לאחרונה התפרסם מחקר שמחזק את התפיסה המעוותת שמושיק מציג...
משהו סביב 80 אחוז מבני ה 40 מקבל עזרה חודשית קבועה מההורים ( כן, האדיוטים שכן חסכו).
אפשר להמשיך פה דיון שלם על תרבות הצריכה אבל זה סטיה מהדיון המרכזי
Printable View
לאחרונה התפרסם מחקר שמחזק את התפיסה המעוותת שמושיק מציג...
משהו סביב 80 אחוז מבני ה 40 מקבל עזרה חודשית קבועה מההורים ( כן, האדיוטים שכן חסכו).
אפשר להמשיך פה דיון שלם על תרבות הצריכה אבל זה סטיה מהדיון המרכזי
ג׳ו, פה לא אמריקה.
למרות הבזבזנות בסגנון האמריקאי אין פה פארקים של קראוונים לאנשים ששכחו לחסוך והעולם התאכזר אליהם.
ישראל למרות כל הנסיונות להיות אמריקה, עדיין סוציאלית בנשמה.
אין בישראל כמויות של הומלסים
מת עליךךציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
אבל הבזבזנות של הישראלים עברה את הבזבזנות של האמריקאים ממממזממן
סתם לדוגמה, שבוע שעבר היו אצלינו זוג שבא לביקור(לא אלי, לאח שלהם שנעצר, סיפור ארוך, מרוקאים חצי מפותחים שלא מדברים מילה אנגלית)
אז לקחנו אותם אלינו ותפקידי היה לקחת אותם לעשות קניות.
כדי לקצר (מאד) את הסיפור, הבחור התגאה שקנה חולצות טריקו שחורות ורגילות לחלוטין מ Abercrombie & Fitch ב$112 ליחידה כי בארץ הקודש הן עולות לו 700 שקל
Nuff said.
משל הנמלה והצרצר - קרילוב.
ידידנו הצרצר
כל ימי הקיץ שר.
אך פתאום הקר הופיע,
חורף אל הגן הגיע.
בשמים- עננים,
ועצבת בגנים...
בשדות אין עוד מזון
והגיע עת רזון.
לרנה, נגון וזמר
בא הקץ,הסוף,הגמר
ואיך אפשר לשיר שיר- ערש
אם ריקה, ריקה הכרס?
מתבונן סביב צרצר
ומרגיש כי צר לו, צר.
אז קרב הוא בזחילה
אל ביתה של נמלה:
-הוי! שכנה טובת- הלב
זה אני... צרצר רעב...
המותר להיכנס
וקצת אוכל לחפש?
אנא, תני לי פת דקה...
- זה מוזר, צרצר חבר
מה קרה לך ? ספר!
מה עשית כל הקיץ
עת מילאתי את הבית ?
האם לא הכנת מלאי
כמו כל חרק בגיא ?
- מה את סחה, נמלה ?
מה זה במוחך עלה?
כל הקיץ – שבועות !!
לי היו רק הופעות:
שימי לב – אני אמן !
לא היה לי רגע זמן...
-נו,אם כן...
-הרי הסברתי:
כל עונת הקיץ שרתי...
שרת? אז במקום לאכול
קום וצא נא במחול...
המשל נחמד אבל כבר לא רלוונטי
העניין הוא שלנמלה החוסכת אין היום מחסן מלא בכל טוב
יש לה מקסימום פתק שכתוב עליו "יש לך ככה וככה"
אלה ששלחו לה את הפתק (דנקנר, תשובה,בן דוב ועוד הרבה אחרים)
כבר מזמן חגגו על המחסן שלה .
ולאלה שחוסכים ליום סגריר
ביום סגריר אמיתי לא יהיה שום ערך לחסכונות שלכם.
גם מבחינה עסקית טהורה בריביות של היום חסכון הוא שטות גמורה
אם היו מעמידים בפניכם שתי אפשרויות:(בהנחה של ריבית ללא סיכון כמעט אפסית)
1. לחסוך לפנסיה 4,000 ש"ח כל חודש ולקבל בגיל 67 מיליון ש"ח
2. לקבל עכשיו מיליון ש"ח ולהפקיד 4000 ש"ח כל חודש עד גיל 67
מה הייתם מעדיפים?
חסכון הוא לא עניין של ריבית זה עניין תרבותי
גובה הריבית ותאוות הבצע העבירה אנשים על דעתם עד כי הם חושבים
שחסכון הוא כלי להתעשרות.
ביפן של שנות ה 90 כשהריבית הייתה אפסית האזרחים המשיכו לחסוך
ואפילו הסכימו לשלם לבנק עמלה רק שיסכים לשמור את הכסף אצלו.
inside info - בכירים בבנקים לא מחזיקים בחסכונות...
אבל סטינו לחלוטין מהנושא שסביון דיבר עליו, אני מציע שנחזור להמלצות לבחור שכנראה עכשיו קונה כרטיס טיסה לבאהמאס (או לגנים הבהאיים).
ממש לא סטינו.
מדובר על ניהול חסכונות/ סיכונים והשקעות.
אני חושב שלא הקפדנו מספיק על ההפרדה בין מינוח של חיסכון לבין מינוח של השקעה.
להגיד שלבכירי הבנקים אין חיסכון כאשר ברור לנו שאנשים שמרוויחים מאות אלפי שקלים בחודש לא חיים בלי רזרבות.
גם אם הם יתאמצו הם לא יצליחו לבזבז את מה שהם משתכרים.
הם אולי לא חוסכים אלא משקיעים.
הם לא יגיעו לפת לחם כמונו אם מחר הם לא יעבדו שנתיים שלוש.
יש להם מספיק הון בשביל שיהיה מי שיטפל בהם בגיל זיקנה.
האם לאזרח ממעמד הביניים שסמוך לשולחן הוריו יש את אותם התנאים?
מצא את ההבדלים.
לדעתי הכול מילים ריקות בשביל להצדיק את חוסר היכולת שלנו לחיות בהתאם לרמת ההכנסה.
אולי בתוספת איבוד תקווה שיום אחד נגיע לעצמאות כלכלית. אולי.
מעניין אם יש לזה קשר לעובדה שחלק נכבד מדור ההורים היו עובדים מאוגדים?
כתבה מעניינת מכלכליסט:
http://www.calcalist.co.il/local/art...606096,00.html
לא סטינו במאום,
הדיון מעניין ולא בהכרח קשור לתוכנית א' או ב' לביצוע מיידי.
בכל מקרה אני לא הולך לעשות משהו מחר או עוד שבועיים.
כן אני שמח על ריבוי הדעות והטיעונים לביצוע X או Y, הרי חלק גדול מהדברים שהוצעו פה עברו לי בראש,
השאלה מה נכון, מה לא, רציונאלי אמוציונאלי- אם אני קונה רכב אני מוותר על משהו, על מה?
האם התמורה שהרכב ייתן לי (חופשות משפחתיות בטיולי שטח, זולות יחסית) אל מול מה שאני אוותר עליו, אם אני קונה רכב, שווה את זה.
בקיצור, אל תעצרו את עצמכם,
אני לא מאוד מאמין שאני אקבל פה את נוסחת האיזון המדוייקת אבל כיוונים ותובנות כן.
סביון
סביון תשב עם אשתך ותראו מהן ההוצאות הגדולות שעומדות להיות לכם, לא רק שנה אלא שנתיים שלוש וארבע מראש.
אחרי זה תחליטו.
תודה מיכה.
חלק מהדעות כאן פשטניות וילדותיות.
בגלל שדנקנר ותשובה ובן-דב עשו ככה וככה אז לא נחסוך? את מי אנחנו מענישים? את דנקנר? את תשובה? את בן-דב? הם בכלל סופרים אתכם?
מעבר לגל הפופוליזם כמה כספים יש בחסכונות הפנסיוניים של הציבור וכמה ממנו מושקע אצל אותם טייקונים שהפכו להיות חדלי פרעון? אתה מכירים את המספרים או רק קוראים כותרות בעיתונים?
מושיק, המשל שהביא בועז רלוונטי יותר מתמיד.
אני מניח שאתה לא מציע לסביון לעבור לאפריקה למרות שמאוד מאושרים שם וחיים מהיד לפה. או במאלזיה.
החסכון האישי של כל אחד מאיתנו הוא באחריותנו. כל הסטה של האחריות לחסכון מאיתנו והלאה - היא רק על חשבונו הפרטי של האדם.
אתה מביא אמירות מוחלטות כאילו הבכירים לא חוסכים. הצחקת אותי. אין לך כמה הם חוסכים וכמה הם דואגים שיהיה מה להעביר לדור הבא, שיהיה איך לממן למודים מתקדמים, ולא במכללת אחווה (בלי לפגוע באיש) אלא באוניברסיטאות מובילות בחו"ל, כאלו שעצם סיום הלימודים בהן פותח לך מקומות תעסוקה ומשכורות שמסדרות לך את העתיד. כן, זו דאגה לעתיד.
אבל אתה בהחלט יכול להיום להמשיך ולבזבז כל שקל שיש לך, ועוד עשר שנים אתה והילדים שלך תפגינו נגד הממשלה האנטי חברתית, שלא דואגת לחלשים. רק שלך היתה אפשרות לא להיות מוחלש. בחרת בזה.
יואב,
הייתי איתך עד שהשמצת את "אחווה" :D
סליחה.
אני חושב שנגעת בנקודה המהותית
אני מתעסק בהווה
העתיד נשגב מבינתי ואין לי את הכישורים לחזות אותו.
הנקודה המהותית לדעתי היא פחד !!!
הפחד לבזבז פן ייגמר, ומצד שני הפחד לחסוך ולהפסיד חשקים רגעיים, חוויות בחיים ואולי אפילו חלומות .
הפחד הוא אחד המניעים החזקים אצל האדם הנורמלי,קשה להאמין כמה החלטות אדם מבצע ביממה מתוך פחד,זה בעצם מנגנון הגנה שנוצר להגן עליך מפני עצמך...:D
"הפחדנים" הגדולים בד"כ גם פסימיים ועול החיים כבד עליהם,האנשים "הקלילים" יותר בד"כ מאושרים יותר,הרי בסופו של דבר אנו רודפים אחרי אושר,לא?(ואל תגידו לי שעושר מביא אושר,בולשיט)
לפעמים צריך להוריד את הווליום של הפחד מכל החלטה שלוקחים במהלך החיים ולסמוך יותר על האינטואיציות האישיות,כל אחד אם יסתכל פנימה לתוכו יידע הכי טוב מה נכון לעצמו,אף אחד לא יכול לעזור,רק להפחיד !!!
בקיצור....מה אתה מרגיש שיעשה לכם (לך ולמשפחתך) טוב ? ג'יפ לטיולים ? לך על זה.
אתם תלכו לישון כל יום עם חיוך מרוח על הפנים בידיעה שסגרתם חלק מהמשכנתא ? לך על זה.
תתלה לך דף על דלת השירותים מבפנים ,בזמן שאתה יושב (עדיין עם עיניים סגורות) , תכתוב מה אתה מרגיש שצריך לעשות, ,במשך שבועיים כל בוקר,בסוף תעשה ממוצע.:D
סביון, השאלה היא שאלה של אישיות - אם אתה אישיות שמה שחשוב לה זה לאסוף חוויות ואחרינו המבול ואם הוא לפנינו זה לא מענין - אז תקנה ג'יפ וצא לטיול באירופה. אבל אם אתה אוהב לגור בבית שלך, לבוא בסוף יום עבודה, כאשר יש את מה שאתה אוהב במטבח ובסלון . ואתה רוצה להיות מסוגל לבצע פרויקט כזה או אחר פעם בכמה זמן - אז אל תקנה ג'יפ. צא לטיול צנוע, והשאר תשקיע בצורה הכי רווחית שאתה יכול. ותנסה לבדוק איך אתה כן גומר את החודש, כי זה אפשרי.
אני אייצג את הילדים בסיפור
לפני 20 שנה להורי הייתה דילמה דומה.
בסוף הוחלט על טיול של שלושה שבועות באירופה.
חוויה מדהימה שעד היום אני זוכר ושמח שהורי העניקו לי.
יש לי תחושה מסויימת שאתה לא ממש מצליח להיכנס לנעליהם של אלו שמערכת השיקולים שלהם לא כוללת הוצאות על פאן כמו שיש לך (ראה ערך באגי במאות אלפים)ציטוט:
נכתב במקור על ידי talw
קצת היזכרת לי את מארי אנטואנט - אם אין לחם תאכלו עוגות.
כנראה האוויר בפיסגה קצת דליל לאחרונה
בפרק הבא נלמד על תכונה הרסנית נוספת בנפש האדם מלבד הפחד ,והיא קינאה,תכונה שגורמת לבזבז אנרגיות וכספים חיוניים לכיוונים שלא תורמים במאומה.
בעז, טל, תעצרו את זה פה, בבקשה.