אדום אדום האבטיח......קרה קרה הבירה, טריים טריים הפיצוחים. ניפגש היום בלילה.
Printable View
אדום אדום האבטיח......קרה קרה הבירה, טריים טריים הפיצוחים. ניפגש היום בלילה.
לכל מי שצריך - אני בסלולאר 0524004032
תשע בערב בבת שלמה- וטיפונת כניסה פנימה לשטח כדי לא להפריע לתושבים.
שמונה בערב מפגש מקדים בחניון סינמה סיטי למי שרוצה שיירה מהמרכז
נ"ב- עם כיבודים!!!!!!!!!
הלווווווווווווווווווווווווווווווווו
הבחור עם הטנדר הבריז שי אוהב שטח נוסע לחתונה !!!
למי יש טנדר מה עם המנגל<?
אני יביא אחד קטן ליתר ביטחון, אבל תארגנו בכל מקרה אחרת נשאר רעבים
תודה רבה לכל המוחים, במיוחד ללודוויג על הסטייקים מ"לימוזין". היה טוב.
תומר, עם לפטופ, כבר 15 דקות בשירותים, יותר מדי בשר והרבה יותר מדי בירה עושים את שלהם בגילי.....
מאחר ובמדינה המחורבנת שלנו שום דבר לא זז כמו שצריך,
אני חושב שצריך להפוך את זה למסורת (רק כדי שלא יוכלו להתעלם ממחאתנו)
כל פעם מקום אחר, שעה / שעה וחצי סיבוב ואח"כ ישיבת מחאה.
סביון
כל מילה בסלע
רק פעם הבאה אם אפשר לנסוע קצת יותר ולאכול קצת פחות !!!
היי,רוצה למחות על המחאה הרעיון היה גדול היה כיף אבל יש אבל אחד גדול תומר בעל קיבולת קטנה של אכילת בשר כנ"ל סביון ומסתבר ששחר צמחוני טוב שלשמוליק יש כלב ניפגש במחאות הבאות ביי ירון
אאוווצ', זה כאב.
סביון
היה נהדר, (הגענו קצת באיחור, היו סיבות... :) תומר ארגנת מחאה על הכיפאק! הראינו להם מהזה!!
שחר עבודה סופר מיקצועית ללא מילים
לכל מי שלא היה נוכח, להלן הסיפור באופן אובייקטיבי...או אולי לא...
הפגנת הג'יפאים החלה את דרכה כמו רוב המחאות, מישהו הרים את דגל המרד, אחרים הצטרפו, כמה התלהמו ולבסוף, כמו כל מחאה, זה נגמר בקול ענות חלוש ובמלמול חסר משמעות. רק שבמקרה שלנו, בניגוד לרוב המחאות שצמחו בארץ הקודש, המחאה הזאת הסתיימה בהצלחה.
מטרות המחאה נקבעו מבעוד מועד על גבי דפי הפורום. שלוש מטרות נקבעו, הראשונה מחאה על מחירי הבשר המאמירים. הוחלט שאת המחאה ניישם על גבי גחלים לוחשות, כולנו ארגנטינאים! חלקה השני של המחאה נקשר באופן ישיר למחירי הבירה, על כמות המותגים המיובאים לארץ ובעיקר על העובדה שהתחילו לצוץ בארץ מבשלות בירה איכותיות, מה? אנחנו גרמנים? את רשימת המחאות סוגרת הפגנת ענק בעליות חורשן. למה מי אתה מעלה הספסלים? לא! לא! לא ניתן, לכמה אבנים את הטיול לחרבן! מה זה כאן, אמריקה?
מקום המפגש למחאה נקבע למושבה בת שלמה, מחאות אמיתיות מתחילות באישון לילה לכן שעת ה-ש' נקבעה לשעה תשע אפס אפס. התקשורת, בדמות עיתונאי בודד עם קוריאני משופר מדי, כבר הקימה מארב בשטח. המפגינים החלו למלא את השורות לפני השעה היעודה, הצידניות נפתחו וראשוני בקבוקי הבירה החלו להישלף, חלקה המעשי של ההפגנה החל! נראה לבירה מחאה מהי. באיחור אלגנטי הגיעו שאר האנשים, לחצו ידיים, הרימו מכסי מנוע, דיברו על נעילות, צמיגים, כוחות סוס ונושאים שונים ומשונים שקשורים ובעיקר לא קשורים למחאות כאלו ואחרות.
בסביבות השעה 2200, איחור אלגנטי של שעה, הולכים להראות לעליות חורשן שאין להן סיכוי מול גל המחאה. לאחר כמה דקות כבר החלה ההתברברויות, חלק רצו למחות מול עלייה אחת, האחרים העדיפו להפגין מול ירידה אחרת וכמו כל הפגנה ישראלית ממוצעת העיתונאי שנתן את הטון מתחילת האירוע החל למשוך לכיוון האינטרס האישי שלו. "אני רעב!" הוא הכריז, הטלפונים החלו לזרום והוחלט שהמחאה משנה כיוון, סיימנו את הפגנת העליות ועברנו למחאת הבשר והבירה, כל הכבוד לנו! איזו אחדות שורות! כאן, בניגוד למאהלים, יש מנהיגות.
וכמו מתקפה מתוכננת היטב אנחנו מתחילים לנוע מזרחה, שיירות שיירות מסתערים לעבר המחאה הבאה בקצה קצהו של נ.ג. 186, הידוע בכינויו "הבקתה" (על שמה של הבקתה המיתולוגית שהוקמה שם ונשרפה לפני שנים). חלק מהמוחים מטפסים ממערב לנ.ג. ואחרים מעבירים את המחאה לצידו המזרחי ולבסוף כולם נפגשים למעלה. ראשוני המפגינים כבר הדליקו את אש המרד והמנגל הראשון העביר את האש לשני ולשלישי ותוך זמן קצר בסיועה של הרוח החלו הרשתות לנוח על מקומן והצידניות החלו להיפתח. כרגיל, הציפורים פתחו את התיאבון. שיפודים, כנפיים ולבבות החלו לרפד את הקיבה ולהכין אותה לקבבים ונקניקיות וכמובן סטייקים בצבעי ארגמן, ככה עושים מחאה!
האם ההפגנה הצליחה? מצד אחד, לא ממש. את שלב מחאת העליות סיימנו מהר מדי כי כולם היו רעבים, הפגנת הבשר ננטשה באמצע ולא מעט פרות הרגישו מנודות ומבוזות למשמע המשפטים נוסח "אני מלא", "לא תודה, אני מפוצץ", "לא מסוגל יותר" וכו'. אפילו לא מעט בקבוקי בירה בקלקר הלבן מצאו עצמם חוזרים הביתה לקיבוץ מלאים עד הפקק בנוזל שהיינו אמורים ללגום. מצד שני, יום חמישי, מזג אוויר נפלא, אנשים נהדרים, אוכל מעולה, בירה משובחת, מה עוד צריך אדם? אז עד המחאה הבאה...
ה-ע-ם ד-ו-ר-ש ש-י-ד-ו-ר ח-ו-ז-ר!
1. אין דבר כזה "משופר מדי". ככה זה בא מהמפעל. באמת. נשבע לך. ראה חתימתי.
2. 3 בקבוקי ענק של "בזלת" נותרו ברכב- כך גיליתי בשישי בצהרים. עוד היו על קרח בצידנית. את שישי מהצהרים אני לא כל כך זוכר. אני מקווה שלא עשיתי עוד ילד.
3. רבים וטובים הודיעו שהם לא יכולים להגיע, שיש להם חתונה טריפוליטאית, שיש להם להוציא את הילדים לגן, שהם הולכים לסרט, נא לא לבוא בטענות ובסיפורי "אם רק הייתי יודע אז הייתי בא". בכל מקרה, מכיוון שלקחים הופקו מן האירוע (פחות כנפיים, יותר סטייקים, פחות כמויות ופחות מתוקים) אז נצטרך לשוב ולמחות במרץ מתישהוא במהלך החודשים הקרובים.