נכתב במקור על ידי הצפרדע
הבה נמשיך את הפינג פונג הזה - הוא מענין ויכול רק להועיל(למרות שחוץ מהתועלת, אני גם בטח אצא צודק תמיד:mrgreen: :mrgreen: . נו טוב, לא תמיד, כמעט תמיד...)
מוסכמות:
1. אתה יפה ואני מכוער. מגיע שופט אמריקאי מיוחד עוד שבוע, ניתן לו להחליט- אני פורש
3. בוקסות שרותכו רק היקפית חלשות מבוקסות שרותכו גם בהמשך בחורים שנקדחו בצינור. לא הבוקסות חלשות, אלא האיכות הכוללת של החיבור, אכן. מסכים
7. חיבור זכר אפשרי עם בוקסה, אלא שאז צריך חריטה יותר מסובכת של בורג חרוט מתוך הבוקסה, ואז צריך לחרוט בוקסה מחומר מוקשה, בדומה לבורג 10.9, 12.9, או לפחות 8.8, אחרת הבורג לא יחזיק מעמד שעה (על זה לא חשבת, הא?:p ?) לא הזכרתי את האפשרות כלל כי היא פסולה מראש. לא חורטים ברגים מבניים, נקודה. חורטים אומים, אין בעייה, אבל בורג חרוט זה רשלנות. אגב יש ברגים שכן חורטים, אני אפילו מתעסק בהם במקום עבודתי... אם חלילה וחס לא נגיע להסכמה בדרכים נעימות ואאלץ לשלוח לסדנתך סוכני-שכנוע אישיים, את רגליך השבורות יתקנו בבית חולים בברגים, מבריקים, שעשויים בחריטה. כאן אני באמת חושש שאתה טועה - עשיתי וראיתי עשרות מקרים של חריטת ברגים ו/או חלקים עם ברגים חרוטים, ממתכות מתאימות(כמו 4340 למשל), לרבות במערכות היגוי הידראולי, מוטות רדיוס וכו'. אני לא רואה מה ההבדל בין בורג קנוי(שגם הוא נחרט כך או אחרת) לבין בורג חרוט "בבית", אם הוא עשוי ממתכת מתאימה. בלי לציין שמות, רבים וטובים עושים זאת, לרבות בעלי מקצוע יעודי כמו יצרני בוכנות הידראוליות ועוד, וכמובן גם כמה ממשפרינו הידועים, אם כי כאמור אינני נוקב בשמות. ייתכן שכל כך הרבה בעלי מקצוע טועים??
אולי תסביר את פשר טענתך לגבי אי חריטת ברגים מבניים. ברגים לא מיוצרים בחריטה, אלא בתהליך של עיבוד בקר שנקרא thread rolling, עיבוד שבו החומר נדחס ונוצרים פני שטח קשים יותר. חריטה היא עיבוד שבבי שבו חומר נחתך. זה הבדל ענק, ובהברגות זכר הוא קריטי (בנקבה זה לא משנה, ולכן אין שום חסרון לחריטת בוקסה/אום). איפה כן חורטים הברגה זכר? כשאין ברירה. בסדרות קטנות, כשנדרשת הברגה מיוחדת במינה, ביצור של אבי טיפוס. כאן תסמוך עלי, אני חייתי את התחום הזה במשך שנתיים, יש לי ערימות של חלקים שמשולבים בהם הברגות זכר מסוגים שונים - הרבה מהם נכשלו - במידה רבה פרויקט שלם שעסקתי בו נכשל על הנקודה הזאת. ברוך, כאן באמת יש פער ידע גדול ביננו - אני ממליץ לך על הספר המצויין Nuts,Bolts,Fasteners&Plumbing Handbook של הכותב המוכשר ביותר בתחום שמעניין אותנו, Carrol Smith.
10. בתוך פחות משנה תהיה לי בסדנא מחרטה(למען הוספת דיוק וקונקרטיות - בתוך יומיים יהיו לי בסדנא גם מחרטה מקצועית וגם כרסום חבל"ז, עם כל הסכינים ואביזרי הלוואי. איך אני???) אז כבר יצא לך משהו מהויכוח הזה. מה יוצא לי? קפה, עוגיות, קרקרים, שתיה קלה למיניה, וגם - אם זה מענין אותך - אפשרות לעבוד על כל הכלים בסדנא, מתי שתרצה. תודה! :-)
11. מי שעובד לבד עם כלים בסיסיים ורוצה להיות מסוגל לבנות מוטות רדיוס בלי חרטים ובוקסות, יכול להשתמש בשיטה שלי ולהיות סמוך ובטוח שהיא תעבוד, מזה"תי או לא מזה"תי(גזען שכמוך...;) ) להיות סמוך ובטוח הוא לא יכול להיות. כוס אוח'תכ. אל תיקח אישית - בהנדסה אי אפשר להיות סמוך ובטוח. זה שמשהו לא נשבר עד היום לא אומר שום דבר בפני עצמו, ובאותה מידה זה שמשהו ישבר לא אומר שהשיטה לא טובה - צריך לחקור כל נקודה לעומקה.
רשימת פלוגתות:
3. "במתיחה - רק הסלילים שנמצאים בתוך האום, הקרוב לקצה המוט, עובדים!" (לגבי שיטת הזכר) אכן פלוגתה. תסביר בפרוט איך אתה רואה את הנקודה הזאת. הבה ונניח כי יש סליל אחד באום או אפילו אפס קצהו של סליל הברגה. האם לשיטתך הבורג ייעקר?? לא, מכיון שהריתוך של ראש הבורג לצינור נושא אז בעומס, ולא סלילי ההברגה באום. אינך יכול לטעון את מה שטענת, ובאותה נשימה להסכים איתי(ראה לעיל), כי בוקסות שרותכו רק היקפית, חלשות מאלו שרותכו גם בחורים שנקדחו בבסיסן(איכות המחבר, לא הבוקסות, אני מקבל). סדר בבית המשפט! הכוחות צריכים לעבור ממיסב הקצה, למוט. זה נעשה בשני שלבים - ממיסב הקצה, דרך סלילי ההברגה, לאום/בוקסה, ובשלב שני מהבוקסה לצינור. אלו שני נושאים שונים, והכשל יכול להיות בכל אחד מהם בלי קשר לשני. אני מדבר בנקודה הזאת על מעבר הכוח בין הברגת זכר לנקבה, וכאן יש חשיבות ברורה למספר הסלילים, או לאורך ההברגה שמשתתפת במשחק - אני בטוח שהנקודה הזאת ברורה. בדיוק מהסיבה הזאת יש אומים רגילים (שהם באורך דומה לקוטר ההברגה), אומי חצי קצרים - שמשתמשים בהם כשהכוחות קטנים או כשאין ברירה, ואומים כפולים - שמשתמשים בהם כשכוחות המתיחה גדולים - דוגמא קלאסית היא אומי היובולטים הפשוטים שלנו בג'יפים עם קפיצי עלים - בעלי מקצוע רציניים משתמשים באומים כפולים. אז זו נקודה אחת. הנקודה השנייה והיא מעניינת יותר, ואני לא בטוח שהבנת אותה - בשיטה שלך שבה אתה שותל בורג עם הראש בתוך הצינור, ואום נוסף במרכז ההברגה, למעשה רק ההברגות של האום משתתפות במשחק, שאר הבורג לא משתתף במשחק!!! כן, אני טוען שראש הבורג שריתכת דרך חורים בהיקף הצינור, לא מעביר כוחות לצינור, ולכן הריתוך הזה חסר משמעות! תחשוב טוב על מה שאני אומר, תצייר לעצמך, ותבין שסביר להניח שחלק הבורג שבין האום לראש, מה שבתוך הצינור - בכלל נתון בלחיצה קלה כי אתה דפקת אותו פנימה!
4. עומס המתיחה/משיכה שרכב בסדרי הגודל שלנו יכול להפעיל על מוט רדיוס כזה, מעורר גיחוך אצל קצה המוט ומצחיק את מוט הרדיוס, אשר בכלל לא מתרגש מעוצמתו. ללא ספק נקודת החולשה במבנה הזה שנקרא לינק מתלה היא בדיוק בממשק של מיסב הקצה עם הצינור - ועל זה בדיוק אנחנו מדברים, לא? להגיד "שהעומס מעורר גיחוך" על המבנה שלך, זו לא טענה רצינית. אם היא רצינית, זה אומר שהמבנה שלך כבד מדי. אבל היא לא רצינית כי אתה לא יודע מה העומסים, אתה לא יודע למה הם יכולים להגיע. כל מה שאתה עושה זה מחכה לשבירה. לא נשבר? טוב. נשבר? לא טוב. זו לא הדרך להתקדם בפיתוח. זאת אומרת זו דרך, אבל היא איטית ועולה יותר כסף.
לא נכון, אני יכול לחשב את העומסים(אם כי אתה תעשה זאת בודאי יותר מהר ויותר טוב). מספיק לבדוק מה הוא הכוח הנדרש לקריעת קצה מוט כזה ו/או בורג כזה ו/או הריתוך הממזג את חלקי המחבר. תראה בודאי שהכח שיידרש על מנת לקרוע את אחד מחלקי המחבר הזה במשיכה (את זה אפשר לחשב) יהיה מעל מעבר למה שעומס כלשהו שהרכב יכול להציב במקרה קיצוני (את העומס הזה, אין לי מושג איך לקבוע, וזו הבעייה)
אולי באמת תתן לנו כאן דוגמת חישוב כזה? אפשר לחשב בקלות את הכוח המקסימלי המותר למתיחת הצינור, ולמתיחת מיסב הקצה (זה אפילו לא צריך לחשב, זה נתון בקטלוג המיסבים). מה העומסים האמיתיים שעלולים לפעול? את זה קשה מאד, מאד, לחשב ואפילו להעריך. לרכב שטח הייתי אומר שזה כמעט בלתי אפשרי. ולכן אנחנו בונים הכל בניית-יתר, מסתמכים על נסיון עבר של מה עובד ומה לא, ותמיד מוסיפים עוד ועוד חוזק, כמובן תוך התחשבות במשקל.
