חיים, אני איתך! לך עם זה, תשתגע עם זה- אתה כבר הרבה מעבר לג'יפ סטנדרטי- אז כמה שיותר יצירתי- יותר טוב.
אסף.
Printable View
חיים, אני איתך! לך עם זה, תשתגע עם זה- אתה כבר הרבה מעבר לג'יפ סטנדרטי- אז כמה שיותר יצירתי- יותר טוב.
אסף.
מה שלומך חיים?
שיהיה בריא הבן שלך.
הרבה דמיון וידיים טובות יש לו (מה הפלא, עם אבא כזה?) אבל מעצב הוא כבר לא יהיה... :D
תחזיר את העיגולים, ומהר... :D
אסף , אין מה לעשות, נשארנו לבד. אפילו דרור חושב שהפרצוף שלו מכוער, והוא הרי ראה כבר שניים שלושה ג'יפים.אבל אני נשאר בשלי, כי כשאני קונה כורסא קודם מעניין אותי מה התחת שלי חושב - נוחה או לא, רק אחרי זה חשוב לי איך היא נראית. אצל אישתי זה הפוך. העיקר שיש לי היום תאורה קדמית של בלומפילד ,וכשאני נוהג אני רואה את האור ולא את הפרצוף של הג'יפ. אף אחד מכם לא חשב על האמא שלו ,שכבר לא תכיר אותו.
חיים, לא חסרים פנסים עגולים אוניברסליים איכותיים שהיו מתאימים למידה המקורית של ה-UAZ בלי לשנות לו את המראה המקורי, ושבצירוף נורות הלוגן איכותיות היו משפרים מאוד את עוצמת ומרחק התאורה שלך. נכון שהפרקטיות חשובה, אבל אולי אחרי כל השינויים שכחת שיש לך ביד רכב קלאסי עם מראה ייחודי ויפהפה והמון אישיות. אני לא הייתי מעז לשנות לו את הפרצוף, ממש כמו שאני מתחלחל מכל אלה שתוקעים פנסים מלבניים במסכה הקדמית היפהפיה של CJ או שמחליפים ל"חזית ודשבורד רנגלר" קומפלט.
דרור, יש רק בעיה קטנה וזניחה - שאני חושב שהוא ככה יפיפה ושונה, עם אכזריות שהיתה חסרה לו.
שונה? ברור שהוא שונה. כשרק שניים כאלה מסתובבים בארץ, אז הוא שונה גם כשהוא סטנדרטי עד העצם. האוטו שלך שונה... כל כך שונה מכל דבר אחר שראיתי, שמה זה כבר משנה אם תחליף לו פנסים או לא?...
אני מאוד בעד שיפורים ושינויים מכניים, אבל גם בעד שמירה על קוי המקור, למעט במקרים של כיעור קשה במיוחד. ולטעמי ה-UAZ רחוק מלהיות מכוער. הוא רכב שטח קלאסי וחסר גיל. לא הייתי משווה לעיצובים של כל הזמנים כמו ה-CJ, או הריינג'-רובר קלאסיק, או המיני-מיינור המקורית, או הסיטרואן DS, או הפורשה 911 המקורית, אבל בהחלט בכיוון.
יש לו אופי מיוחד, ל-UAZ. האין-עיצוב שלו נראה רוסי כפרי אותנטי, מין מוז'יק פרובינציאלי שיכור, גס וקשוח, אבל גם קצת אהבל. ברזלים נטו, כמו שאני אוהב, ויחד עם זה בעל קימורי פח כמעט עדינים, משהו בסגנון של הרבה מכוניות משנות ה-50, שיש לי מקום חם בלב עבורן.
נכון, אני פריק של עיצוב מכוניות.
אני אוהב אותן יפות. יפות של פעם. כשעיצבו אותן שיהיו יפות ולא אווירודינמיות או חסכוניות או פרקטיות. יופי טהור. כוחני, חושני. תן לי מוסטנג פאסטבק, תן לי סיטרואן DS, תן לי 911 קאררה של תחילת שנות ה-70, תן לי פרארי דינו 246, בוגאטי אטלנטיק, יגואר E-TYPE. טנדר שברולט אפאש, מכוניות יפות. יפות שבא לבכות. וגם הפך ההפכים - הפלצה מוטורית מופרעת ולמען האמת קצת מכוערת, שמככבת לי בחלומות - ניסאן סקייליין GT-R34. למה? ככה. כי היא לא מושגת במקומותינו (הגה ימני בלבד) והיא הכי מופרעת מכולן. מאז מעולם.
וואו, יצא ארוך. וכל זה התחיל מפנסים של UAZ. אבל מה זה משנה? אתה אוהב אותו ככה? שיהיה. זה עובד טוב? מצוין. משוטרים ובוחנים אתה לא מפחד, אז סבבה. רק להינות מהחיים, רק להינות, לא לחשבן לאף אחד. את זה אתה יודע יותר טוב ממני, ואני מקנא בך.
אהבתי ת'קטע.