ראיתי במו עיני מקרה דומה לזה במעלה זיק לסופה . פשוט נשבר דרישפט ונכבה מנוע .
Printable View
ראיתי במו עיני מקרה דומה לזה במעלה זיק לסופה . פשוט נשבר דרישפט ונכבה מנוע .
אדי
תתחיל בכך שתלמד נהיגת שטח בצורה מסודרת אצל מדריכים מיומנים שזו עבודתם..
יש לא מעט חברות שעוסקות בכך...המומלצים שלי יקי שקרל, מחברה שנקראת המרכז הישראלי לסיור (אם אני לא טועה בשם), גו'י בירן ויש עוד רבים וטובים.
תתרגל על "יבש" ובצורה מבוקרת מה שלמדת שם. כמה שיותר תירגול וניסיון יהפכו אותך לנהג טוב יותר בשטח אבל תמיד תקפיד לא לזלזל ולא להיות שאנן כי זו לדעתי הסיבה העיקרית למקרה המצער בסירטון.
אני יכול להביא דוגמא נוספת , איך חוסר תשומת לב של חצי שנייה , יכול להביא כמעט להתהפכות,
נסעתי בחורשן לבד , עם הדיפנדר שלי (ארוך ,דרופ קיט, בתקופה ההיא רק עם דטרויט מאחורה).הייתי בסיום הטיול שלי , והחלטתי לחזור הבייתה , ולכן פתחתי את הדיפרנציאל המרכזי - הייתי על שביל שנוסע על אותו קוו גובה. ברגע מסויים ראיתי פתאום איזה עליה שמתפצלת ב90 מעלות שהתחשק לי לנסות לעלות אותה , שילבתי לLOW ושכחתי שניתקתי את הדיפ המרכזי, הרכב התקדם כמה מטרים ונעצר על שיפוע יפה, אני אף פעם לא הולך בכוח - אז החלטתי לעזוב את זה ולהמשיך פעם אחרת , ירדתי לאט אחורה , עד שהגעתי לשביל והייתי אמור להכנס ב90 מעלות חזרה לשביל המאוזן , רק שאחד הגלגלים האחוריים ניכנס לאיזה בור בצד של השביל שהיה קרוב לתהום, ובתוך שנייה הדרדר אחורה.לחצתי מיד על הבלמים וניסיתי לסוע קדימה שוב , רק שהניסיון הזה , כאשר גלגל אחד באוויר ובלי נעילה מרכזית (כשאני לא מודע לזה) שלח אותי מייד לשפץ די רציני לכיוון של התהום, כאשר הרכב מתנדנד מאוד , (דרופ קיט + קפיצים רכים מידי שהוחלפו אחר כך) המצב שלו היה כלכך קרוב להתהפכות , שכאשר ניסיתי לפתוח דלת , בזמן שאני יושב בתא נהג ,להציץ לראות מה קורה מתחת הרכב ,עצם ההתחלה של הפתיחה של הדלת גרמה לרכב כמעט להתהפך ...חשבתי לצאת לראות מהצד של הנוסע , אבל ההנד ברקס לא החזיק את הרכב בגלל השיפוע החזק אחורה. יש לי הכל - רצועות כננת וכו - אבל לא יכולתי לצאת מהתא נהג ...בקיצור אחרי שישבתי עוד רגע וחשבתי מה קרה שהרכב איבד אחיזה בצורה כזו, ניזכרתי שהוצאתי מהשילוב קודם ,שילבתי ויצאתי מזה די מהר ...רכב בלי נעילה מאחור , היה כניראה מתקשה מאוד לצאת מהמצב , כי אחרי זה הסתכלתי וראיתי שהגלגל אחורי ניכנס לבור די עמוק , שממשיך לתהום , וגלגל קדמי נגדי , היה באוויר.
כמו שנאמר , מספיק שנייה של חוסר תשומת לב , או חוסר ריכוז , ואפשר להגיע לזה שהרכב שלך מופיע ב YOUTUBE בסירטון התהפכות ...
אמיר.
אמירת שפר "מוצלחת"..
הכלל הראשון בחילוץ הוא בטיחות- למחלץ ולמחולץ.
לפני פינוי פצועים ולפני הכל- מה ההגיון שהמחלץ בעצמו יפגע ויהיו לך יותר פצועים ולא יהיה מי שיחלץ?
חסרים מקרים בהם המחולץ נהרג כי לא פינה את הפצוע למקום בטחו?
תאונה בכביש 4 לפני כמה שנים- נוסע שהועף מרכב למרכז הכביש- הגיעו לזירה רופאה וחובש שלא רצו להזיז את הפצוע כי חשבו שלא יהיה נכון להזיז מישהו שאולי נפגע בגבו- רכב חולף פגע בכל השלישייה והרג את הרופאה והחובש.
בכל אירוע שרכב מעורב בו זה אומר קודם כל לראות שלא יכנסו בך או בזירה רכבים אחרים שבאים, לסגור את הסוויץ', לראות שהרכב מאובטח ויציב ואז לגשת לפצועים- אם יש לך יותר ממחלץ אחד תבזר- אבל אם לא אז קודם כל הבטיחות.
אם אתה רוצה להחמיר ויש לך בנאדם שלם שאתה יכול להקדיש לפרוק המצבר אז ניחא, הרווחת אבל אחרי שאת בטוח שזאת הסכנה היחידה.
גם במד"א וגם בצבא זה עובד כך, אין מנדט על השכל.
דורון, נסיתי לענות ע"י שימוש "בתגובה וציטוט" וזה כותב לי שהתשובה קצרה מדי, להכניס עוד 3 תווים", אז אני אצטט ע"י העתק + הדבק.
למען הסר כל ספק, ניסיון בנהיגה הוא המפתח כאן. ניתן לתרגל ואני לא מזלזל, אבל יש חוקים פשוטים שאם שומרים עליהם אז - "חכם לא נכנס למצבים שפיקח יודע איך לצאת מהם".
אתה הזכרת לבדוק רגלית, ואני הזכרתי שאם העליה השתבשה ונעצרת, עמוד, שקול מעשים.
לא היתה שום סיבה לכניסה החפוזה לרוורס (לא ראינו החלקה ואיבוד אחיזה).
"הוא מתהפך בכיוון הכי הגיוני כי השטח או השיפוע לא משקר או לא מתחכם- הסרט מעוות את תמונת המצב"
אין וויכוח על הכיוון בשטח (הוא לא מתהפך כלפי מעלה ), כל הכוונה, שאם ננסה לצפות את הנטייה להתהפכות של רכבים שונים, לג'יפים (ברזנט) וטנדרים (ארגז פתוח), יש חלוקת משקל מאוד לא סימטרית בין הסרנים. אותו ג'יפ בדיוק, יורד את המעבר הזה, מתהפך יותר בקלות.
שקיעה על גלגל של הסרן "הפחות עמוס" והרמת הגלגלים של הסרן "היותר עמוס" מחייבת מצב קיצון יותר מאשר הפוך.
"דוקא לי יש ספק כי אנחנו לא באמת יודעים מה הסידור של הרכב"
נכון שאנחנו לא יודעים רשמית, אבל תסתכל טוב על הסירטון. מדובר בצמיגים גדולים מאוד, מהלך מתלים מוגדל (תנסה לעצור את התמונה במהלך הפניה), וכוונון מאוד רך של הרכב (רכב אמריקאי - אמרנו? תסתכל על הנידנודים בעליה).
"...מה שתרם בודאות לקריסה של הצמיג כשכל משקל הרכב היה עליו ושינה בבת-אחת את מרכז הכובד לכיוון המדרון וההמשך ידוע."
מסכים אתך, וזו הנקודה שאני מנסה לעלות פה. אני לא מתווכח שבד"כ הגדלת מידת צמיג, והוצאת אויר, משפרת עבירות, אבל במקרה הזה, מידה מוגזמת ולחץ נמוך מדי, הם גורמים ברורים.
זו בדיוק הנקודה שאני נסיתי להתריע, "שיפור" מוגזם מדי לטובת מכשולים מסוימים (דיונות?), פוגע בבטיחות בהרבה מקרים אחרים.
בסופו של יום, מהלך שקיעה מצטבר ארוך מדי, גורם לרכב להתהפך.
"לדעתי רנגלר רגיל ללא מהלך מתלה וצמיגים וכנראה גם נעילות לא היה מגיע עד למדרגה הזו..
לצורך השוואה ראית איך במדרון עם ההצלבות והדרדרת שלפני "מעלה נוף" חיים היה צריך ל אלתר נתיב מהצד כדי להמנע מההצלבות משולבות הדרדרת, לחפור לא מעט ולבסוף לשבור צירייה.. בעוד שהרכבים הנעולים עלו כמעט בלי להזיז משהו "
אין חולק שנעילות זה דבר חשוב. אבל דווקא בעליה הזו, מעל הכל מדובר בדרדת של אבנים, ללא הצלבות. חוץ מהפניה עצמה (שכאמור הג'יפ חותך לא נכון) אין שום בעיה של מהלך מתלים.
לגבי המעלה שלפני צוק-נוף - יש לך "טעות" קטנה בעובדות
לחיים יש נעילה (לפחות אחורית) ולשלמה אין שום נעילה. שניהם בערך על אותו קוטר גלגל, רק חיים על צמיג רחב יותר (ואני מוכן להמר לחץ אויר נמוך יותר).
שלמה התחפר קצת אבל עלה בתוואי, חיים בחר לעקוף (אני לא ראיתי הייתי מאחור באותו הזמן) ושבר ציריה.
"ולהזכיר היכן הויטארה הסטנדרטית "הבטוחה" נשארה?
אתה חושב שהיה בטוח באיזו צורה להוריד אותה בירידה הסלעית לואדי?"
#1 כולנו מסכימים שלהכיר את מגבלות הרכב ולהפעיל שיקול דעת, חשוב.
#2 אף אחד לא טוען שג'יפון, 4 מתלים נפרדים, צמיגי AT במידה הסטנדרטית, הגבההת ספסרים של 5 ס"מ, וללא נעילות.....העבירות שלו כמו של דיסקו שעבר את הסדנה של ארז ונועל צמיגים...שכל טסט ומפגש עם שוטר זה סיפור באורך של כוס קפה (אחת לפחות).
#2 אם קצת עבודות מע"צ הוויטארה עולה ויורדת את המדרגה, השאלה הייתה, 500 מ' לפני שכולם פונים וחוזרים, למה זה טוב?
"נכון מאד אבל הרנגלר הזה לא כ"כ גבוה, יש לו גלגים גדולים מאד, תראה את המרווח של הצמיג לבתי הגלגלים."
יש לו גלגלים גדולים מאוד, ומהלך מתלים מוגדל (רואים את זה בפניה), מה שעוזר לי להסיק שהוא גם מוגבה (מעבר למה שרואים). אם אתה מדבר על מרווח, תסתכל מלפנים.
לגבי תורת הלחימה שלך עם המוט המייצב-
#1 נוסע כמו זקנה - אני דווקא בעד. אני לא מבין (עד סולד..) ממרוצי שטח. אני יוצא לשטח ע"מ לטייל ולא ע"מ לעשות תחרויות....אני אהבתי את החקלאות והטרסות למרגלות צוק-נוף לא פחות מהצוק (וחבל שלא מצאנו זמן להתייחס לזה :( )
#2 אני מתקשה להסכים עם התאוריה שניתוק המוט מקטין את הטילטולים בשטח, והעיקר, מה שמפחיד אותי, שצריך המון משמעת עצמית, לעצור כל פעם שיש קטע יותר מהיר, ולחבר חזרה.
בוויטארה שלי, יש בולמים מתכווננים וכריות אוויר בתוך הקפיצים האחוריים. שהרכב מועמס לטיול (בעיקר שיש לי משקל על הגגון), אם אני נוסע 80 ומנסה לעשות זיגזג על בכביש, יש הבדל תהומי בהתנהגות של הרכב. שאני מעמיס, אני מקשיח מתלים ומוסיך אויר. הרכב אולי יותר קשיח, אבל גם יותר יציב.
בקיצור - גם אם זה יותר נח, ואני בספק, עם בטיחות לא הייתי מתחכם, זה לא שווה את זה.
"לדעתי זה לא המקרה כאן, יש בסרטון נהג שלא מכיר במגבלות הרכב שלו או לפחות היה שאנן ובא בקלות ראש ברמה כזו שהרשה לעצמו לעצור ולהתחיל לשחק באמצע הקטע הכי בעייתי של העלייה או כמו שערן כתב "זלזול".
אני אוסיף גם את ההערה של נמרוד, קשה לשמור על ריכוז מוחלט במשך כל הטיול. אתה עייף, מדברים אתך..... וזו בדיוק הנקודה שאני מנסה להעלות פה בכל הדיון הזה:
#1 נהג טוב, שמכיר את מגבלות הרכב שלו, ומרוכז, לא היה מסתבך פה (ובמקרים אחרים שהוזכרו). הבעייה שהכל שאלה של זמן, וכולנו עושים את השגיאה ומסתבכים :confused:
השאלה העיקרית, עד כמה הרכב שלך "סלחן" לשגיאות. ככל שאתה לוקח רכב (כמו כל מערכת) לקיצון, הוא נהיה פחות "סלחן".
#2 לדעתי, בכל שיפור, צריך תמיד לחשוב, לא רק כמה מהר אני אעלה את המעלה הבא, אלא גם מה אני משלם בבטיחות. אני מעדיף להשקיע בעבודות מע"צ פעם ב...(זה מכריח לעצור ולחשוב), ולהרוויח בטיחות ביום יום. מה עוד, שחלק מהשיפורים (כמו הגלגלי בלון של הרנגלר הזה..) התמורה לא כל כך ברורה, ואת המחיר ראינו.
בכמה מקומות, הרנגל הזה עובר שאתה עם הצמיגים שלך לא עובר??? אז אתה צריך לעצור ולהוציא אויר והוא לא? אז מה? את (חוסר) הבטיחות ראינו.
אני מזמין אותך במפגש הבא לנסות, ההדבל גדול, וכמו שציינת צריך להיות עקביים במשמעת לחבר בחזרה- בדיוק כמו שטוב יותר לצמיג ובטוח יותר להתעכב עוד 10 דקות לפני העלייה לכביש ולנפח אם אין תחנת דלק ממש קרוה- זה משולב.
[quote=zivo;249209]
והעיקר, מה שמפחיד אותי, שצריך המון משמעת עצמית, לעצור כל פעם שיש קטע יותר מהיר, ולחבר חזרה.[quote=zivo;249209]
תיסע כמו זקנה..
[quote=zivo;249209]
#2 לדעתי, בכל שיפור, צריך תמיד לחשוב, לא רק כמה מהר אני אעלה את המעלה הבא, אלא גם מה אני משלם בבטיחות.[quote=zivo;249209]
לדעתי רכב משופר במידה הנכונה ונהג עם שיקול דעת זה רכב בטיחותי יותר בשטח.
זיו - הכיוון שלך לא הגיוני בעליל.
למוטות המייצבים המנותקים אין ולא כלום עם ההתהפכות הזו. מוט מייצב נועד להקטין את זוית הגילגול במהירויות גבוהות קצת יותר בכביש וגם בשטח.
בשטח טכני, מייצב מחובר אחראי לאיבודי מגע עם הקרקע ולגלגלים מתנופפים באוויר. בשטח, כשאתה רוצה שהמתלים גם יעבדו, אתה מוכרח לנתק את המייצב.
מכיוון שבטיולים אנחנו לא ממהרים לשום מקום, אנחנו מנתקים מייצב. בקטעי עבירות טכניים? על אחת כמה וכמה, ומחברים בחזרה רק כשחוזרים לכביש.
בטיול הבא, אם ירצה השם ולא יהיו בלת"מים ואני אוכל להגיע - אתה מוזמן לנהוג קצת בשטח טכני בסופה עם מייצב קדמי מחובר ואחר כך כשהוא מנותק, כדי להבין עד כמה גדול ההבדל: עד כמה הרכב גמיש, נוח ומאוזן כאשר המייצב מנותק. עד כמה הגלגלים צמודים הרבה יותר זמן לקרקע.
מצבי שפ"צ הם הסיוט של כל ג'יפאי. בסיטואציה אליה הוא הגיע, הרנגלר המסכן הזה היה מתהפך עם מייצב או בלעדיו, כי הוא עבר את נקודת האל-חזור של מרכז הכובד שלו, והתחיל להתגלגל. עם מייצב מחובר זה היה קורה חצי שנייה קודם לכן או אחר כך, מה זה כבר משנה?
גם גודל הגלגלים שלו, שבעינינו הישראליות הוא עצום, אינו חריג בסטנדרטים של רנגלרים אמריקאיים שמשופרים לעבירות. אין לגלגלים הגדולים ולא כלום עם ההתהפכות. הם רק עוזרים בתרחישי עבירות.
הרבה יותר מעניין לדעת מה גרם לו להיעצר פתאום באמצע טיפוס, ללא כל מכשול נראה לעין שרכב שמשודרג ברמה הזו לא היה מתמודד מולו בקלות אם היה שומר על מומנטום...
אני מהמר על טרנספר שקפץ לניוטרל. אולי זו גם הסיבה ללחיצה ההיסטרית על הבלמים ולירידה הבלתי נשלטת אחורה.
זאת העריכה שלך:
זה המקור:
אל תחבר דברים שלא חוברו מלכתחילה-לערוך תגובות בציטוט כל אחד יכול ותקבל בסוף מה שתרצה-ציטוט מצטטים כלשונו או לא מצטטים בכלל.ציטוט:
אמירת שפר "מוצלחת"..
הכלל הראשון בחילוץ הוא בטיחות- למחלץ ולמחולץ.
לפני פינוי פצועים ולפני הכל- מה ההגיון שהמחלץ בעצמו יפגע ויהיו לך יותר פצועים ולא יהיה מי שיחלץ?
חסרים מקרים בהם המחולץ נהרג כי לא פינה את הפצוע למקום בטחו?
תאונה בכביש 4 לפני כמה שנים- נוסע שהועף מרכב למרכז הכביש- הגיעו לזירה רופאה וחובש שלא רצו להזיז את הפצוע כי חשבו שלא יהיה נכון להזיז מישהו שאולי נפגע בגבו- רכב חולף פגע בכל השלישייה והרג את הרופאה והחובש.
בכל אירוע שרכב מעורב בו זה אומר קודם כל לראות שלא יכנסו בך או בזירה רכבים אחרים שבאים, לסגור את הסוויץ', לראות שהרכב מאובטח ויציב ואז לגשת לפצועים- אם יש לך יותר ממחלץ אחד תבזר- אבל אם לא אז קודם כל הבטיחות.
אם אתה רוצה להחמיר ויש לך בנאדם שלם שאתה יכול להקדיש לפרוק המצבר אז ניחא, הרווחת אבל אחרי שאת בטוח שזאת הסכנה היחידה.
גם במד"א וגם בצבא זה עובד כך, אין מנדט על השכל.
דרור,
אני אשמך להפגש ולשחק קצת...אבל תאמין לי, פעם פעם, בבית הספר לסיור ברפיח, עשינו ניסויים כאלו. בדקנו איך מתנהג סיקס עם 3+ טון. תאמין לי, הסרנים קרסו, והדיפרנציאל ננעל, אז ריתחנו בזנטי"ם לאורך הסרן... שמע זה היה כיף לא קטן, להכין רכב חצי יום, ולשבור לו את העלים בשתי דקות (מה אפשר לעשות נ.נ. לא נכנס למסוק). ואח"כ שהרכיבו עורבים (טאו) על חמישיות אמריקאיות ולא הבינו למה זה מתהפך (לפחות המשגר של העורב פעל במקום הקשת התהפכות שלא היתה).
אני לא אומר שניתוק מוט מייצב זה פסול לחלוטין ואין טעם ואסור לעשות את זה. כל מה שאני אומר זה אמירה נורא פשוטה:
#1 רכב מתהפך כי מרכז הכובד מגיע מחוץ לשטח הדריכה שלו (בבקשה אל תתפס לביטוי המדויק, זה לפשטות הדיון. ברור שאם הרכב בשפ"צ החישוב מעט שונה, אבל בסופו של יום, הטייה של הרכב, לצד כלשהו, תגרום לתזוזה של מרכז הכובד "החוצה" עד שהרכב יתהפך).
כל עוד מרכז הכובד בתוך "שטח הדריכה" המשקל פועל לטובת היציבות ומצמיד אותו לקרקע, ברגע שמרכז הכובד יוצא, המשקל פועל להיפוך הרכב. זה הרגע שהכללים משתנים, ומה שעד עכשיו הצמיד אותך לקרקע, "מנסה" עכשיו לנתק ולהפוך אותך. זה מה שאתה קורא "נקודת אל חזור של מרכז הכובד שלו"
#2 מוט מייצב, כשמו כן- הוא (כמו שהעיר \האיר איציק). הוא מרסן תנועות גוף לעומת תנועות סרן. (וההפך במקרה כזה שהבודי מתרומם, הוא מרסן את תנועת הסרן יחסית לבודי).
#3 מבלי להכנס לדיון למה הרכב התחיל בנסיעה לאחור, ברגע שהרכב האיץ לאחור "ונפל" לבור (הגלגל השמאלי אחורי), המסה של השילדה שואפת להמשיך הלאה....
עכשיו יש שאלה איפה מרכז הכובד של המסה הזו?
לצורך הפשטות, נחלק את המסה של הרכב, לשלוש מסות נפרדות - הגוף, סרן קידמי, סרן אחורי.
שהרכב נח על משטח ישר, זו שאלה די פשוטה. ברגע "שאוסף" המשקלים הזה בתנועה, זו בכלל לא שאלה פשוטה. בגלל אלמנטים קפיצים (קפיצים ומוטות פיטול), ואלמנטים משכחים (בולמים), המרחק בין שלושת האלמנטים האלו משתנה, לא רק שהוא משתנה, הכח שהם מפעילים אחד על השני הוא לא קבוע.
בקיצור,(ואני מתעלם מהגבהה כרגע) ככל שהחיבור לסרנים "ארוך יותר" "ורך יותר" , מרכז הכובד, לצורך תנועה כלפי מעלה גבוה יותר! (שים לב, אם אני אזרוק את הרכב אנכית למטה,זה סרט אחר, מרכז הכובד יורד ולא עולה).
הסבר - בשבריר השניה הראשון, המהירות על הבולמים היא אפס, ולכן ההתנגדות שלהם אפס, הבודי מתחיל לנוע למעלה \ לאחור, הקפיצים אפילו "שמחים" לעזור לו להתרחק, ברגע הזה, המשקל של הסרנים בכלל לא משחק ומרכז הכובד הוא של הבודי בלבד. ככל שהתנועה תמשיך ותאיץ, הבולמים יפתחו התנגדות והמשקל של הסרנים יצטרף בהדרגה. בקצה המהלך שהבולמים, או מגביל תנועה אחר, ינעלו, יצטרפו הסרנים במלוא משקלם לחישוב מרכז הכובד. רק שעכשים המיתלים פתוחים עד הסוף והבודי יותר גבוה, מה שאומר שבהכרח מרכז הכובד המשוקלל גבוה יותר.
מרכז כובד גבוה יותר, רכב פחות יציב!
במקרה כזה (כמו בסרט) אם המוט המייצב מחובר, המסה של הסרן הקידמי "מצטרפת" מוקדם יות, גורמת לירידה של מרכז הכובד ולכן עוצרת את התנועה מוקדם יותר, אולי(?) לפני שמרכז הכובד יוצא משטח הדריכה.
חצי שניה זה המון זמן (יותר מוקדם או יותר מאוחר זה ההבדל בין להתהפך או לשרוד).
דרך אגב, שאני מסתכל על התמונות אחת אחת (FRAMES) אני בכלל לא בטוח שאין לו מוט מייצב, הגלגל הימיני הקידמי מתנתק מהקרקע ממש מוקדם. אבל עדיין, גם אם זה לא המקרה כאן, ההסבר נכון.
גודל הצמיג - כל עוד מגדילים רק את הקוטר, נו.... אבל שמגדילים גם את הרוחב ועוברים לגלגי בלון, מורידים במקביל את לחץ האויר וקבוע הקפיץ של הצמיג יורד (כל אחד בפורום של הסומראי יגיד לך להוציא אוויר שהתיש יפסיק לקפוץ). עכשיו, שהרכב נוסע לאחור ונופל לבור, הצמיג שוקע, וכך למרות שהבולם (של הגלגל השמאלי אחורי) אולי מנסה לבלום את תנועת הבודי לאחור, הצמיג קורס ולא מספק את המשענת המספקת (תסתכל טוב על התמונת שצירפתי).
זה שבאמריקה הכל מוגזם זה לא חדש. אני יכול להבין למה משתמשים בגלגלים כאלו בכל מני תחרויות ותצוגות עבירות, אבל במקרה הזה, לא היה שום צורך בצמיג כזה מוגזם ע"מ לעבור, אבל מצד שני, ברגע האמת, שהוא נבלם בנסיעה לאחור הצמיג קרס והחמיר את המצב.
תסתכל טוב על התמונות, אתה לא חושב שהשקיעה תורמת לכך שהרכב עובר את נקודת האל חזור?
מה גרם לרוורס?
לדעתי שיקול דעת שגוי ולא תקלה. שאני מריץ את הסרט תמונה תמונה, האור של הברקס נדלק בזמן שהרכב עוד בתנועה קדימה, זאת נראת פעולה רצונית של קלאץ' ברקס ביחד ולא תגובה להתנתקות במשיכה. אבל זה ממש ניחוש.
בקשר להערה של דורון על מוגבה כן או לא, אני חושב שהתמונות האלו מדגישות עד כמה הרכב הזה מוגבה.
ועדיין - אשמך להצטרף ליום משחקים (אפשר להוסיף ניסויים ב AT לעומת MT)
נראה כאילו כל האויר יצא מהצמיג. כנראה הוא נסע בלחץ אויר נמוך הרבה יותר מידי?
מוט מייצב בשטח, רק יגרום לך להתהפך יותר בקלות. אפילו אתה טוען שהוא מרים את הגלגל בקלות מידי. אם הסרן הקדמי היה מתעקש להצמד לקרקע, היה לו אולי סיכוי להשאר על הגלגלים.
גלגלים על הקרקע = בולמים עובדים ומרסנים את תנועת הגלגול.
גלגלים באויר = אין בלימת גלגול, וסכנת התהפכות.
http://www.youtube.com/watch?v=GM0Wd...eature=related
תקראו בבקשה את הערות בעל הוידאו, וגם את ההערות של הצופים בוידאו.
הנה הלקח שלי - התהפכת ? תמשיך לנסוע!
http://www.youtube.com/watch?v=Y1QVU...layer_embedded