נגזר - עוד קצת הוצאת קיטור והפעם עברית

דור,
אם כבר תיקנת אז בוא נלך עד הסוף. המילה "אנחנו" בכלל מיותרת וצריך היה הכותב להתחיל כך : "כשהיינו בגילאי ביהס....
רואה? אין סוף לזה, וזה גם לא תורם מאומה.
אמר אייל: לא תפקידי לחנך.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי זוהר לב

דור,
אם כבר תיקנת אז בוא נלך עד הסוף. המילה "אנחנו" בכלל מיותרת וצריך היה הכותב להתחיל כך : "כשהיינו בגילאי ביהס....
רואה? אין סוף לזה, וזה גם לא תורם מאומה.
אמר אייל: לא תפקידי לחנך.

---

בהחלט אין לזה סוף אך חזרת לסיבוב נוסף זוהר;)

כך במקום "...." היו צריכות להיות רק שלוש נקודות. לא הגעתי לחנך אף אחד ואני אפילו נמנע מזה גם מול חברים קרובים. מצד שני, כשמישהו מלין על העברית וצורת הלימוד הנוכחית אבל טועה במילה הראשונה... ובכן, זה פשוט שעשע אותי.

מה הבעיה עם הדור הצעיר של היום?
"הילדים של היום אוהבים מותרות, יש להם נימוסים גרועים, הם בזים לבעלי סמכות, מפגינים
חוסר כבוד כלפי המבוגרים ואוהבים פטפוטים במקום פעילות גופנית.
"הילדים היום הם השליטים ולא המשרתים בבתיהם... הם אינם חושבים על דבר מלבד עצמם.
הם אינם סובלים שום מגבלה. הם מדברים כאילו הם יודעים הכל ...באשר לבנות, הן ישירות,
חצופות וגסות באופן דיבורן, לבושן והתנהגותן".
זה נשמע נכון, לפחות במקרים מסוימים, לא כך?
מה שיכול להפתיע בהצהרה זו היא העובדה שמחברּה הוא לא אחר מאשר סוקרטס, הפילוסוף
היווני הדגול, שכתב מילים אלה בשנת 469 לפנה"ס!


זה כמובן ציטוט ממשהו שרץ ברשת, אין לי מושג אם זה באמת ציטוט שלו, אני בור מידי כדי לדעת מה הוא אמר.
מצד אחד אני מתחבר להרבה דברים שנאמרו בשרשור, מצד שני אולי אנחנו פשוטים עוד דור של מבוגרים.

כל הציטוטים של סוקרטס אינם לגמרי של סוקרטס. כי סוקרטס לא כתב דבר.
תלמידו אפלטון כתב ושינן בהערצה את שלמד מסוקרטס.
לפי אפלטון, סוקרטס אמר: "עכשיו, ילדים הם עריצים. יש להם נימוסים גרועים, הם לא מכבדים סמכות, הם מראים חוסר כבוד כלפי קשישים והם אוהבים את השיחה במקום התרגיל".

על הורינו אמרו: "זה נוער זה? זה בררה"
עלינו אמרו: "הנוער של היום..."
על ילדינו: אנחנו אומרים: "ילדי מסכים, חסרי ידע כללי".

יתכן שכל דור חושב שהדור שבא אחריו אינו אלא "דור הולך ופוחת". אבל בינינו, ראו כמה שמיניסטים הולכים היום להתנדב לשנת שירות משמעותית. ראו את יחידות ההתנדבות של צה"ל שמלאות ויכולות לברור את הטובים ביותר. ראו את הנוער המתנדב בכל מיזם יפה.

דור המילניום שאנחנו מזלזלים בהם, בתל אביב שלא אחת בזים לבניה, הקימו בסגר הראשון את מיזם "דור 2 דור". הם הביאו לקשישים אוכל ותרופות עד הדלת ועזרו להם להתקיים בימי הסגר הקשים. כל זאת, בזמן שילדיהם (בני דורי ככל הנראה), לא היו שם בשביל הוריהם.
לא בטוח שאנחנו טובים מהצעירים, כמו שלא בטוח שהמבוגרים ואפילו דור המייסדים, טובים מעימנו.

אז שפתם של הצעירים לא תיקנית והם אינם קוראים ספרים. אבל האם אלו המיומנויות הנדרשות למילניום השלישי? האם ערכיהם אינם ראויים?
ניתן לצקצק ולספר על הערסייאדה בדרומה של עיר, או על מרכז מפלגה כזו או אחרת, שמצליח להוכיח תמיד שהקרקעית נמוכה יותר ממה שחשבנו. אבל הם לא מייצגים את הכלל, אפילו לא את מצביעיהם...

לדעתי, שפה היא חלק מהון תרבותי. חלק חשוב, אבל רק חלק!

הם לא צריכים לדעת כלום. במילא הם חיים על חשבון ההורים. נוסעים באוטו חדש ומשתמשים בתירוץ של יוקר המחיה כדי לא להשקיע אפילו שניה בתכנון כלכלי לעתיד.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איל מ

הם לא צריכים לדעת כלום. במילא הם חיים על חשבון ההורים. נוסעים באוטו חדש ומשתמשים בתירוץ של יוקר המחיה כדי לא להשקיע אפילו שניה בתכנון כלכלי לעתיד.

---

ומי חינך אותם לכך?



Sent from my HD1903 using Tapatalk

לא אני.
ואני באופן כללי טוען (גם כאן בפורום, כמה פעמים בעבר) שאיש חכם אמר פעם שצריך להחליף את העם.

עירן,
שפה היא אבן יסוד שמגדירה קבוצת פרטים והופכת אותם לישות, עם, אומה.
אם מצטרפת לזה גם שייכות למקום(אדמה) אזי הקבוצה הופכת גם למדינה. (אנחנו דוגמא טובה ולידנו דוגמא הפוכה)
שפה היא כלי או מכשיר המאפשר לפרטים בקבוצה לדבר זה עם זה, לתקשר, להחליף רעיונות, מחשבות, אידאות.
שפה אינה הון תרבותי בהגדרה אלא מכשיר שבעזרתו אנו מעשירים את ההון התרבותי שלנו.

שפה גם אינה מיומנות. השימוש בשפה היא המיומנות ולא ניתן להשוות אותה למיומנויות אחרות שדברת כי אתה מדבר בעצם על ערכים.
העם היהודי הביא לעולם לפני 3000 שנה עושר תרבותי בלתי נדלה שהיה מאוד חריג בתקופתו הן באיכותו והן בהיקפו, הוא הביא את
ה"ספר" ולפני 2000 שנה , אחרי שנחרב הבית, התחילו היהודים כספורט לאומי להוסיף תילי תילים של פרשנויות לספר הזה ובכך הןסיפו והרחיבו את האוצר והעושר התרבותי שלנו.

משוררים,(כן, כך נקראו כך פעם כל כותבי השירה ואפילו הפזמונאים בעת הישנה וגם בעת החדשה) כתבו והביעו בשירתם ושירהם את מאוויהם, תאוותם, ואהבתם תוך שימוש בביטויים ומילים הלקוחים מה"ספר" וידעו לשזור אותם כהלכה בהוויה הארץ ישראלית.

היום אין משוררים. ישנם יוצרים. כאלו שכותבים שירה עיברית פזמונים ושירים, וניכר בכתיבה של רובם שהיא דלוחה רדודה ומימד העומק בהחלט חסר בה.
וכך עם השנים ככל שהולכת ופוחתת מיומנות השימוש בשפה גם ההון והעושר התרבותי שלנו הולך ופוחת בעקבותיה. לא צריך להיות "מזהה תהליכים" כדי להבחין במה שעובר על החברה הישראלית לפחות מהבחינה הזו. הדור של היום הוא בעל מיומנויות שונות משלנו אבל הולך ומאבד את הנשמה ואת הרוחניות.(ולוא דווקא דתית).

אפשר להרבות במילים אבל זהו בעיקרון מהותו של הדיון.

אפשר לומר שגם לעמים או קבוצות אנשים יש פחות ופחות משמעות בעידן הכפר הגלובלי...

ובהקשר לשאלה שנשאלה "מי חינך אותם לזה?"...ראו מה יש לסבא אורי מארץ נהדרת לראפרפ בנושא:

https://youtu.be/cWQkOO8dd74

Sent from my SM-G781B using Tapatalk