PW
בחיים לא ישבתי לחפש תשובה לחידה . כמו הפעם .
:( :(
חפרתי שעות על עוזי עילם נראה לי מתאים התקופה המקום התפקיד .
אבל לא מצאתי אישור .
איציק
Printable View
PW
בחיים לא ישבתי לחפש תשובה לחידה . כמו הפעם .
:( :(
חפרתי שעות על עוזי עילם נראה לי מתאים התקופה המקום התפקיד .
אבל לא מצאתי אישור .
איציק
מעלה עוזי, ע"ש עוזי בנדרלי ממושב בית שערים.
היה לוחם בפלחה"ן צנחנים (בזמנו פלוגה 5105).
נפל בסוף 1965, חבריו ליחידה פרצו את המעלה וקראו לו על שמו.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי שלמי
יקירי:ציטוט:
נכתב במקור על ידי שלמי
יפה. סוף סוף צדיק בסדום....
"מעלה עוזי" או "מעבר עוזי" קרוי על שם רב טוראי עוזי בנדרלי, (BENDERLI) בן חנק'ה ושמואל למשפחת בנדרלי, דור רביעי בארץ, משפחה וותיקה שמוצאה מן העיר צפת. הוריו היו בין מייסדי מושב בית שערים.
עוזי נולד ב – 27.5.45, ט"ו בסיוון תש"ה. גדל והתחנך בבית שערים על ברכי תנועת העבודה. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי במשק ואחר כך למד בבית הספר התיכוני בקרית-טבעון. ילד ונער בעל מזג נוח ואהבה עזה לטיולים בארץ. עסק בהדרכה בתנועת הנוער העובד בבית שערים ובאגודת ספורט הפועל. עזר רבות להוריו בעבודת האדמה במשק, אהב ספרות עברית והיה מרבה לקרוא שירה ופרוזה.
בחודש אוגוסט בשנת 1964 התגייס לצנחנים, לפלוגה חדשה שהוקמה אז, כשנה לפני גיוסו (1963) - פלוגת החה"ן (חיל הנדסה) בחטיבת הצנחנים. בשמה הרשמי: פלחה"ן 5105. היה ממקימי הפלוגה (מחזור שני). מפקד הצוות / מחלקה היה סג"מ איציק מרדכי, לימים אלוף בצה"ל. עוזי היה חייל מסור ומקצועי. נשלח לקורס מ"כים, סיים אותו בהצלחה וחזר להדרכה בפלוגה כסמל צוות. כמפקד היה קפדן ובעל דוגמה אישית, הוביל את חייליו בנחישות, אך בביטחון וברוגע. הוא תכנן ללמוד משפטים לאחר שחרורו מצה"ל, אך לא זכה להגשים את תכניותיו.
בתאריך ה – 28.12.65, ו' בטבת תשכ"ו נהרג עוזי. הדבר ארע במהלך קורס חבלה בחצור. בתאונה טראגית בין כלי הרכב בו נסע, קומנדקר – לבין משאית בכניסה לקיבוץ חצור. הניח הורים: חנה ושמואל - ושני אחים: איתן ונועם. נטמן ביישובו – בית שערים.
פריצת המעלה בנחל חבר הייתה יוזמה של מפקדים זוטרים יחסית. לא משהו שנדרשת לו החלטת ממשלה או מאמץ מערכתי. אפילו לא מטבחון או שביעייה... ביניהם, המ"מ דאז, קצין זוטר יחסית – סג"מ איציק מרדכי. (פעם, מנזמן – אפילו מ"מים היו פורצים מעלות במדבר). המעלה / מעבר נפרץ בשלבים וב"זמן פנוי" של הפלוגה, בין שלל משימותיה האחרות. פריצת המעלה החלה לפני נפילתו של עוזי. הוא עצמו הספיק להיות בין העושים במלאכת הפריצה, אך לא זכה לראות את סוף המשימה. הוא נהרג לפני שהושלמה העבודה. חבריו לפלוגת החה"ן החליטו לקרא למעלה שפרצו על שמו. הגדיל לעשות המ"מ איציק מרדכי – ופנה לוועדת השמות הממלכתית כדי שיקראו למעבר על שמו "מעבר עוזי" באופן רשמי. (נזכיר עוד כי הפעולה הזו מזכירה מאמץ "צנחני" אחר קרוב בזמן ובמרחב: פריצת "מעלה יאיר" ביוזמתו של יאיר פלד, בן קיבוץ יגור, מפקד סיירת צנחנים דאז – אבל זה כבר לפעם אחרת).
חלפו שנים רבות. עוזי בנדרלי ז"ל נשתכח מלב, אך המעלה על שמו ניצב ועומד. אפילו במפת סימון השבילים של דרום מדבר יהודה מצוין: "מעבר עוזי" (וגם "עבירות קשה"..). רבים וטובים עברו בו ומכירים אותו בשמו, אך רק בשמו. מעטים מכירים את סיפורו המלא, שעוד מעט היה נשכח ואובד בשיני הזמן. טוב שבא העניין לפתחנו.
ולחרוצים הנחושים (וקצת מתוסכלים) שעקבו אחרי השרשור הזה (וחקרו חקירות משלהם) – כל הכבוד. לא רק התוצאה חשובה, אלא גם הדרך. ועל כל פנים, חדוות הגילוי והחקירה. זה באמת היה לא פשוט הפעם. כפרס לחרוצים יינתנו: פרטים נוספים על המעלה, תיקונים, עריכות, תכנית (וגם הפתעה) – בהמשך.
:!: :!: :!:
איציק
לגבי הסיפור על עוזי, נתקלתי בו ולא זוכר איפה, לא בכזה פירוט כמובן , איפה בכתובים זה מוזכר ?
סיפורו של יאיר פלד, מוזכר במקומות רבים לעומתו ומופיע גם ברוב מדריכי הטיולים.
ומה לגבי חניון הרועה, האם אכן ע"ש רועה שנרצחה במקום ?
טוב, בינתיים עניתי לעצמי -
החניון נקרא על שמה של ברברה פרופר, הרועה, מראשוני שדה בוקר, שנרצחה על ידי בדווים סמוך לחורשת העצים ב- 1952.
תביא עוד, גם אם ניתן למצוא בגוגל, מסתבר שגם אם המידע זמין אנחנו לא ממש טורחים לחפש אותו, תו"כ טיול הגוגל לא זמין בד"כ...
לחסיפת הסיפור הזה יש עוד ייתרון אחד סמוי-
להזכיר לכל אותם ____?____, שלמושג הקרוי "מעלה" יש משמעות.
בימים אלו, שלכל מדרגה מדביקים שם על שמו של הצמיגאי שהרכיב את הצמיגים לרכב שעלה אותה, באמת הגיע הזמן להזכיר כי לשמות המקומות בארצינו הנהדרת יש משמעות. ובמיוחד שמאחורי השם מסתתר אדם, סיפור, ותקופה שכבר לא תחזור.
PW-
תודה שהבאת לנו את פיסת המידע הזו, על מקום שכולנו מכירים ואומרים את השם שלו מבלי בכלל ליחס לו משמעות כלשהי מלבד גודלם של הבודלרים...
http://www.biglal.co.il/websites/bitshearim/ozi.asp
סיפור כל כך ישראלי.
PW תודה על המידע.
הוצאת לי את המילים מהמקלקת ...ציטוט:
נכתב במקור על ידי amimiller
כבר שנים שאני מחפש הסבר לשם...
תודה.
+1ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
תודה!
PW
אתה רואה כשאתה רוצה אתה יכול...
לגרום לי קורת רוח כל כך רבה
מעניין מרתק ומרגש
ממתין להמשך התפתחויות
תודה
ציטוט:
נכתב במקור על ידי YosseF100
יקירי, במיוחד בשבילך, המשך לנסיבות פריצתו של מעבר עוזי:ציטוט:
נכתב במקור על ידי YosseF100
להזכירכם, קו הגבול בין ירדן לישראל סומן במפות ועבר מגדתו של ים המלח מצפון לשפך נחל ישי, טיפס על קו המצוקים סמוך להר ישי, המשיך בקו ישר מעל נאת המדבר של עין גדי דרך ראש מעלה איסיים והר אבישי, המשיך משם בקו ישר למרגלותיו המזרחיים של הר חולד ומשם התעקל מערבה, לכיוון הר חברון. כמובן שקו זה היה קו וירטואלי במפות בלבד. לא היה "קו גבול" במשמעותו המוכרת היום, של גדר מפרידה, דרך טשטוש ונתיב תנועה לסיורים הממונעים. ישראל חייבת הייתה לקיים את ריבונותה אל מול המציאות המורכבת הזו של קו גבול וירטואלי, נוכחות ירדנית משמעותית מולה – וכמובן הרגישות של שליטה ירדנית מלמעלה על נאת המדבר בעין גדי, על נחל ערוגות ועל קיבוץ עין גדי במיוחד.
לירדנים לעומת זאת, הייתה מערכת מסודרת ונוחה: קו גבול מוגדר ומוגן, עם משטרות בנויות ודרך נוחה המחברת ביניהן: מדרום מערב לצפון מזרח: משטרת א – רהווה על כביש חברון – באר שבע, משטרת רוג'ום אל מדפע מצפון ליתיר, משטרת אל עצייפיד (לוציפר) מצפון להר עמשא, משטרת אום דרג' מעל ראש נחל חבר ומשטרת רוג'ום א - נאקה בגדתו הצפונית של נחל ערוגות התיכון. משטרה נוספת תוכננה בראס תורבה על מצוק ההעתקים בקצה הדרך הישנה מזעתרה למצוק ההעתקים (ממנה הספיקו הירדנים לבנות יסודות בטון ורצפה). (שאלת בונוס למתקדמים: איפה זה ראס תורבה?).
בתקופה זו התרחשו מספר אירועים בהם נפגעו מטיילים ישראלים שטיילו בערוץ נחל ערוגות מירי חיילי הלגיון הירדניים שהתמקמו בראש צוקי הנחל וירו מלמעלה למטה על המטיילים. כדי לקיים את האינטרס הישראלי ביצע צה"ל כמה סוגי פעולות שגרה צבאיות במרחב: סיורים רגליים של הצנחנים, חוליות חוליות, כל חוליה בת שלושה חיילים ומ"כ - היו מטפסות מעין גדי דרך מעלה האיסיים אל ראש המעלה, לכיוון הר ישי (שכונה" "הפרונקל") אל ראשו, אל ראש מעלה צרויה דרך מעלה צרויה ואל רמת הנג'אר – בהליכה רגלית מפרכת, עם "חגור פילים", מזון ומים למספר ימים. החוליות היו מתמקמות בנקודה, בשטח שולט אל מול המרחב הידני דאז, שוהות בשטח מספר ימים וחוזרות לשטחנו אחרי שהוחלפו בחוליה רעננה - למנוחה והתרעננות – וחוזר חלילה. לא אחת היו החוליות מבצעות "ירי מונע" להפחדה כנגד אותם חיילי לגיון ירדניים שהיו יוצאים בלנדרוברים ממשטרת אום דרג' אל גדתו הדרומית של נחל ערוגות (סמוך למצפה ערוגות של היום) ומבצעים כאמור ירי אל מטיילים ישראליים שטיילו בנחל.
סוג אחר של פעילות נדרשת היו סיורים רכובים. היוזמה לפריצת המעלה והכשרתו נבעה מהצורך המבצעי להגיע לאזור מעלה איסיים, אל מרחב השטח השולט על עין גדי – ברכב. דרך רכב לשם לא הייתה קיימת כמובן. מי שיתבונן במפות הישנות יבין כי המשך "הקו הירוק" ומיקומו מחייב חצייה של נחל חבר מדרום לצפון, במקום שאינו מעבר טבעי ונוח במערב רמת המדבר, או אפילו במרכזה, בשטח הנתון לשליטת הירדנים. הדרך הירדנית המחברת בין דרום לצפון, חיברה את משטרת רוג'ום את נאקה אל משטרת אום דרג' חצתה את נחל חבר עילי למרגלות אום דרג' - במערב. גם המעקף הנוח כל כך של היום, העוקף את מעלה עוזי, נמצא מערבית לקו הגבול בתוך השטח הירדני. על כן נדרשה מציאה והכשרה של דרך רכב מזרחה משם, סמוך יותר לקו המצוקים, במרחב הנמצא בשליטה ישראלית. מבט חטוף במפה יגלה כי מעבר עוזי נמצא ממש על הקו הירוק, בשטחנו אמנם, אבל ממש על קו הגבול, במקום שעדיין מאפשר חצייה של מצוקי נחל חבר אבל לא מערבית לקו הגבול המוסכם, ממש על קו המצוק. פריצה בנקודה הזו לא תפר את ריבונות הירדנים אך תאפשר הנעת סיורים רכובים אל המרחב של ראש מעלה איסיים כנדרש.
היוזמה לפריצת המעלה הייתה של רפול (רפאל איתן ז"ל, לימים רמטכ"ל צה"ל), מח"ט חטיבה 35 - חטיבת הצנחנים. בנוסף לאימוניה במרחב מדבר יהודה – עסקה חטיבת הצנחנים גם בקיום השגרה הצבאית החשובה כל כך במרחב הזה, ע"י הוצאת סיורים רגליים כפי שמתואר לעיל, סיורים רכובים בשטח כולו – וכמובן הגעה רכובה לשטחים השולטים על עין גדי. במסגרת אימוני החטיבה ופעילותה במרחב, ובמבצע צבאי לכל דבר – החליט רפול כי דרך רכב מתאימה ומעבר קרקעי מוסדר על נחל חבר שיאפשרו תנועה רכובה כדי להגיע למרחב ראש מעלה איסיים בנסיעה – הם חיוניים למימוש ריבונות ישראל במרחב וקיום שגרה צבאית נאותה אל מול הירדנים.
המשימה הוטלה כמובן על פלוגת ההנדסה של החטיבה באופן שהיה חצי תרגיל וחצי מבצע של אמת. המשימה הייתה מורכבת ומסובכת, חייבה תכנון ואמצעים ואפילו לוגיסטיקה אווירית. הכוח של הפלחה"ן שהצליח לבסוף למלא את המשימה ולהגיע בתנועה רכובה למרחב מעלה איסיים אחרי שחצה את מעבר עוזי הקשה – נזקק לבסוף להצנחה של מזון ומיים ממטוס פייפר – אחרת היה גווע ברעב ובצמא. הכשרתו הסופית של המעלה הייתה באמצעות קרשי עץ ארוכים שהונחו לרוחב המעלה ועוגנו למקומם באמצעות כבלי פלדה מחוברים לקרקע ביתדות ברזל. המעבר יועד מראש לתנועת רכב קרבי 4X4 למילוי משימת הסיור (ולא לרכב רך או משוריין).
במבחן המעשה, מילא מעבר עוזי את ייעודו. הריבונות הישראלית נשמרה וחוזקה, הירדנים הבינו כי קו הגבול איננו תיאורטי בלבד – וכי ישראל נחושה לקיים את ריבונותה גם בשטח קשה ותובעני זה.
מאחר ומדובר היה במבצע צבאי רשמי לכל דבר, יזם איציק מרדכי פניה לוועדת השמות הממלכתית כדי שאכן תעניק גושפנקא רשמית ותקרא למקום "מעבר עוזי". השם "מעבר עוזי" או "מעלה עוזי" אמנם לא אושר כשם רשמי על ידי הוועדה, אך הוא מופיע במפותינו כאמור, שגור בפי המטיילים – וכעת גם מקורו ידוע גם כאן.
המשך (נוסף) כנראה יבוא.
למרות שחם בחוץ
מהמסך נושב אויר פסגות לכיוון הקוראים בתשובתך
ממתינים להמשך...
תענוג.
תודה.
מצטרף לתודות.
תודה על שיתוף הידע!
למדנו עוד משהו חדש בתולדותינו :)
תודה.
אפשר לשאול מאיפה הידע הנרחב מאוד הזה?
איפה ניתן לרכוש כזה ידע?
יקיריי, המשך הדיון על מעלה עוזי, תוספות השלמות ועוד - לפניכם.
ראשית: תמונת דיוקנו של עוזי. (המדקדקים יבחינו בסמל חיל ההנדסה על כומתתו, בעוד את חזהו מעטרים כנפי צנחן. בניגוד למקובל היום - שעל ראש אדומי הכומתה מהחה"ן מתנוסס בגאון סמל החי"ר)
ושנית, הנוסח המלא של מכתבו של סגן יצחק מרדכי: (בצירוף צילום המסמך המקורי)
לכבוד:
מר ראובן אלקלעי
משרד ראש הממשלה
ועדת השמות הממשלתית
ירושלים
א.נ.
הנדון: מעבר נחל חבר ע"ש "עוזי"
בתשובה למכתבך מיום 22.9 הרינו להודיעך כי הנ.צ.מ. של המקום
הוא 18160937 מפת ים המלח 1:10000.
ישנה דרך שמבקעת הקנאים ממשיכה לכיוון צפון מזרח ומגיעה עד
למעלה איסיים. בדרך הדרך חוצה את נחל חבר. כידוע, ישנו רק מקום אחד
בנחל חבר בשטח מדינתנו המאפשר מעבר לרכב וזהו מקום הנקרא "החברה".
במקום היתה דרך, עקב הגשמים השתבשה ויצרה מצב שלא ניתן לעבור
את הנחל.
יחידתנו תיקנה במקום ושיפרה את הדרך למעבר ע"י הוספת חלקים
במקום.
אנו ואנשי יחידתי נודה לך מאד אם המקום יאושר סופית כמעבר
"עוזי" או מעלה "עוזי" ע"ש חברנו לנשק שנפל.
בתודה ובברכה –
סגן מ ר ד כ י י צ ח ק
שאלת בונוס למתקדמים: מדוע ומתי נפרצה הדרך המקורית שסגן מרדכי מזכיר במכתבו?
מי עשה בה שימוש? ולשם מה? ומי "נתן את ההוראה"?
בין הפותרים תוגרל נמרה.
יקיריי,
המשך הדיון על מעלה עוזי, תוספות השלמות ועוד - לפניכם.
מספר תמונות אותנטיות מהזמן ההוא, וקצת על אצילות הנפש ואחוות הלוחמים שנצרפה בלהבה - שמגלה איציק מרדכי. האלוף במיל. שלא שוכח את החברים שלו ואת המשפחות שלהם, אפילו מהתקופה שבה הוא היה סג"מ.
חדי העין יכולים להבחין בתמונה הראשונה, זו של הצנחן הגיבור, המשתלשל בחבל כדי לכתוב על הסלע את הכתובת "מעלה עוזי", ממש מתחת לנעלי הצנחנים הגבוהות והאדומות - בכיתוב: "מרץ 66" - תאריך סיום העבודה על המעלה.
כאמור, עוזי בנדרלי ז"ל היה סמל המחלקה של האלוף יצחק מרדכי, כשזה היה קצין צעיר בדרגת סגן משנה. הוא נהרג בסוף שנת 65' בתאונת דרכים בדרך לחצור. הקומנדקר בו נסע יחד עם מרדכי, כשחזרו מפעילות, התנגש במשאית ובנדרלי נהרג במקום. איציק מרדכי נפצע גם הוא באותה תאונה.
סיפר נועם בנדרלי, אחיו של עוזי: "מרדכי הגיע אלינו לשבעה אחרי שקצת התאושש. היו לו שני ימי חופשה והוא נכנס אלינו הביתה ואמר: 'באתי לעזור'. היתה לנו אז רפת, משק חקלאי - ואני התחננתי שילך, שינוח בחופש שלו, אבל הוא לא ויתר. יומיים רצוף הוא עבד איתי ברפת, יחד קצרנו ירק, יחד היינו בשדות". מאז שנת 65' מקפיד איציק מרדכי לשמור על קשר עם משפחת בנדרלי. כשפיקד על אוגדה בצפון, הם התארחו אצלו. כשנסע לאנגליה, ללימודים, שמר עימם על קשר מכתבים. כשבתו של נועם, אחיו של עוזי, ששמה עוזית, ע"ש עוזי ז"ל - התחתנה, איציק מרדכי הגיע. נועם אומר כי "הוא היה נורא עסוק בצפון, אבל הוא לבש בגדים אזרחיים - ובא לשעה להיות איתנו. הוא לא שוכח אותנו אף פעם"
חדי העין יצליחו להבחין בתמונת הצוות בדמותו המוכרת, ניצבת בין חייליו הצעירים.
ולסיום להערב, קטע המפה הרלוונטית המוזכרת במכתבו של איציק מרדכי, לעניין "הקו הירוק", קו הגבול בינינו לבין הירדנים, "עדכון יישובים 1954" - לשימושכם: