תודה על דיון טוב מאוד.
דורש ממני (פות"ש, עמית ביום יום) לשאול יותר טוב את עצמי, מה אני רוצה.
מה שאני בכלל רוצה, ותמיד רציתי (לפחות מ-2006 מאז אני בעיקר קורא שקט בג'יפולוג) זה רכב ששוטפים אותו מבחוץ ומבפנים באותו צינור.
פתוח, עם אוויר נקי של מדבר בחורף, ברזלים וקרבורטור, קוביות וריח של בנזין, מכסה מנוע שטוח בשביל הכוסות קפה ומפת הסמ"ש (נייר כמובן).
רכב שהוא קנבס לשיפצורים מעשיי ידיי, הרתכת והפלוק. בין אם גגון, דאשבורד מותאם אישית, מקלחת שטח, מדרגות צד או מערכת מגירות.
הכל אפשרי. כבר מהסופ"ש הקרוב.
אשתי אגב מודעת לחלוטין ומפרגנת. אפילו היתה הסכמה עקרונית על קנייה עתידית של ג'יפ (JEEP, אמיתי. CJ) לרגל חגיגות החלפת קידומת שמתקרבת.
אז למה פורסטר מלכתחילה? ולמה לא סופה פתוחה עכשיו? ולמה הדילמה?
ראשית חוויית טיולים "קשוחים" בעומק השטח אני כבר יותר מעשור, עושה על אופנוע. DR אמין, שלא דורש הרבה תשומת לב, וכשצריך מטופל ב- 10 אצבעות. האופנוע אוכל בוץ, פודרה ודרדרת, מצביע עם הכידון פותח גז ועולה, פק"ל קפה בראש התצפית ששום רכב ליסינג או פורסטר מגיעים אליה - סופה פתוחה, כן.
לפני כן טיולי ג'יפים עם חברים, ובצבא כמובן איפה שהתאפשר.
שנית, כמו שנכתב לא אחת בג'יפולוג, רכב זה פשרה - הנדסית, תקציבית - אל מול צרכים שונים.
והפשרה היא, במסגרת הזמן שאין והרצון לחלוק עם המשפחה תחביב שקרוב לליבי, זה לבחור ברכב שכולנו נהנה ממנו ולא רק אני.
ואחרי 4 שנים עם הפורסטר, עשינו את הבחירה הנכונה לנק' זמן ההיא, עובדה, אנחנו רוצים להמשיך בבילוי המשותף בשטח.
מכיר את משפחתי. אם הייתה לנו סופה פתוחה/סמוראי אספנות, הילדים שלי היו נהנים מאוד מהחווייה בהתחלה. ואח"כ בעיקר סובלים. ואשתי עוד פחות.
אם נקנה עכשיו כזה, צופה אותה תוצאה.
ועם יד על הלב, בניגוד לפנטזיה שתיארתי למעלה, בנק' זמן שלי בחיים היום - בשיקול של להיות בעלים של CJ אל מול ההשקעה הכספית והזמן שאצטרך להשקיע בטיפולים בו - נכון לכרגע הבחירה שלי היא לקרוא בג'יפולוג על ג'יפים אמיתיים של אחרים ולטייל את אותם מסלולים שהם עושים, על האופנוע.
אז סופה פתוחה, לא.
ודיסקו 4 / דיפנדר 2020, גם לא... (ומאותה סיבה, גם אם באיזור חיוג אחר אמנם, גם לא היילקס 2015 לצורך העניין)
למה להישאר עם הפורסטר?
- למעט פה ושם קוסמטיקה ופלסטיקה מתבקשים (שכר לימוד לאיך בוחרים ציר/איך ניגשים או נוטשים מכשול/שומרים מומנטום בעלייה או ירידה), כפי שנכתב כאן הרכב אמין ויציב, מוכר לנו, כבר בחנייה.
- שיפורים זה עלות נמוכה יחסית בסיכון אפסי. מצד שני, תוספת מוגבלת, מודעים לכך שלא יהיה רכב שטח אמיתי אף פעם.
- מודע לכך שאנחנו מגיעים איתו לקצה גבול היכולת הנוכחית. בשמירה על מתאר התפעול הנוכחי, לא צופה בלאי מוגבר. הרכב לא יבלה יותר/יאותגר יותר בשטח ממה שעושה עכשיו.
- להחליף ל- GV חדשה/דאסטר יהווה - להכרותי מבחוץ, לא נהגתי - שדרוג אמנם אבל לא כזה שייתן מענה לסיבות להחלפת הפורסטר.
- להחליף לרכב קשוח יותר, גם אם "קצת", עלול להתגלות כנבלה. נפסיק לטייל ונתעסק בתיקונים. ועם יד על הלב - לא יענה על הפנטזיה.
למה להחליף את הפורסטר?
- כי גם במסגרת פשרה, יש טווח עבודה, גם לתכונות המרכזיות (נוחות כביש, אמינות).
- לא כל רכב ישן הוא נבלה. הכי חשוב הוא מצב הרכב הספציפי, פחות הדגם.
- יש רכבים עם התנהגות כביש סבירה לגמרי.
- רכב לטיולים בלבד - יש זמן לחפש שדרוג מבלי להתפשר. ובמקביל להמשיך לטייל.
תודה על כל התגובות.
עכשיו יש תירוץ להגיע עם הפרייבט ממוגנת הגחון למפגש ג'יפולוג ;-)
מההמלצות שעלו כאן, מסמן:
- גראנד צ'ירוקי WJ/ZJ שנתונים ?
- ויטארה XL7 שנתונים (2002 - ?)
- פג'רו קינג מ- 2001 עד ?
- סורנטו עד 2008 - למה לא בעצם? למה לא שומעים על הרכב הזה יותר מדי?
- טרופר 2003-2004
ולמה הדילמה?
כי אין תשובה אחת נכונה. נתרשם (כולל האישה) ונקדם. והכי חשוב נטייל :)
נ.ב.
לגבי הגג הנפתח: בזמן תנועה אף אחד לא עומד, כולם יושבים חגורים. ועדיין, נהנים מהגג הנפתח - בנסיעה מהאוויר ומהשמיים ובחנייה מהטיפוס והמשחקים.
תודה שוב,
עמית