי שוטרים ובוחנים.
אז אפשר להתרפק בנוסטלגיה על הסופה, אבל יש מצב היא ״ניצלה״ בעיקר בגלל שהרנגלר הגיע.
יש בזה משהו. אבל אנני בספק אם JK, שלא לדבר על JL, יהיה מתישהו ג'יפ קלאסי במידה כזו. הלוואי שכן. אני מתרפק בנוסטלגיה כי סופה זה כנראה הג'יפ הסו-קולד "אמיתי" האחרון. ללא פינוקים וקשקושים, ג'יפ נטו. עם התחושות והאופי והריח ה"נכונים". כי החל מה-TJ העסק הולך ומתעדן ומתרחק בצעדי ענק מהמקורות, מערכי היסוד של המותג.
ברור שבתכל'ס הדגמים המודרניים של Jeep, כל אחד בתורו, יותר טובים מהישנים בכל השוואה, על זה אין ויכוח בכלל. אבל ככל שזה יותר אלקטרוני ויותר ממוחשב, יותר מאובזר בטונות של חשמל, יותר מדופן ומרופד ומפונק, ככה זה כבר מרגיש פחות ופחות "נכון".
אני יודע שזה בדיוק מה שכתבו פעם על אופנועים אנגליים ועל ה"אופי" שמטפטף מהמנועים והגירים שלהם ללא הרף, אבל יש בזה הרבה כנראה. איך הבן שלי אומר? "אם אתה באמת אוהב מכוניות, אתה יודע שאוטו לא צריך להיות טוב, אוטו צריך להיות מגניב". וכמה שזה נכון. הסופה, על כל תחלואיה, היא ג'יפ מגניב (ואוי, כמה גניב:(). יש טובים ממנה, אין טובים כמוה. זו כבר קלאסיקה, עוד שנתיים סופות ראשונות יצטרפו בכבוד רב למועדון הקשישים ומעמדן כקלאסיקה רק יתחזק. ריד מיי ליפס.
Slowly..
